פרק מס' 5 (מתורגם) מספרו המצויין של ג'ונת'ן לוי 10 דברים שתוכל לעשות למען ילדך האוטיסט - "תן לילדך כמה שיותר שליטה על חייו"

1. ‫1‬
‫הענקת יכולת שליטה לילדכם‬
‫הילדה שסירבה לצאת מן השירותים‬
‫באחת הפעמים ילדה בת תשע בשם הד'ר ובני משפחתה הגיעו למרכז הטיפולי. להד'ר הייתה‬
‫ֶ‬
‫דרך מעניינת להסתגר בפני העולם. היא נכנסה לשירותים )שהיו צמודים לחדר המשחקים(,‬
‫סגרה את הדלת וסירבה לפתוח אותה.‬
‫הד'ר לא דיברה. הייתה לנו אפשרות להסתכל לתוך השירותים דרך מראה דו-צדדית, כך שידענו‬
‫שהיא בטוחה. הייתי האדם השני שנכנס אל החדר באותו בוקר ראשון, והנה היא שם, חונה‬
‫בתוך השירותים.‬
‫ניסיתי לדבר איתה מבעד לדלת.‬
‫התגובה היחידה הייתה צווחה רמה.‬
‫"בסדר, הד'ר, זה תלוי בך. אבל אני רוצה שתדעי שמתיי שתרצי לצאת לכאן, יש כאן אוכל‬
‫ושתייה וצעצועים". עוד צווחות מהשירותים.‬
‫אמרתי דברים דומים נוספים וקיבלתי אותה תגובה של צווחות. לבסוף, בניסיון לפתות אותה‬
‫לצאת אל חדר המשחקים התחלתי לשחק בצעצועים בצורה די קולנית )וקיוויתי שגם מעניינת(‬
‫ממש מעבר לדלת.‬
‫נכשלתי נוראות.‬
‫וויתרתי והחלטתי להפנות את תשומת לבי למשהו אחר. נטלתי ספר מהמדף, ישבתי בפינה‬
‫הנגדית של החדר והתחלתי לקרא בקול רם. קראתי בעוצמת קול רגילה. רציתי שהיא תשמע‬
‫אותי, אבל לא בהכרח תבין את המלים. החשוב ביותר היה שרציתי שהיא תחשוב שלא קראתי‬
‫בשבילה.‬
‫כשהגעתי לעמוד הרביעי, שמעתי את דלת השירותים נפתחת מעט. הד'ר הציצה בי דרך הסדק.‬
‫אמרתי: "בואי לכאן ושבי לידי, אנחנו יכולים לקרא בספר".‬
‫היא צרחה וטרקה את הדלת. נדרשה כאן יותר עדינות.‬
‫חזרתי לקרא בספר בקול רם, באותו טון שקראתי קודם. כעברו כמה עמודים שמעתי שוב את‬
‫דלת השירותים נפתחת. הפעם המשכתי לקרא, מתנהג כאילו לא שמתי לב שהיא שם. קראתי‬
‫ארבעה עמודים נוספים עד שהדלת נפתחה לגמרי והד'ר עמדה והביטה בי ללא מבוכה. הרמתי‬
‫מבטי ושאלתי ברכות : "רוצה לראות את התמונות?" והד'ר חייכה חיוך ענקי, דילגה אליי והפילה‬
‫את עצמה על ברכיי. קראנו את הספר ביחד והד'ר לא נעלה את עצמה יותר בשירותי לאורך כל‬
‫השבוע.‬

2. ‫2‬
‫מה קרה כאן? מדוע נתתי לה להישאר בשירותים? מדוע, כשהיא יצאה מהשירותים, היא נשארה‬
‫מחוץ להם כל השבוע?‬
‫במלה אחת: הכול עניין של שליטה.‬
‫מהי מניפולציה פיזית?‬
‫מניפולציה פיזית היא מצב שבו מזיזים בכוח את גופו של הזולת נגד רצונו. הנה כמה דוגמאות‬
‫לכך מהחיים:‬
‫- שוטר שעוצר פושע;‬
‫- חולה נפש שמסוכן לעצמו ולאחרים מולבש בכתונת-כפייה;‬
‫- אדם, שמאיים להתאבד מגג בניין, מוחזק ומרותק לארץ;‬
‫- הצמדת זרועו של מישהו לגבו כדי להפסיק קטטה;‬
‫- קינוח אפו של ילדכם בממחטת נייר בלי אזהרה מוקדמת.‬
