1. ‫91‬ ‫פורום‬
‫קיסריה‬
‫צעירים: גילאי 81-22‬
‫‪ ‬הגיל הנשכח במגזר החרדי‬
‫‪ ‬הגיל הנעלם במגזר הערבי‬
‫‪ ‬מתגייסים במודל אחר‬
‫להתוויית מדיניות‬
‫כלכלית לאומית‬

2. ‫צעירים: גילאי 81-22 – הגיל הנשכח במגזר החרדי ‬
‫חרדים צעירים‬
‫ראובן גל, גלעד מלאך‬
‫א. רקע: החברה החרדית בישראל מקוּם המדינה ועד היום ‬
‫1. מבוא ‬
‫החברה החרדית התגבשה עוד באירופה בתגובה לרוחות מודרניות שסחפו את הדור הצעיר‬
‫להשכלה, לציונות, לרפורמה ולסוציאליזם. כחלק מתהליך של התגוננות בנתה החברה החרדית‬
‫מערכת חינוכית ותרבותית המתבססת על מאפיינים אחדים: )א( שמירה קפדנית על ההלכה‬
‫1‬
‫ונטייה להחמרה; )ב( התנגדות לתנועות המודרנה ולהשכלה כללית; )ג( התבדלות קהילתית.‬
‫בניגוד לתחזיות, החברה החרדית המשיכה להתקיים לאחר האסון שפקד אותה בזמן השואה,‬
‫ומתהליך של שיקום וגיבוש מחדש שנעשה בשנות החמישים והשישים היא עברה לתהליך של‬
‫2‬
‫ביסוס וצמיחה דמוגרפית מהירה משנות השבעים ואילך.‬
‫בשנת 8002 מנתה האוכלוסייה החרדית בישראל 000,736 נפש, שהם כ-%8.8 מכלל‬
‫האוכלוסייה בישראל.3 מתוכם, %4.36 הם מתחת לגיל 02. על פי דוח "ישראל 8202", אם מגמות‬
‫דמוגרפיות קיימות לא ישתנו שינוי דרסטי, החרדים יהיו ב-8202 יותר מחמישית מהאוכלוסייה‬
‫4‬
‫היהודית בישראל.‬
‫5‬
‫במדינת ישראל נוצרה מתכונת קיום חרדית ייחודית. בשל אי-רצונם של החרדים לשרת‬
‫בצה"ל, ולאחר שהתברר שהלימוד בישיבות הוא המתכונת הטובה ביותר לשמירה על אורח החיים‬
‫החרדי, הפכה החברה החרדית הגברית ל"חברת לומדים".6 חברת הלומדים מתאפיינת בכך‬
‫שבמוסדות החינוך שלה נלמדים כמעט אך ורק מקצועות קודש, בייחוד בגיל התיכון. לאחריו,‬
‫7‬
‫נשארים בוגרי מערכת החינוך שנים ארוכות בעולם הישיבות והכוללים.‬
‫ ‬
‫פרידמן, מ' )1991(. החברה החרדית: מקורות מגמות ותהליכים, ירושלים: מכון ירושלים לחקר ישראל, עמ' 9-7.‬ ‫1‬
‫רביצקי, א' )7991(. דתיים וחילוניים בישראל: מלחמת תרבות?, ירושלים: המכון הישראלי לדמוקרטיה, עמ' 6-8;‬ ‫2‬
‫מישר, י', לנסקי, צ' )0002(. "קצבאות הילדים והילודה בישראל", בתוך: רבעון לכלכלה 74 )4(, עמ' 535-565;‬
‫הצמיחה הדמוגרפית קשורה בפריון גבוה אך גם בחזרה בתשובה, בעיקר בקרב הציבור המזרחי. ראו לאון, נ'‬
‫)9002(. חרדיות רכה: התחדשות דתית ביהדות המזרחית, ירושלים: יד יצחק בן צבי, עמ' 14-44.‬
‫על האומדנים השונים בדבר גודלה של האוכלוסייה ראו אצל פרידמן, י', ואח' )1102(. "שיטות מדידה ואמידת‬ ‫3‬
‫גודלה של האוכלוסייה החרדית בישראל", הלמ"ס: ‪http://cbs.gov.il/www/publications/tec25.pdf‬‬
‫ברודט, ד' )8002(. "ישראל 8202: חזון ואסטרטגיה כלכלית-חברתית בעולם גלובלי":‬ ‫4‬
‫‪www.neaman.org.il/NeamanHeb/UpLoadFiles/DGallery/6321642156.pdf‬‬
‫על קהילות חרדיות אחרות במדינות המערב ראו אצל גונן, ע' )0002(. מהישיבה לעבודה: הניסיון האמריקני‬ ‫5‬
‫ולקחים לישראל, ירושלים: מכון פלורסהיימר למחקרי מדיניות, עמ' 33-52; גונן, ע' )5002(. בין לימוד תורה‬
‫לפרנסה: חברת לומדים ומתפרנסים בלונדון, ירושלים: מכון פלורסהיימר למחקרי מדיניות, עמ' 62-8.‬
‫פרידמן, מ' )1991(. החברה החרדית: מקורות מגמות ותהליכים, ירושלים: מכון ירושלים לחקר ישראל, עמ' 78-08.‬ ‫6‬
‫הישיבות הגבוהות הן מוסדות להשכלה תורנית על-תיכונית, ולומדים בהן גם רווקים. ואילו הכוללים הם‬ ‫7‬
‫מסגרות קטנות יותר המיועדות לגברים נשואים בלבד הנקראים "אברכים". בשנות ההיווצרות של "חברת‬
‫הלומדים" פנו רוב האברכים למשרות תורניות ולמקצועות קודש )רבנים בישיבות, שוחטים, מוהלים, מלמדי‬
‫תינוקות וסופרי סת"ם(. לאחר ששווקים אלו הוצפו בבוגרי הישיבות התגברה תופעת הלימוד במשך שנים‬
‫ארוכות בכוללים תמורת מלגת מחיה המורכבת מקצבה של משרד הדתות ומתרומות פרטיות שכל מוסד מגייס‬
‫.‬
‫לעצמו.‬
‫31‬

3. ‫פורום קיסריה 1102‬
‫המעבר לחברת לומדים בצד נורמות של יחס שלילי להשכלה גבוהה ולתעסוקה יצרו מצב חסר‬
‫תקדים בעולם המערבי של חברה שבה רוב הגברים אינם שותפים במעגל העבודה. לעובדה זו יש‬
‫כמובן השלכות גם על רמת החיים הממוצעת, באשר %85 מהמשפחות החרדיות חיות מתחת לקו‬
‫העוני.8 בשל כך נאלצה החברה החרדית במשך שנים להסתמך על שלושה מקורות הכנסה‬
‫עיקריים: )א( יציאת נשים לעבודה; )ב( תמיכת המדינה כחלק ממדיניות הרווחה הכללית, בצד‬
‫כתמיכה ייחודית בחברת הלומדים; )ג( תרומות פרטיות מהארץ ומחו"ל.‬
‫2. הצורך בשינויים ‬
‫בשנות השמונים והתשעים בלטו צמיחתה הדמוגרפית והתחזקותה הפוליטית של החברה‬
‫החרדית. בעקבות כך נשמעו קולות גוברים בקרב מעצבי המדיניות הציבורית שטענו כי הישענותו‬
‫של ציבור גדל והולך על תמיכת המדינה, בלי ליטול חלק פעיל במעגלי התעסוקה והשירות הלאומי‬
‫והצבאי, עשויה להוביל למשבר כלכלי וחברתי.9 נשיא בית המשפט העליון בדימוס, השופט אהרון‬
‫ברק, ניסח אתגר זה היטב כאשר התייחס לדחיית הגיוס של בחורי הישיבות במילים: "הכמות‬
‫01‬
‫)גידול מספר בחורי הישיבות( עושה איכות )צורך בשינוי מדיניות(".‬
‫הקריאה לשינוי באה גם מתוך החברה החרדית. התגוונות החברה החרדית וצמצום‬
‫מקורות ההכנסה הקשורים בתשלומי ההעברה הביאו ליוזמות פנים-חרדיות שמטרתן למצוא‬
‫11‬
‫פתרונות השכלה ותעסוקה לחרדים אשר אינם מעוניינים או יכולים להמשיך בלימודי הכולל.‬
‫הגישה המועדפת בעינינו לקידום שינויים בחברה החרדית היא להאיץ את שילובה של‬
‫האוכלוסייה החרדית במעגל התעסוקה הרחב ולשפר את מצבה הכלכלי – אך בלי לפגוע באופייה‬
‫21‬
‫המיוחד.‬
‫ ‬
‫8 לוין, ח' )9002(. "המגזר החרדי: העצמה תוך שילוב בתעסוקה", ירושלים: המועצה הלאומית לכלכלה:‬
‫_‪www.pmo.gov.il/NR/rdonlyres/1A80BB40-DB3E-40C4-8B4D-0E9A2796988/0/UltraOrtodox‬‬
‫‪Employment_NEC_final.pdf‬‬
‫9 ראו בנק ישראל )8002(. דו"ח בנק ישראל 7002, ירושלים: בנק ישראל, עמ' 803-503:‬
‫8‪ .www.bankisrael.gov.il/deptdata/mehkar/doch07/heb/summ07h.htm#part‬כמו כן ראו מגוון מקורות‬
‫שעוסקים בכך עוד בשלהי שנות התשעים ותחילת שנות ה-0002: שיפר, ו' )8991(. מערכת החינוך החרדי‬
‫בישראל: תקצוב, פיקוח ובקרה, ירושלים: מכון פלורסהיימר למחקרי מדיניות; מישר ולנסקי, לעיל הערה 2,‬
‫שם; בן-דוד, ד' )2002(. אי שוויון וצמיחה בישראל, תל אביב: המרכז לפיתוח ע"ש ספיר ליד אוניברסיטת‬
‫תל-אביב.‬
‫01 בג"ץ 019/68 רסלר נ' שר הבטחון, פ"ד מב 144 )2(, עמ' 305.‬
‫11 לופו, י' )3002(. מפנה בחברה החרדית: הכשרה מקצועית ולימודים אקדמיים, ירושלים: מכון פלורסהיימר‬
‫למחקרי מדיניות, עמ' 94-06; כהן, ב' )5002(. מצוקה ותעסוקה בחברה החרדית: מבט מבפנים, ירושלים: מכון‬
‫פלורסהיימר למחקרי מדיניות. ‬
‫21 גל, ר', זטקובצקי, א' )0102(. מפת דרכים לתוכנית לאומית להאצת שילוב האוכלוסייה החרדית בכלכלה‬
‫הישראלית, חיפה: מוסד שמואל נאמן והטכניון.‬
‫41 ‬

