Hebrew

1. ‫סמסטר א' תש"ע 0102-9002‬ ‫ארץ, עיר, חי, צומח – קיימות בראיה כוללת | מנחה: תגית כלימור |‬
‫קריטריונים חינוכים בתקן האקולוגי‬
‫מנחה: תגית כלימור‬
‫מגיש: אלון שיקאר‬
‫697104040‬
‫|‬ ‫אלון שיקאר‬ ‫|‬ ‫קריטריונים חינוכיים בתקן האקולוגי‬

2. ‫סמסטר א' תש"ע 0102-9002‬ ‫ארץ, עיר, חי, צומח – קיימות בראיה כוללת | מנחה: תגית כלימור |‬
‫1. ראשי פרקים_______________________________________________________________2‬
‫2. מבוא____________________________________________________________________ 3‬
‫3. שאלת המחקר המרכזית______________________________________________________ 4‬
‫4. נושא העבודה ומטרותיה_______________________________________________________4‬
‫5. הבעיה הנדונה במחקר________________________________________________________ 4‬
‫6. השערות המחקר____________________________________________________________ 4‬
‫7. מטודולוגית העבודה__________________________________________________________4‬
‫8. רקע לעבודה_______________________________________________________________ 5‬
‫1.8 רקע על פיתוח עירוני בר קיימא______________________________________________5‬
‫2.8 מדיניות פיתוח בר קיימא במגזר העירוני בישראל__________________________________6‬
‫3.8 מדיניות פיתוח בר קיימא, נתוני מימוש________________________________________ 6‬
‫4.8 התקן האמריקאי ‪7_________________________________________________ LEED‬‬
‫1.4.8 הקריטריונים שנבחנים בתקן______________________________________________7‬
‫5.8 התקן הישראלי 1825___________________________________________________ _8‬
‫1.5.8 הקריטריונים שנבחנים בתקן______________________________________________8‬
‫9. דיון על עידוד החשיבה האקולוגית________________________________________________8‬
‫1.9 אקולוגיה___________________________________________________________ 8‬
‫2.9 למידה- חיקוי _____________________________________________________ 9‬
‫3.9 חשיפה כוללת_________________________________________________________9‬
‫4.9 האינטרנט כתקדים לארכיטקטורה _________________________________________ _ 9‬
‫01. סקירת תקדימים ודוגמאות לבניה ירוקה_________________________________________ _9‬
‫1.01 פרויקט מתקן איסוף בקבוקים, ישראל _____________________________________ __01‬
‫2.01 פרויקט מתחם גן הילדים, יפן___________________________________________ __01‬
‫3.01 פרויקט מבנה משרדים , אינטל, חיפה ______________________________________ __11‬
‫4.01 קמפלקס השכונות הירוקות, כפר סבא ________________________________________11‬
‫5.01 שכונות מגורים ‪ , BedZED‬אנגליה _______________________________________ _21‬
‫11. הצעה לקריטריונים נוספים בחקיקה הירוקה ______________________________________ 31‬
‫21.בחינת התקדימים על בסיס הקריטריונים שהוגדרו _________________________________61-41‬
‫31.השוואת התקדימים _________________________________________________________71‬
‫41. ניתוח ההשוואה __________________________________________________________81‬
‫1.41 הבדלי קיצון בין השכונות ________________________________________________81‬
‫2.41 השקט והצנוע אל מול הרועש והיומרני _______________________________________81‬
‫3.41 מתקן איסוף הבקבוקים כנקודת אור_______________________________________91-81‬
‫51.סיכום ומחשבות לעתיד_______________________________________________________02‬
‫61.רשימת מקורות ____________________________________________________________12‬
‫2‬ ‫|‬ ‫אלון שיקאר‬ ‫|‬ ‫קריטריונים חינוכיים בתקן האקולוגי‬

3. ‫סמסטר א' תש"ע 0102-9002‬ ‫ארץ, עיר, חי, צומח – קיימות בראיה כוללת | מנחה: תגית כלימור |‬
‫2. מבוא‬
‫בשנים האחרונות אנו עדים לעוד ועוד פרויקטים אדריכליים אשר חורטים על דגלם את הנושא האקולוגי.‬
‫החיפוש אחר "הבניין הירוק" , הבניין אשר יפגע במידה המועטה ביותר בסביבתו ובנוסף יתרום תרומה‬
‫משמעותית לחלק מן המאבק לחשיבה אקולוגית, הופכת למטרה חשובה אשר לה השלכות סביבתיות‬
‫וחברתיות מהותיות ביותר. כמו כל זרם בעולם העיצוב גם זרם האדריכלות ברת הקיימא מנסה למצוא את‬
‫השפה אשר תתאים לו באופן הנכון ביותר. זאת אומרת העיצוב אשר יבטא את הרעיונות האקולוגים‬
‫וישתמש בהם כמנוף תכנוני. אסטתיקת העיצוב האקולוגי לא היתה יצירת יש מאין. האנשים אשר פיתחו‬
‫אותה היו יועצי האקלים, המהנדסים והאדריכלים אשר נשענו על הפונקציונאליות של המערכות ההנדסיות.‬
‫באופן המזכיר את הזרם הפוטוריסטיי אשר קידש את האסתטיקה של המכונה והשתמש בה על מנת לקדם‬
‫את רעיונותיו המהפכניים גם האדריכלות האקולוגית לעיתים מקצינה את השימוש בתאים פוטו וולטיים,‬
‫גגות מחופי דשא וטורבינות רוח על מנת לקדם את הרעיונות הסביבתיים אשר הם לחם חוקה.‬
‫כל אג'נדה אדריכלית מלווה במשנה חברתית מסוימת והביטוי המבני עיצובי אמור להיות זה אשר ממחיש‬
‫בצורה מדויקת את רעיונות הזרם, מעין מגדלור אשר מפיץ את הרעיונות החדשים בכל רחבי העיר ומשפיע‬
‫לחיוב על תושביה. בניין אקולוגי, מלבד ההגדרות אשר מופיעות בתקנים צריך להיות גם אלמנט מחנך אשר‬
‫עיצובו מעודד את האנשים המשתמשים בו או הנחשפים אליו ליישום אורך חיים אקולוגי זה אשר נמצא‬
‫במשא ומתן מתמיד עם הסביבה. כיוון שבשנים הבאות העיצוב האקולוגי רק ילך ויגבר יש צורך בבחינת‬
‫הכלים העיצוביים אשר מאפיינים את האדריכלות הירוקה ויש צורך לבחון האם הם אכן מצליחים להשפיע‬
‫ולקרב את האוכלוסיה לאורח חיים המקיים קשר הרמוני יותר עם הסביבה.‬
‫3. שאלות המחקר המרכזיות‬
‫מתוך הבנת הצורך בבנייה אקולוגית וירוקה ומתוך הידיעה כי רוב האוכלוסיה התרגלה לאורח חיים אשר‬
‫ברובה היה בזבזני ולא מתחשב בסביבה ובטבע באופן יום יומי. על הפרויקטים האקולוגים חייב להיות ערך‬
‫נוסף מלבד היותם ידידותיים לסביבתם הם גם חייבים להיות מעין נושאי ומפיצי בשורה על מנת לאפשר‬
‫לציבור להשתנות ולהתרגל לאורח חיים שונה מזה אשר לו הורגל עד כה. השאלות בהם המחקר נוגע:‬
‫א. האם הקריטריונים אשר מגדירים בנייה ירוקה הם מספיקים על מנת להגדיר מבנים ירוקים גם‬
‫כמבנים המחנכים לחשיבה אקולוגית והאם הדבר מובחן באופן עיצובם?‬
‫ב. באיזה אופן מציעים הקריטריונים של התקינה הירוקה את האלמנט החינוכי כחלק אינטגראלי‬
‫מהתקנים ההנדסיים?‬
‫3‬ ‫|‬ ‫אלון שיקאר‬ ‫|‬ ‫קריטריונים חינוכיים בתקן האקולוגי‬