‫הורים משתמשים במניפולציה פיזית על ילדיהם בדרכים רבות. ה"קינוח-אף ללא אזהרה" הוא‬
‫אחת הדרכים החביבות. לילדכם דולף האף. הוא לא מניח לכם להתקרב אליו עם ממחטת הנייר,‬
‫אז אתם מנגבים את פניו בכל זאת. יש לזה גם התאמה פופולארית: לבוא מאחוריו כדי שהוא לא‬
‫יראה מאיפה זה בא.‬
‫מה הסיפור הגדול? ובכן, תגיד לבת זוגך לקחת ממחטת נייר, לבוא מאחוריך ולקנח לך את‬
‫האף. אבל תגיד לה לעשות את זה מתיי שהוא ביומיים הקרובים כך שבאמת לא תדע מתיי‬
‫לצפות לזה. נראה איך תאהב את זה.‬
‫כמובן, ה"קינוח-אף ללא אזהרה" הוא רק אחת מהמניפולציות הפיזיות השכיחות שהורים עושים‬
‫לילדיהם. הנה עוד כמה:‬
‫- להחזיק את רגליו של הילד כדי שיישאר על האסלה;‬
‫- להסיר במשיכה את חולצתו מעל ראשו ללא אזהרה;‬
‫- למשוך אותו הרחק מצעצוע או פעילות שהוא מעוניין בה;‬
‫- להכניס בכוח כפית אוכל לפה כשברור שהילד אינו רוצה לאכול;‬
‫- להצמיד את כסא האוכל כל כך קרוב אל השולחן כדי שלא יקום בקלות;‬
‫- להכות אותו.‬

3. ‫3‬
‫זיכרו, ליבו של האוטיזם הו א חסך תקשורתי. אנחנו רוצים לתת לילד כמה שיותר סיבות לפעולות‬
‫גומלין איתנו ולא לתת לו סיבות להימנע מזה. כשאנו משתמשים במניפולציה פיזית, אנחנו‬
‫נותנים לו עוד סיבה להסתגר בפנינו.‬
‫קל לשכוח שאנחנו יותר גדולים מילדינו. כשאנחנו מושכים את החולצה ההיא מעל ראשם זה‬
‫שווה ערך לענק בגובה שלושה מטרים ומעלה שעושה אותו הדבר לנו. תארו לעצמכם שהייתם‬
‫האדם הקטן ביותר בארץ של ענקים, והם היו מזיזים אתכם מפה לשם כל הזמן ללא אזהרה,‬
‫הסבר, או כל סיבה נראית לעין. כך חווים את זה ילדים מסוימים. אני זוכר כשלמדתי לראשונה‬
‫את תוכנית הסאן-רייז; איך נדהמתי לגלות כמה מעט מחשבה הקדשתי לפני כן לעניין הזזת ילד‬
‫ַ ַ‬
‫ללא רשותו.‬
‫הכינו רשימה, ממש ברגע זה, של כל המניפולציות הפיזיות שבהן אתם משתמשים עם ילדכם.‬
‫ַ‬
‫עכשיו התבוננו ברשימה. שלא תעלו בדעתכם אפילו לרגע להרגיש רע או אשמה בקשר לזה.‬
‫עשיתם מה שידעתם לעשות. זה מה שכולם עושים. כהורים, אתם תמיד עושים את המיטב‬
‫שאתם יכולים עם המידע שנגיש לכם. עכשיו אתם יודעים יותר מאשר קודם. אל תדאגו, לא נגרם‬
‫נזק. אתם רק צריכים לשנות את הדרך הפיזית שבה אתם נוהגים בילדכם כדי לעודד יותר אמון‬
‫במערכת היחסים שלכם איתו.‬
‫מה לעשות במקום זה‬
‫אז אתם משוכנעים לפחות למחצה שלא רצוי להזיז את הילד בניגוד לרצונו. יופי. הנה דרך‬
‫נוספת לקנח לו את האף:‬
‫1. קחו ממחטת נייר והחזיקו אותה במרחק כמטר מילדכם, בקו הראיה שלו.‬
‫2. התקדמו לאט.‬
‫3 אמרו לו מה אתם עומדים לעשות. למשל, תוכלו לומר: "אני הולך לקנח לך את האף".‬
‫4. התקרבו אל פניו לאט.‬
‫5. אם הוא נסוג, הפסיקו להתקדם. חכו רגע, ואז המשיכו להתקדם אל פניו עם ממחטת הנייר.‬
‫6. אם הוא ממשיך לסגת, הפסיקו. הסבירו שוב מה אתם עושים וראו אם הוא מתקרב אליכם.‬
‫אם לא, הניחו את ממחטת הנייר.‬
‫7. אם הוא דוחף את ידכם ממנו, הניחו לו. אל תילחמו.‬
‫8. חכו כמה דקות ואז נסו שוב.‬

4. ‫4‬
‫אולי זה ייקח קצת זמן, כי ילדכם מתרגל שליטה שהוא לא רגיל שיש לו. אולי ירצה לבחון את זה.‬
‫ַ‬
‫עדיף להשאיר אף דולף מאשר לעשות משהו בניגוד לרצונו של ילדכם כשאין בכך צורך. מה‬
‫שתרוויחו באמון ויחסי- קרבה עתידיים יפצה אתכם לעין ערוך על הנזלת המרוחה עכשיו על פניו.‬
‫דוגמה ליחסי-קרבה בפעולה‬
‫פעם עבדתי עם ילד בשם טוד. הוא תמיד נלחם כמשוגע כשהגיע הזמן להסתפר. הוריו תיארו‬
‫זאת כסיוט שתמיד הסתיים בצווחות ובעיטות ומעט מדיי שיער גזוז. החלטתי לבנות אמון סביב‬
‫תספורת. הבאתי מספריים לחדר המשחקים והנחתי אותם על המדף. טוד ואני שיחקנו במכונית‬
‫למשך זמן מה. בנקודה מסוימת, לקחתי את המספריים והבאתי אותם אל טוד. הוא דחף אותם‬
‫ממנו והלאה. הם חזרו אל המדף.‬
‫לאחר זמן מה, הוא התחיל לשחק עם דובי-פרווה. אמרתי לטוד שהדובי צריך תספורת. סידרנו‬
‫שרפרף לפני מראה גדולה והושבנו את הדובי. טוד רץ לפינת החדר כשהבאתי את המספריים.‬
‫הוא התבונן בי בריכוז כשאני מספר את הדובי.‬
‫"עכשיו תורך", אמרתי , "בוא שב כאן". טוד צעד בזהירות אל השרפרף וישב עליו. הוא יכול היה‬
‫לראות כל מה שקורה משום שהמראה הייתה שם לפניו. לאט לאט קירבתי את המספריים‬
‫וגזרתי קווצת שיער אחת. הוא הרשה את זה, אבל אז קם והלך לצד השני של החדר. אני‬
‫חיכיתי. הוא חייך, וחזר לשבת על השרפרף. הוא הרשה לי לגזוז קווצת שיער נוספת.‬
‫הראיתי לטוד שהוא יכול לבטוח בי, ששום דבר לא יקרה ללא רשותו. בתוך כמה שבועות החל‬
‫לקבל תספורות בשלווה.‬
‫זה מה שאתם רוצים ליצור אצל ילדכם כשאתם מבקשים מהם לעשות משהו שהוא קשה, מפחיד‬
‫או בלתי מוכר )כמו להתבונן יותר באנשים, לדבר לעתים קרובות יותר, לאכול מאכלים שונים‬
‫וכו'(. ככל שתבנו יותר אמון כך ַראה ילדכם יותר מוכנות לנסות דברים אלה.‬
‫י‬
‫להעניק שליטה פירושו לבנות אמון ומערכת יחסים עם ילדכם.‬
‫בטיחות בראש: לפעמים חייבים להשתמש במניפולציה פיזית‬
‫לפעמים מניפולציה פיזית היא בלתי נמנעת. ישנם זמנים שבהם בטיחותו של ילדכם בסכנה.‬
‫במקרה כזה אתם עושים כל מה שצריך כדי להגן עליו. מערכת היחסים יכולה להתעופף לה דרך‬
‫החלון עד שכולם יהיו בטוחים.‬

5. ‫5‬
‫פעם, היו אצלנו בתוכנית האינטנסיבית בני משפחה שבדיוק סיימתי ללמד אותם על הענקת‬
‫שליטה. איכשהו, בנם בן הארבע יצא מחדר המשחקים ורץ אל החנייה. הילד ישב ממש באמצע‬
‫החנייה, זורק אבנים על הרצפה. אביו, מצויד בנשק החדש של השליטה, בילה כארבעים וחמש‬
‫שניות בניסיון לשכנע אותו לחזור לבניין.‬
‫ידעתי שלעתים קרובות קרה שמכוניות הגיחו אל תוך החנייה במהירות רבה וחשבתי שבטיחותו‬
‫של הילד בסכנה. שאלתי את האבא אם הוא מוכן שאתערב. הוא נראה מאוד שמח לאפשר לי‬
‫לקחת את הרסן.‬
‫ניגשתי אל הילד ואמרתי לו שאני עומד להרים אותו בזרועותיי אלא אם כן ייכנס תיכף ומייד אל‬
‫הבניין. הוא המשיך לזרוק אבנים ולא הראה כל תזוזה לכיוון הבניין.‬
‫התקרבתי עוד יותר והרמתי אותו. הוא התנגד, מנענע את עצמו קדימה ואחורה בחוזקה.‬
‫התחלתי ללכת לכיוון הבניין כשהוא נאבק בזרועותיי. אמרתי לו בשלווה: "אני עושה את זה כדי‬
‫לעזור לך. אני רוצה שתהיה בטוח. בפנים תהייה יותר בטוח".‬
‫לפתע, הוא נרגע לחלוטין בזרועותיי והרשה לי לשאת אותו לאורך שאר הדרך ללא כל התנגדות.‬
‫מדוע הוא הפסיק להתנגד? האם הוא הבין אותי? איני יודע )אז הוא עדיין לא דיבר(. אולי הבין.‬
‫אולי הבחין בשלווה שלי לכל אורך האירוע וכתוצאה מכך נרגע גם הוא. אולי פשוט התעייף‬
‫מלהיאבק. זה לא חשוב. הנקודה היא שלא התכוונתי לתת לו להישאר במצב לא בטוח. נדאג‬
‫לבנות איתו שוב את האמון ואת מערכת היחסים יותר מאוחר.‬
‫שימו לב שבכל זאת דיברתי אליו, נתתי לו הזדמנות לחזור אל הבניין בכוחות עצמו ולהבין מדוע‬
‫זה קורה לו.‬
‫כשאתם חייבים להשתמש במניפולציה פיזית על ילדכם, השתמשו גם במלים וגם בטון דיבור כדי‬
‫להסביר לו מה קורה, מדוע זה קורה, ושזה בסדר שזה קורה. אתם יכולים להדגים לו שאפשר‬
‫לחוש בנוח בתוך מצב כזה.‬
‫רוב ההורים מרגישים פחד או כעס כשהם מוציאים את ילדם בכוח מסביבה לא בטוחה. נסו‬
‫להרגיש רגועים גם כשאתם נוקטים בפעולה ישירה ותקיפה. הדבר עשוי לעזור לילדכם לעבור‬
‫את החוויה ביתר קלות.‬
‫לסיכום:‬
‫* מניפולציה פיזית היא פעולת הזזה שאתם עושים נגד ילדכם, אם משום שהוא הראה לכם‬
‫שאינו רוצה לזוז ואם משום שהסתיים פרק ההזהרות;‬
‫* הימנעו ממניפולציה פיזית ככל שניתן;‬

6. ‫6‬
‫* כשאתם מעניקים יותר שליטה לילדכם, אתם בונים איתו מערכת יחסים עמוקה וחזקה בצורה‬
‫משמעותית מנקודת מבטו;‬
‫* אמרו לילדכם מה אתם עומדים לעשות לפני שאתם עושים זאת;‬
‫* עשו את הדברים שיכולים להשפיע על ילדכם בצורה כזאת שהוא יוכל לראות את זה מגיע;‬
‫* כבדו את סימני ה"לא" של ילדכם: התרחקות, דחיפת היד שלכם, אמירת "לא" וכו';‬
‫* דעו שלפעמים אתם חייבים להשתמש במניפולציה פיזית, בעיקר מטעמי בטיחות;‬
‫* אם אתם חייבים להשתמש במניפולציה פיזית על ילדכם, אל תהיו רכרוכיים. היו ברורים‬
‫ותקיפים. נסו להרגיש רגועים בתוככם תוך כדי כך.‬
‫שכתוב פרק 5 מתוך הספר‬
‫‪”What You Can Do Right Now to Help Your Child with Autism“ / Jonathan Levy‬‬