אבן עזרא תהלים פרק קלז
וזה המזמור נאמר על לשון הלוים שהם המשוררים בגלותם על בבל
תלינו – תוללנו
אבן עזרא תהלים פרק קלז
והטעם אחד והנה ותוללינו כמו תלינו כנורותינו והנה ותוללינו ותליתינו כלי השמחה והנה הטעם כפול וזאת היתה תשובתינו איך נשיר:
אבן עזרא תהלים פרק קלז
ימיני לשוני => וטעם ימיני בעבור כנורותינו כי בימין נגון היתרים ופעול תשכח ימיני חסר כמו המעשה והזכיר על הימין תשכח דרך משל ויש אומרים שפירושו תיבש בלי חבר:
(ו) תדבק - טעם לשוני כי הלשון הוגה בשירי',
אבן עזרא תהלים פרק קלז
(ח) בת - דברי המשורר מתפלל שתהיה בת בבל שדודה:
רד"ק תהלים פרק קלז
(א) על נהרות בבל שם ישבנו גם בכינו בזכרנו את ציון. זה המזמור נאמר על לשון הלויים, המשוררים, אשר גלו בגלות בבל, כלומר על נהרות בבל היינו שם מתבודדים יושבים ושוממין, גם היינו בוכים בזכרנו את ציון:
רד"ק תהלים פרק קלז
עד הנה דברי הלויים, והשלשה פסוקים האחרונים הם דברי המשורר. ובעודו מתנבא על גלות בבל, ראה ברוח הקודש גלות בית שני, שהיתה על ידי אדום, כי טיטוס הֶחְרִיבָהּ, שהיה מִמַּלְכוּת רומי שהוא מבני אדום. וכן אמר ירמיה הנביא במגילת איכה, בעודו מתנבא על גלות בבל ראה חורבן בית שני, ואמר (איכה ד, כא): שישי ושמחי בת אדום, על דרך גיזום,
רד"ק תהלים פרק קלז
(ט) אשרי שיאחז. על דרך אכזריות, כמו שהיו הם אכזרים על ישראל, וכן אמר ישעיהו הנביא (ישעיה יג, יז - יח): הנני מעיר עליהם את מדי וגו', ואמר: וּקְשָׁתוֹת נְעָרִים תְּרַטַּשְׁנָה וּפְרִי בֶטֶן לֹא יְרַחֵמוּ:
אלשיך תהלים פרק קלז
(א - ג) על נהרות בבל שם ישבנו וכו'. הורה בסמיכות, אם תזכו תאמרו הלל גדול, ואם לאו על נהרות בבל.
אלשיך תהלים פרק קלז
(א - ג) על נהרות בבל שם ישבנו וכו'. הורה בסמיכות, אם תזכו תאמרו הלל גדול, ואם לאו על נהרות בבל.
מצודת דוד תהלים פרק קלז
(א) על נהרות בבל - דוד צפה ברוה"ק אשר יגלה נ"נ את ישראל לבבל ואמר בלשון הלוים אשר יקוננו ויספרו את הקורות אותם בדרך ויאמרו הנה בהיותינו על נהרות בבל שם ישבנו ישיבה הראויה לגולים מוטה לארץ וגם בכינו על כי זכרנו את ציון החורבה והשוממה:
ישעיהו פרק יד
(כא) הָכִינוּ לְבָנָיו מַטְבֵּחַ בַּעֲוֹן אֲבוֹתָם בַּל יָקֻמוּ וְיָרְשׁוּ אָרֶץ וּמָלְאוּ פְנֵי תֵבֵל עָרִים:
(כב) וְקַמְתִּי עֲלֵיהֶם נְאֻם ה' צְבָאוֹת וְהִכְרַתִּי לְבָבֶל שֵׁם וּשְׁאָר וְנִין וָנֶכֶד נְאֻם ה':
מלבי"ם תהלים פרק קלז
(ט) אשרי שיאחז ונפץ את עולליך אל הסלע, כמ"ש והכרתי לבבל שם ושאר, וזה נתקים אז בשנה השנייה שעלה כורש עליה שנית והחריבה לגמרי והרג כל העם הנמצא בה:
מלבי"ם ביאור המילות תהלים פרק קלז
(ג) ותוללינו. כמו ושוללינו בחילוף תי"ו בשי"ן מעברית לארמית, כמו פשר פתר, ורש"י ז"ל פי' מענין מהוללי בי נשבעו:
gesund@actcom.co.il - 1/4/05