4. ‫צעירים: גילאי 81-22 – הגיל הנשכח במגזר החרדי ‬
‫ב. האתגר הכלכלי-חברתי שקשור בגידול החברה החרדית:‬
‫מוקד צעירים ‬
‫ככלל, סמוך לגיל 81 בחורים חרדים מתחילים ללמוד בישיבה גבוהה, לאחר שבגיל התיכון למדו‬
‫בישיבה קטנה. לאחר הנישואין, המתרחשים בדרך כלל בשנות ה-02 המוקדמות לחייהם, עוברים‬
‫האברכים החרדים ללמוד ב"כולל", ולימודים אלו עשויים להימשך שנים רבות. בניגוד לציבור‬
‫הכללי, אין אצל החרדים צומת הדומה לסיום הצבא שמחייב את הצעיר החילוני או הדתי לבחון‬
‫את המשך דרכו המקצועית. בשל כך, לטעמנו, המושג צעירים, בכל הקשור לחרדים, צריך לכלול‬
‫קבוצה רחבה יותר מגילאי 81-22, ואנו נתייחס בהמשך לגילאים 02-92.‬
‫הפערים בין החברה הכללית לחברה החרדית בולטים במיוחד בגיל "הצעירים". החברה‬
‫החרדית מתאפיינת בשיעורים נמוכים של משרתים בצבא, של לומדים במוסדות אקדמיים ושל‬
‫השייכים לכוח העבודה. הפערים בולטים ביותר בהשוואה בין הגברים, אך גם שיעור הנשים‬
‫החרדיות בלימודים גבוהים ואף בתעסוקה נמוך מן המקובל בחברה הכללית.‬
‫על פי הסקר החברתי של הלמ"ס לשנת 9002, שיעור החרדים בגילאים 02-92 ששירת‬
‫בצבא עומד על %5, ואילו בקרב הציבור החילוני השיעור עומד על %88. כמו כן שיעור הלומדים‬
‫במוסדות אקדמיים או בעלי השכלה גבוהה בציבור החרדי עומד על %11, לעומת %24 בקרב‬
‫הציבור החילוני. הפער מתבטא גם בשיעור המשתתפים בכוח העבודה: %94 בלבד מן האוכלוסייה‬
‫31‬
‫החרדית, לעומת %07 בקרב הציבור החילוני.‬
‫מוקד הפערים בתחום התעסוקה הוא בקרב הגברים. שיעור הנשים החרדיות בגילאי‬
‫02-92 שאינן בכוח העבודה עומד על %82 לעומת %42 בקרב נשים שאינן חרדיות. לעומת זאת‬
‫בקרב הגברים החרדים %27 אינם בכוח העבודה לעומת %53 בקרב גברים שאינם חרדים.‬
‫הפערים באים לידי ביטוי גם בהיקף העבודה, תחומי התעסוקה וגובה השכר. %05‬
‫מהעובדים החרדים בגילאי 02-92 עובדים פחות מ-53 שעות בשבוע. בקרב ציבור חילוני בגילאים‬
‫אלו רק %62 עובדים בהיקף דומה. %08 מהעובדים בגילאים 02-92 במגזר החרדי מרוויחים עד‬
‫000,5 ש"ח ברוטו, ואילו במגזר החילוני מרוויחים סכום זה %84 בלבד מן העובדים בגילאים אלו.‬
‫אפשר גם לראות את התמקדותו של המגזר החרדי בתחום החינוך: %84 מקרב החרדים עוסקים‬
‫בענף החינוך, לעומת %5 בלבד בקרב ציבור חילוני בגילאים אלו. העיסוק בחינוך בולט במיוחד‬
‫אצל הנשים החרדיות: %5.75 מהן עוסקות בתחום זה, לעומת %01 מן הנשים שאינן חרדיות.‬
‫ג. מסלולים חדשים בתחומי הצבא, ההשכלה והתעסוקה‬
‫בשנות התשעים ובעשור הראשון של שנות ה-0002 נוצרו מגוון מסלולים ייעודיים עבור החברה‬
‫החרדית בתחומי הצבא, ההשכלה האקדמית והתעסוקה. מסלולים אלו מבטאים "הסדריות‬
‫חדשה" ביחסי המדינה והחרדים, שעניינה שילוב החרדים בתעסוקה בלי לפגוע באוטונומיה‬
‫שלהם. בצד הסדרים אלו עודדה המדינה יציאה לעבודה גם באמצעות הפחתה בתשלומי ההעברה,‬
‫והקיצוץ הבולט ביותר התרחש בתחום קצבאות הילדים. תוצאת ההסדרים החדשים היא שלפני‬
‫ ‬
‫31 הנתונים הם עיבוד שלנו מתוך הסקר החברתי של הלמ"ס, 9002. כך גם הנתונים בהמשך סעיף זה:‬
‫‪http://surveys.cbs.gov.il/Survey/survey.htm‬‬
‫51 ‬

5. ‫פורום קיסריה 1102‬
‫בחור או אברך חרדי בתחילת שנות ה-02 לחייו עומדים כיום כמה מסלולים אפשריים נוסף על‬
‫המסלול של לימוד ממושך בכולל.‬
‫1. צבא ושירות אזרחי‬
‫פסילת הסדר דחיית השירות של בחורי הישיבות הובילה להקמת "הוועדה לגיבוש ההסדר הראוי‬
‫לגיוס בני ישיבות" )שנודעה כ"ועדת טל"(,41 ובהמשך – לחוק "דחיית שירות לבחורי ישיבות‬
‫שתורתם אומנותם", התשס"ב, 2002. חוק זה אפשר הקמת מסלול לשירות אזרחי עבור המגזר‬
‫ִ‬
‫החרדי. עוד קודם לכן החל לפעול מסלול צבאי ייחודי שנקרא "הנח"ל החרדי". במסלול זה‬
‫משרתים כיום קרוב ל-000,1 בחורים )חלקם נשרו מלימודיהם בישיבות(. לאחר שהוועדה לכינון‬
‫שירות לאומי-אזרחי בישראל )שנודעה כ"ועדת עברי"( עסקה באופן שבו יקודם השירות האזרחי,‬
‫ומשרד הרווחה חתם על התקנות הנדרשות, הוקמה ב-7002 מנהלת שאחראית על השירות‬
‫האזרחי. צעד זה אפשר את יישומו של חוק טל.51 אברכים חרדים החלו להיכנס למסלול החל‬
‫בראשית 8002, וכיום )תחילת 1102( משרתים בו יותר מ-006,1 חרדים. בד בבד, פתח צה"ל‬
‫מסלולים מקצועיים המיועדים לחרדים נשואים, המכונים "מסלולי שח"ר" )שילוב חרדים(. ישנם‬
‫מסלולים כאלו בחילות האוויר, המודיעין, הים, הלוגיסטיקה, התקשוב ובפיקוד העורף, ובסך‬
‫הכול משרתים בהם כיום כ-000,1 חרדים.‬
‫ ‬
‫2. השכלה אקדמית‬
‫למן שנת 8991 נעשו ניסיונות ראשונים לשלב סטודנטים חרדים במסגרות לימודים ייעודיות, ובהן‬
‫תכנית מיוחדת לסטודנטים חרדים לעבודה סוציאלית באוניברסיטת בר-אילן, תכניות ללימודי‬
‫מנהל עסקים בטורו קולג', ותכניות לראיית חשבון ומקצועות טכנולוגיים במסגרת מכון נוה‬
‫ומכללת לוסטיג כשלוחות של מכון לב. ניסיונות אלו קיבלו תמיכה כבדת משקל כאשר בשנת 9991‬
‫קיבלה המועצה להשכלה גבוהה החלטה שלפיה תוקם מכללה חרדית שתתופעל על ידי עמותה‬
‫חרדית ותכניה וההוראה בה יהיו באחריות מוסד אקדמי מוכר. החלטה זו הביאה בתוך שנים‬
‫ספורות להקמת המכללה החרדית בבני ברק, המכללה החרדית בירושלים, הקמפוס החרדי של‬
‫מכללת קרית אונו ומוסדות נוספים. מוסד נוסף המאפשר, בקלות יחסית, לימודים אקדמיים‬
‫לחרדים הוא האוניברסיטה הפתוחה, על שלוחותיה. בסך הכול עומד כיום מספרם של החרדים‬
‫61‬
‫הלומדים במוסדות השכלה אקדמיים על כ-000,6 סטודנטים.‬
‫ ‬
‫41 "דוח הוועדה לגיבוש ההסדר הראוי בנושא גיוס בני ישיבות בראשותו של השופט צבי טל", 9991-0002:‬
‫‪www.knesset.gov.il/docs/heb/tal.htm‬‬
‫51 "דוח הוועדה לכינון שירות לאומי-אזרחי בישראל בראשותו של האלוף )במיל'( דוד עברי":‬
‫‪www.most.gov.il/Departments/NCS/Ivry2005.htm‬‬
‫61 ראו בנק ישראל )1102(. דו"ח בנק ישראל 0102, ירושלים: בנק ישראל, עמ' 191-881:‬
‫‪www.bankisrael.gov.il/deptdata/mehkar/doch10/heb/p5.pdf‬‬
‫ ‬
‫61 ‬

6. ‫צעירים: גילאי 81-22 – הגיל הנשכח במגזר החרדי ‬
‫3. הכשרה מקצועית‬
‫היוזמה הראשונה להכשרה מקצועית ייעודית לחרדים באה מתוך החברה החרדית עצמה, עם‬
‫הקמת "המרכז החרדי להכשרה מקצועית" בירושלים, בשנת 6991. מרכז זה חרת על דגלו הכשרה‬
‫מקצועית בתחומים כלליים ולא רק במקצועות המזוהים מסורתית עם הציבור החרדי.‬
‫בד בבד עם הקמת המרכז החל משרד העבודה והרווחה )ובהמשך משרד התמ"ת( לבנות‬
‫מסלולים נפרדים להכשרה מקצועית לחרדים. בשנת 0002 הצטרף ארגון הג'וינט כגוף מפעיל של‬
‫הקורסים הללו, ולאחר שנים אחדות )5002( הוקמה מסגרת משותפת למשרד התמ"ת ולג'וינט‬
‫בשם "תנופה בתעסוקה" )תב"ת(, שבמסגרתה מופעלות כמה תכניות ייעודיות לחרדים. תכניות‬
‫אלו כוללות הכשרות חלופיות ללימודי הוראה בסמינרים לנשים, מרכזי השמה )מ.פ.ת.ח.( וסיוע‬
‫ליזמות עסקית של חרדים )"ברכה בעסקים"(. בתכניות תב"ת השתתפו בשנים 5002-0102 יותר‬
‫מ-000,02 חרדים.‬
‫4. קיצוץ בקצבאות ‬
‫התכנית הכלכלית של ממשלת ישראל בשנת 3002 כללה קיצוץ נרחב בקצבאות הילדים. השינוי‬
‫הבולט ביותר היה מעבר לקצבאות אוניברסליות )בשיעור דומה לכל ילד( וביטול הבחנה שלפיה‬
‫הקצבה למן הילד הרביעי ואילך גבוהה במידה רבה מן הילד הראשון.‬
‫משפחה עם 8 ילדים קיבלה בסוף שנות התשעים קצבה בגובה של 008,3 ש"ח. בעקבות‬
‫תיקון בחוק ביוזמת ח"כ הלפרט בשנת 0002 עלתה הקצבה לזמן קצר ל-008,4 ש"ח, אך בשנת‬
‫3002, כאמור, קוצצו הקצבאות בשיעור ניכר: נכון לשנת 1102, משפחה שכל 8 ילדיה נולדו לפני‬
‫התיקון תקבל 056,2 ש"ח, אך אם ילדיה נולדו לאחר מאי 3002, היא תקבל 006,1 ש"ח בלבד.‬
‫השינוי בולט אפוא במיוחד בכל הנוגע לזוגות צעירים חרדיים, שכן הקצבה לילדים שנולדו לאחר‬
‫מאי 3002 נמוכה לאין ערוך. המשפחות החרדיות הצעירות כבר אינן יכולות להסתמך על קצבה‬
‫גבוהה כפי שהייתה להוריהם או לאחיהם הגדולים.‬
‫ד. התפתחויות חדשות: 0102-1102 ‬
‫ממשלת ישראל הנוכחית, בדומה לממשלות קודמות, ממשיכה במהלכים לשילוב חרדים‬
‫בתעסוקה. היא אף קבעה מתווה לפתרון בעיית תשלומי "הבטחת הכנסה" לחרדים, לאחר שבית‬
‫המשפט העליון קבע שהם אינם חוקיים, ובמענה ללחץ ציבורי עיקש שלא להחזירם בדרכים‬
‫אחרות. ממשלת ישראל נקטה בשנים 0102-1102 ארבעה צעדים עיקריים לשילוב חרדים בחברה‬
‫71‬
‫ובתעסוקה:‬
‫1. הגבלת קצבת "הבטחת הכנסה". למן שנת 1102 אברכים חרדים יכולים לקבל את קצבת‬
‫"הבטחת ההכנסה" במשך עד 5 שנים. כמו כן החליטה הממשלה שהסכום שיוקדש לקצבה זו‬
‫לא יעלה אף אם יעלה מספר האברכים הזכאים לו. ‬
‫ ‬
‫71 להרחבה על מהלכים אלו ראו את נייר העמדה של מר חגי לוין, "מדיניות הממשלה בעניין שילוב המגזר החרדי‬
‫בכלכלה ובחברה בישראל", בחוברת זו.‬
‫71 ‬

7. ‫פורום קיסריה 1102‬
‫2. הורדת גיל הפטור משירות צבאי. בתחילת 1102 הופנו כל בני הישיבות מעל לגיל 82, ואף‬
‫הצעירים מהם – אם יש להם 3 ילדים ויותר – למערך המילואים. מהלך זה הוריד באופן ניכר‬
‫את גיל הפטור בפועל משירות צבאי, שעמד עד אז על 53 )תלוי במספר הילדים(. ‬
‫3. הורדת גיל יכולת הפנייה לשירות אזרחי. מתחילת 1102 יכולים לפנות לשירות אזרחי‬
‫)ביטחוני( גם צעירים בני 22 ויותר, ללא ילדים. ‬
‫4. יצירת מעמד של "חצי אברך". בהתאם להחלטת שר החינוך, למן שנת 1102 אפשר להמיר את‬
‫מעמד האברך במעמד של "חצי אברך". מעמד זה מאפשר ללמוד בכולל 71 שעות בשבוע בלבד‬
‫ולקבל מחצית מן ההקצבה החודשית לאברך. ‬
‫ ‬
‫ה. הערכת התפתחויות ‬
‫שתי ועדות ציבוריות, האחת בשנת 8991 והשנייה בשנת 3002, ניסו להתמודד עם בעיות יסוד של‬
‫החברה הישראלית הרב-תרבותית. האחת, ועדת טל, התמודדה עם אי-שירותם של בחורי ישיבות‬
‫81‬
‫בצה"ל והציעה פתרונות שנועדו להביא ליתר שוויון בחלוקת הנטל בין האוכלוסיות בישראל.‬
‫הוועדה השנייה, ועדת דברת, ניסתה להביא לשוויון מהותי יותר ולרפורמה מקיפה בתחום‬
‫החינוך.91 אחת ההמלצות החשובות ביותר שלה – הקריאה להכניס לבתי הספר החרדיים "לימודי‬
‫ליבה" – נתקלה בהתנגדות עזה בקרב הציבור החרדי.‬
‫כאמור לעיל )סעיף ג(, נכון לשנת 1102 מסלול השירות האזרחי שהומלץ על ידי ועדת טל‬
‫התפתח למסלול שמשרתים בו יותר מ-005,1 חרדים ונוספו אליהם עוד כ-005,2 חרדים במסלולי‬
‫שח"ר בצבא ובנח"ל החרדי. לעומת זאת בתחום לימודי הליבה שבהם עסקה ועדת דברת לא חלו‬
‫שינויים. החידוש היחיד היה החרגה מפורשת בחוק של מוסדות חרדיים על-יסודיים מן הצורך‬
‫בלימודי ליבה.‬
‫להבנתנו, הניתוח של ועדת דברת היה מדויק: הקושי של גברים חרדים להשתלב בחברה‬
‫ובמשק, ראשיתו בהיעדר לימודי היסוד בבית הספר ובתיכון. פתרונות התערבותיים בגיל מבוגר‬
‫יותר לא יכולים להדביק את הפערים שנוצרו בין החרדים לקבוצות האחרות. אולם, לדעתנו,‬
‫הפתרון שהציעה ועדת דברת לא היה פרקטי דיו, שכן הוא לא הביא בחשבון את מידת המסוגלות‬
‫של החברה החרדית לעכל שינויים דרמטיים כל כך.‬
‫התכניות שמנינו לעיל – צבא ושירות אזרחי, אקדמיה והכשרה מקצועית – הצליחו‬
‫להתממש משום שהן אפשרו )ולא חייבו או נאכפו( לאוכלוסיית הצעירים החרדים ליטול חלק‬
‫במסלולי השתלבות על פי בחירתם ובהתאם לקצב שלהם. גם תהליך פיתוחם של מסלולים אלו‬
‫נעשה באורח הדרגתי ומתמשך ולא במהלך מהיר ורדיקלי.‬
‫כך למשל, ההכשרות המקצועיות והקמת המוסדות האקדמיים המותאמים לחרדים‬
‫נוצרו מתוך לחץ פנימי בחברה החרדית. גם מסלולי השירות האזרחי והצבאי, אשר באו כביכול‬
‫ביוזמה מלמעלה, פגשו יותר ויותר תלמידים חרדים שאינם יכולים או מעוניינים להישאר‬
‫ ‬
‫81 "דוח הוועדה לגיבוש ההסדר הראוי בנושא גיוס בני ישיבות" )0002(. ‬
‫91 "התוכנית הלאומית לחינוך/ כוח המשימה הלאומי לקידום החינוך בישראל", יו"ר שלמה דברת )5002(.‬
‫ ‬
‫81 ‬

8. ‫צעירים: גילאי 81-22 – הגיל הנשכח במגזר החרדי ‬
‫"בחברת הלומדים" וחיפשו ערוץ לגיטימי להשתחרר ממעמד "תורתם אומנותם". אף אחד מן‬
‫הפתרונות הללו לא נקבע כחוק מחייב )אמנם השירות הצבאי והאזרחי מוסדרים על פי חוק טל,‬
‫אך אין מדובר בחוק כופה, אלא כזה המאפשר למעוניינים בכך להשתלב בשירות במסלולים‬
‫ייחודיים לחרדים(.‬
‫גם את ההתפתחויות האחרונות שחלו בתחום המדיניות הציבורית בכל הנוגע לחרדים‬
‫)0102-1102( יש לראות על רקע התפיסה ההסדרית החדשה, הדוגלת בשינוי מתון ותהליכי. קצבת‬
‫הבטחת ההכנסה הומרה בקצבה של 5 שנים, שאמורה למתן את המעבר העתידי של התלמידים‬
‫למעגל העבודה הכללי או התורני. הורדת גיל הפטור נועדה לאפשר לאברכים צעירים יחסית לצאת‬
‫למעגל העבודה בלי שלצבא תהיה כל תביעה אליהם, ומעמד "חצי אברך" אמור להקל על הפונים‬
‫לתעסוקה בלי שיצטרכו לבטל כליל את מעמדם כלומדי תורה.‬
‫עניין נוסף שיש לייחס לו תשומת לב הוא הירידה העקבית בגיל הצעירים החרדים‬
‫המבקשים להצטרף למסלולים ולהסדרים החדשים. אם בעת יצירת המסלולים גילם הממוצע של‬
‫הפונים עמד על שלהי שנות ה-02, כיום הגיל הממוצע של הפונים לכל התכניות עומד על פחות מ-‬
‫52. השינוי הגילאי מבטא את העובדה שיותר ויותר צעירים חרדים כיום מודעים כבר בגיל צעיר‬
‫לאפשרויות השונות העומדות לפניהם וחושבים כבר בגיל 02-52 על עתידם הכלכלי והמקצועי.‬
‫מגוון המסלולים יצר מצב שבו צעיר חרדי איננו ממשיך ללמוד בכולל לאורך שנים רבות מתוך‬
‫ברירת מחדל, אלא ניצב זמן קצר לאחר חתונתו לפני החלטה לאן לנתב את עתידו המקצועי. חלק‬
‫ניכר מן הצעירים בוחרים, ואף ימשיכו לבחור בעתיד, בלימוד בכולל כעיסוק בלעדי, אך חלק אחר‬
‫פונה – ואף עשוי לפנות בשיעורים גבוהים יותר בעתיד – למסלולים אלטרנטיביים. יש להדגיש כי‬
‫אלו האחרונים אינם זונחים, ככלל, את העיסוק בלימודי קודש, אך עיסוק זה חדל מלהיות עבורם‬
‫מחסום לפני תעסוקה ופרנסה.‬
‫ו. תרחישים לשנת 1202 ‬
‫בעקבות גידולה המהיר של החברה החרדית שיעור החרדים בגילאים הצעירים גבוה יותר‬
‫משיעורם בכלל האוכלוסייה. לפיכך לכניסה של צעירים חרדים בגילאי 02-92 תהיה השפעה גדולה‬
‫על עתיד המשק. בשנת 9002 היו צעירים חרדים %5.31 מכלל האוכלוסייה היהודית בגיל זה,‬
‫ואילו בשנת 1202 צפויים הצעירים החרדים להיות %22 מכלל אוכלוסייה זו.‬
‫מבקרי "ההסדריות החדשה" טוענים שמספרי המצטרפים למסלולים החדשים אינם‬
‫מדביקים את קצב הגידול של החברה החרדית. חברה זו גדלה בקצב של %5 בשנה, ולפיכך על אף‬
‫כל המסלולים החדשים ממשיך שיעור החרדים שאינם משרתים בצבא לעלות, ושיעורי התעסוקה‬
‫של חרדים גברים אינם עולים.‬
‫לטעמנו, כאשר בוחנים הצלחה של מסלול חדש, יש לבחון בשנים הראשונות את מידת‬
‫התפתחותו באופן מספרי ואיכותי, בלי קשר לשאלה עד כמה מספרים אלו יוצרים שינוי חברתי‬
‫כולל. אולם כדי להעריך נכונה את מידת הצלחתם של המסלולים השונים גם בראייה הצופה פני‬
‫עתיד, יש צורך להתייחס גם לשאלת גודלם באחוזים בקרב כלל החרדים בשנות ה-02 לחייהם.‬
‫להלן נסרטט שלושה תרחישים אפשריים להתפתחות המסלולים בעשור הקרוב.‬
‫91 ‬

9. ‫פורום קיסריה 1102‬
‫1. תחזית ל-1202: סטגנציה מספרית ‬
‫בתרחיש זה מספר הפונים למסלולים השונים לא יעלה באופן דרמטי. גם כיום רוב הפונים‬
‫למסלולים אלו אינם שייכים ל"ליבה" החרדית, זו המאופיינת בהתנגדות פנימית לשינוי אורח‬
‫החיים של חברת הלומדים. תמיכת המדינה בלומדי התורה מצד אחד ויכולת ההשתכרות הנמוכה‬
‫מצד שני ימשיכו לגרום לכך שרוב מוחלט של הגברים החרדים ימשיכו ללמוד שנים ארוכות‬
‫בישיבה ובכולל.‬
‫בהתקיים תרחיש זה, שיעור הגברים החרדים הצעירים בגילאי 02-92 המשתתפים בכוח‬
‫העבודה יוסיף לרדת ויגיע לשיעור של %71. בגלל משקלם הגובר של הצעירים החרדים שיעור‬
‫המשתתפים בכוח העבודה של כלל הגברים הצעירים בישראל ירד ב-1202 מ-%06 ל-%5.45.‬
‫להערכתנו מידת הסבירות של התקיימות תרחיש זה נמוכה, בעיקר בשל הלחץ הגובר‬
‫בתוך החברה החרדית לכניסה למעגל העבודה, ובשל התפתחותם המהירה של המסלולים‬
‫החדשים בשנים האחרונות.‬
‫2. תחזית ל-1202: עלייה מתונה בהתאם לקצב הגידול של החברה החרדית ‬
‫בתרחיש זה מספר הפונים למסלולים השונים ימשיך לעלות בהתאם לקצב הגידול של החברה‬
‫החרדית )%5 בשנה(. התפתחות זו תבטא מצב שבו בחלקים ה"פתוחים" יותר בחברה החרדית‬
‫יתבססו המסלולים החדשים כלגיטימיים, לעומת חלקיה השמרנים שבהם היא עדיין תיתפס כלא‬
‫רצויה וכפתרון של "בדיעבד".‬
‫בהתקיים תרחיש זה שיעור הגברים החרדים בכוח העבודה לא ישתנה – %82. עם זאת‬
‫בשל הגידול בשיעור הגברים החרדים בכלל האוכלוסייה ֵרד שיעור התעסוקה של כלל הגברים‬
‫י‬
‫הצעירים בישראל מ-%06 ל-%75.‬
‫לדעתנו ישנה סבירות לא מבוטלת להתקיימות תרחיש זה. רוב התכניות החדשות עדיין‬
‫לא פרצו לליבת החברה החרדית, וההתייחסות הרווחת כלפי גברים הפונים להשכלה או לתעסוקה‬
‫עדיין אינה אוהדת. כמו כן קשיים בהשמה של בוגרי המסלולים החדשים עשויים לפגוע‬
‫באטרקטיביות של מסלולים אלו.‬
‫3. תחזית ל-1202: עלייה מהירה מעבר לקצב הגידול של החברה החרדית ‬
‫בתרחיש זה מספר הפונים למסלולים השונים ימשיך לעלות בקצב מהיר )כ-%01 בשנה במשך‬
‫עשור(. תרחיש זה יתממש אם תתפתח לגיטימציה פנים-חרדית גבוהה לשירות אזרחי או צבאי‬
‫וללימודים אקדמיים והכשרה מקצועית. בהינתן מצב זה, רוב בחורי הישיבות יפנו – לאחר כמה‬
‫שנות לימודים בישיבה ובכולל – להשתלבות חברתית ותעסוקתית, ומיעוטם ימשיך ללמוד בכולל‬
‫שנים רבות.‬
‫בהתקיים תרחיש זה שיעור הגברים החרדים בכוח העבודה בגילאי 02-92 יעלה מ-%82‬
‫ל-%15. כתוצאה מכך שיעור התעסוקה של כלל הגברים הצעירים בישראל ישמור על יציבות ואף‬
‫יעלה במעט מ-%06 ל-%3.16.‬
‫לדעתנו ישנה סבירות גבוהה לאפשרות זו, אם כי היא תלויה בכמה גורמים. היא עשויה‬
‫להתממש רק אם השינויים ביחס של החברה החרדית לתעסוקת גברים יעמיקו. היא גם תלויה‬
‫02 ‬

10. ‫צעירים: גילאי 81-22 – הגיל הנשכח במגזר החרדי ‬
‫במידת התמיכה של המדינה במסלולים החדשים ובפיתוח מסלולים נוספים שעליהם נעמוד בפרק‬
‫הבא.‬
‫מעקב שנתי אחרי ההתפתחויות של התכניות יאפשר לבחון את הצלחתן במספרים לאורך זמן.‬
‫התגשמות כל אחד מן התרחישים תחייב היערכות שונה לעידוד התכניות הקיימות, או לחלופין‬
‫לעריכת שינויים והתאמות נדרשות.‬
‫ ‬
‫ז. המלצות הצוות ‬
‫1. בתחום החינוך העל-יסודי‬
‫תיארנו לעיל את הניסיון של המדינה להטמיע לימודי ליבה במגזר החרדי. ניסיון זה, בייחוד בגיל‬
‫התיכון, עורר התנגדות קשה בחברה החרדית והסתיים בשלב זה ללא תוצאות. למרות זאת,‬
‫בייחוד לנוכח גידולה של החברה החרדית והתגוונותה, ישנן סיבות טובות לבחון ניסיון מחודש‬
‫להוספת לימודי יסוד )אמ"מ – אנגלית, מתמטיקה, מחשבים( בגיל התיכון לצעירים חרדים‬
‫המעוניינים בכך. על פי ניסיון העבר, אין לכפות לימודים אלו על כלל החברה החרדית.‬
‫המלצות הצוות‬
‫)א( יש למצוא דרכים לתמרוץ כספי של ישיבות תיכוניות חרדיות, קיימות וחדשות, שבשל עלות‬
‫הלימודים הגבוהה רק חרדים ממעמד בינוני-גבוה יכולים ללמוד בהן.‬
‫)ב( יש לפתוח מסלולים לא פורמליים להרחבת השכלה כללית או הכנה לבגרות, שיפעלו בקרב‬
‫צעירים חרדים המעוניינים בכך ויתקיימו מעבר לשעות הלימודים בישיבות הקטנות, בשעות‬
‫הערב ובחופשות.‬
‫ ‬
‫2. בתחום ההשכלה הגבוהה ‬
‫תכנית החומש של המל"ג בכל הקשור לחרדים חותרת להגדלה דרמטית של מספר הסטודנטים‬
‫החרדים. הדרכים להשגת מטרה זו כוללות הורדת דרישות הסף ללימודים ותמיכה כספית גוברת‬
‫באמצעות מלגות. לטעמנו, התכנית עשויה לפגוע ברמה של המכללות החרדיות ולהעמיק תחושה‬
‫שקיימת כבר כיום שמדובר באקדמיה סוג ב'. נוסף לשאיפה להגדיל את מספר התלמידים יש‬
‫לחתור לשמירה על איכותן הגבוהה של המכללות ולפתיחת מסלולי לימוד איכותיים.‬
‫המלצות הצוות‬
‫)א( הקמת מכינה אקדמית כלל אוניברסיטאית.‬
‫)ב( בניית תכניות המשך לתואר ראשון עבור נשים הלומדות תכניות חלופיות בסמינרים, או‬
‫לחלופין פתיחת אפשרות לתחילת הלימודים לתואר ראשון במסגרת הסמינרים.‬
‫)ג( יש לבחון אפשרויות לפתיחת האוניברסיטאות הרגילות )תל אביב, חיפה, ירושלים, באר שבע‬
‫ועוד( לפני סטודנטים חרדים, באמצעות הקמת קמפוסים חרדיים אשר יהיו חלק‬
‫מהאוניברסיטאות הקיימות.‬
‫12 ‬

11. ‫פורום קיסריה 1102‬
‫)ד( יש לשים דגש על דרכים אלטרנטיביות למימון לימודים ובהן תכנית פר"ח ומתן הלוואות‬
‫ארוכות טווח.‬
‫3. בתחום התיאום והסנכרון ‬
‫המסלולים החדשים שנפתחו בשנים האחרונות יצרו נהירה של חרדים צעירים למגוון של‬
‫אפשרויות תעסוקה. אחת הבעיות שאנו מזהים בשלב זה היא חוסר במידע בקרב צעירים בדבר‬
‫האפשרויות העומדות לפניהם. השיטה שבה "חבר מביא חבר" טובה אמנם כאמצעי שיווק שקט,‬
‫אך לא תמיד מאפשרת קבלת מידע אמין על מגוון האפשרויות הקיים. בנוסף, בולטת העובדה‬
‫שמשרדי ממשלה שונים העוסקים בנושא )תמ"ת, ראש הממשלה, אוצר, חינוך, מל"ג/ות"ת ועוד(‬
‫אינם פועלים תמיד בתיאום מלא.‬
‫המלצת הצוות‬
‫)א( ארגון המידע הקיים על אפשרויות הלימודים והתעסוקה תחת קורת גג אחת. באופן זה, יהפכו‬
‫מרכזי התעסוקה לחרדים הקיימים היום למרכזים המעניקים את כלל המידע על שילוב‬
‫בתעסוקה, ובכלל זה מידע על האפשרות וההיתכנות של לימודים גבוהים.‬
‫)ב( אנו ממליצים על הקמת גוף ייעודי במשרד ראש הממשלה אשר יופקד על בחינה מתמדת של‬
‫עניין שילוב החרדים בתעסוקה. יעדים לתעסוקה שנקבעו בהחלטות ממשלה וביצוען הוטל על‬
‫משרדים שונים לא יבואו לידי מימוש בהיעדר גוף מרכזי שתפקידו לקדם אותן ולבחון הצעות‬
‫ואפשרויות חדשות.‬
‫מכלול הצעדים שאנו מציעים להפעיל באופן מבוקר ימשיכו את מכלול הפעולות שנעשות על ידי‬
‫מעצבי המדיניות הציבורית באשר לחרדים, בלי ליצור עימות או התנגדות. התוצאה יכולה‬
‫להועיל לצעירים חרדים רבים המעוניינים לשמור על השתייכותם למגזר החרדי, בלי לפגוע‬
‫ביכולת השתלבותם בחברה הישראלית, ולהביא לשגשוגה של כלל החברה הישראלית והמשק‬
‫בישראל. ‬
‫22 ‬

12. ‫צעירים: גילאי 81-22 – הגיל הנשכח במגזר החרדי ‬
‫מדיניות הממשלה בעניין שילוב המגזר החרדי‬
‫בכלכלה ובחברה בישראל‬
‫חגי לוין‬
‫הגדלת השותפות והשוויון בין כל המגזרים היוצרים את המארג החברתי בישראל היא אחד‬
‫היעדים המרכזיים המדריכים את מדיניות הממשלה. תפיסה זו, שבין היתר מעוגנת בהחלטת‬
‫הממשלה מס' 6851, מיום 7002.4.22, שכותרתה "אג'נדה כלכלית חברתית למדינת ישראל", באה‬
‫לידי ביטוי בשנים האחרונות במספר רב של צעדי מדיניות והחלטות ממשלה.‬
‫בעניין שילובו של המגזר החרדי במיוחד התקבלו בשנה האחרונה כמה החלטות ממשלה‬
‫חשובות. החלטות אלה מציבות, מצד אחד, תשתית עקרונית ויעדים ארוכי טווח למדיניות‬
‫הממשלה בנושא זה, ומצד שני מציבות שורה של צעדי מדיניות פרטניים אשר יש בהם כדי לסייע‬
‫להגיע ליעדים המוגדרים.‬
‫להבנתי, המדיניות הממשלתית בנושא שילובו של המגזר החרדי מתבססת על התפיסה כי‬
‫כיבוד ושימור צביונו הייחודי של המגזר החרדי אינם סותרים את שילובו בכלכלה ובחברה‬
‫הישראלית, וכן כי שילוב כזה הוא צורך דחוף והזדמנות בעלת חשיבות גם למגזר החרדי וגם‬
‫ליתר החברה בישראל.‬
‫מתוך החלטות הממשלה העיקריות אפשר לציין את אלה:‬
‫החלט ת הממשלה מס ' 4991 , מיום 0102.70.51 , בנושא " הצבת יעדי תעסוקה לשנים‬ ‫‪‬‬
‫0102-0202", שבה מוגדר היעד ארוך הטווח של "הגעה לשיעור תעסוקה של‬
‫האוכלוסייה בגילאים שבין 02 לבין 46, הזהה לשיעור התעסוקה הממוצע של 51‬
‫המדינות המפותחות מבחינת תוצר לנפש, תוך המשך צמצום פערי התעסוקה בין כלל‬
‫קבוצות האוכלוסייה בישראל". ‬
‫כן מוגדר בהחלטה יעד פרטני בדבר שיעורי התעסוקה במגזר החרדי לגברים ולנשים‬
‫בגילים 52-46 – שיעור תעסוקה של %36 בשנת 0202. ‬
‫ ‬
‫החלטת הממשלה מס' 4162, מיום 0102.21.91, בנושא "מלגת לימודים ועידוד השתלבות‬ ‫‪‬‬
‫אברכי כוללים בתעסוקה", שבה נכתב בפסקת הפתיחה: ‬
‫ממשלת ישראל רואה לה כיעד מרכזי את השתלבות המגזר החרדי בתעסוקה, ככלי‬
‫לפריצת מעגל העוני והתלות בקצבאות, ששיעורם גבוה במיוחד באוכלוסייה זו;‬
‫כמקדם שוויון בחלוקת הנטל הכלכלי במשק הישראלי, וכגורם המסייע בהשתלבות‬
‫המגזר החרדי במארג החברתי בישראל. זאת לצד הכרה במאפייניה הייחודיים של‬
‫האוכלוסייה החרדית ותמיכה בהמשך קיומו של עולם לימוד תורני, ולצד תמיכה ‬
‫באוכלוסיות לומדים נוספות במוסדות להשכלה גבוהה.‬
‫נוסף לקביעה עקרונית זו, החלטת הממשלה מציבה שינויים ניכרים במערך התמיכות‬
‫המיועדות למגזר. בפרט, הפיכת גמלת הבטחת הכנסה לחרדים למלגת לימודים מוגבלת בזמן‬
‫ובהיקף התקציבי ובעלת מאפיינים ספציפיים המעודדים השתלבות בתעסוקה.‬
‫32 ‬

13. ‫פורום קיסריה 1102 ‬
‫החלטת הממשלה מס' 8962, מיום 1102.1.9, בנושא "קידום השירות הצבאי והאזרחי במגזר‬ ‫‪‬‬
‫החרדי", המוסיפה נדבך חשוב למסגרת המדיניות הממשלתית בנושא. בדברי ההסבר‬
‫להחלטה נכתב כי:‬
‫תקומתו של המגזר החרדי ועולם הלימודים התורני בישראל, הינו רכיב מרכזי‬
‫מתקומת העם היהודי אחרי השואה ומזהותה היהודית של מדינת ישראל. עם זאת,‬
‫גידולו המהיר של מגזר זה, והפיכתו לחלק משמעותי מהאוכלוסייה בישראל )מוערך‬
‫כי המגזר החרדי מהווה כיום כ%11 מכלל האוכלוסייה בישראל( מחייבים כיום‬
‫לחזק הסדרים אשר מקדמים את שותפותו של המגזר החרדי בנשיאה בנטל‬
‫הביטחוני והכלכלי, זאת תוך שמירה וכיבוד ייחודו התרבותי של מגזר זה.‬
‫החלטת ממשלה זו מגדירה בצורה פרטנית את היקף ואופן השילוב של חרדים במסגרות‬
‫השירות האזרחי והצבאי, במטרה לקדם באופן ניכר את השוויון בחלוקת הנטל, הביטחוני‬
‫והכלכלי, בחברה הישראלית.‬
‫בהתאם לעקרונות המוצבים בהחלטות ממשלה אלו, משרדי הממשלה השונים פעלו בעת‬
‫האחרונה לקידום מספר רב של צעדי מדיניות נוספים אשר מאפשרים לשפר את שילובו של המגזר‬
‫החרדי בחברה הישראלית, מתוך כיבוד ושמירה על צביונו הייחודי.‬
‫מתוך מגוון צעדי המדיניות הנוספים אפשר למנות את אלה:‬
‫מרכזי הכוון תעסוקתי והשמה מקצועית לחרדים. הקמת רשת של מרכזי הכוון והשמה‬ ‫‪‬‬
‫מקצועית המותאמים למאפייני המגזר החרדי ומסייעים לחרדים המעוניינים להשתלב‬
‫בתעסוקה. ‬
‫הקמת בתי ספר טכנולוגיים לנערים חרדים ומסלולים ללימודי תעודת הנדסאית מחשבים‬ ‫‪‬‬
‫לבנות חרדיות בסמינרים. זאת בהתאם לביקוש הקיים במגזר החרדי ללימודי מקצוע אשר‬
‫יאפשר להתפרנס בכבוד. ‬
‫לימודים אקדמיים – ייסוד מכינות ומלגות ייעודיות המאפשרות לחרדים המעוניינים בכך‬ ‫‪‬‬
‫להשתלב בלימודים אקדמיים. על פי היעד שהציבה לעצמה הות"ת להגיע לכ-000,3 תלמידים‬
‫חרדים במוסדות האקדמיים. ‬
‫ישיבות גבוהות וכוללים לאברכים. מצד אחד העמקה של הביקורות המוודאות קיום לימודי‬ ‫‪‬‬
‫קודש, ומצד אחר מתן אפשרות לשלב לימודי קודש עם עבודה: לימוד "חצי יום" בלבד‬
‫)בשעות מוגדרות(, ואפשרות לעבודה ביתרת הזמן.‬
‫42 ‬

14. ‫צעירים: גילאי 81-22 – הגיל הנשכח במגזר החרדי ‬ ‫ ‬
‫*‬
‫"בן עשרים לרדוף"?‬
‫על פוטנציאל ההשתלבות של בני החברה החרדית בגילאי 81-22‬
‫**‬
‫אביעד הכהן, לי כהנר‬
‫א. מטרת נייר העמדה ורקעו‬
‫מטרת נייר עמדה זה להציג את פוטנציאל ההשתלבות של בני החברה החרדית בגילאי 81-22‬
‫בחברה הישראלית. עד כה נערכו ופורסמו עשרות מחקרים, בהקשרים שונים, על החברה‬
‫החרדית.1 אולם ברובם ככולם של המחקרים אין התייחסות ספציפית לשכבת הגיל שבה דן נייר‬
‫עמדה זה, על מאפייניה המיוחדים. אפשר שיהיה מי שיטען שאין כל ייחוד בקבוצת גיל זו, ואותן‬
‫סוגיות ומסקנות שחלות על כלל החברה החרדית חלות גם עליה. לטעמנו, הגם שבחלק מגזרת‬
‫המחקר הדברים נכונים, עדיין יש חשיבות לעיסוק בקבוצת גיל זו, בין לטוב בין למוטב.‬
‫מחד גיסא, דווקא בקבוצת גיל זו קיים קושי גדול יותר בשילובה בחיי החברה והכלכלה,‬
‫ומכמה סיבות שיפורטו להלן בהרחבה. מאידך גיסא, דווקא בקבוצת גיל זו יש פוטנציאל רב‬
‫שעשוי אחר כך ללכת לאיבוד: בשנים אלה נמצאים רבים ממנה בשיא כושרם ויכולתם, הפיזי‬
‫והאינטלקטואלי, ומנקודת מבטה של המדינה חבל להחמיץ את ההזדמנות לנצלו לצורך לימודים‬
‫והשתלבות בעבודה; חלק מבני גיל זה, שטרם נישאו, עדיין אינם נתונים בעול פרנסת המשפחה,‬
‫והדבר מאפשר להם יתר חופשיות וגמישות בלימוד מקצוע והשתלבות בשוק העבודה ללא תלות‬
‫2‬
‫בטיפול בילדים.‬
‫נקודה נוספת שמייחדת נייר זה היא הרגישות להיותה של החברה החרדית פסיפס‬
‫מגוון, המורכב מתת-קבוצות ומתת-מגזרים רבים. כל אלו מקשים על הסקת מסקנות חד-‬
‫משמעיות בדבר יכולת השתלבותה של אוכלוסיית המחקר בחברה ובכלכלה הישראלית. הדברים‬
‫נכתבו גם על רקע ומתוך השוואה למה שהיה נהוג בחברה החרדית עד שנות השמונים ולנהוג‬
‫בקרב חבריה המתגוררים וחיים מחוץ לישראל. המסקנות שיובאו להלן הן פרי תובנות שנשענות‬
‫במידה רבה הן על נתונים קיימים, הן על היכרות בלתי אמצעית של הכותבים עם רבדיה‬
‫והמגוונים של החברה החרדית בארץ ובחו"ל, והן על שיחות וראיונות שנערכו עם אנשים המצויים‬
‫בסוגיה זו.‬
‫ ‬
‫משנה אבות ה, כא. ופירש רבי עובדיה מברטנורא: "בן עשרים לרדוף – אחר מזונותיו. לאחר שלמד מקרא משנה‬ ‫*‬
‫וגמרא ונשא אשה והוליד בנים, צריך הוא לחזור ולבקש אחר מזונות". ‬
‫** תודתנו נתונה לפרופ' צבי אקשטיין, המשנה לנגיד בנק ישראל, שיזם את כתיבת נייר העמדה; ליוסף קלמנוביץ'‬
‫על סיועו במחקר ובריכוז הנתונים; ולמעירים הרבים שטייבו את תוכנו ותרמו לשיפורו. האחריות לנאמר בנייר‬
‫העמדה היא כמובן רק שלנו, והנאמר בו מייצג רק את עמדתנו. ‬
‫1 ראו קפלן ק' )7002(. בסוד השיח החרדי, ירושלים: מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל, והביבליוגרפיה המקיפה‬
‫בסופו, עמ' 962-623. מאז נוספו עשרות מחקרים חדשים בתחום זה, שרבים מהם מצויים ברשת האינטרנט. ‬
‫2 פוטנציאל זה יוצר בדיוק את תגובת הנגד בחברה החרדית: דווקא בשל גודלו מבקשים רבים ממנהיגי חברה זו‬
‫לתעלו לאפיקים תורניים ולשמרו לצורך הגשמת האידאל החרדי )אצל גברים, בעיקר תלמוד תורה; אצל נשים –‬
‫הקמת משפחה וגידול ילדים(, ולא למטרות "חיצוניות".‬
‫52‬

15. ‫פורום קיסריה 1102‬
‫למען הסר ספק, יודגש כי בכל האמור להלן אין כל כוונה לפגוע חס וחלילה או לגרוע‬
‫מחשיבות העיסוק בלימוד תורה, בהקמת משפחה או באחד מהיסודות האידאולוגיים שעליהם‬
‫מושתתת תפיסת העולם החרדית. נייר העמדה אינו מבקש לשפוט השקפת עולם זו, להתעמת עמה‬
‫או לנסות ולשנות את אורחות חייה של החברה החרדית בדרך כופה. הוא נכתב מתוך נקודת מבט‬
‫המכבדת את ערכי החברה החרדית ועם זאת מצביע על חסמים קיימים ועל פתח לשינויים‬
‫מעשיים אפשריים, רחבים או מצומצמים, באורחות חייהם של בני המגזר החרדי, לפחות חלקם,‬
‫בגילאי 81-22. כל זאת מתוך רצון להיטיב את מצבם שלהם, הכלכלי והחברתי, בטווח הארוך‬
‫יותר של עתידם; ובראייה רחבה יותר, מתוך רצון לנצל את כישוריהם לטובת החברה, המשק‬
‫והכלכלה בישראל בצורה מיטבית ולהגביר את שילובם בחברה הישראלית )לא כ"נטע זר" אלא‬
‫כחלק אורגני שלה(.‬
‫ב. צעירים בני 81-22 בישראל 1102: מבוא‬
‫אלון וּבר, אבריימי ורבקי הם ילידי אותו שנתון, שנת 9791. ביתם נמצא במרחק של כמה מאות‬‫ָ‬
‫מטרים זה מזה גאוגרפית, אך דומה שמנקודת מבט סוציולוגית ותרבותית הם מרוחקים זה מזה‬
‫עשרות קילומטרים, ועולמות שלמים מפרידים ביניהם.‬
‫את אלון ובר, זוג צעירים חילונים תושבי רמת גן, אין צורך להציג לפני הקוראים. הם, או‬
‫בני דמותם, קרוב לוודאי מוכרים היטב לקוראי נייר זה. אולם לשם אילוסטרציה נתאר את‬
‫תמונת עולמם של אבריימי ורבקי, בעל ואישה חרדים מבני ברק. תמונה זו, גם אם היא נגועה‬
‫בסטראוטיפים, משקפת היטב את המציאות הקיימת של הצעירים החרדים – שבהם יבקש לעסוק‬
‫נייר המדיניות שלפניכם.‬
‫אבריימי ורבקי גרים במרכז בני ברק, עם בתם הבכורה מירי, תינוקת בת שנה, במחסן‬
‫קטנטן, מתחת לבית הוריה של רבקי, שהוסב לדירת חדר וחצי. החדר חף מרהיטים, למעט שתי‬
‫מיטות עץ פשוטות וארון פורמייקה שבו מאחסנים השניים את בגדיהם: חליפות וחולצות לבנות‬
‫של אבריימי ושמלותיה של רבקי. על הארון מונחת קופסת ה"ספודיק" )כובע פרווה מהודר( של‬
‫אבריימי ושני מעמדים מקלקר שעליהם מניחה רבקי את פאותיה. המסדרון שמוליך לחדר משמש‬
‫כמטבח מאולתר, ובו ישנם מקרר ישן ומיקרוגל )אין מקום לתנור(. בצדם, ארון עמוס בספרי‬
‫קודש, ומעליו תלויות תמונותיהם של רשב"י והאדמו"ר מגור, רבם של השניים.‬
‫רבקי ואבריימי כבר חולמים על היום שבו יעברו לדירתם החדשה ביישוב מודיעין עילית‬
‫)קרית ספר(, שאותה קנו עבורם הוריה של רבקי כחלק ממילוי ה"תנאים" לפני נישואיהם. עם‬
‫המעבר מתכוון אבריימי להצטרף לכולל המקומי, ואילו רבקי מתכננת לנסות ולהתקבל למרכז‬
‫התעסוקה שנפתח ביישוב. רבקי בחודש השישי להריונה. מרכז חייה מאז נולדה היה בבני ברק.‬
‫לפני שלוש שנים סיימה את לימודיה בסמינר "בית יעקב", ומאז היא עובדת כמזכירה במרפאת‬
‫קופת חולים הסמוכה. אבריימי גדל באשדוד והגיע כנער לישיבת גור בירושלים. עם נישואיו החל‬
‫ללמוד בשני "כוללים": בבוקר, לאחר שהוא לוקח את מירי לבית אמו, הוא לומד בכולל "שפת‬
‫אמת", ובערבים הוא לומד בכולל "אמרי פנחס". הפרנסה בדוחק, אבל ברוך ה' אין על להתלונן.‬
‫רבקי שמחה על שנפלה בחלקה הזכות לעזור לבעלה ולאפשר לו להקדיש את כל מרצו ללימוד‬
‫תורה, בלי שטרדות הפרנסה וגידול הילדים יעכירו את שלוותו. יכול להיות, אגב, שאבריימי עצמו‬
‫כבר לא כל כך בטוח שהוא יהיה יום אחד רב גדול או תלמיד חכם מפורסם. אבל גם אם במוחו‬
‫62‬

16. ‫צעירים: גילאי 81-22 – הגיל הנשכח במגזר החרדי ‬
‫חולפת מדי פעם מחשבה כזו, מיד הוא מגרש אותה בהינף יד: הרי לא יעלה על הדעת לנטוש את‬
‫ספסלי הישיבה הקדושה לטובת לימודים או עבודה בחוץ. אביו של אבריימי וכל בני משפחתו –‬
‫כולם בני תורה, וכך גם רוצה אבריימי להישאר.‬
‫אבריימי ורבקי לא יצאו מעולם את גבולות הארץ ואין ברשותם רישיון נהיגה. הם נמנעים‬
‫מלצאת למסעדות, ואת השבתות הם עושים במחיצת ההורים, למעט השבתות שבהן הם נוסעים‬
‫לירושלים לשהות במחיצת האדמו"ר. את ירח הדבש שלהם בילו במלון "אריסטון" בטבריה.‬
‫"היה נפלא", מסכמת רבקי. "הצטרפנו לסיור מאורגן בקברי צדיקים בגליל ולקינוח הלכנו לטייל‬
‫בנחל עמוד" )"לא היו לנו בגדים מיוחדים", צוחק אבריימי, "אז הלכתי עם החולצה הלבנה שלי‬
‫ומכנסי הטרלין, וכל אחד סחב שני בקבוקי מים בשקית פלסטיק"(. השניים מדברים ביניהם‬
‫ביידיש, אבל שולטים היטב גם בעברית )"אני יכולה לגמגם כמה מילים באנגלית", צוחקת רבקי,‬
‫"שלמדתי כאשר עשיתי בייביסיטר לשכנים של הורי"(.‬
‫כל הדמויות שהוזכרו לעיל הן פרי הדמיון. אבל הן מייצגות, גם אם בצורה חלקית‬
‫וסטראוטיפית, ארבעה אנשים צעירים החיים בחברה הישראלית במאה ה-12. שניים המגדירים‬
‫עצמם ישראלים, ציונים, בעלי השקפת עולם ליברלית-חילונית, המדברים עברית, אנגלית‬
‫ו"ישראלית"; ושניים המגדירים עצמם יהודים החיים בארץ ישראל, בעלי השקפת עולם חרדית,‬
‫המדברים עברית, יידיש ו"יהודית-חרדית". בר ואלון מייצגים באורחות חייהם את רוב‬
‫האוכלוסייה בת גילם בישראל, רבקי ואבריימי מייצגים במובהק מיעוט שלה – המיעוט החרדי.‬
‫אכן מיעוט זה גדל והולך בקצב מסחרר, בטור הנדסי, ולפי נתונים דמוגרפיים אפשר שבעוד כמה‬
‫3‬
‫עשרות שנים יהיו לרוב.‬
‫מה הם סיכוייהם של רבקי, אבריימי וחבריהם החרדים להשתלב בחיי החברה והכלכלה‬
‫בישראל? האם הם דומים או נבדלים, ובמה, מבני גילם החרדים החיים בחו"ל?‬
‫ג. גודל האוכלוסייה החרדית ואוכלוסיית המחקר – גילאי 81-22‬
‫השימוש בשיטות שונות לזיהוי האוכלוסייה החרדית עלול להניב אומדנים שונים על מאפייניו של‬
‫4‬
‫המגזר החרדי. לפי אומדנים אלה, המגזר החרדי הוא כ-%8-%11 מכלל האוכלוסייה הישראלית.‬
‫לפי נתון אחד, נכון לסוף העשור הראשון של המאה העשרים ואחת, מונה האוכלוסייה החרדית‬
‫כ-000,007 איש, שהם כ-%9 מכלל האוכלוסייה בישראל ו-%21 מכלל האוכלוסייה היהודית. קצב‬
‫הגידול השנתי הטבעי של האוכלוסייה החרדית עומד על כ-%7 )לעומת %7.1 בכלל האוכלוסייה‬
‫היהודית(,5 ומשקלה היחסי באוכלוסיית המדינה עולה בהתמדה. בהתאם לקצב הגידול הנוכחי,‬
‫6‬
‫בשנת 8202 יותר מחמישית מהאוכלוסייה היהודית בישראל תהיה חרדית.‬
‫ ‬
‫3 תאורטית בוודאי ייתכן שהפיכת מיעוט לרוב, כשלעצמה, תשנה את אורחותיו, בלי צורך בהתערבות "חיצונית".‬
‫דוגמה לכך ניתן להביא מהמצב בעיר הבירה ירושלים, שלראשונה בתולדותיה, זה עשרות שנים, כיהן בה ראש עיר‬
‫חרדי, ורוב התלמידים בכיתות א' במגזר היהודי בה הם חרדים. ‬
‫4 לוין )1102( מציג אומדנים המבוססים על עיבוד סקר כוח אדם ועיבוד נתונים המוצגים במחקרו של דניאל גוטליב‬
‫)7002(. "העוני והתנהגות בשוק העבודה בחברה החרדית". ראו לוין, ח. )9002(. המגזר החרדי בישראל העצמה‬
‫תוך שילוב. ירושלים: המועצה הלאומית לכלכלה, משרד ראש הממשלה, עמ' 01.‬
‫5 מקורות: כהנר, ל. )9002(. התפתחות המבנה ההיררכי והמרחבי של האוכלוסייה החרדית בישראל, עבודת‬
‫דוקטור. אוניברסיטת חיפה. לוין, ח. )9002(. המגזר החרדי בישראל העצמה תוך שילוב. ירושלים: המועצה‬
‫הלאומית הכלכלית משרד ראש הממשלה. מלחי, א. )9002(. החרדים בישראל: דיוקן האוכלוסייה ומאפייני‬
‫72 ‬

17. ‫פורום קיסריה 1102‬
‫לוחות 1-2 מתייחסים לקבוצת הגיל נושא מחקר זה, גילאי 81-22, ולשיעורה בכלל‬
‫האוכלוסייה היהודית בישראל:‬
‫לוח 1 התפלגות אוכלוסיית הצעירים בגילאי 81-22 לפי מגזרים )באחוזים ובמספרים מוחלטים(‬
‫8‬ ‫7‬
‫סך הכול‬ ‫יהודים‬ ‫חרדים‬
‫0.001‬ ‫4.78‬ ‫6.21‬ ‫גילאי 81-22‬
‫)973,493(‬ ‫)536,443( ‬ ‫)347,94(‬
‫0.001‬ ‫3.88‬ ‫7.11‬ ‫גברים בגילאי 81-22‬
‫)526,391(‬ ‫)159,071(‬ ‫)376,22(‬
‫0.001‬ ‫5.68‬ ‫5.31‬ ‫נשים בגילאי 81-22‬
‫)457,002(‬ ‫)486,371( ‬ ‫)070,72(‬
‫מקור: עיבוד המחברים לסקר החברתי של הלמ"ס )0102(.‬
‫לוח 2 משקל אוכלוסיית הצעירים בתוך כל מגזר )באחוזים(‬
‫כלל היהודים‬ ‫יהודים‬ ‫חרדים‬
‫)חרדים+יהודים(‬
‫2.9‬ ‫7.8 ‬ ‫6.41‬ ‫כלל הצעירים מתוך כל המגזר‬
‫3.9‬ ‫1.9‬ ‫2.21‬ ‫צעירים מתוך כלל הגברים במגזר‬
‫1.9‬ ‫5.8 ‬ ‫4.71‬ ‫צעירות מתוך כלל הנשים במגזר‬
‫מקור: עיבוד המחברים לסקר החברתי של הלמ"ס )0102(.‬
‫ד. פילוח, מיון וסיווג‬
‫ככל חברה אחרת, גם החברה החרדית אינה עשויה מקשה אחת. יש בה גוונים ובני גוונים, ולכל‬
‫אחד מהם קווי אופי ייחודיים משלו. בצד המכנה המשותף הרחב של רוב בני האוכלוסייה‬
‫ ‬
‫תעסוקה 2002-7002. ירושלים: מנהל, מחקר וכלכלה, התמ"ת, תעסוקה במגזר החרדי – מאפיינים, חסמים‬ ‫ ‬
‫ופתרונות מוצעים )0102.5.61( מינהל מחקר וכלכלה, משרד התמ"ת.‬
‫ברודט, ד. )עורך( )8002(. "ישראל 8202 – חזון ואסטרטגיה כלכלית-חברתית בעולם גלובלי". ‬ ‫6‬
‫לצורך הכנת הלוח נעשה שימוש בהגדרות המפורטות במסמך המתודולוגי של המועצה הלאומית לכלכלה: חרדי‬ ‫7‬
‫הוא כל מי שהוא או אחד מבני ביתו למד בישיבה גבוהה, ובנוסף מתגורר בישובים שמזוהים כחרדים באופן‬
‫מסורתי. ‬
‫כל מי שהוא יהודי אבל לא חרדי. ‬ ‫8‬
‫82‬

18. ‫צעירים: גילאי 81-22 – הגיל הנשכח במגזר החרדי ‬
‫החרדית )דוגמת הדגשת מקומו של לימוד התורה, הקפדה יתירה על שמירת מצוות(,9 יש הכרח‬
‫"לחלק" את החברה החרדית לכמה חלוקות משנה כדי למקד את הסוגיות הטעונות שיפור לכל‬
‫פלח. קונקרטית, יש לתת את הדעת על החלוקות שלהלן.‬
‫א. חלוקה סוציולוגית. חרדים אשכנזים-חסידים )%33(, חרדים אשכנזים-ליטאים )%92( וחרדים‬
‫מזרחים )%12(.01 החלוקה בין חסידים לליטאים רלוונטית בכמה מישורים: )א( במישור‬
‫האידאולוגי – חלק ניכר מראשי הישיבות הליטאיות מעודדים את תלמידיהם לשבת ב"אוהלה של‬
‫תורה", בישיבה וב"כולל" עד גיל מאוחר ביותר, לעתים עד גיל ארבעים ולמעלה, בעוד שחלק ניכר‬
‫מאדמו"רי החסידויות מעודדים את מרבית תלמידיהם לצאת לשוק העבודה בגיל צעיר הרבה‬
‫יותר, כבר בראשית שנות העשרים לחייהם; )ב( במישור הסוציולוגי: בדרך כלל גיל הנישואין אצל‬
‫החסידים צעיר יותר מאשר בחברה ה"ליטאית" )גיל 91 לעומת גיל 12-22, בהתאמה(; )ג( אצל‬
‫חלק מבני המגזר הליטאי )כגון ישיבות "חברון", "עטרת ישראל" ובנותיה( יש פתיחות יתר‬
‫ללימודי השכלה גבוהה והרחבת אופקים, בעוד שאצל החסידים הנטייה היא יותר לפנות למסחר‬
‫ולאו דווקא ללימודי השכלה גבוהה; )ד( נורמות הצניעות )כלומר, ההקפדה על הפרדה בין נשים‬
‫לגברים בכל תחומי החיים( מחמירות יותר בקרב חלקים גדולים של החסידויות מאשר בקרב‬
‫הליטאים.‬
‫11‬
‫באשר לחרדיות המזרחית, מטבע הדברים היא אינה מחויבת בבסיסה למסורת המזרח‬
‫אירופית ונעדרת סממני הטראומה ההיסטורית של התמודדות עם המודרנה, החילון והרפורמה‬
‫שחוותה היהדות האשכנזית. אולי משום כך אופייה מתון יותר. חשוב לציין גם כי חלק ממאפייני‬
‫החרדיות המזרחית הם חידוש של העשורים האחרונים, ומדובר בתופעה אשר איננה מושרשת‬
‫באופן עמוק במסורת התרבותית של בני עדות המזרח. להבנתנו, תופעת החרדיות המזרחית צמחה‬
‫על רקע החלל שהותירה מדיניות הקליטה של עולי המזרח בשנות החמישים והשישים, אשר‬
‫שיברה את תרבותם המסורתית המקורית.‬
‫החלוקה לשלוש הקבוצות העיקריות המרכיבות את החברה החרדית )ליטאים-חסידים-‬
‫ספרדים( אינה די חדה ואינה מאבחנת את כל המגוון של תת-קבוצות בחברה האמורה. בשנים‬
‫האחרונות, עם התרחבות העניין הציבורי והמחקרי בחברה החרדית, מתפתחות הבחנות נוספות‬
‫למגוון הסוציולוגי שקיים בחברה החרדית, למשל אלו שבין "חרדים מקוריים" ל"בעלי תשובה",‬
‫בין "מתונים" ל"קנאים", בין "חוצניקים" ל"חרדים צברים" ובין "סגורים" ל"פתוחים"‬
‫)"מודרנים"(. לכל הבחנה והבדלה שכזו ישנה גם משמעות בנוגע לנושא הנידון אשר צריכה‬
‫להיבדק לעומק, שכן ייתכן שבחלק מתת-קבוצות אלה יימצא הפוטנציאל הגבוה ביותר‬
‫להשתלבות בחברה הישראלית.‬
‫ ‬
‫9 זו מתבטאת כאמור בהיבטים שונים, למן אורחות הלבוש וההפרדה בין המינים, דרך הקפדה על "הכשרים"‬
‫מהודרים, ועד להטלת מגבלות ואיסורים שונים כגון אי צפייה בטלוויזיה והחזקתה בבית, שימוש ב"טלפון כשר",‬
‫איסור על קריאת "ספרות חולין" ועיתונים שאינם חרדיים, וכיו"ב. למותר לציין שבהקשר זה קיים לא אחת פער‬
‫בין הרטוריקה והאידיאל לבין המציאות, וקיימים הבדלים בין מגזריה השונים של החברה החרדית.‬
‫01 בני המגזרים השונים נבדלים בלבושם, באורח חייהם, בשפתם, ועוד. לתיאור "חי" של הזרמים ראו: אמנון לוי,‬
‫החרדים. רוטנברג נ. ואחרים )0102(. החרדים בישראל מסמך רקע לפדרציה היהודית. מכון ון ליר. כהן, ב.‬
‫)5002(. מצוקה בחברה החרדית: מבט מבפנים. ירושלים: מכון פלורסהיימר.‬
‫11 לדיון רחב בחרדיות המזרחית ראו לאון, נ' )9002(. חרדיות רכה – התחדשות דתית ביהדות המזרחית, ירושלים:‬
‫יד יצחק בן צבי.‬
‫92 ‬

19. ‫פורום קיסריה 1102‬
‫ב. חלוקה גאוגרפית. עיקר האוכלוסייה החרדית )כ-%78( מתרכזת באזור מרכז מדינת ישראל‬
‫סביב המרחב המכונה "המשולש החרדי", שקודקודיו הם הריכוזים החרדיים הגדולים בירושלים,‬
‫בני ברק ואשדוד. זהו גם האזור שבו נמצאות כלל הערים החרדיות ההומוגניות והסגורות )רמת‬
‫בית שמש, ביתר עילית, מודיעין עילית ואלעד(. בפריפריה הצפונית של מדינת ישראל, המתפרשׂת‬
‫מחדרה ועד קריית שמונה, מתרכזים כ-%7 מכלל האוכלוסייה החרדית ובפריפריה הדרומית של‬
‫מדינת ישראל, מקריית מלאכי ועד ירוחם )להוציא את אשדוד(, מתרכזים כ-%6 מכלל אוכלוסייה‬
‫זו.21 משמעות חלוקה גאוגרפית זו כפולה: מחד גיסא, בשל היעדר משרות "חרדיות" בפריפריה‬
‫ישנה נטייה גבוהה יותר להשתלבות באוכלוסייה הכללית באזורים אלה, אך מאידך גיסא‬
‫האוכלוסייה החזקה יותר היא זו שבמרכז, וכאשר יש להניע תהליכים חברתיים, בדרך כלל‬
‫האוכלוסייה החלשה יותר היא זו הנושאת את עיניה אל החזקה והולכת בעקבותיה. ‬
‫ג. חלוקה כלכלית. בעלי מעמד סוציו-אקונומי גבוה לעומת בעלי מעמד נמוך.‬
‫ד. חלוקה מגדרית. לאחר גיל 81 ממשיכים רוב הגברים ללמוד במוסדות תורניים )ישיבה גדולה‬
‫וכולל(, ואילו הנשים בגיל זה עוברות ל"סמינרים למורות", שהם המוסדות העל-תיכוניים שבהם‬
‫נלמדים תכנים מקצועיים יותר, בעיקר בתחומי ההוראה והחינוך )אך כיום גם להנדסאיות,‬
‫טכנאיות ומקצועות משרדיים נוספים(, מתוך התפיסה הרואה באישה את העוגן הכלכלי‬
‫המשפחתי של משק הבית החרדי. להלן נרחיב יותר על הבחנה זו.‬
‫ה. הרקע למצב הקיים – צעירים חרדים )גילאי 81-22(‬
‫בישראל ובחו"ל‬
‫מבחינה היסטורית ראשיתה של האידאולוגיה החרדית היא בתגובות האורתודוקסיות‬
‫המתגוננות, שקמו כנגד מגמות של התבוללות, פשרנות דתית והשפעות המודרנה במרכז ובמזרח‬
‫אירופה במאות ה-81 וה-91. התרבות היהודית במחוזות אלו, והמוטיב ההיסטורי של התגוננות‬
‫מפני כל ניסיון לשינוי, הפכו לבעלי נוכחות בולטת בהוויה החרדית. רקע זה הוא שהביא לגיבוש‬
‫מדיניות ה"סטטוס קוו" שנהוגה מאז קום המדינה. בעשור הראשון להקמת מדינת ישראל מדובר‬
‫היה בהסדרים אזרחיים-פוליטיים זמניים בלבד, בין שלטון תנועת העבודה למנהיגות הזרם‬
‫החרדי בישראל, סביב שאלת גיוס בני תורה חרדים לצבא. אולם עלייתו של הליכוד בראשות‬
‫חירות לשלטון ב-7791 הפכה את ההסדרים למנגנון פוליטי קבוע, המתוחזק מתוך אילוצי‬
‫המערכת הקואליציונית הישראלית, מתוך בניית מערך יחסים תלותי של המפלגות החילוניות‬
‫בכוחן הפוליטי של המפלגות החרדיות.‬
‫בשנות השמונים, הסדר מכסות הלומדים פינה את מקומו לדחיית שירות גורפת לתלמידי‬
‫הישיבות. התוצאה הייתה טרנספורמציה של החברה החרדית כולה: לא עוד חברה יהודית‬
‫אולטרה-אורתודוקסית המתקיימת ב"גלות בין היהודים", אלא מה שמנחם פרידמן מכנה "חברת‬
‫לומדים".31 כלומר, חברה שבה לימוד התורה הגברי )קרי הלימוד הישיבתי( הופך לתשתית‬
‫ ‬
‫21 כהנר, ל' )9002(. התפתחות המבנה ההיררכי והמרחבי של האוכלוסייה החרדית בישראל, עבודת דוקטור,‬
‫אוניברסיטת חיפה.‬
‫31 פרידמן, מ' )1991(. החברה החרדית: מקורות, מגמות ותהליכים. ירושלים: מכון ירושלים לחקר ישראל. עמ'‬
‫08-78. ‬
‫03‬

20. ‫צעירים: גילאי 81-22 – הגיל הנשכח במגזר החרדי ‬
‫הקיום, ההגדרה העצמית והתקן לקיום יהודי נכון. הוא גם הגוזר את חלוקת התפקידים‬
‫המגדרית בחברה )שבה על הנשים לפרנס את בעליהן הלומדים(, והוא הגוזר את גבולותיה של‬
‫החברה כלפי פנים וחוץ.‬
‫כל האמור לעיל מקבל משנה תוקף כאשר מדובר בקבוצת האוכלוסייה החרדית בגילאים‬
‫81-22. אלו הגילאים שבהם מסיימים הצעירים החרדים את תהליך החינוך, והנישואין, מוסד‬
‫מפוקח מאוד בפני עצמו בחברה החרדית, משמשים לו מעין אקט נעילה. זהו השלב שבו מתחיל‬
‫הצעיר החרדי "לעמוד בזכות עצמו", וכך הופך המיקוד בקבוצת גיל זו למשמעותי במיוחד.‬
‫באופן כללי, אפשר לומר שרובם המכריע של בני האוכלוסייה החרדית בישראל, בגילאי‬
‫81-22, אינם משולבים בחברה ובכלכלה הישראלית. לתופעה זו יש מחיר גבוה הן מנקודת המבט‬
‫החרדית-הפנימית הן מנקודת המבט הישראלית-חיצונית, שעליו נרחיב להלן. קודם לכן נבקש‬
‫להציג באופן תמציתי "תמונת מצב חברתית" אשר תמחיש את המצב בקרב צעירים חרדים‬
‫בגילאים אלו ואת הבעייתיות הכרוכה בכך.‬
‫במגזר הגברי. רובם המכריע של הצעירים החרדים נמצא עדיין במסגרות חינוך‬
‫ישיבתיות. יצוין כי רבים מתוך אלה שבפועל אינם לומדים רוב היום בישיבה שייכים בכל זאת‬
‫מבחינה פורמלית )דהיינו רשומים( למוסד חינוכי כזה או אחר, ומטרת הרישום הזה היא להיפטר‬
‫מחובת השירות בצבא )"תורתו אומנותו"(. רק מתי מעט מן הגברים בגילאים אלה משרתים‬
‫בצבא, לומדים מקצוע או עובדים לפרנסתם.‬
‫במגזר הנשי. חשוב להבחין בין גילאי 81-02 לבין גילאי 02-22. רבות מבנות הקבוצה‬
‫הראשונה עדיין אינן נשואות וממשיכות את לימודיהן בסמינרים השונים או במסגרות הכשרה‬
‫מקצועיות וחינוכיות בתר-סמינר. בגיל 02 רבות מהבנות החרדיות כבר נכנסות בברית הנישואין‬
‫)בעיקר בציבור הליטאי והספרדי, שכן בציבור החסידי חלקן הגדול מתחתנות עוד קודם לכן(.‬
‫בשלב זה רבות מהן עסוקות בפרנסת המשפחה )שמדרך הטבע, מצומצמת בדרך כלל בהיקפה(,‬
‫או – אם יש להן כבר ילדים – טרודות בגידולם, בעוד הבעל נמצא בכולל.‬
‫לוחות 3-4 מסכמים את המאפיינים הדמוגרפיים המרכזיים של בני החברה החרדית:‬
‫לוח 3 מאפיינים דמוגרפיים – המגזר החרדי לעומת כלל האוכלוסייה היהודית )באחוזים(‬
‫כלל האוכלוסייה היהודית‬ ‫האוכלוסייה החרדית‬
‫7.1‬ ‫7‬ ‫אחוז גידול )ילודה והגירה(‬
‫6.2‬ ‫7.7‬ ‫מספר ילדים ממוצע לאישה‬
‫8.42‬ ‫9.91‬ ‫גיל נישואין ממוצע )נשים(‬
‫2.72‬ ‫3.12‬ ‫גיל נישואין ממוצע )גברים(‬
‫1.03‬ ‫51‬ ‫גיל חציוני‬
‫8.2‬ ‫7.91‬ ‫אחוז הנשואים בגילאי 81-22‬
‫4.4‬ ‫4.62‬ ‫אחוז הנשואים בגילאי 81-22 )נשים(‬
‫1.1‬ ‫6.11‬ ‫אחוז הנשואים בגילאי 81-22 )גברים(‬
‫מקור: לוין, 9002; כנען, ש', ושטרן, א', צורכי הדיור על המגזר החרדי, משרד השיכון, 6002; סקר כוח אדם, הלמ"ס, 9002.‬
‫13 ‬