4. ‫סמסטר א' תש"ע 0102-9002‬ ‫ארץ, עיר, חי, צומח – קיימות בראיה כוללת | מנחה: תגית כלימור |‬
‫חינוכים, זאת אשר תקרב את האוכלוסיה אל‬ ‫4. נושא העבודה ומטרותיה‬
‫החשיבה האקולוגית הזרה לרובנו. אנו עדים‬
‫חדשות לבקרים לבנייתם של מבנים אשר‬ ‫מחקר זה מטרתו היא לסקור את הקריטריונים‬
‫מוגדרים ירוקים אך רובם אינם תורמים כלל‬ ‫האקולוגים השונים המצויים בתווי התקן ולאחר‬
‫לתרבות החשיבה האקולוגית החברתית והם‬ ‫מכן באמצעות סקירה של תקדימים מן העולם‬
‫מכונסים בתוך עצמם בלי שום יכולת המאפשרת‬ ‫להציע קריטריונים נוספים אשר יחד עם אלו‬
‫למתבונן או למשתמש להבין ולהפנים את מהותם‬ ‫הקיימים יצרו "חבילה" שלמה יותר המובילה‬
‫האקולוגית. באופן זה הם מתפספסים ומחטיאים‬ ‫לעיצוב אדריכלי אשר לו הפוטנציאל למשפיע על‬
‫את מטרתם כנושאי הבשורה האקולוגית ברת‬ ‫החשיבה האקולוגית באופן רחב יותר. המחקר‬
‫הקיימא.‬ ‫הנ"ל מציע לשכלל את הממשק בין העיצוב‬
‫האדריכלי לבין התהליך החינוכי שאותו עוברות‬
‫אוכלוסיות העולם ולהפכו לחלק בלתי נפרד מן‬
‫6. השערות המחקר‬ ‫התקינה העולמית בנושא .‬
‫השערת המחקר היא כי ניתן להשתמש בנוף‬
‫5. הבעיה הנדונה במחקר‬
‫העירוני ובעיצוב הארכיטקטוני על מנת לקדם‬
‫האם מספיקה הנחתו של תא סולארי על גגו של‬
‫רעיונות וחשיבה אקולוגים. הקריטריונים אשר‬
‫מבנה בכדי לחשוב כי המשתמשים בו מקיימים‬
‫מגדירים מהי אדריכלות ירוקה ואקולוגית לוקים‬
‫אורך חיים אקולוגי ? כיצד אנו יודעים כי מבנה‬
‫בחוסר מסוים כיוון שהם מתייחסים בעיקר לפן‬
‫הוא בכלל מבנה "ירוק" מלבד פרסומו של הקבלן‬
‫ההנדסי, סטטיסטי של נושא הקיימות. אומנם‬
‫במשרד המכירות כי בניינו אכן עומד בכל‬
‫חשיבותם של הנושאים ההנדסים אינה מוטלת‬
‫התקנים "הירוקים" ? ובכן, ישנן שתי בעיות‬
‫בספק אך חוסר ההבחנה כי מבנה ירוק חייב‬
‫שעמם מנסה להתמודד המחקר:‬
‫לחשוף את היותו כזה וכך גם להשפיע על המרחב‬
‫1. העובדה שאורח חיים אקולוגי הוא מצב פנימי‬
‫במישור החינוכי היא בבחינת תעודת עניות‬
‫למשרדים שבהם תקנות הבנייה הירוקה נכתבות.‬ ‫המצוי בתודעתו של האדם והוא אשר משפיע עליו‬
‫בחיי היום יום. תודעה אקולוגית מושגת בעיקר‬
‫על ידי חינוך עבור כל הגילאים והמגזרים. חינוך‬
‫7. מטודולוגיית העבודה:‬ ‫זה חייב להיות מגובה על ידי הרשויות השונות‬
‫אשר מצדן ידאגו לבנייתם של מתקנים אקולוגים‬
‫סקירת המידע והרקע‬ ‫שונים, אשר יכניסו את המודעות האקולוגית‬
‫- נתונים על בנייה ופיתוח בר-קיימא בארץ‬ ‫לחיינו בכל דרך אפשרית; מתקני איסוף אשפה,‬
‫ובעולם‬ ‫שבילי אופנים, בניינים אקולוגים ועוד‬
‫- מדיניות ישראל לפיתוח עירוני בר-קיימא‬ ‫2. אין תקינה הדורשת מפורטות להשתמש‬
‫- מהם הקריטריונים המגדירים בנייה ירוקה‬ ‫באלמנטים האקולוגים כמחוללי העיצוב וכי אין‬
‫- התקן האמריקאי‬ ‫דרישה לקיומו של קשר ישיר בן המשתמש לבין‬
‫- התקן הישראלי‬ ‫הסביבה. בנייה "ירוקה" חייבת להיות מוגדרת‬
‫ככזאת המקדמת מאפינים‬
‫4‬ ‫|‬ ‫אלון שיקאר‬ ‫|‬ ‫קריטריונים חינוכיים בתקן האקולוגי‬

5. ‫סמסטר א' תש"ע 0102-9002‬ ‫ארץ, עיר, חי, צומח – קיימות בראיה כוללת | מנחה: תגית כלימור |‬
‫1‬
‫1.8 רקע על פיתוח עירוני בר- קיימא‬ ‫דיון על עידוד המחשבה האקולוגית‬
‫)פרומקין,אחירון 2002(‬ ‫- אקולוגיה‬
‫- למידה-חיקוי‬
‫אג'נדה 12 הינה תוכנית פעולה בין-לאומית אשר‬ ‫- חשיפה כוללת‬
‫אותה יזם האו"ם בכנס ריו משנת 2991. התוכנית‬ ‫- האינטרנט כתקדים לארכיטקטורה‬
‫הנפרסת על פני מאות עמודים היא תוכנית פעולה‬
‫מקיפה להשגת פיתוח בר-קיימא בסקטורים‬ ‫סקירת דוגמאות ותקדימים לבניה ירוקה‬
‫שונים. על פי אג'נדה 12 מדיניות התכנון צריכה‬ ‫- הצגת דוגמאות ותקדימים שונים לבנייה‬
‫לשפר משמעותית את הממשק בן האדם לסביבתו‬ ‫ירוקה‬
‫בתוך הישובים הקיימים ואלו שעתידים להיבנות,‬
‫תוך מתן מענה על צרכי ההווה מבלי לפגוע‬ ‫הגדרת קריטריונים עיצוביים המגדירים בנייה‬
‫ביכולת הדורות הבאים לענות על צרכיהם. הצעות‬ ‫ירוקה‬
‫האג'נדה הן לחזק את הערים והישובים הגדולים,‬ ‫- ניתוח פרטי עבור כל תקדים על בסיס‬
‫לעשותם נעימים ובטוחים יותר ליושביהם‬ ‫הקריטריונים החדשים‬
‫ולמזער את השפעותיהם השליליות על הסביבה‬ ‫- בחינה השוואתית בין התקדימים על בסיס‬
‫וזאת לאור העלייה הדראסטית בקצב הגידול‬ ‫הקריטריונים החדשים‬
‫האורבאני בשנים האחרונות. הסקטור האורבני‬
‫בעולם הולך וגדל באופן מואץ והחל משנת 8002‬ ‫ניתוח ההשוואה‬
‫קצת יותר מ%05 אחוז מתושבי כדור הארץ חיים‬
‫בתוך הערים. נתון זה רק מחזק את ההשפעה על‬ ‫סיכום‬
‫החינוך והגברת המודעות הסביבתית-אקולוגית‬
‫שיש לארכיטקטורה כיוון שהיא זאת אשר יוצרת‬ ‫8. רקע למחקר‬
‫את הנוף האורבאני הגדל.‬
‫הרקע למחקר מבוסס על נתוני הבנייה הירוקה‬
‫בארץ ובעולם. והוא סוקר את הנושאים הבאים:‬
‫רקע על פיתוח עירוני בר-קיימא‬ ‫-‬
‫מהי מדיניות ישראל בנוגע לפיתוח עירוני‬ ‫-‬
‫בר-קיימא?‬
‫נתוני מימוש פיתוח בר קיימא בישראל‬ ‫-‬
‫מהו התקן האמריקאי המגדיר בנייה‬ ‫-‬
‫ירוקה?‬
‫מהו התקן הישראלי?‬ ‫-‬
‫גידול האוכלוסיה בערים לעומת הכפר‬
‫מתוך האתר של האו"ם‬
‫1אג'נדה 12 והצהרת ריו, רקע תקצירים והיבטים ישראלים,‬
‫ד"ר תמר אחירון-פרומקין, ד"ר רון פרומקין, ירושלים, המשרד‬
‫לאיכות הסביבה, 2002,‬
‫5‬ ‫|‬ ‫אלון שיקאר‬ ‫|‬ ‫קריטריונים חינוכיים בתקן האקולוגי‬

6. ‫סמסטר א' תש"ע 0102-9002‬ ‫ארץ, עיר, חי, צומח – קיימות בראיה כוללת | מנחה: תגית כלימור |‬
‫זיהום אוויר‬
‫הגברת השימוש בתחבורה ציבורית, הגבלת‬
‫השימוש ברכב פרטי, שילוב שימושי קרקע,‬ ‫2.8 מדיניות פיתוח בר קיימא במגזר העירוני‬
‫2‬
‫בישראל‬
‫)פייטלסטון 3002(‬
‫זיהום תעשייה‬
‫יש לצמצם את הזיהום המקומי של כל מפעל,‬ ‫בשנת 6991 החלה להתגבש במשרד האיכות‬
‫מערכות ביקורת וסילוק של פסולת לאתרים‬ ‫והסביבה תוכניות אסטרטגיות לפיתוח בר-קיימא‬
‫מורשים לכך, יצירה של קרקע אטומה המונעת‬ ‫כאשר היא מבוססת ונשענת על אג'נדה 12. את‬
‫את זיהום מיי התהום.‬ ‫העקרונות לטיפוח אקולוגי במגזר העירוני גיבשה‬
‫קבוצת דיון אשר כללה אנשי אקדמיה, ממשלה,‬
‫זיהום רעש‬ ‫נציגי ציבור ועוד. להלן המלצותיהם לשם השגת‬
‫מדיניות אזורי רעש, שמירה על אזורים שקטים‬ ‫טיפוח עירוני בר-קיימא‬
‫ובנייה בבנייה אקוסטית‬
‫1. חיסכון במשאבים‬
‫מיקרו אקלים‬
‫חשוב לשמור על המיקרו אקלים העירוני ולמנוע‬ ‫קרקע‬
‫היווצרות של "אי-חום"‬ ‫זאת אומרת חיסכון בקרקע: העלאת צפיפות‬
‫עירוניים. זאת על ידי שילוב שטחים ירוקים‬ ‫הבינוי, ציפוף ומיחזור במרקמים קיימים, איחוד‬
‫במרקם הבנוי, ייעור העיר, פיזור אזורי בינוי‬ ‫תשתיות, עירוב המשלב שימושי קרקע וניצול‬
‫צפופים, שמירת זכויות סולארית וייעול השימוש‬ ‫המרחב התת קרקעי, הימי, המדברי‬
‫באנרגיה ובוויסות האקלים בבניינים.‬ ‫מים‬
‫ייעול השימוש במים, מחזורם ושמירה על מי‬
‫פסולת‬ ‫התהום‬
‫מיון הפסולת, הפחתת הכמות, שימוש חוזר, ניצול‬ ‫אנרגיה‬
‫אנרגטי לבנייה ולתעשייה.‬ ‫ייעול הצריכה במבנים, עידוד תחבורה ציבורית‬
‫חזות העיר אחזקת מבנים ותשתיות, מניעת‬ ‫ותכנון מערך עירוני המצמצם את הצורך בנסיעות‬
‫שילוט פרוע, עידוד הטמנת קווי תקשורת וחשמל‬ ‫ברכב מוטורי‬
‫בתוך הקרקע, הסתרת מתקנים שונים על‬ ‫חומרי גלם‬
‫הבניינים, שילוב נאות של מזגנים ודודי שמש‬ ‫שימוש יעיל יותר בחומרים, פיתוח חומרים‬
‫ושמירה וטיפוח השטחים הירוקים.‬ ‫חלופיים, ניצול פסולת למטרות בנייה ופיתוח‬
‫שיטות בנייה שמדגישות חיסכון בחומרים‬
‫3.8 מדיניות פיתוח בר קיימא בישראל נתוני‬ ‫ובאנרגיה.‬
‫3‬
‫מימוש‬
‫2. שמירה על איכות הסביבה‬
‫בכנס שאירגנה השנה העמותה הישראלית‬
‫נסקרו‬ ‫קיימא‬ ‫ירוקה ובת‬ ‫לייזום בנייה‬
‫2לקראת אסקרטגיה לפיתוח בר-קיימא, פרו"פ ערן פייטלסטון,‬
‫3‬
‫מתוך הפורטל הישראלי לאנרגיה ירוקה - ‪Tashtiot‬‬ ‫עמודים 94-84 ,המשרד לאיכות הסביבה, ירושלים, 3002‬
‫6‬ ‫|‬ ‫אלון שיקאר‬ ‫|‬ ‫קריטריונים חינוכיים בתקן האקולוגי‬

7. ‫סמסטר א' תש"ע 0102-9002‬ ‫ארץ, עיר, חי, צומח – קיימות בראיה כוללת | מנחה: תגית כלימור |‬
‫1.4.8 הקריטריונים שנבחנים ב- ‪LEED‬‬
‫אתר הבנייה- בחירת האתר וניהולו במהלך הבנייה‬
‫מהווים שיקול חשוב עבור פרויקט בר-קיימא.‬
‫בנייה על אתר "משומש" זאת אומרת שימוש‬
‫מחדש בקרקע בנויה ולא בקרקע חדשה ובתולית.‬
‫בחירה זו יש בכוחה למזער את ההשפעה על‬
‫מערכות אקולוגיות ועל נתיבי מים, היא מפחיתה‬
‫את שחיקת הסביבה הטבעית ומקלה על איסוף‬
‫הנגר. פיתרונות תחבורה יצירתיים יתוגמלו.‬
‫יעילות מים- בניינים הם הצרכנים הגדולים ביותר‬
‫של מים והמטרה היא לעודד לשימוש חכם יותר‬
‫של מים, מבפנים ומבחוץ, צמצום כמות המים‬
‫בשימוש מתאפשר בעיקר בזכות מיכשור והתאמות‬
‫נכונות יותר ובחוץ על ידי עיצוב חכם יותר של‬
‫4‬
‫הסביבה הנופית.‬ ‫4.8 התקן האמריקאי ‪LEED‬‬
‫המועצה האמריקאית לבנייה ירוקה ‪USGBC‬‬
‫השימוש באנרגיה- על פי נתוני מחלקת האנרגיה‬ ‫מפרסמת החל משנת 4991 את הפרמטים אשר על‬
‫של ארצות הברית, מבנים צורכים כ%93 מצריכת‬ ‫פיהם היא יוצרת שיטת דירוג אשר מגדירה בנייה‬
‫האנרגיה וכ%47 מצריכת החשמל.התקן מעודד‬ ‫"ירוקה". המערכת הינה בעלת הכרה בינלאומית‬
‫מגוון רחב של אסרטגיות לניצול נכון יותר ויעיל‬ ‫והיא אשר קובעת את מידת הסמכתו של מבנה‬
‫יותר של אנרגיה.‬ ‫כמבנה ירוק. ‪ LEED‬היא למעשה גוף מצד‬
‫חומרים ומשאבים- במהלך שלבי הבניה ישנו בזבוז‬
‫שלישי הבוחן האם בניין או הקהילה תוכננו ונבנו‬
‫אדיר של אנרגיה וחומרים. המטרה היא לצמצם את‬ ‫באמצעות אסטרטגיות שנועדו לשפר את‬
‫כמות הפסולת, למחזר חומרי בנייה ושימוש בחומרים‬ ‫הביצועים על פני כל המדדים החשובים ביותר:‬
‫מקומיים.‬ ‫חיסכון באנרגיה, יעילות במים, הפחתת פליטת‬
‫2‪ ,CO‬איכות הסביבה, ניצול של משאבים‬
‫איכות הסביבה הפנימית- האדם מצוי רוב זמנו‬ ‫ורגישות ההשפעות שלנו על הסביבה. המעניין‬
‫בתוך מבנים סגורים ובמצב זה האוויר חייב להיות‬ ‫בתקן זה היא העובדה כי הוא גמיש מספיק כדי‬
‫גישה‬ ‫להיות‬ ‫חייבת‬ ‫ומאוורר,‬ ‫נקי‬ ‫לבחון את כל סוגי הבנייה - מסחרי, כמו גם‬
‫לאור טבעי ומתן דגש לאכויות אקוסטיות.‬ ‫למגורים תוך כדי בחינה לאורך כל מחזור חייו של‬
‫המבנה - תכנון הבנייה, התפעול והתחזוקה‬
‫מיקום וקישוריות תחבורתית- ההשפעה של מבנה‬
‫והתרומה שהוא מוסיף אל סביבתו.‬
‫מתחילה באופן הנחתו בסביבה והאופן שעל פיו הוא‬
‫מעודד קשרים ויחסים עם מבנים אחרים. עדיפה‬
‫4מתוך אתר האינטרנט של המועצה האמריקאית לבנייה ירוקה‬
‫בנייה הרחוקה ממקומות הרגישים לסביבה ובנייה‬ ‫‪www.usgbc.org‬‬
‫7‬ ‫|‬ ‫אלון שיקאר‬ ‫|‬ ‫קריטריונים חינוכיים בתקן האקולוגי‬

8. ‫סמסטר א' תש"ע 0102-9002‬ ‫ארץ, עיר, חי, צומח – קיימות בראיה כוללת | מנחה: תגית כלימור |‬
‫על הסביבה. התקן הוא וולונטרי, והמבקשים לקבל‬
‫את ה"תו הירוק" המוענק על ידי מכון התקנים‬
‫והמשרד להגנת הסביבה חייבים אחרי העמידה‬
‫בתנאי החוק להוכיח שבניינם אכן עומד בדרישות‬
‫מודעות וחינוך- המועצה לבנייה ירוקה באמריקה‬
‫מינימום בתחומים סביבתים.‬
‫מודעת לעובדה שבניין "ירוק" הוא כזה רק אם‬
‫האנשים שחיים בו מקיימים אף הם אורח חיים‬
‫אקולוגי. יש צורך בעידוד והסברה מדוע המבנה‬
‫1.5.8 הקריטריונים שנבחנים בת"י 1825‬
‫הנ"ל ירוק מצד היזם לתושבים.‬
‫אנרגיה- שימוש אלימי נכון כולל ניתוחים‬ ‫חדשנות בתכנון- ניתן עבור פרויקטים אשר‬
‫אקלימיים באתר, שימוש בפתרונות פאסיביים,‬ ‫מספקים טכנולוגיות חדשות וחדישות על מנת‬
‫תאורה טבעית , בידוד נכון וכו'‬ ‫לשפר את ביצועי הבניין הרבה מעבר לדרישות‬
‫התקן.‬
‫קרקע- ציפוף מקסימאלי בהתאם לתב"ע, עירוב‬
‫שימושים ומירוב השימוש בקרקע )חניונים וחדרי‬ ‫אזורי עדיפות- התקן קובע בכל אזור את האזורים‬
‫שירות תת קרקעיים(, שימור הקרקע ומניעת‬ ‫אשר פיתוח ובנייה בו הם עדיפים ויסיעו לפיתוחו‬
‫זיהומה‬ ‫של האזור כולו.‬
‫מים, שפכים וניקוז- חיסכון במים שפירים,‬
‫מיחזור מים אפורים, פיתרונות לאגירת ני נגר‬
‫ומניעה של פגיעה במערכות ניקוז טבעיות.‬
‫נושאים סביבתיים נוספים- מחזור פסולת‬
‫הבנייה, מתקני מיחזור, מתן פיתרונות איוורור,‬
‫חסימת רעש, בניית מתקני אופנים וכו'‬
‫9. דיון על עידוד המחשבה האקולוגית‬
‫1.9 אקולוגיה‬
‫5‬
‫5.8 התקן הישראלי‬
‫אקולוגיה הוא תחום מדעי הבוחן את מערכות‬
‫היחסים, הקשרים וההשפעה ההדדית אשר‬
‫בשנת 5002 נכנס לתוקפו תקן לבנייה ירוקה בארץ‬
‫קיימת בין כל מרכיביה של הסביבה. החינוך‬
‫שמספרו 1825 ושמו "בניינים שפגיעתם בסביבה‬
‫לחשיבה אקולוגית הוא למעשה חינוך אשר‬
‫פחותה". מטרתו של התקן היא להפחית את‬
‫מעודד את האדם להבין כי הוא חלק מתוך‬
‫ההשפעות השליליות של מבנים ושל תהליך הבנייה‬
‫מכלול גדול של מרכיבים וכי לכל פעולה של אחד‬
‫ישנה תגובה אצל האחר והדבר מתייחס הן‬
‫5 מתוך התקן הישראלי 1825, ביניינים שפגיעתם בסביבה‬
‫לתגובה פיזיולוגית והן לתגובה פסיכולוגית.‬ ‫פחותה,5002‬
‫8‬ ‫|‬ ‫אלון שיקאר‬ ‫|‬ ‫קריטריונים חינוכיים בתקן האקולוגי‬

9. ‫סמסטר א' תש"ע 0102-9002‬ ‫ארץ, עיר, חי, צומח – קיימות בראיה כוללת | מנחה: תגית כלימור |‬
‫ברעיון האקולוגי ועידודו לכך הוא בעל חשיבות‬
‫מכרעת ועליונה כיון שהם עדין לא הורגלו לאורח‬
‫חיים בזבזני או לא מתחשב בסביבה. השפעה‬
‫חיובית עליהם תיהיה נקודת מפנה בכל הנוגע‬
‫לקיימות.‬
‫4.9 האינטרנט כתקדים לארכיטקטורה‬
‫האינטרנט הוא לא רק מקור למידע אלא מקור‬
‫שבאמצעותו מתפתחים להם גם מודלים‬
‫חברתיים חדשניים. המגולמים על ידי רשתות‬
‫חברתיות , עזרה הדדית, אפשרות לפיתוח אישי ,‬
‫ייעוץ והכוונה זמינים ועוד. מובן שאתרי‬ ‫2.9 למידה – חיקוי‬
‫האינטרנט הווירטואליים הם מתקדמים מספר‬
‫מונים מאתרי הבנייה הארכיטקטונים הפיסיים‬ ‫על פי התאוריה אשר מוצגת בספרה של סוזן‬
‫אך אולי על האדריכלות ללמוד גם מן העולם‬ ‫בלקמור, מכונת הממים 6 )9991,‪(Blackmore‬‬
‫הווירטואלי ועל הקשרים שהוא מאפשר ומקיים‬ ‫ההבדל המשמעותי ביותר בין בני האדם לשאר‬
‫בתוך המרחב הפנימי שבו. גם בארכיטקטוה יש‬ ‫יצורים חיים אחרים היא יכולת החיקוי שלנו.‬
‫מקום לפיתוח סכמות חשיבה חדשות אשר יעודדו‬ ‫החיקוי הוא הדרך שבה אנו למדים, מעבירים‬
‫לאקולוגיה ויבואו לידי ביטוי גם באופן העיצוב.‬ ‫מידע וידע ובעזרתו מחשבות עוברות, נפוצות‬
‫סכמות אשר ייצרו מצבים חדשים המובילים‬ ‫ומשתכפלות מאחד לשני. הלימוד של האג'נדה‬
‫לנקודות קשר וחיבור בין האדם לחברו ולסביבתו‬ ‫האקולוגית חייב להתבסס בין השאר על חיקוי‬
‫לפיכך יש צורך מהותי בעידוד קריטריונים‬
‫01 סקירת תקדימים ודוגמאות לבנייה ירוקה‬ ‫עיצוביים מסוימים מוך מחשבה שאלו יובילו‬
‫לחשיפה לקיימות ולהפנמה של החשיבה‬
‫פרק זה יסקור מספר דוגמאות מן העולם אשר‬ ‫האקולוגית אשר אמורה ללוות אותנו לאורך כל‬
‫מציגות נקודות קצה שונות באופן עיצובן וגישתן‬ ‫ציר חיינו ולחלחל אל כל אספקט שלו.‬
‫לנושא פיתוח בר-קיימא. כאמור, במחקר זה אין‬
‫אני מעוניין לנתח את התקדימים השונים תחת‬
‫הקריטריונים אשר אותם מגדירים ה‪ LEED‬או‬ ‫3.9 חשיפה כוללת‬
‫ת"י 1825 אלא בניתוח על פי קריטריונים נוספים‬
‫אשר יסייעו להרחיב את אופן עיצובה של‬ ‫העיצוב המעודד לחשיבה אקולוגית חייב לפנות‬
‫הארכיטקטורה כך שתשפיע למעשה על החינוך‬ ‫לכולם קטנים כמו גדולים. מתוך האמונה‬
‫והחשיבה האקולוגית לכל סוגי האוכלוסיה .‬ ‫האקולוגית כי כולנו מרכיבים בתוך המערכת‬
‫תחילה אסקור את התקדימים בקצרה ולאחר‬ ‫הסביבתית. יתרה מכך אולי שיתוף הדור הצעיר‬
‫מכן אערוך ביניהם השוואה וזאת על בסיס‬
‫השאלות הבאות:‬ ‫6מכונת הממים, סוזן בלקמור,כינרת זמורה ביתן,אור‬
‫יהודה,ישראל,9002 , נכתב מבקור באנגלית 9991‬
‫9‬ ‫|‬ ‫אלון שיקאר‬ ‫|‬ ‫קריטריונים חינוכיים בתקן האקולוגי‬

10. ‫סמסטר א' תש"ע 0102-9002‬ ‫ארץ, עיר, חי, צומח – קיימות בראיה כוללת | מנחה: תגית כלימור |‬
‫כיצד ובאיזה אופן השפה העיצובית סייעה‬ ‫-‬
‫למשתמש ליצור "אקט" פרו-סביבתי ?‬
‫האם העיצוב חושף את מהות האוביקט או‬ ‫-‬
‫המבנה ?‬
‫האם נוצרת סביבה חינוכית על ידי הפרויקט?‬ ‫-‬
‫האם קיים שיתוף פעולה בין משתמשי‬ ‫-‬
‫הפרויקט לבין אנשים מבחוץ?‬
‫ישנם מגוון רחב של מתקני מיחזור אך‬
‫כולם מעוצבים על פי אותו בסיס , צבעים‬
‫ילדותיים, שקיפות ולמנטים מן הטבע‬ ‫7‬
‫1.01 פרויקט מתקני מחזור בקבוקים – ישראל‬
‫2.01 פרויקט מתחם גן ילדים‬ ‫בשנת 9991 הוכנס לתוקפו חוק הפיקדון לבקבוקי‬
‫משקה ומאז למעשה החלה מהפכה של ממש‬
‫‪Fuji kindergarten‬‬ ‫שם:‬ ‫בתחום המיחזור בארץ. הציבור הופתע לגלות כי‬
‫ישנן איכויות גם באסטטיקה של הזבל אפילו אם‬
‫‪Tachikawa, Japan‬‬ ‫מיקום:‬
‫זה מצוי לו בתוך מתקנים גדולים באמצע הרחוב.‬
‫‪Tezuka Architects‬‬ ‫ארכיטקט:‬
‫בכל הארץ נפרסו להן תחנות איסוף עבור בקבוקי‬
‫7002‬ ‫שנה‬
‫פלסטיק אך ניכר לראות כי מעבר‬
‫לפונקציונאליות הספציפית שלהם הפכו מתקני‬
‫פרויקט שהחל עם שימורם של שלושה עצים‬
‫האיסוף לאלמנט בעל נוכחות אסטטית גבוהה‬
‫עתיקים התפתח לכדי גן ילדים אשר מנסח‬
‫ובעל השפעה רבה בנוף העירוני.‬
‫למעשה מחדש מהו חינוך לחשיבה אקולגית‬
‫וחברתית. גני הילדים הם למעשה חלל אליפטי‬
‫אחד ללא כל מחיצה בין כיתה לכיתה. הרעיון‬
‫אשר מבטל את ההפרדה בין התלמידים הוא גם‬
‫זה אשר מעודד אותם לעשייה משותפת ולקיחת‬
‫אחריות כלפי סביבתם. בעזרת פיתרונות פשוטים‬
‫ופואטים מצליחים הארכיטקטים לגרום לילדים‬
‫להבין מהי המשמעות של בזבוז מים וחשמל, כמו‬
‫גם את המשמעות של שמירה על הטבע הקיים,‬
‫8‬
‫טיפוחו ושימוש מחודש בו.‬ ‫גרף כמות מחזור בקבוקים‬
‫7מתוך האתר של המשרד לאיכות הסביבה‬
‫8‬
‫מתוך האתר של המשרד /‪www.tezuka-arch.com‬‬ ‫‪www.sviva.gov.il‬‬
‫01‬ ‫|‬ ‫אלון שיקאר‬ ‫|‬ ‫קריטריונים חינוכיים בתקן האקולוגי‬

11. ‫סמסטר א' תש"ע 0102-9002‬ ‫ארץ, עיר, חי, צומח – קיימות בראיה כוללת | מנחה: תגית כלימור |‬
‫הדמיית הפרויקט , במציאות אין באמת‬
‫עצים‬
‫מבט עילי אל עבר גג הגן‬
‫4.01 קומפלקס השכונות הירוקות בכפר סבא‬ ‫3.01 פרויקט בניין משרדים‬
‫שכונת ‪OPEN‬‬ ‫שם:‬ ‫בית אינטל‬ ‫שם :‬
‫כפר סבא , ישראל‬ ‫מיקום:‬ ‫מרכז תעשיות מדע, חיפה, ישראל‬ ‫מיקום :‬
‫רם סגל‬ ‫ארכיטקט:‬ ‫דגן מושלי‬ ‫ארכיטקט :‬
‫תחת בנייה‬ ‫שנה:‬ ‫8002‬ ‫שנה:‬
‫75‬ ‫מספר יח"ד:‬
‫בית הפיתוח החדש של חברת אינטל מוגדר כיום‬
‫השכונה הירוקה בכפר סבא הוכרה על ידי משרד‬ ‫כאחד מבנייני המשרדים הבודדים אשר קיבלו‬
‫הפנים "כשכונה ירוקה" הראשונה והיחידה‬ ‫את התקן האמריקאי לבנייה ירוקה ‪.LEED‬‬
‫בארץ. עם אמנה סביבתית, המחייבת ומעניקה‬ ‫דוברי החברה ציינו כי בניין ירוק זה משקף‬
‫לתושבי השכונה סביבה עם איכות חיים יחודית‬ ‫נאמנה את מהותה של חברת אינטל אשר שואפת‬
‫בנוף הבנייה בישראל. פרויקט "השכונה הירוקה"‬ ‫לקידמה ומצוינות 9 . המבנה ממקם צפונית‬
‫יתחלק לשני אזורים בעיר וסה"כ עתידים‬ ‫למבנה נוסף וותיק יותר של החברה וביניהם ומעל‬
‫להיבנות בו כ0005 יח"ד שטחי מסחר ותעסוקה 01 .‬ ‫לכביש מחבר גשר. אופי המבנה הוא כאופיו של‬
‫מבנה משרדים ארץ ישראלי טיפוסי.‬
‫01מתוך האתר של הפרויקט‬
‫/‬
‫‪www.gavriely.com/Projects/Open/New_Appartment‬‬
‫‪s_Kfar-Saba.shtml‬‬ ‫9מתוך האתר של חברת אינטל, ישראל ‪://www.intel.com‬‬
‫11‬ ‫|‬ ‫אלון שיקאר‬ ‫|‬ ‫קריטריונים חינוכיים בתקן האקולוגי‬

12. ‫סמסטר א' תש"ע 0102-9002‬ ‫ארץ, עיר, חי, צומח – קיימות בראיה כוללת | מנחה: תגית כלימור |‬
‫הקהילה בשכונה מעסיקה על בסיס קבע אדם‬
‫מקצועי אשר יעביר סדנאות בנוגע לחיים בעלי‬
‫11‬
‫מודעות אקולוגים ויסייע בכל הנוגע לנושא זה.‬
‫מתוך אתר המכירות , העלים בקדמת‬
‫התמונה אינם מעידים על הפריקט‬
‫מבט עילי אל השכונה מכיוון דרום‬
‫5.01 שכונת מגורים באנגליה‬
‫מבט אל הטיפול העיצובי של הארובות‬
‫שכונת ‪BedZED‬‬ ‫שם:‬
‫‪Hackbridge, London, England‬‬ ‫מיקום:‬
‫‪Bill Dunster‬‬ ‫ארכיטקט:‬
‫2002‬ ‫שנה:‬
‫99‬ ‫מספר יחידות דיור:‬
‫זוהי השכונה הגדולה ביותר באנגליה אשר אינה‬
‫צורכת כמעט שום אנרגיה המופקת מחומרים‬
‫מתקלים. היא הוקמה על ידי ארגון רווחה פרטי‬
‫וזאת מנת ליצור קהילה משגשגת שבה אנשים‬
‫יכולים להנות מאיכות חיים גבוהה תוך כדי‬
‫שמירה מקסימאלית על משאבי הטבע. השכונה‬
‫נבנתה בעזרת חומרים ממוחזרים ועיצובה הוא‬
‫מונחה אקלים. קיימים בה גם תשתיות של‬
‫מיחזור: מים , אשפה ואוכל כמו גם תשתית‬
‫לתחבורה חשמלית ואזורי פעילות ציבוריים בהם‬
‫11 מתוך האתר של שכונת המגורים/‪www.bioregional.com‬‬
‫21‬ ‫|‬ ‫אלון שיקאר‬ ‫|‬ ‫קריטריונים חינוכיים בתקן האקולוגי‬

13. ‫סמסטר א' תש"ע 0102-9002‬ ‫ארץ, עיר, חי, צומח – קיימות בראיה כוללת | מנחה: תגית כלימור |‬
‫2. שקיפותו, נראותו ונגישותו של הפן האקולוגי‬
‫בעיצוב -‬
‫על מנת להפוך את החשיבה האקולוגית לנחלת‬
‫הכלל על העיצוב האדריכלי לחשוף, להנגיש‬
‫ולאפשר את ההתבוננות בתהליכים ברי הקיימא.‬
‫לדוגמא מיקום פחי המחזור בקדמת המבנה ולא‬
‫באזור מבודד, חשיפת מערכות למחזור מים,‬
‫עידוד ההנחה כי זבל יכול להיות אסטטי, שימוש‬
‫במסלולי ההליכה ובפעילות היום יומית בכדי‬
‫לחשוף ולקדם את הפיתוח האקולוגי.‬
‫3. עיצוב המבליט את החשיבה האקולוגית -‬ ‫11. הצעה לקריטריונים נוספים בתקינה הירוקה‬
‫לאחר מלחמת העולם השניה החלה להתפתח‬ ‫להלן קריטריונים עיצוביים אשר על פיהם יתבצע‬
‫בעולם אג'נדה אדריכלית המשתמשת בחומר כפי‬ ‫הניתוח הפרטי של כל תקדים כמו גם ההשוואה‬
‫שהוא וחושפת את תכונותיו האמיתיות. זוג‬ ‫בין התקדימים.‬
‫האדריכלים הבריטים אליסון ופיטר סמית'סון‬
‫הציעו לראשונה להפוך את הצנרת, הלבנים,‬ ‫1. עיצוב מעודד לאקטיביזם אקולוגי –‬
‫הקונסטרוקציה לאלמנטיים עיצוביים לכל דבר‬
‫כך על פיהם תודגש האמת הפנימית של החומר‬ ‫בסעיף מודעות וחינוך מתוך התקן האמריקאי‬
‫יחד עם רעיונותיהם בנושא ההתפקחות של‬ ‫מצוין כי מבנה "ירוק" הוא גם כזה רק עם‬
‫האנושות לאחר המלחמה. האג'נדה ה"ירוקה"‬ ‫האנשים שחיים בו מקיימים אף הם אורח חיים‬
‫חייבת גם היא לקבל ביטוי עיצובי משלה והיא‬ ‫אקולוגי. עיצוב אשר מעודד אקטיביות אקולוגית‬
‫חייבת לחשוף את עצמה באופן אשר יבליט את‬ ‫הינו עיצוב אשר משאיר מרווח של התערבות‬
‫משנתה. דוגמא לכך היא שימוש במערכות‬ ‫ליישום אקולוגי עבור התושב או המשתמש .‬
‫סולאריות כחלק מן העיצוב, שימוש בפחי‬ ‫לדוגמא: חממה לכל משפחה, יצירת מערכות‬
‫המחזור כחלק אינטגראלי מן החזית, שימוש‬ ‫ספורט כחלק מהעיצוב הכולל, אלמנטי מיחזור‬
‫בגראפיקה ספציפית הפונה אל הילדים‬ ‫שונים ונגישים וכו'. בנוסף עיצוב זה הוא גם כזה‬
‫והמבוגרים וכו'.‬ ‫אשר ממחיש את ההיתכנות וההטבות שעולות‬
‫מתוך האקטיביזם, לדוגמאת אלמנט אשר מודיע‬
‫כמה אנרגיה נחסכה היום על ידי המשתמש או על‬
‫ידי הבניין כולו.‬
‫31‬ ‫|‬ ‫אלון שיקאר‬ ‫|‬ ‫קריטריונים חינוכיים בתקן האקולוגי‬

14. ‫סמסטר א' תש"ע 0102-9002‬ ‫ארץ, עיר, חי, צומח – קיימות בראיה כוללת | מנחה: תגית כלימור |‬
‫פתחים דבר שמאפשר לקבוצת אנשים למחזר‬
‫יחד.‬
‫3. הבלטת החשיבה האקולוגית- מתקן‬
‫אמת החומר כמחולל עיצוב ואמירה חברתית‬
‫האיסוף הינו שקוף לחלוטין והעיצוב בו‬ ‫‪Smithdon High School Alison and‬‬
‫מבליט את המהות שלשמה הוא הוקם.‬ ‫, ‪Norfolk, HunstantonPeter Smithson‬‬
‫4591-9491‬
‫פעולת המיחזור מונצחת והיא מהדהדת‬
‫ומשפיעה על הסביבה. ישנו שימוש חכם‬
‫באסטטיקה שטמונה באשפה.‬
‫21. בחינת התקדימים על בסיס הקריטריונים‬
‫2.21 גן הילדים ‪:Fuji kindergarten‬‬ ‫שהוגדרו :‬
‫1. אקטיביזם אקולוגי- כמעט בכל פינה בגן‬
‫הילדים ניתן למצוא כיצד רעיון אקולוגי נלמד או‬ ‫1.21 מתקני איסוף הבקבוקים :‬
‫מתאפשר בעזרת כלים עיצוביים וכיצד העיצוב‬
‫מעודד את הילדים לאקטיביזם אקולוגי.‬ ‫1. אקטיביזם אקולוגי- המתקנים הופכים‬
‫התהליך שאותו ביקשו האדריכלים לייצר הם‬ ‫את האדם לחלק בלתי נפרד מן התהליכים‬
‫תהליכים של סיבה ותוצאה זאת אומרת‬ ‫הסביבתיים אשר מתרחשים בעולמנו‬
‫שהילדים לומדים כי כל פעולה שהם יבצעו תהיה‬ ‫והופכים אותו ממשתמש צרכן פסיבי ליצרן‬
‫ברת השפעה על הסביבה.‬ ‫חומר גלם אקטיבי. הפעולה הפשוטה‬
‫שטמונה במיחזור הבקבוק יש בה אלמנט‬
‫מספר דוגמאות לכך בפרויקט‬ ‫חינוכי מובהק אשר מעודד חיקוי חיובי של‬
‫- הפעלת תאורה באופן אישי – בימים בהם יש‬ ‫התושבים.‬
‫צורך להדליק אור מלאכותי אין הגננות אלו‬
‫שעושות זאת אלה הילדים. מעל לפינתו של כל‬ ‫2. שקיפות, נראות ונגישות- ההחלטה למקם‬
‫ילד ישנה מנורה עם חוט, כך שכל ילד אחראי‬ ‫את מתקני המיחזור כחלק אינטגראלי מן‬
‫להדליק ולכבות את האור.‬ ‫הרחוב היא גם זאת אשר תרמה באופן‬
‫- שטיפת הכלים – באזור החצר ישנם ברזיות‬ ‫החשוב ביותר לשינוי התפיסתי האקולוגי‬
‫קטנות אשר מאפשרות לילדים לקחת חלק פעיל‬ ‫ולשינוי הרגלי הרתיעה שלנו משימוש‬
‫בתהליך שטיפת הכלים.‬ ‫בחומרים ממוחזרים וממיחזור. המתקן הופך‬
‫- קוביות משחק – קוביות העץ משמשות למשחק,‬ ‫את פעולת המחזור לפשוטה ויעילה. ישנם‬
‫לאיחסון וליצירת חללים פנימיים. גם כאן‬ ‫מספר רב של מקנים ובכל אחד מהם מספר‬
‫41‬ ‫|‬ ‫אלון שיקאר‬ ‫|‬ ‫קריטריונים חינוכיים בתקן האקולוגי‬

15. ‫סמסטר א' תש"ע 0102-9002‬ ‫ארץ, עיר, חי, צומח – קיימות בראיה כוללת | מנחה: תגית כלימור |‬
‫שונים בכל רחבי הארץ. דוגמא לכך לא ניתן‬
‫למצוא בבניינה החדש. הבניין מציג אומנם‬
‫נתונים מרשימים בחיסכון אנרגיה ומים אך הוא‬ ‫- גג משופע – הגג המשופע מעט, הנראה כמסלול‬
‫אינו מעודד שום הליך של אקטיביות אקולוגית.‬ ‫ריצה, גורם לכך שילדי הגן ירוצו כמעט פי שלושה‬
‫כאן אנו לא רואים ולא מרגישים את העידוד‬ ‫מילדי גן רגיל.‬
‫לחשיבה האקולוגית שיוצר המבנה.‬ ‫- עצים וטבע – העצים אשר שומרו הפכו להיות‬
‫אלמנט מחולל בתכנון האדריכלי , ייתרה מכך הם‬
‫2. שקיפות, נראות ונגישות- הבניין ממוקם על‬ ‫מאפשרים לילדים שהייה ומשחק עליהם ואיתם.‬
‫עורק תחבורה ראשי באזור חשוב ומרכזי בעיר‬
‫חיפה. כמעט לכל מי שמגיע אל העיר הייתה‬
‫ההזדמנות לראות ולהפנים מהי אותה רוח בנייה‬
‫אקולוגית. לצערי, האדם הרגיל אינו מסוגל‬
‫להבחין במהומה אקולוגית כיוון שזו לא באה‬
‫לידי ביטוי בשום אופן בעיצוב הבניין והוא נדמה‬
‫כבניין משרדים ישראלי רגיל.‬
‫3. הבלטת החשיבה האקולוגית- כמופיע בסעיף‬
‫2. שקיפות, נראות ונג סיבה -ותוצאה כמחולללמעשה‬
‫ישות המבנה הוא עיצוב‬
‫הקודם אין בדיוק אמירה חזקה בכל הנוגע‬
‫גג משופע על עמודים כאשר כל הקירות מסביב‬
‫לתכנון ה"ירוק" לכאורה שעל פי בנוי המבנה.‬
‫עשויים מזכוכית. מצב זה מאפשר שקיפות כמעט‬
‫מלאה לכל התהליכים אשר מתרחשים בגן.‬
‫הילדים מודעים ומבינים וחווים את הרעיונות‬
‫4.21 שכונת ‪ OPEN‬כפר סבא‬ ‫האקולוגים אשר הופכים להיות חלק מחייהם בגן‬
‫ולא רק דרך מערך שיעור או פלאקט.‬
‫1. אקטיביזם אקולוגי- מתוך ההדמיות ותוכניות‬
‫הפרויקט נדמה כי המתכננים השאירו הרבה שטח‬ ‫3. הבלטת החשיבה האקולוגית- העץ שנשמר על‬
‫בעל פיתוח נופי. בנוסף מתעתדת העירייה להוסיף‬ ‫צמרתו, ענפיו וגזעו הפך להיות אלמנט מרכזי‬
‫בשכונה גם מסלול לרכיבת אופניים ועמדות‬ ‫וחשוב. הילדים משחקים עליו , הוא יוצר מערכת‬
‫לטעינת כלי רכב חשמליים. לשטח, למסלול‬ ‫אקלימית נוחה יותר, הוא משמש לאזור מעבר של‬
‫ולעמדות הטעינה יש פוטציאל להיהפך לאקט של‬ ‫רוח וסביבו מאורגנת גם החצר הפנימית. אזורי‬
‫אקטיביות אקולוגית אך זאת טרם הוצגה בעיצוב‬ ‫ניקוז המים מהגג נשפכים לתוך אדניות עם‬
‫הפרויקט. לצערי לא הוצגה אג'נדה עיצובית‬ ‫צמחים , תלולית של אדמה משמשת למשחק כמו‬
‫כוללת אשר מעודדת לחשיבה אקולוגית, אך‬ ‫גם למעבר מן הגג. העיצוב האדריכלי מדגיש את‬
‫ישנה הפרדה מפלסית בין התנועה הרכבית לבין‬ ‫ההתייחסות אל הגן כחלק מן מערכת אקולוגית‬
‫התנועה הרגלית ולכך ערך אקולוגי מסוים.‬ ‫גדולה ומעביר רעיון זה אל כל המשתמשים.‬
‫2. שקיפות, נראות ונגישות- ההדמיות מראות‬ ‫3.21 בית אינטל‬
‫מבנה מגורים סטאנדרטי ולא נראו אלמנטים‬
‫אשר מצביעים על חשיבה אקולוגית ועידודה.‬ ‫1. אקטיביזם אקולוגי- בפועל אינטל היא חברה‬
‫בנוסף לא תוכננה שום התייחסות אל כיווני‬ ‫אשר כן מארגנת ומפעילה מייזמים חברתיים‬
‫51‬ ‫|‬ ‫אלון שיקאר‬ ‫|‬ ‫קריטריונים חינוכיים בתקן האקולוגי‬

16. ‫סמסטר א' תש"ע 0102-9002‬ ‫ארץ, עיר, חי, צומח – קיימות בראיה כוללת | מנחה: תגית כלימור |‬
‫כך שהשימוש בכלי רכב הפך להיות שולי או‬
‫באמצעות "מועדוני רכב" אשר משאילים רכבים‬
‫בעת הצורך. מתקני מיחזור וייצור קומפוסט‬
‫נמצאים כחלק אינטגראלי מעיצוב השכונה.‬
‫2. שקיפות, נראות ונגישות-כמעט וכל חומרי‬ ‫ישנה חשיבה מסוימת על הפרדת המפלסים‬
‫הבנייה אשר שימשו לבנייתו של המבנה הם‬ ‫בין התנועה הרכבית לתנועה של הולכי‬
‫הרגל‬
‫תוצרי מיחזור, כל אלמנט מחולל אנרגיה נראה‬ ‫3. הבלטת החשיבה האקולוגית- כיוון שאין‬
‫גלוי, מערכות מחזור וסינון המים כמו גם מיכלי‬ ‫הבדלים בן החזיתות השונות וכיוון שלא הוצגו‬
‫המחזור הם נגישים ומשמשים באופן מהיר ויעיל‬ ‫אלמנטי המחזור קשה להבין מה הופך את‬
‫את התושבים.‬ ‫הפרויקט לפרויקט אקולוגי ושונה מפרויקט בינוי‬
‫"רגיל". לציון חיובי אולי ניתן לראות בהפרדת‬
‫3. הבלטת החשיבה האקולוגית- שכונה זו היא‬ ‫מפלס הרכבים ממפלס הולכי הרגל התחלה של‬
‫בהחלט עוף מוזר במרקם העירוני העולמי‬ ‫פיתוח בר- קיימא וחשיבה על הצורך בקיומן של‬
‫ולעיתים היא נתפסת כסוג של קריקטורת מבנה‬ ‫מספר שכבות יחד.‬
‫אקולוגי. בפרויקט כל מה שהוא "ירוק" ואקולוגי‬
‫מקבל משנה תוקף ומשמעות חזקה אשר משפיעה‬
‫5.21 שכונת ‪BedZED‬‬
‫ישירות על החזית, החללים הפנימיים והחוץ‬
‫הציבורי. אפקט המוזיאון בבילבאו, ספרד‬
‫1. אקטיביזם אקולוגי- כמו בכפר סבא גם‬
‫מתרחש גם כאן ואלפי אנשים "עולים לרגל" כדי‬
‫פרויקט זה נוצר על טהרת השכונה האקולוגית.‬
‫לצפות במבנה שכל כולו מוקדש לעידוד החשיבה‬
‫הפרויקט אוכלס ברובו על ידי אנשים אשר‬
‫האקולוגית.‬
‫רואים את האג'נדה האקולוגית כדרך חיים.‬
‫עיצובו של האדריכל תורמות רבות לרוח‬
‫אקטיבית כאשר הוא יוצר וזאת כחלק‬
‫מהפרוגראמה מספר רב של חממות ואיזורי גידול‬
‫ירקות, בשכונה ישנו גם סטודיו אשר בו מועברות‬
‫סדנאות לאנשי המקום בנוגע לאורח חיים‬
‫אקולוגי ובו ישנה פעילות משותפת בין התושבים.‬
‫בשכונה ישנם מספר רב של שבילים להולכי רגל‬
‫ולאופנים וחיבורים אל מערכת תחבורה ציבורית‬
‫61‬ ‫|‬ ‫אלון שיקאר‬ ‫|‬ ‫קריטריונים חינוכיים בתקן האקולוגי‬

17. ‫סמסטר א' תש"ע 0102-9002‬ ‫ארץ, עיר, חי, צומח – קיימות בראיה כוללת | מנחה: תגית כלימור |‬
‫. 31 השוואה כוללת של התקדימים‬
‫מכיוון שהמחקר הנ"ל מחפש להוסיף ביטוי בתקנים השונים עבור עיצוב אקולוגי‬
‫"מתן הציון" לא נקבע על ידי החיסכון המספרי באנרגיה אלא על פי רמת עידודו‬
‫של העיצוב האדריכלי בקידום לחשיבה אקולוגית.‬
‫טבלה* הבוחנת את מידת קיומם של‬
‫הקריטריונים החדשים בפרויקטים השונים *‬
‫גרף ההשוואה‬
‫71‬ ‫|‬ ‫אלון שיקאר‬ ‫|‬ ‫קריטריונים חינוכיים בתקן האקולוגי‬

18. ‫סמסטר א' תש"ע 0102-9002‬ ‫ארץ, עיר, חי, צומח – קיימות בראיה כוללת | מנחה: תגית כלימור |‬
‫לעצמו מבחינה כלכלית לפתח אב טיפוס חדיש‬
‫למבנה ארגוני, עיצובי ואקולוגי של שכונה.‬
‫השכונה הכפר סבאית נבנתה על ידי יזם פרטי‬
‫אשר ללא עזרה משמעותית מן הרגולטורים לא‬
‫יוכל להרשות לעצמו לפתח מודליי שכונה לא‬
‫מוכרים וחדשניים. כל מה שהיזם יכול לעשות‬
‫הוא לבנות ולהקים מבנים ושכונות אשר אותם‬
‫הוא יודע לתכנן ועם אופן בנייתן הוא מסוגל‬
‫להתמודד. כרגע הבנייה הירוקה בכפר סבא היא‬
‫בגדר מס שפתיים והיא למעשה נתפסת יותר‬
‫כאקט שיווקי גרידא. לא נמצא קשר ישיר בין‬
‫המילים אשר מתארות את הפרויקט לבין האופי‬
‫העיצובי שלו ולכן זוהי האכזבה הגדולה ביותר.‬
‫עד 9 כאשר 9 הוא מידת קיום גבוהה ו1 נמוכה‬
‫41. ניתוח ההשוואה‬
‫2.41 השקט והצנוע אל מול הרועש והיומרני‬ ‫1.41 הבדלי קיצון בין השכונות‬
‫כמעט ללא יומרה, בתקציב דל יחסית וצניעות‬ ‫שתי השכונות שהובאו כתקדים הם למעשה‬
‫מרובה ניצב לו גן הילדים בתוך העיר הסואנת‬ ‫קיצוניות ברורות אחת אל השנייה, אך לשתיהן‬
‫ומהווה למעשה מעין היזון חוזר לעיר הגדולה על‬ ‫דמיון משותף אשר חורג מעבר לחשיבה‬
‫כל מרכיביה המזהמים והרועשים. ניתן לראות‬ ‫האקולוגית שהן שואפות אליו, בהצלחה זו או‬
‫שבעזרת עיצוב מתוחכם וחשיבה שאינה‬ ‫אחרת. הדמיון הוא בהבנה של היזמים את הכח‬
‫קונבנציונאלית ניתן להגיע לאיכויות עיצוביות –‬ ‫השיוקי שיש לבנייה הירוקה ושתי חברות היזמות‬
‫מרחיקות לכת אשר‬ ‫לימודיות - אקולוגיות‬ ‫של שתי הפרויקטים מקדמות אתר אינטרנט‬
‫מהוות מקור עלייה לרגל לכל אלו שחינוך‬ ‫מפותח אשר סוקר את כל פעילות השכונה,‬
‫,ארכיטקטורה ואקולוגיה הם לחם חוקם. הבניין‬ ‫יתרונותיה ומעלותיה. ברור שהאתר של השכונה‬
‫של אינטל חיפה יכל להיות כזה ולהוות מקור‬ ‫האנגלית הוא יותר מפותח ומושקע כיוון שזו כבר‬
‫הסתכלות והתבוננות חשוב מעין כמותו. הבניין‬ ‫קיימת מספר שנים בעוד השכונה הכפר סבאית‬
‫ממוקם לצידו של עורק תנועה ראשי ובדיוק‬ ‫אינה קיימת כלל, אך כבר בגלישה הראשונה ניתן‬
‫בכניסה אל העיר כך שפעולה אקולוגית נכונה‬ ‫לזהות הבדלים מהותיים בין גישותיהם של‬
‫יותר הייתה מעלה וחושפת את הציבור כולו‬ ‫מקימיי השכונה והאתר. השכונה האנגלית‬
‫לנקודת המבט הירוקה. הבניין עצמו נבנה‬ ‫פותחה וקודמה על ידי אירגון רווחה אשר עוסק‬
‫ביומרה גדולה עם תקציב רב ומסיבת השקה‬ ‫כבר כמאתיים שנה בקידום פרויקטיי בנייה‬
‫שכללה פוליטיקאים רבים ואנשי תעשייה‬ ‫המונית. הארגון הוא בין הארגונים הוותיקים‬
‫מכובדים. לו רק היה מרים האדריכל את הכפפה‬ ‫באנגליה בנושא הדיור ולכן הוא יכל להרשות‬
‫אשר נזרקה לו וחושב קצת מעבר לעיצוב שאותו‬
‫81‬ ‫|‬ ‫אלון שיקאר‬ ‫|‬ ‫קריטריונים חינוכיים בתקן האקולוגי‬

19. ‫סמסטר א' תש"ע 0102-9002‬ ‫ארץ, עיר, חי, צומח – קיימות בראיה כוללת | מנחה: תגית כלימור |‬
‫3.41 מתקן איסוף הבקבוקים כנקודת אור‬
‫תוך מספר שנים הוצפה המדינה במתקני רשת‬
‫ברזל גדולים הצבועים בירוק ואדום ומקושטים‬
‫בפרחים. במספר מועט של שנים הם יחשפו את‬
‫עולם המיחזור למדינה שלמה ויהפכו אותו‬
‫לנושא רלוונטי. האם כל מה שאנו צריכים הוא‬
‫בסה"כ ציור של פרח על החזית ? מעניינת‬
‫ההשוואה בין פרויקט לאומי יותר כמו פיזור‬
‫מתקני האיסוף לבין פרויקטים פרטיים כמו בניין‬
‫אינטל ושכונת ‪ . OPEN‬האם המדינה והמשרד‬
‫לאיכות הסביבה הם אירגונים יותר יצירתיים ?‬
‫התשובה היא כמובן שלילית, ההבדל המהותי‬
‫ביותר ביניהם היא העובדה שהמשרד לאיכות‬
‫הסביבה הבין כי הוא חייב ליצור ולקדם מודעות‬
‫חברתית חדשה לכן הוא התקין את מיכלי‬
‫המיחזור ברחוב, חשופים ונגישים לכל. לכן הוא‬
‫גם צבע אותם בצבעים ילדותיים ועיטר אותם‬
‫בפרחים ודשא. הרעיון הוא למשוך את העין לשדר‬
‫פתיחות אל העולם האקולוגי ולהבהיר כי הוא‬
‫חייב להיות באחריות של כל האוכלוסיה‬
‫מהילדים עד המבוגרים. היזם הפרטי אינו עוסק‬
‫בחינוך אלא במיקסום רווחיו האישיים לכן אנו‬
‫רואים ואף מרגישים את ההבדל המהותי באופן‬
‫עיצובם של הדברים.‬
‫91‬ ‫|‬ ‫אלון שיקאר‬ ‫|‬ ‫קריטריונים חינוכיים בתקן האקולוגי‬

20. ‫סמסטר א' תש"ע 0102-9002‬ ‫ארץ, עיר, חי, צומח – קיימות בראיה כוללת | מנחה: תגית כלימור |‬
‫51. סיכום ומבט לעתיד‬
‫וועדת התכנון אשר התכנסה על מנת לקבוע את אמות המידה הדרושות לפיתוח בר קיימא לא‬
‫זיהתה את הפוטנציאל אשר טמון בקשר שבין ארכיטקטורה היוצרת את הנוף האורבאני לבין‬
‫עידוד החשיבה האקולוגית. יש אמת רבה באמירה הכללית של הוועדה אך היא ממשיכה קו‬
‫הססני ואולי אף בנאלי וצפוי בכל הנוגע לפיתוח בר קיימא. אין העבודה מנסה לסתור את‬
‫התקינה הקיימת להיפך, היא מציעה לשכללה ולהופכה לכלי חזק יותר אשר יוביל ליצירתם של‬
‫מרחבים אקולוגיים אמיתיים ונכונים יותר. היווצרותם של מרחבים אלה תלויה רבות ביכולת‬
‫שלנו להקנות ידע באמצעות עיצוב ארכיטקטוני.‬
‫ביניין אינטל אשר נבחן בעבודה אינו מהווה שום מקור של השראה מבחינה עיצובית אקולוגית‬
‫וזאת למרות שישנם מספר רב ביותר של תקדימים מן העולם המעוררים בהחלט את החשיבה‬
‫והעידוד לקיומו של אורח חיים אקולוגי, מבלי להוציא ולהשקיע סכומי כסף גדולים. מתוך‬
‫העבודה נוכחנו לראות כי במצבים שבהם הרגולטורים הממשלתיים והמקומיים מתערבים‬
‫בנעשה תוך כדי רצון להכוונה אקולוגית של האוכלוסיה כולה נוצרים תקדימים איכותיים וברי‬
‫השפעה. המחקר למעשה מכוון להוספת הממשק שבין החינך לארכיטקטורה וזאת יכול‬
‫להתרחש ולהתבצע על ידי המחוקקים עצמם. הרשויות חייבות לקחת חלק ביוזמה שהחלה‬
‫בהצהרת ריו ובאג'נדה 12 ולעודד יזמים להשקיע בארכיטקטורה ברת קיימא. כרגע‬
‫ארכיטקטורה זו היא לרוב בגדר מהשפה ולחוץ ואין היא באמת יוצרת סביבות אשר משתלבות‬
‫באופן טבעי ובר קיימא עם הסביבה. כל יוזמה לפיתוח אקולוגי היא מבורכת וישראל אשר‬
‫קישתה את גגותיה בדודי שמש בהחלט מסוגלת לבצע שינויים והתאמות לרוח האקולוגית כל‬
‫מה שצריך הוא נורמות עיצוב שיצליחו להשתמש באדריכלות ככלי המבטא בצורה הטובה‬
‫ביותר את החשיבה האקולוגית ומעודד אותה.‬
‫02‬ ‫|‬ ‫אלון שיקאר‬ ‫|‬ ‫קריטריונים חינוכיים בתקן האקולוגי‬

21. ‫סמסטר א' תש"ע 0102-9002‬ ‫ארץ, עיר, חי, צומח – קיימות בראיה כוללת | מנחה: תגית כלימור |‬
‫רשימת מקורות‬
‫ספרותיים –‬
‫ריינר בנהם, ארכיטקטורה בעידן המכונה הראשון הלכה ועיצוב, בית דביר, תל אביב, 8791‬
‫ד"ר תמר אחירון-פרומקין, ד"ר רון פרומקין , אג'נדה 12 והצהרת ריו, רקע תקצירים והיבטים‬
‫ישראלים, ירושלים, המשרד לאיכות הסביבה, 2002‬
‫פרו"פ ערן פייטלסטון, לקראת אסקרטגיה לפיתוח בר-קיימא, המשרד לאיכות הסביבה, ירושלים, 3002‬
‫עורך אלכסנדר ברזל, עתידנו המשותף, ארולוגיה ועולם המחר, הנציבות העולמית של האו"ם לסביבה‬
‫ופיתוח, עקד מוסד נאמן, טכניון מכון טכנולוגי לישראל, חיפה , 0991 , מקור מאנגלית 7891‬
‫‪Ecological Education in Everyday Life, Edited by Jean-Paul Hautecoeur, UNESCO‬‬
‫2002 , ‪Institute for Education and university of Toronto, Toronto, Canada‬‬
‫,‪Green design from theory to practice, Jerusalem seminar in architecture, publication book‬‬
‫9002‬
‫אלקטרונים –‬
‫‪http://www.sviva.gov.il/bin/en.jsp?enPage=HomePage‬‬
‫‪http://www.bioregional.com/what-we-do/our-work/bedzed‬‬
‫‪http://www.tashtiot.co.il‬‬
‫12‬ ‫|‬ ‫אלון שיקאר‬ ‫|‬ ‫קריטריונים חינוכיים בתקן האקולוגי‬
‫‪http://www.tezuka-arch.com/english/index.html‬‬