אבן עזרא תהלים פרק קלז
וזה המזמור נאמר על לשון הלוים שהם המשוררים בגלותם על בבל
תלינו – תוללנו
אבן עזרא תהלים פרק קלז
והטעם אחד והנה ותוללינו כמו תלינו כנורותינו והנה ותוללינו ותליתינו כלי השמחה והנה הטעם כפול וזאת היתה תשובתינו איך נשיר:
אבן עזרא תהלים פרק קלז
ימיני לשוני => וטעם ימיני בעבור כנורותינו כי בימין נגון היתרים ופעול תשכח ימיני חסר כמו המעשה והזכיר על הימין תשכח דרך משל ויש אומרים שפירושו תיבש בלי חבר:
(ו) תדבק - טעם לשוני כי הלשון הוגה בשירי',
אבן עזרא תהלים פרק קלז
(ח) בת - דברי המשורר מתפלל שתהיה בת בבל שדודה:
רד"ק תהלים פרק קלז
(א) על נהרות בבל שם ישבנו גם בכינו בזכרנו את ציון. זה המזמור נאמר על לשון הלויים, המשוררים, אשר גלו בגלות בבל, כלומר על נהרות בבל היינו שם מתבודדים יושבים ושוממין, גם היינו בוכים בזכרנו את ציון:
רד"ק תהלים פרק קלז
עד הנה דברי הלויים, והשלשה פסוקים האחרונים הם דברי המשורר. ובעודו מתנבא על גלות בבל, ראה ברוח הקודש גלות בית שני, שהיתה על ידי אדום, כי טיטוס הֶחְרִיבָהּ, שהיה מִמַּלְכוּת רומי שהוא מבני אדום. וכן אמר ירמיה הנביא במגילת איכה, בעודו מתנבא על גלות בבל ראה חורבן בית שני, ואמר (איכה ד, כא): שישי ושמחי בת אדום, על דרך גיזום,
רד"ק תהלים פרק קלז
(ט) אשרי שיאחז. על דרך אכזריות, כמו שהיו הם אכזרים על ישראל, וכן אמר ישעיהו הנביא (ישעיה יג, יז - יח): הנני מעיר עליהם את מדי וגו', ואמר: וּקְשָׁתוֹת נְעָרִים תְּרַטַּשְׁנָה וּפְרִי בֶטֶן לֹא יְרַחֵמוּ:
אלשיך תהלים פרק קלז
(א - ג) על נהרות בבל שם ישבנו וכו'. הורה בסמיכות, אם תזכו תאמרו הלל גדול, ואם לאו על נהרות בבל.
אלשיך תהלים פרק קלז
(א - ג) על נהרות בבל שם ישבנו וכו'. הורה בסמיכות, אם תזכו תאמרו הלל גדול, ואם לאו על נהרות בבל.
מצודת דוד תהלים פרק קלז
(א) על נהרות בבל - דוד צפה ברוה"ק אשר יגלה נ"נ את ישראל לבבל ואמר בלשון הלוים אשר יקוננו ויספרו את הקורות אותם בדרך ויאמרו הנה בהיותינו על נהרות בבל שם ישבנו ישיבה הראויה לגולים מוטה לארץ וגם בכינו על כי זכרנו את ציון החורבה והשוממה:
ישעיהו פרק יד
(כא) הָכִינוּ לְבָנָיו מַטְבֵּחַ בַּעֲוֹן אֲבוֹתָם בַּל יָקֻמוּ וְיָרְשׁוּ אָרֶץ וּמָלְאוּ פְנֵי תֵבֵל עָרִים:
(כב) וְקַמְתִּי עֲלֵיהֶם נְאֻם ה' צְבָאוֹת וְהִכְרַתִּי לְבָבֶל שֵׁם וּשְׁאָר וְנִין וָנֶכֶד נְאֻם ה':
מלבי"ם תהלים פרק קלז
(ט) אשרי שיאחז ונפץ את עולליך אל הסלע, כמ"ש והכרתי לבבל שם ושאר, וזה נתקים אז בשנה השנייה שעלה כורש עליה שנית והחריבה לגמרי והרג כל העם הנמצא בה:
מלבי"ם ביאור המילות תהלים פרק קלז
(ג) ותוללינו. כמו ושוללינו בחילוף תי"ו בשי"ן מעברית לארמית, כמו פשר פתר, ורש"י ז"ל פי' מענין מהוללי בי נשבעו:
gesund@actcom.co.il - 1/4/05
אבן עזרא תהלים פרק קלז
וזה המזמור נאמר על לשון הלוים שהם המשוררים בגלותם על בבל
תלינו – תוללנו
אבן עזרא תהלים פרק קלז
והטעם אחד והנה ותוללינו כמו תלינו כנורותינו והנה ותוללינו ותליתינו כלי השמחה והנה הטעם כפול וזאת היתה תשובתינו איך נשיר:
אבן עזרא תהלים פרק קלז
ימיני לשוני => וטעם ימיני בעבור כנורותינו כי בימין נגון היתרים ופעול תשכח ימיני חסר כמו המעשה והזכיר על הימין תשכח דרך משל ויש אומרים שפירושו תיבש בלי חבר:
(ו) תדבק - טעם לשוני כי הלשון הוגה בשירי',
אבן עזרא תהלים פרק קלז
(ח) בת - דברי המשורר מתפלל שתהיה בת בבל שדודה:
רד"ק תהלים פרק קלז
(א) על נהרות בבל שם ישבנו גם בכינו בזכרנו את ציון. זה המזמור נאמר על לשון הלויים, המשוררים, אשר גלו בגלות בבל, כלומר על נהרות בבל היינו שם מתבודדים יושבים ושוממין, גם היינו בוכים בזכרנו את ציון:
רד"ק תהלים פרק קלז
עד הנה דברי הלויים, והשלשה פסוקים האחרונים הם דברי המשורר. ובעודו מתנבא על גלות בבל, ראה ברוח הקודש גלות בית שני, שהיתה על ידי אדום, כי טיטוס הֶחְרִיבָהּ, שהיה מִמַּלְכוּת רומי שהוא מבני אדום. וכן אמר ירמיה הנביא במגילת איכה, בעודו מתנבא על גלות בבל ראה חורבן בית שני, ואמר (איכה ד, כא): שישי ושמחי בת אדום, על דרך גיזום,
רד"ק תהלים פרק קלז
(ט) אשרי שיאחז. על דרך אכזריות, כמו שהיו הם אכזרים על ישראל, וכן אמר ישעיהו הנביא (ישעיה יג, יז - יח): הנני מעיר עליהם את מדי וגו', ואמר: וּקְשָׁתוֹת נְעָרִים תְּרַטַּשְׁנָה וּפְרִי בֶטֶן לֹא יְרַחֵמוּ:
אלשיך תהלים פרק קלז
(א - ג) על נהרות בבל שם ישבנו וכו'. הורה בסמיכות, אם תזכו תאמרו הלל גדול, ואם לאו על נהרות בבל.
אלשיך תהלים פרק קלז
(א - ג) על נהרות בבל שם ישבנו וכו'. הורה בסמיכות, אם תזכו תאמרו הלל גדול, ואם לאו על נהרות בבל.
מצודת דוד תהלים פרק קלז
(א) על נהרות בבל - דוד צפה ברוה"ק אשר יגלה נ"נ את ישראל לבבל ואמר בלשון הלוים אשר יקוננו ויספרו את הקורות אותם בדרך ויאמרו הנה בהיותינו על נהרות בבל שם ישבנו ישיבה הראויה לגולים מוטה לארץ וגם בכינו על כי זכרנו את ציון החורבה והשוממה:
ישעיהו פרק יד
(כא) הָכִינוּ לְבָנָיו מַטְבֵּחַ בַּעֲוֹן אֲבוֹתָם בַּל יָקֻמוּ וְיָרְשׁוּ אָרֶץ וּמָלְאוּ פְנֵי תֵבֵל עָרִים:
(כב) וְקַמְתִּי עֲלֵיהֶם נְאֻם ה' צְבָאוֹת וְהִכְרַתִּי לְבָבֶל שֵׁם וּשְׁאָר וְנִין וָנֶכֶד נְאֻם ה':
מלבי"ם תהלים פרק קלז
(ט) אשרי שיאחז ונפץ את עולליך אל הסלע, כמ"ש והכרתי לבבל שם ושאר, וזה נתקים אז בשנה השנייה שעלה כורש עליה שנית והחריבה לגמרי והרג כל העם הנמצא בה:
מלבי"ם ביאור המילות תהלים פרק קלז
(ג) ותוללינו. כמו ושוללינו בחילוף תי"ו בשי"ן מעברית לארמית, כמו פשר פתר, ורש"י ז"ל פי' מענין מהוללי בי נשבעו: