SlideShare una empresa de Scribd logo

סיכום%20למבחן%20בפסיכולוגיה2[1]

•Descargar como DOC, PDF•
•
Shaby Haim
Shaby Haim

A4 לפסיכולוגיה

1 de 74
‫1‬ ‫סיכום כול החומר ללמידה‬ ‫התפתחות בילדים באה בשלושה מישורים : הפסיכולוגי )רגשי( חברתי, הקוגניטיבי-זיכרון,‬ ‫שפה, קליטה והמוטורי/פיזי.‬ ‫ישנו את מודל ההתפתחות הליניארית בה ההבדלים בין הגילאים אינם איכותיים אלא‬ ‫כמותיים, נקרא גם בשם עיבוד אינפורמציה כלומר, הקוגניציה )המוח( קולט חומר, מאחסן בזיכרון‬ ‫וככול שהוא חשוף יותר לחומר/ לגירויים כך מתפתחת חשיבתו בהתאם, בגישה זו אין ההבדלים בין‬ ‫האנשים אינה קשורה לגיל ואינם איכותיים.‬ ‫מושג ההתפתחות מדבר על התפתחות הנעשית בשלבים כלומר, לכול גיל או תקופה יש‬ ‫אפיונים מיוחדים מהגיל שבא לפני או אחרי ההבדלים בין האנשים מבוטאים בצורה איכותית.‬ ‫ההתפתחות כרוכה‬ ‫1. בשינויים איכותיים- טרנספורמציות. ההבדלים בין תינוקות בגילאים שונים הם הבדלים‬ ‫איכותיים ולא כמותיים. )כלומר כול הילדים בני השנתיים בכול העולם אמורים לעשות את אותו‬ ‫הדבר מבחינת הכמות. ההבדל יהיה מבחינת האיכות(. זהו תהליך שעובר התינוק בתחילה ברחם‬ ‫כעובר, ואח"כ מתחיל מסע של התפתחות ושינויים והשינויים הם איכותיים. ההתפתחות לילד‬ ‫בגיל שנתיים יש אוצר מלים רב יותר משל ילד בגיל שנה. אולם ההבדל הוא לא רק בכמות המלים‬ ‫אלא גם באיכות השפה. ההבדל הוא בדרך בה הוא משתמש בשפה, במשפטים, כיצד הוא מרכיב‬ ‫שמשפט.‬ ‫2. בארגון התנהגות מחדש- במהלך ההתפתחות תינוקות מפתחים דרכים חדשות לארגן את‬ ‫מחשבותיהם ופעולותיהם. במהלך התהליך הם מפתחים התנהגויות מורכבות יותר ויותר, לדוגמא‬
‫2‬ ‫ילד בגיל 8-7 יכול לחשוב באופן רב מימדי )צורה +צבע, עיגולים, מרובעים, צבעים שונים( ילד בגיל‬ ‫4 יכול לחשוב באופן חד מימדי- רק לפי צורה או רק לפי צבע. בכול שלב התפתחותי יש‬ ‫התארגנות מחדש כאשר רמת ההתארגנות בשלב יותר מתקדם היא יותר מורכבת.‬ ‫בהתפתחות תהליך של שינויים איכותיים תלויי גיל אשר מתרחשים תוך ארגון מחדש של ההתנהגות,‬ ‫לארגון ההתנהגות מחדש יש שלושה מאפיינים:‬ ‫1. סדיר במובן שהשינויים מתרחשים ברצף הגיוני וסדיר בזה שכל שלב סולל את הדרך לשינויים בעתיד‬ ‫כלומר )במישור השפה( הילד לא יכול לומר משפט מורכב מעשר מלים לפני שהוא מצליח לומר משפט‬ ‫משתי מלים והשינוי הוא סדיר, הוא הולך באופן הגיוני ממורכבות אחת לשנייה. הילד לא יכול לרוץ לפני‬ ‫שהוא הולך )במישור המוטורי(. הילד לא יכול להבין מונח מופשט לפני שהוא מבין מונח קונקרטי‬ ‫)במישור הקוגניטיבי(.‬ ‫2. מצטבר , בזה שכל שלב התפתחותי טומן בתוכו את השלבים שקדמו לו, ניתן להבינו על ידי קודמיו.‬ ‫ברגע שהילד מגיע לשלב מסוים הוא שומר על כול השלבים לפני שהגיע לשלב זה. הוא לא מאבד‬ ‫שלבים קודמים אלא מוסיף עליהם ומארגן אותם מחדש, הילד לא יכול לדלג על שלבים.‬ ‫3. בעל כיוון בזה שהוא תמיד נע לעבר יותר מורכבות, הכיוון של ההתפתחות הוא מהיותר פשוט אל‬ ‫היותר מורכב. זה נכון לגבי כל סוגי ההתפתחות: במישור המוטורי- תנועה, גוף. במישור הקוגניטיבי –‬ ‫חשיבה, שפה, תפיסה, זיכרון. ובמישור הרגשי חברתי- אחד בשל יותר ואחד פחות.‬ ‫בשלות: קשורה בגיל, המערכת בשלה לקבל גירויים מסוג מסוים, זה תואם את תפיסת השלבים אם‬ ‫הבשלות קיימת אז לכול שלב יש סוג גרייה מתאים. לתינוק אין דחיית סיפוקים, ואינו יכול לחכות‬
‫3‬ ‫עד שישיג מה שרוצה, לכן הוא יבכה עד אשר יקבל חלב, לעומת ילד בן 7 שהוא בשל יותר, שיש לו‬ ‫דחיית סיפוקים ויכול להמתין בסבלנות עד שאמו תגיש לו אוכל.‬ ‫תקופה קריטית : הבשלה, בתקופה זו צריכים להיכנס גירויים, אם לא ייכנסו בתקופה זו יהיה‬ ‫קשה להשלים זאת- אי אפשר לדלג על שלב.‬ ‫התפתחות נורמטיבית: מניחים שהילדים נעים באותו סדר ובאותו זמן משלב פחות מורכב לשלב‬ ‫יותר מורכב. השינויים הכלליים וארגון ההתנהגות מחדש חלים על כל הילדים בני אותו גיל במהלך‬ ‫גדילתם, זו התפתחות שאנו מצפים לה מכול הילדים בעולם בני אותו גיל. אנו מצפים כבר מראש‬ ‫באיזה גיל הילד יעשה מה וכול הילדים בתווך הגילאים אמורים לעשות דברים אלו. לפי זה גם בנויים‬ ‫מבחני האינטליגנציה ומבחני התפתחות השונים, ואם הילד חורג מזה אנו אומרים שיש חריגה‬ ‫בהתפתחות, בכול התחומים המוטורי, רגשי, קוגניטיבי, נורמטיבי מבחינת נורמה לכולם זה לא אישי‬ ‫פרטיקולארי.‬ ‫התפתחות האישית:הסטייה ממהלך ההתפתחות הממוצע או הנורמטיבי הסטייה תיתכן למעלה‬ ‫או למטה,‬ ‫ההתפתחות האישית מתייחסת להבדלים בין הילדים בני אותו הגיל. הם אמורים להיות באותה רמת‬ ‫התפתחות, אבל יש ילדים עם התפתחות טובה יותר ויש עם פחות.‬ ‫עקביות קיימת גם בהתפתחות האישית וגם בהתפתחות הנורמטיבית - ילד סקרן צפוי להמשיך‬ ‫להיות כזה בעתיד אלא אם יש סיבה לשינוי. ילדים שמראים כישורים מסוימים בגיל מוקדם סביר‬ ‫להניח שכישורים אלו יהיו גם בגיל מאוחר כי יש רצף , יש המשכיות. ילד שמראה יכולת קוגניטיבית‬ ‫מצוינת בכיתה א' זה ימשיך גם בעתיד, אלא אם כן יש סיבות רגשיות, טראומות וכד' שמונעים מזה‬ ‫לבוא לידי ביטוי. אנו נראה עקביות במישור הרגשי בין הילדות לבגרות.‬
‫4‬ ‫שלושת הגורמים שמסבירים את ההתפתחות : אין ספק שבכדי שהקודים הגנטיים יבואו לידי‬ ‫מימוש וביטוי חייבים לבוא באינטראקציה עם הסביבה. מצאו לאורך השנים ילדים שנעזבו בג'ונגל .‬ ‫בגנים שלהם היה טמון פוטנציאל לדבר, אך הוא לא בא לידי ביטוי בגלל הסביבה. כלומר חייבת‬ ‫להיות אינטראקציה בין השניים‬ ‫אם אנו רוצים להבין את ההבדלים בין הילדים חייבים להבין גורמים אלו ,האתגר הוא להבין את‬ ‫פעולות הגומלין בין שלושת הגורמים.‬ ‫1. פוטנציאל התפתחות הטבוע בגנים של האורגניזם. )גנטיקה(- מדובר כאן בגורם‬ ‫התורשתי, הגנטי, ה- ‪ DNA‬שיש בו את כל המבנה ההתפתחותי שצפוי באורגניזם, ויש את הסביבה‬ ‫שהמבנה הגנטי יבוא לידי ביטוי בתוכה, בשנות ה-07-06 ואמצע ה-08 שמו דגש על הסביבה‬ ‫בהתפתחות, ב -02 שנים האחרונות אנו עדים לדגש יותר על הפאן הגנטי, הוא הדומיננטי בהשפעתו‬ ‫על התפתחות הילד. המסקנה כיום היא שאין להתעלם מהעובדה שההתפתחות האנושית מושפעת‬ ‫מהמטען של הגנים שנולדים איתו.‬ ‫2. ההיסטוריה ההתפתחותית של האורגניזם- כמה חודשים נמשך ההיריון? איך הייתה הלידה?‬ ‫האם הייתה רגילה? האם היו בעיות? איך הייתה ההתפתחות הראשונית? מתי התחיל לדבר?‬ ‫ללכת? האם יש אירועים ספציפיים שקרו בחייו של הילד? )מוות במשפחה( האם היו אשפוזים‬ ‫במהלך ההתפתחות?‬ ‫3. תנאי הסביבה בהווה- באיזו סביבה הוא חי? מה הגורמים שמשפיעים על חייו? מבחינה גנטית‬ ‫בגיל שנה וחצי הוא יתחיל לדבר, נתון שלא יצרה הסביבה אלא טמון בגנים. הפוטנציאל הזה קיים‬ ‫במערכת ומחכה לזמן הבשלה כדי לבוא לידי ביטוי.‬
‫5‬ ‫תורשה וסביבה‬ ‫תורת האבולוציה של דרווין )2881-9081 ( דרווין כתב תיאוריה המתקשרת להתפתחות לפיה,‬ ‫כל מין מצויד באמצעים להישרדות ולרבייה בסביבה שבה הוא חי.‬ ‫חוק הברירה הטבעית: התכונות שמסייעות להסתגלות לסביבה מסוימת הן בעלות סיכוי רב‬ ‫יותר לשרוד, והן מתפשטות מדור לדור . בעלי חיים שיש להם תכונות של כושר הסתגלות הן אלה‬ ‫ששורדות .‬ ‫אבולוציה – הברירה הטבעית יצרה מספר עצום של מינים )הרבה סביבות ורב גוניות גנטית(‬ ‫להתפתחות זו של המינים קרא אבולוציה, האורגניזם במבנה שלו מנסה להשתנות בכדי להסתגל‬ ‫לסביבה בה הוא נמצא.‬ ‫חסרון התיאוריה בזה שהיא נעה בכיוון אחד מהפשוט למורכב, האורגניזם שמפתח יותר מורכבות‬ ‫יש לו כושר הסתגלות טוב יותר. הוא טען שההתפתחות האנושית שואפת ליותר מורכבות )האדם‬ ‫יותר מורכב מהקוף(.‬ ‫יתרונות התיאוריה בזה שפתחה מקום למחקר של האינטראקציה בין המטען הגנטי לבין‬ ‫הסביבה.‬ ‫תיאורית האבולוציה של דרווין סללה את הדרך למסקנה שהתפתחות מוצלחת קיימת בהתאמת‬ ‫הנטיות והיכולות של הילד )פוטנציאל גנטי( לבין סביבתו. התוצר של ההתפתחות הוא תוצר של‬ ‫האינטראקציה בין המטען הגנטי לבין הסביבה. ההתפתחות מושפעת גם מהמבנה הגנטי וגם‬ ‫מהסביבה.‬
‫6‬ ‫ג 'ון לוק , פילוסוף אנגלי מהמאה ה-71 טען שהאדם נולד לוח חלק- ‪ TABULA RASSA‬וכל מה‬ ‫שאנו רוכשים הוא תוצר של הלמידה – נרכש מהסביבה והחינוך. )הגישה הביהביוריסטית- סקינר(‬ ‫ז'אן ז'אק רוסו פילוסוף צרפתי מייד אחריו טען שאם מניחים לילד לגדול בדרכו הוא יממש‬ ‫את הפוטנציאל שבו, הילד נולד עם פוטנציאל שטמון בו הוא לא טבולראסה.‬ ‫מסלו ורוג'רס דגלו בגישה ההומניסטית מחקר שבדק את השפעת התורשה מול הסביבה על‬ ‫תאומים שנולדו זהים עם %001 מטען גנטי, ביום היוולדם עברו לגור בסביבות שונות. ההבדל ביניהם‬ ‫לאחר מס' שנים היה הבדל סביבתי, המסקנה היא שיש חשיבות לשניהם ולאינטראקציה‬ ‫ביניהם. בשנות ה-07 הגישה ההומניסטית הייתה הגישה הרווחת , ומוצאים את הביטוי‬ ‫שלה בחינוך, באומנות, ובדרך חיים כמו: "תעזבו את הילדים, אנו לא זקוקים לחינוך לילדים יש‬ ‫פוטנציאל והמוסד החינוכי הוא זה שמדכא פוטנציאל זה"‬ ‫גישות תיאורטיות להתפתחות‬ ‫תיאוריה- מערך של מושגים שמטרתו להסביר את ההתנהגות האנושית- תיאוריה מהווה מסגרת‬ ‫לפירוש עובדות וממצאים, ומנחה את המחקר המדעי. כלומר התיאוריה מאפשרת לנו לפרש ולהבין‬ ‫את ההתנהגות והיא מספקת מסגרת שבאמצעותה אנחנו מסדרים את התופעות השונות שאנו רואים.‬ ‫תיאוריה טובה- היא הגיונית, עקבית, חסכונית, שימושית, פותחת אפיקי מחקר והנחיותיה ניתנות‬ ‫לאישור ולהפרכה. באסכולות הפסיכולוגיה- הצורך היה שנעלה שאלות לגבי התנהגות האדם‬ ‫והתפתחותו, מתוך התיאוריה עולות הרבה שאלות שמהוות נושא למחקר.‬
‫7‬ ‫לתיאוריה טובה יש מס' מאפיינים , קריטריונים :‬ ‫1. שהתיאוריה תהיה רחבה- כלומר שתסביר הכי הרבה שיכולה מתוך ההתנהגות האנושית.‬ ‫2. צריכה להיות אקונומית )חסכונית(- שיש לה הכי פחות מונחים שיסבירו הכי הרבה‬ ‫התנהגויות.שבאמצעות מונח אחד יהיה אפשר להסביר הכי הרבה התנהגויות. למשל תינוק‬ ‫שהיה לו חסך אימהי רגשי בין גיל 3-0 יראה לנו תוקפנות, חוסר ריכוז, חוסר הסתגלות,‬ ‫היפראקטיביות ויחסים בין אישיים לא תקינים- כל ההתנהגויות האלו מוסברות על-ידי מונח אחד‬ ‫– חסך אימהי רגשי- זו תיאוריה אקונומית.‬ ‫התיאוריה הפסיכואנליטית של פרויד אמרה שילד שלא יקבל סיפוק אוראלי יגדל ויראה לנו‬ ‫תלות באנשים אחרים , תופעות של מציצת אצבע, תלות באלכוהול, השמנת יתר - התנהגויות‬ ‫רבות המוסברות על-ידי מונח אחד – חסך אוראלי.‬ ‫3. שיהיה קשר לוגי בין המונחים- שתהיה הרמוניה )קשר( בין המונחים, תיאוריה לא יכולה‬ ‫להגיד דבר והיפוכו.‬ ‫4. צריכה להיות שימושית ויישומית- שקל ליישם אותה ושניתן להשתמש במונחים ובהנחות‬ ‫היסוד שלה כדי לשפר את איכות חיינו.‬ ‫5. זו שפותחת אפיקי מחקר- שיש לה הרבה שאלות. כשאנו מגדירים שאלה תיאורטית העומדת‬ ‫לבדיקה מחקרית היא שאלה שבהכרח תשאל על קשר בין משתנים ובודקים את הקשר בין שני‬ ‫משתנים אלו לדוגמא: ילד שחווה הורות סמכותנית יגלה התנהגות תוקפנית יותר גבוהה בביה"ס.‬ ‫כל שאלה מחקרית אמורה לעבור מרמה תיאורטית לרמה אופרטיבית שניתנת‬ ‫למדידה ולבדיקה. במשך השנים החוקרים פיתחו כל מיני כלי מדידה לתופעות השונות לדוגמא,‬ ‫החוקרים פיתחו מדדים לדיכאון, כלים שיעזרו לי לבחון אם אדם סובל מדיכאון. במדד צריכות‬ ‫להיות מס' שאלות. כלי המדידה במחקר חייב להיות מהימן ותקף.‬
‫8‬ ‫6. ששאלותיה יהיו ניתנות להפרכה כלומר או שאנו מאוששים את ההשערה- מוצאים שהיא‬ ‫נכונה. או שאנו מפריכים אותה – שמוצאים שהיא לא נכונה. אמרנו שבכל תיאוריה יש שני‬ ‫משתנים, אז או שיש ביניהם קשר או שאין ביניהם קשר. התיאוריה הטובה צריכה לאפשר לי‬ ‫לאושש או להפריך אם יש קשר בין שני המשתנים.‬ ‫את המונחים של התיאוריה ההתנהגותית )הביהביוריסטית( קל להפריך או לאשש לעומתה,‬ ‫התיאוריה הפסיכואנליטית של פרויד היא תיאוריה שקשה לאשש או להפריך את המונחים שלה,‬ ‫התיאוריה ההתפתחותית של פיאז'ה והתיאוריה הפסיכואנליטית קיימות כבר 001 שנה‬ ‫למרות שיש להן חסרונות. יתרונן הוא שהן הצליחו להסביר תחום רחב מאוד של ההתנהגות‬ ‫האנושית. הם ענו על כל השאלות האפשריות שאפשר לשאול בתחום התנהגות האדם‬ ‫כל אחת בתחום שלה, ודבר נוסף הוא ששתי תיאוריות אלו למרות כל הביקורת הן תיאוריות‬ ‫שפתחו מקום למחקר שאין לו סוף כמעט. התיאוריות המדעיות האלה עונות על שתי תכונות‬ ‫שעושות תיאוריה לטובה ולכן הן מחזיקות מעמד כל כך הרבה שנים.‬ ‫שיטות בחקר ההתפתחות‬ ‫קיימות בפסיכולוגיה התפתחותית מס' שיטות מחקר נומוטטי ואידיוגראפי ומחקרי אורך ורוחב:‬ ‫1. גישה נומותטית- בתוכה יש שני מערכי מחקר כול שאלת מחקר היא סביב שני משתנים, כל‬ ‫מחקר בא לבדוק קשר בין משתנים . מה גורם למה? )ניסויי( מה הקשר בין זה לזה?)מתאמי(.לכל‬ ‫מערך יש את היתרונות והחסרונות שלו.‬ ‫1. המערך הניסויי- בודק השערות סיבתיות תוך הפעלת משתנים ובקרה, מערך זה‬ ‫משלב תצפית וניסוי. בשאלת המחקר יש משתנה תלוי ובלתי תלוי. המשתנה הבלתי תלוי‬
‫9‬ ‫הוא בד"כ הסיבה. המשתנה התלוי הוא בד"כ התוצאה, התוצר. כוחה של השיטה הוא‬ ‫בשליטה מוחלטת על המשתנה הבלתי תלוי )הסיבה(. חסרונה במוגבלות בתופעות‬ ‫שהיא יכולה לחקור בתנאי מעבדה ויכולת הכללה נמוכה יותר משום שהמדגם קטן יותר‬ ‫מצג שני, דרך טובה לבודד משתנים משפיעים כי אלו תנאי מעבדה. במערך הניסויי‬ ‫החוקר צריך לחלק ל-2 קבוצות, קבוצת ניסוי וקבוצת הביקורת ולהשוות בין שתי‬ ‫הקבוצות כשאני שולט על המשתנה הבלתי תלוי ואני מפעיל אותו על קבוצת הניסוי.‬ ‫2. המערך המתאמי )הניסוי הטבעי( – בודק השערות קשרים בין משתנים. יתרונות‬ ‫השיטה הוא שהיא זמינה וניתנת ליישום. חסרון השיטה הוא חוסר היכולת להסיק‬ ‫בוודאות לגבי סיבתיות. יתרון היכולת הכללה יותר גדולה משום שכאן אני יכולה לערוך‬ ‫שאלון ולחלק ל-٠٠٠٥ איש, המדגם הוא מאוד גדול כי דרך איסוף הנתונים היא מאוד‬ ‫פשוטה, מערך מתאמי לא יכול לבודד משתנים משפיעים כי אין לי תנאי מעבדה. בודקים‬ ‫האם יש קשר בין שתי משתנים או יותר בלתי תלויים, הסיבה )בלתי תלוי( לבין תוצאה‬ ‫)בלתי תלוי(.‬ ‫2. גישה אידיוגראפית: חקר מקרים- מחקר איכותני לא סטטיסטי. חקר של מקרים בודדים תוך‬ ‫התייחסות לאישיות בשלמותה, יתרונו בהבנת הקשרים בין המרכיבים השונים באישיות. חסרונו‬ ‫בקושי הכללה. לוקחים מקרה ועושים ניתוח תוכן למקרים ספציפיים שאני בודק. אני מסיק‬ ‫מסקנות מההיסטוריה של הניסוי שלי. אני לוקח 01 ילדים הכי טובים בביה"ס ואני לומדת את‬ ‫ההיסטוריה הלימודית שלהם ומסיקה מזה מסקנות – מתוך הלמידה של התוכן של מהלך החיים‬ ‫שלהם. מסלו בנה תיאוריה משיטה זו . הוא לקח 01 דמויות שנחשבו לאלה שהגשימו את‬ ‫עצמם )כמו ג'ון קנדי( והוא חקר את ההיסטוריה שלהם ובנה מזה את סולם מסלו.‬ ‫3. מחקר אורך ומחקר רוחב - חקר שינויים לאורך זמן מעקב אחר קבוצת הניסוי וקבוצת‬ ‫הביקורת ומדידת ההבדלים לאורך זמן. בפסיכולוגיה התפתחותית רוב המחקר הוא‬
‫01‬ ‫מחקר אורך. יש לנו קבוצת ניסוי וקבוצת ביקורת ואנו מפעילים את המשתנה הבלתי תלוי על‬ ‫קבוצת הניסוי לאורך זמן כדי לבדוק אם יש קשר בין המשתנה הבלתי תלוי והמשתנה התלוי. אם‬ ‫הוחלט לבדוק את השפעת שיטת הלימוד עם בדידים, באים לשתי כיתות א' ומחלקים אותן‬ ‫באופן רנדומאלי. קבוצה אחת מלמדים לפי שיטת הבדידים וקבוצה שנייה לפי שיטה בלי‬ ‫בדידים, ובודקים לאורך זמן את ההתפתחות שלהם בחשבון . איזו קבוצה התקדמה יותר‬ ‫בחשבון. כאשר משתדלים לנטרל את כל המשתנים האחרים – לתת אותן כיתות, אותם מורים‬ ‫וכד' כדי לנטרל את המשתנה הבלתי תלוי. בשיטת אורך בודקים לאורך זמן את‬ ‫ההתפתחות או השוואה בין שתי נקודות זמן או יותר, במחקר רוחב בודקים‬ ‫נקודת זמן אחת.‬ ‫המומלץ הוא שילוב בין שתי הגישות – הגישה הנומותטית והאידיוגראפית.‬ ‫הקשרים של התפתחות- כולם משפיעים על ההתפתחות :‬ ‫1. ההקשר הביולוגי- להקשר זה ٣ אלמנטים‬ ‫1.המורשת האבולוציונית המשותפת לכול בני האדם.‬ ‫2.הירושה הגנטית האישית.‬ ‫3.פעילות הגומלין בין הגנטיקה לסביבה.‬ ‫2. הסביבה הקרובה- המשפחה כמערכת, ביה"ס וכד', השפעה מהדינאמיקה של‬ ‫המשפחה.‬ ‫3. ההקשר החברתי כלכלי‬ ‫4. ההקשר התרבותי‬
‫11‬ ‫5. האינטראקציה בין ארבעת ההקשרים.‬ ‫שתי תיאוריות התפתחות קוגניטיבית‬ ‫תיאורית עיבוד המידע – הקבלה למחשב, המוח מקבל מידע מהסביבה ומעבד אותו. התיאוריה‬ ‫אומרת שהילד תמיד מקבל מידע מהסביבה וכך המערך הקוגניטיבי מתפתח. היכולת הקוגניטיבית =‬ ‫המוח מתפתח באמצעות זה שהוא מאחסן מידע, מארגן ומעבד אותו, וכך היכולת הקוגניטיבית‬ ‫מתפתחת. המוח מעבד את המידע שהוא מקבל דרך החושים השונים וכך הוא מתפתח, וכך‬ ‫מתפתחת היכולת הקוגניטיבית. גישה זו אינה קשורה בגיל של הילד, כלומר אתה יכול להביא ילדים‬ ‫בגיל 01. יש כאלה שלא הייתה להם הזדמנות להיחשף למידע מול כאלה שהייתה להם הזדמנות‬ ‫להיחשף למידע ואתה תמצא הבדלים רבים, משום שלאלה שהיו חשופים היה תהליך של עיבוד‬ ‫מידע. גישה זו אומרת שרמת ההתפתחות קשורה בכמויות וברמת המידע שהמוח מעבד.‬ ‫תיאוריית ההתפתחות בשלבים של פיאז'ה- גישה מקבילה ומתחרה לגישה הנ"ל והייתה‬ ‫דומיננטית יותר ילדים נעים בשלבים שהשינוי שחל הוא איכותי ומתבטא בדרך החשיבה, הלמידה,‬ ‫והבנת העולם. לפי תיאוריה זו יש שלבי התפתחות קשורים בזמן, בגיל. גישה זו אומרת‬ ‫שההתפתחות הקוגניטיבית מתרחשת בשלבים שהם תחומים בזמן- לכל תקופה התפתחותית יש‬ ‫שלב, הבשלה- הבשלה קשורה בזמן, המוח מבשיל עם הזמן כמו כל האיברים שלנו בגוף, ובכל גיל‬ ‫יש רמה אחרת של הבשלה. לפי הגישה הראשונה )עיבוד מידע( נושא הגיל לא חשוב, נושא ההבשלה‬ ‫לא חשוב. מה שחשוב הוא רמת החשיפה למידע. לפי הגישה של פיאז'ה הקליטה של המידע קשורה‬ ‫בהבשלה, וההבשלה קשורה בגיל, ולכן בגישה זו קיים גורם חשוב והוא המבנה הקיים‬ ‫ולא רק הסביבה שמעבירה את החומר למוח, אלא באיזו מידה יש למוח מוכנות לקלוט את‬ ‫החומר, המידע הזה, וזה תלוי בהבשלה והבשלה תלויה בגיל.‬
‫21‬ ‫השלבים קיימים בפוטנציאל הגנטי שלנו מראש כמו שטמון בתוך הגנטיקה לאיזה גובה אני אגיע ומה‬ ‫צבע העיניים שלי. לפי גישה זו בהתפתחות האנושית טמון המידע הזה של השלבים שהילד יעבור ,‬ ‫ולכן הטענה היא שכל הילדים בעולם יעברו את אותם השלבים באותו סדר, כי יש להם את אותו‬ ‫מטען גנטי.‬ ‫ההנחות של גישות ההתפתחות בשלבים:‬ ‫רמת הבשלות בכל שלב היא אחרת. מכאן נובע שתורת השלבים מאמינה ב:‬ ‫1. מבנה גנטי אוניברסאלי – לכל הילדים בעולם יש מבנה כזה.‬ ‫2. גבולות הזמן לכל שלב – לכל שלב יש את הזמן שלו – כל שלב תחום בזמן מסוים והמעבר‬ ‫משלב לשלב הוא עניין של הבשלה .שלב אחד מושפע מהשלבים שקדמו לו ומשפיע בהמשך.‬ ‫3. הבדלים איכותיים בין השלבים - כל שלב שונה מקודמו מבחינה איכותית ולא כמותית.‬ ‫4. אי אפשר לדלג על שלבים )ילד לא יתחיל ללכת לפני שידע לזחול(.ויש חשיבות לשלבים‬ ‫מוקדמים יותר. אי אפשר להאיץ שלבים צריך לחכות שהמערכת תהיה בשלה ורק אז ללמד‬ ‫אותו. בנוסף, ילד יכול לסבול מפיגור סביבתי כי לא קיבל גירויים מתאימים לשלב ההבשלה שלו,‬ ‫הוא יכול לאחר אבל לא לדלג. להבדיל מתיאורית השלבים בתיאוריית עיבוד המידע הילד יתקדם‬ ‫בהתאם לכמות ולרמת הגירויים שייחשף אליהם. עפ"י גישה זו אפשר להסביר למה יש ילדים שיש‬ ‫להם יכולות הרבה יותר גבוהות ממבוגרים מסוימים כי הם נחשפו ללמידה יותר ממבוגר ולכן הרמה‬ ‫הקוגניטיבית שלהם עלתה על של המבוגר.‬ ‫5. לכל שלב קיימת תקופה קריטית אוניברסאלית. – ההנחה שיש תקופה קריטית, כלומר זמן‬ ‫בו לילד יש מוכנות גבוהה לפתח משהו ספציפי. )זמן ספציפי=זמן קריטי(. אנו יודעים‬ ‫שעד גיל 7 ילד יכול לקלוט את המבטא של שפת האם, יש תקופה קריטית שבה הוא מסוגל לתפוס‬ ‫את המבטא ואם יפספס תקופה זו לא יצליח כי עברה התקופה הקריטית שבה יכול היה לתפוס את‬
‫31‬ ‫המבטא. המונח תקופה קריטית נכון לגבי התפתחות מוטורית, קוגניטיבית, רגשית, אך מחקרים‬ ‫מראים שפיצוי עבור מיומנות שלא נרכשה בתקופה הקריטית , בשלושת התחומים, בהשוואה הכי קל‬ ‫היה לפצות על ההתפתחות המוטורית, אח"כ ההתפתחות הקוגניטיבית והאחרון הוא הרגשית.‬ ‫הנושא הרגשי בשלב מוקדם הוא מאוד קריטי בהמשך החיים והפיצוי בו הוא כמעט‬ ‫בלתי אפשרי . ככל שיש יותר דמויות שיספקו לילד את צרכיו הרגשיים כך בריאותו תהיה טובה‬ ‫יותר . ככל שהשלב מוקדם יותר חשיבותו רבה יותר- הילד הוא כמו קיר שהיסודות שלו יותר‬ ‫חשובים מהשורות העליונות.‬ ‫החוקרים שנקטו בגישה של התפתחות בשלבים: פיאז'ה )התפתחות קוגניטיבית בשלבים(,‬ ‫פרוייד )התפתחות רגשית בשלבים(, אריקסון )ההתפתחות הפסיכולוגית חברתית בשמונה שלבים(,‬ ‫קוהלברג )התפתחות מוסרית בשלבים(. ג'ון בולבי )תיאורית ההתקשרות הרגשית(.‬ ‫תיאוריות מנוגדות: התיאוריות הדוגלות בהתפתחות הדרגתית תיאוריית עיבוד המידע,‬ ‫תיאוריית הלמידה החברתית, )סקינר(. - התיאוריה של הלמידה )הצטברות של ידע( נוגדת‬ ‫לתיאוריה של השלבים. לפי ההתפתחות ההדרגתית אין לזמן משמעות מיוחדת. אין תקופות‬ ‫קריטיות.‬ ‫תיאוריית הלמידה החברתית )הדרגתית( סקינר –הלמידה מבוססת על שני סוגי התניות:‬ ‫התניה קלאסית )לגרום לילד לפחד מאש( והתניה אופרנטית )חיזוק חיובי(- למידה באמצעות מודל‬ ‫חיקוי. גישת הלמידה החברתית לא מסתמכת על שלבים היא מתייחסת ללמידה כמשהו‬ ‫הדרגתי, שלא קשור בזמן, בתקופה קריטית . זו לא גישה של שלבים אלא של התפתחות‬ ‫הדרגתית, שאומרת שיש הצטברות של למידה שלא קשורה בגיל. למידה זו היא בכל התחומים-‬ ‫קוגניטיבי, רגשי, מוטורי.‬
‫41‬ ‫הילד לומד לפי שתי צורות למידה :למידה שמבוססת על התניה קלאסית ולמידה שמבוססת על‬ ‫התניה אופרנטית.‬ ‫התניה קלאסית – מלמדים לפתח רגשות שאנו רוצים שהילד ירגיש כשהוא מקבל גירוי נתון. לפי‬ ‫גישה זו הילד נולד לוח חלק )טבולראסה( ואני מלמד אותו מה שאני רוצה. פחד, אהבה, משיכה הם‬ ‫תגובות שהם רפלקס. אנו מצרפים לרפלקסים אלה גירויים שמקבלים את אותן התכונות מהרפלקס –‬ ‫על זה בנוי העיקרון של ההתניה הקלאסית. העיקרון הוא שבהתפתחות הילד אנו מעוניינים לפתח‬ ‫אצל הילד רגשות מסוימים- שיאהב דברים שאנו רוצים שיאהב, שיפחד מדברים שאנו רוצים‬ ‫שיפחד מהם- שיפחד מאש- כאן נכנסת ההתניה הקלאסית.‬ ‫התניה אופרנטית- אני רוצה ללמד את הילד לבצע התנהגות אופרטיבית שאנו מעוניינים בה –‬ ‫שיסדר את המיטה, שיכין שיעורים, שיקרא ספר- אנו נלמד אותו את זה דרך חיזוקים חיוביים. ניתן‬ ‫חיזוק חיובי להתנהגות שאנו מעוניינים שיראה יותר, ועונשים להתנהגויות שאנו לא רוצים שיראה,‬ ‫כך אנו מעצבים את ההתנהגות של הילד. – כמו שיטת האסימונים לעיצוב התנהגות. בשיטה זו יש‬ ‫בעיה כי החיזוק יכול ליצור תלות. אני אקרא ספרים רק אם אקבל כסף. סקינר ניסה לצאת מהתלות‬ ‫הזו ע"י כך שאמר שלא חייבים לתת כל יום חיזוק אלא לפעמים כן ולפעמים לא, כך אפשר לשמר את‬ ‫ההתנהגות החיובית ללא התלות.‬ ‫תיאורית ההתקשרות הרגשית – ג'ון בולבי טען גם כן שההתפתחות נעשית בשלבים וקיימת‬ ‫תקופה קריטית בהתפתחות הרגשית של הילד. הוא טען שההתפתחות הרגשית תלויה בקשר‬ ‫של האם עם התינוק. התקופה הקריטית אצל בולבי היא מגיל 3-0 . אם האם מצליחה להיות‬ ‫דמות מיטיבה עבור הילד. הילד יתפתח רגשית בצורה נאותה ובריאה, ואם האם תיכשל להיות דמות‬ ‫מיטיבה ולא תפתח התקשרות רגשית בטוחה עם הילד אז יש פתולוגיה. אם האם תצליח להיות‬
‫51‬ ‫זמינה עבור הילד כשהוא במצוקה ותצליח להרגיע אותו, ככל שחוויה זו תחזור על עצמה כך יפתח‬ ‫בריאות נפש יותר טובה = תיאוריית ההתקשרות הבטוחה. )פ ת ול וגיה = כאשר יש התקשרות‬ ‫לא בטוחה נוצר קושי בהסתגלות .(‬ ‫התפתחות קוגניטיבית‬ ‫פיאז 'ה )0891-6981( - הנחות היסוד של פיאז'ה: הבשלה והתנסות:‬ ‫•מאפיינים ביולוגיים מגבילים הופעת כשרים קוגניטיביים .)יש הבשלה, אי אפשר לקפוץ שלבים(.‬ ‫•התנסות פעילה עם העולם חיונית להתפתחות קוגניטיבית. )הקוגניציה מתפתחת מתוך‬ ‫ההתנסות. הילד לומד מתוך ההתנסות. ילד שלא חשוף לשפה לא ידע לדבר אפילו שיש יכולת(.‬ ‫•האמין באינטראקציה כמנוף להתפתחות )אינטראקציה בין הסביבה למבנה המולד. לא מספיק‬ ‫רק יכולת מולדת צריכה להיות גם גרייה – סביבה שתעזור בהתפתחות, כלומר צריך שיהיה‬ ‫פוטנציאל מולד וגם סביבה שתספק גרייה(.‬ ‫•אוניברסאליות השלבים )כל הילדים בעולם עוברים את אותם השלבים בהתפתחות פחות או‬ ‫יותר באותם הגילאים(.‬ ‫• ילדים בונים את עולמם , כופים סדר על החומר הגולמי.‬ ‫•הילד מגלה את הידע ולא אמור לקבל אותו באופן דידקטי.‬ ‫להנחות יסוד אלו יש השלכות על החינוך.‬ ‫פיאז'ה עסק בהתפתחות הקוגניטיבית של הילד מינקות ועד בגרות. התיאוריה שלו נבנתה על‬ ‫תצפיות שהוא ערך לגבי ילדים. לטענתו, הילד נולד עם מבנה של פוטנציאל מולד, וההתפתחות היא‬ ‫תוצר של האינטראקציה בין הפוטנציאל המולד לבין ההתנסות שלו על הסביבה. ההתפתחות‬
‫61‬ ‫הקוגניטיבית מתרחשת מתוך התנסות. הילד מגיע למסקנות מתוך ההתנסות שהוא עורך והחשיבה‬ ‫מתפתחת דרך ההתנסות. = הסקת מסקנה מהתנסות פיאז'ה טען שהאדם הוא אורגניזם פעיל‬ ‫ויש בו סקרנות ללמוד )הילד הוא פעיל וקונסטרוקטיבי. הוא סקרן ובעל כושר המצאה(. יש כאן‬ ‫הנחת יסוד שהתינוק מיסודו הוא אקטיבי ולא פסיבי. הוא מתנסה ובעקבות ההתנסות‬ ‫מסיק מסקנות. הוא יחקור, יגלה, ידון וכך מתפתחת חשיבה עצמאית, אקטיבית.‬ ‫ההתפתחות לפי שלבים, לכן לפיו ההבשלה היא זו שתקבע את הרמה הקוגניטיבית של הילד. הילד‬ ‫לא יכול לקפוץ שלבים, כי המערכת צריכה להבשיל המעבר משלב לשלב נקבע לפי הגיל =‬ ‫ההבשלה.‬ ‫אצל ילדים שהתפקוד שלהם נמוך מהפוטנציאל. מה שאנו רואים לא משקף את מה שהילד יכול, זה‬ ‫יכול לנבוע מחוסר גרייה קוגניטיבית, חי בסביבה ענייה מבחינת הגרייה האינטלקטואלית. אם‬ ‫הביצוע נמוך יחסית למה שאני מצפה מילד בגילו אני מסיקה שלא הייתה לו גרייה מספקת. הגרייה‬ ‫הניתנת לילד לא נמדדת בכמות אלא בהתאמה לגיל הילד.‬ ‫מה יכול לפתח את הקוגניציה שלנו?‬ ‫1.גרייה מתאימה. סביבה עשירה מבחינה אינטלקטואלית .‬ ‫2.פוטנציאל מולד )יש כאלה שמוכשרים בדבר מסוים לא כי למדו אותו אלא כי נולדו עם כישרון זה(.‬ ‫3.החלק הרגשי – יש ילדים שלא מראים פוטנציאל קוגניטיבי בגלל קושי רגשי. ילד שעסוק בחרדות‬ ‫ודאגות ופחדים זה מסית את הריכוז שלו ומשפיע על הזיכרון ועל התפקוד הקוגניטיבי.‬ ‫ארגון והסתגלות ומבנים קוגניטיביים:‬
‫71‬ ‫ארגון והסתגלות מנחים את ההתפתחות האנושית .בכל שלב התפתחותי הילד לא בהכרח‬ ‫מוסיף ידע. עיקר ההתפתחות הוא לא בתוספת ידע אלא ביכולת לארגן את החומר‬ ‫בצורה שונה ותוך כדי זה הוא עושה סדר מחדש. במהלך פעולה זו הוא מפתח מבנים קוגניטיביים‬ ‫מורכבים יותר. לדוגמא, הוא ידע בגיל 2-3 מונחים של כלב, חתול, ילד ילדה. ובגיל 5 ידע למיין‬ ‫אותם לפי קטגוריות. הוא עושה ארגון מחדש ‪ Reorgenization‬ארגון להסתגלות: תורשה וסביבה‬ ‫יוצרים מבנים קוגניטיביים. המבנה המולד באינטראקציה עם הסביבה. התאמה והטמעה מבטאים‬ ‫את האופן שבו ההתפתחות מתרחשת כאשר המבנה המולד בא באינטראקציה עם הסביבה ומטמיע‬ ‫את הגירויים ומתאים עצמו לגירויים החדשים. כאשר אנו מלמדים ילדים חיבור ٣+٣+٣=٩ הילד‬ ‫מטמיע את הכלל ומתאים את המערך הקוגניטיבי לתפיסת משמעות החיבור. אנו רוצים לעבור לשלב‬ ‫הכפל שבנוי על אותו היגיון ٣כפול ٣ =٩ – גירוי חדש שהמבנה מטמיע ואח"כ מתאים את‬ ‫עצמו לגירוי חדש שיבוא.)גירוי= הטמעה, התאמה שיוצרת מבנה חדש= גירוי חדש(. לכן פיאז'ה‬ ‫מדבר על גיל והבשלה. הילד לא יבין כפל לפני שיבין חיבור.‬ ‫הטמעה = שילב התנסות חדשה במבנים קיימים. לילד יש סכמות קיימות בראש וכאשר הוא נתקל‬ ‫בגירוי או בידע חדש הוא מכניס אותו לתוך הסכמות הקיימות. הוא מטמיע את הלמידה החדשה‬ ‫בתוך המבנים הקיימים.‬ ‫התאמה = כאשר המבנים הקיימים אינם מסוגלים להתמודד עם תופעה חדשה, קיימת התאמה של‬ ‫המבנים לגירוי החדש. המבנה משתנה ואז הוא יכול להכניס לתוכו ידע חדש.‬ ‫אם נותנים לילד בשלב מסוים גירוי שהוא לא מאתגר אז המבנה יטמיע אותו ולא יעשה התאמה, הוא‬ ‫לא ישתנה כי אין צורך שהמבנה ישתנה כדי להטמיע גירוי זה. כאשר נותנים גירוי שמחייב את‬ ‫המבנה להתאמץ= להתאים עצמו לגרייה החדשה אז המבנה משתנה, תהליך זה אומר שההתפתחות‬ ‫הקוגניטיבית מתבצעת באמצעות האינטראקציה בין המבנה המולד לבין הסביבה )הגרייה(.‬
‫81‬ ‫זה לא מקרה שמתחילים ללמד ילד לקרוא ולכתוב בגיל 6 כי לפני זה הוא לא בשל. המבנה לא‬ ‫מתאים לקלוט להטמיע קריאה בשלב מוקדם יותר ולכן להנחות היסוד של פיאז'ה יש השלכות על‬ ‫החינוך.‬ ‫כאשר מופר האיזון של האורגניזם קיימת שאיפה להתאזנות ואז מופעלים הטמעה‬ ‫והתאמה להשיג איזון זה.‬ ‫זה תהליך ההטמעה של הגירויים לתוך המבנה. כאשר המבנה יטמיע גירויים הוא לא יישאר אותו‬ ‫המבנה, הוא מתפתח ויוצר מבנה שני. המבנה השני נוצר ע"י הבשלה והתנסות.המבנה השני יתפתח‬ ‫בהתאם לגיל=הבשלה ולהתנסות. הילד יכול להישאר באותו המבנה אם לא תהיה התנסות= אם לא‬ ‫תהיה גרייה מתאימה. לאחר שהייתה הטמעה המבנה צריך להתאים עצמו לגירויים שנכנסו.‬ ‫שלבי ההתפתחות של פיאז'ה - דיבר על ٤ שלבים כאשר הוא טען שבכל שלב יש הבדל‬ ‫איכותי בילד.‬ ‫1. שלב סנסורי מוטורי – גיל ٠ - ٢ . )חושי-תנועתי( בגילאים אלו מתבצעות מס' התפתחויות:‬ ‫מכוון את התנועה – במשך שלב זה הוא מתחיל לשלוט בתנועה של הידיים - מושיט יד לתפוס‬ ‫חפץ. קשר עין-יד - הוא לומד לכוון את השליטה. מפתח את המושג שהוא נפרד‬ ‫מאובייקטים בסביבה- הוא מגלה שיש הפרדה בינו לבין החומר מסביבו.הוא יודע שהכיסא‬ ‫זה לא הוא, והוא יכול לפעול עליו, הכיסא נפרד ממנו, בודק את השפעתו על אובייקטים-‬ ‫בגיל שלושה חודשים הוא מתחיל לעקוב בעיניים אחרי גירוי נע, הוא מבין שהעצם יכול‬ ‫להתקיים ולכן יכול לעקוב אחריו. קביעות אובייקט )בגיל ٨-٩ חודשים(- שהאובייקט נשאר‬
‫91‬ ‫קיים גם אם הוא לא נקלט בחושים. אימא עדיין קיימת גם אם היא יצאה מהחדר והוא לא רואה‬ ‫אותה. חרדת זר- הילד מתחיל לפתח חרדה מהזר בגיל ٧ חודשים.‬ ‫٤ שלבים ישנם בניסויים קביעות אובייקט: ١.אינטראקציה בין הבשלה והתנסות.2. קיימת‬ ‫רציפות בצמיחה. 3. תלות בין השלבים. 4. התכוונות ) )‪Intentionality‬תוכנית שתינוק מוציא‬ ‫לפועל.‬ ‫השלב הקדם תפעולי – ‪ Pre Operations‬גיל 7-2 - בשלב זה הילדים רוכשים מס' יכולות :‬ ‫יכולת להשתמש בסמלים= חשיבה סימבולית- השפה היא שימוש בסמלים. אנו יודעים‬ ‫שהילד פיתח חשיבה סימבולית אם הוא רכש את השפה, משום שהשפה היא ייצוג סימבולי של‬ ‫האובייקט. גם אם הוא לא רואה אותו הוא יכול להגיד חתול זה מעיד על כך שיש ייצוג מנטאלי של‬ ‫המושג חלב. אגוצנטריות – הוא יכול לראות את הדברים רק מנקודת המבט שלו, ולא מנקודת מבט‬ ‫של האחר. לדוגמא כאשר משחקים עם ילד משני צידי השולחן הוא לא יכול לחשוב מה אנו רואים‬ ‫מהצד שלנו. הוא בטוח שאנו רואים מהצד שלנו מה שהוא רואה מהצד שלו.ילד אגוצנטרי לא יכול‬ ‫להיות אמפאטי. בשלב זה ילד לא מבין את חוק השימור. עדיין אין הבנה לחוקי האופרציות.‬ ‫אינו מבין את חוק השימור של החומר. הוא לא מבין שהחומר יכול לחזור לצורתו הקודמת )אינו מבין‬ ‫את חוק הרוורסיביליות(. פיאז'ה טען שילד בשלב הקדם תפעולי עדיין שופט לפי התרשמות של‬ ‫כמות ולא של כוונה. שופט לפי התוצאה ולא לפי הכוונה,‬ ‫ילד מגיל 7-6 ישפוט לפי הכוונה.‬ ‫ילד מגיל 5-4 ישפוט לפי הכמות.‬ ‫2. שלב התפעולים הקונקרטיים – גיל 21-7 ‪ - Cocrete Operations‬כאן כבר יש לילד‬ ‫את המיומנויות מהשלב הקודם, וויתור על אגוצנטריות, שימור כמות, משקל ומספר.‬
‫02‬ ‫1. היכולת לחשוב באופרציות מחשבתיות גמישות והפיכות.‬ ‫2. לאובייקט יש יותר ממימד אחד והוא יודע שמימדים אלה ניתנים להפרדה.‬ ‫3. מעבר ממידע חושי לשימוש בעקרונות לוגיים.‬ ‫4. הבנה של עקרונות השימור.‬ ‫•מבינים את מובן היחסיות- גדול מ, קטן מ.‬ ‫•יכולת אנליזה וסינתזה‬ ‫•ההבנה שעצמים יכולים להשתייך ליותר מקטגוריה אחת ) לכולם יש פרווה וכולם חיות בית(.‬ ‫•חשיבה עדיין מוגבלת לעצמים קונקרטיים כאן ועכשיו.‬ ‫•בגיל 8 מתחיל לצייר מפה.‬ ‫ניסוי בנושא אגוצנטריות קוגניטיבית כדי שהוא ידע שהידים הפוכות הוא צריך להסתכל על‬ ‫הדברים מהמקום שלי וזה וויתור על האגוצנטריות הקוגניטיבית. )יש הבדל בין אגוצנטריות רגשית –‬ ‫להבין את הרגש של האחר, לבין אגוצנטריות קוגניטיבית – היכולת להבין שלאחר יכולה להיות‬ ‫נקודת מבט אחרת, שהאחר יכול לראות משהו שונה ממני.(‬ ‫ניסוי בנושא חוק השימור :‬ ‫בגיל 6 יש הבנה של שימור כמות ומספר‬ ‫בגיל ٨ יש הבנה של שימור המשקל ויש לו יכולת לשרטט מפה אבל לפני זה לא יכול לעשות זאת.‬ ‫שימור כמות ומספר– ההבנה שגם אם החומר משתנה בצורתו החיצונית הכמות נשארת- לפני‬ ‫גיל 6 הוא שופט לפי הצורה ולא מעבר. לא מסוגל לחשוב שהכמות לא משתנה גם אם הצורה‬ ‫משתנה. לקטנים יותר אין יכולת לראות שהכמות נשארה זהה.‬
‫12‬ ‫בסוף השלב הקדם תפעולי ובתחילת השלב התפעולים הקונקרטיים הילד כבר מבין את‬ ‫המונח יחסיות - גדול מ, קטן מ, בהיר יותר, מה גדול ממה, מה ארוך יותר. מפתח את יכולת‬ ‫האנליזה והסינתזה- ילד מארגן את החומר בגיל 3 בצורה שונה מגיל 7. בגיל 7 רמת הארגון יותר‬ ‫מורכבת , כך למשל הוא יכול למיין חיות לקבוצות- משפחת הזוחלים, משפחת העופות. יש לו יכולת‬ ‫לעשות קטגוריזציה )למיין לפי קטגוריות( בגלל האנליזה והסינתזה, זו רמת ארגון יותר מתקדמת של‬ ‫החומר. ) אנליזה= לפרק את האובייקט לחלקים- לקח חתול וכלב ופרק אותם לתכונות. סינתזה =‬ ‫לאסוף את החלקים בחזרה- מה משותף להם – שניהם חיות בית( יכולת לחשוב באופן רב‬ ‫מימדי– ילד לפני גיל 7-6 לא יכול לחשוב על יותר ממימד אחד. הוא יכול לשים אדומים בצד‬ ‫וכחולים בצד )רק לפי צבע(. הוא לא יכול לחבר שני מימדים – קוביות אדומות וגדולות בצד וקוביות‬ ‫כחולות וגדולות בצד, רק בגיל 7.‬ ‫4 שלב התפעולים הקונקרטיים – ‪ – FORMAL OPERATION‬גיל 11 , 21 ומעלה‬ ‫•הילד משתמש במרחב יותר גדול של תפעולים קוגניטיביים.‬ ‫•מחשבה גמישה ודינמית.‬ ‫•נותן דעתו לבעיות היפותטיות.‬ ‫•חיפוש שיטתי אחר פתרונות.‬ ‫•חשיבה אבסטרקטית )מופשטת(‬ ‫הערכת תיאורית פיאז'ה התיאוריה הכי רחבה של התפתחות קוגניטיבית שנכתבה עד היום הזה.‬ ‫זו תיאוריה רחבה ומקיפה שפתחה פתח לאינסוף מחקרים בעולם, והיא עדיין נקודה להשוואה‬ ‫למרות שיש תהיות לגביה. מחקרים רבים מאשרים את הרצף ההתפתחותי שפיאז'ה הצביע עליו.‬
‫22‬ ‫ביקורת על התיאוריה: אין הסכמה לגבי הערכתו ליכולות הילדים, מחקרים מצביעים שהוא‬ ‫הנמיך את יכולתם. ילדים בגיל 5-4 שנים הראו יכולת שימור כשנטרלו את יכולתם בשפה. היום‬ ‫הילדים יותר חשופים.‬ ‫קיימת טענה שהמעבר משלב לשלב אינו דרמטי ופתאומי אלא יותר הדרגתי ואיטי. לפי‬ ‫פיאז'ה ילד בגיל 6 עושה דברים שונים מילד בגיל חמש וחצי. פיאז'ה קבע את הלמידה‬ ‫האקטיבית- שהילד צריך לגלות בעצמו ואנו כמחנכים צריכים לתת לילד את האפשרות , את‬ ‫ההתנסות , וזה בניגוד לתיאוריית הלמידה שטענה שהילד הוא טבולראסה וצריך‬ ‫להכניס לראשו ידע . קיימת טענה שאולי היכולת הקוגניטיבית של הילדים מקדימה את יכולתם‬ ‫המוטורית על כן השלב הסנסורי מוטורי אינו בהכרח משקף את היכולות הקוגניטיביות של הילד.‬ ‫אולי החשיבה של הילד מפותחת יותר מהתוצר שלו. יש ילד שמגיע לגיל 11 ועדיין לא‬ ‫מסוגל לחשוב במושגים אבסטרקטיים אלא במונחים קונקרטיים החושים צריכים לקלוט את הדבר‬ ‫כדי שיוכל להבין אותם, וכל דבר שלא נקלט בחושים הוא יתקשה לחשוב עליו, לכן מונח כמו‬ ‫צדק חברתי הוא מופשט ולא נקלט בחושים זה מונח אבסטרקטי ולא קונקרטי. פיאז'ה‬ ‫טען שיש עקרון של בשלות ולדעתו גם ילד שמתאמן ומתנסה בכל מיני דברים עדיין לא יקדים את‬ ‫השלב ההתפתחותי של עצמו. מצאו שאימון ילדים לפני הגיל שקבע פיאז'ה עזר בלימוד‬ ‫חוקי השימור.פסיכולוגים הוכיחו במחקר כי ילדי גן יודעים הרבה יותר ממה שפיאז'ה ייחס להם.‬ ‫וזה מעלה סימן שאלה לגבי חשיבות ההבשלה ) ‪ .( Maturation‬מחקרים אחדים גם סותרים‬ ‫את הקביעה כי ילדים יוצאים נשכרים יותר מלימוד לא מובנה של סביבתם מאשר הדרכה מובנית‬ ‫משום שהם יכולים לבחור את ההתנסות לה הם מוכנים. ילדי גן היו משוחררים מאגוצנטריות‬ ‫בניגוד למה שסבר פיאז'ה. נכון הדבר גם לגבי חוק שימור מספר. ילדים בגיל 4 כשלא הצליחו‬ ‫לספור שפטו את השורה שיש בה יותר עצמים באופן נכון.)לפי פיאז'ה ילד בגיל 4 לא בשל לחוק‬ ‫שימור מספר (. ההסבר להבדלים שנמצאו בין פיאז'ה לבין חוקרים מודרניים יותר הוא‬
‫32‬ ‫שפיאז 'ה השתמש יותר בשפה מופשטת במחקריו כמו "י ו ת ר פחות ", או "ג ד ול מ וקטן‬ ‫מ ", ואילו מחקרים חדשים בדקו זאת באופן קונקרטי תוך כדי משחק ללא שפה‬ ‫מילולית הילד העדיף למשל את השורה שיש בה יותר בלי שיאמר איפה יש יותר ,‬ ‫בשפה מילולית.‬ ‫פיאז'ה סבר שילדים חייבים לעשות משהו )אקטיביים( כדי להפיק יתרון ממגעי הגומלין שלהם עם‬ ‫סביבתם.‬ ‫האם עקרונות החשיבה הלוגית של פיאז 'ה אוניברסאליים ? פיאז'ה סבר שכן. מאחר והם‬ ‫מבוססים על מגעי הגומלין בין ילדים מבנים מולדים לבין העולם הפנימי שלהם. קביעה זו כנראה‬ ‫נכונה עד השלב האופרציונלי קונקרטי ואינה מדויקת לגבי האופרציות הפורמאליות.‬ ‫היגיון מערבי והיגיון מזרחי.‬ ‫התיאוריה של קוהלברג הגיע אחרי פיאז'ה בשנות ה-08-07 . הוא הממשיך של פיאז'ה בצורה‬ ‫מסוימת. קוהלברג עשה מחקרים באוניברסיטת הרווארד בארה"ב.‬ ‫התחום שבו הוא עסק הוא ההתפתחות המוסרית והשיפוט המוסרי – ‪. Moral Reasoning‬‬ ‫איך ומתי הילד רוכש את כללי המוסר: מה מותר מה אסור, איך לעשות ולמה? במחקר הוא מצא שמי‬ ‫שביקש לדחות סיפוק, היה מוכן לסבול ולקבל תוצאה יותר טובה היו אלו שהשיגו ציונים טובים‬ ‫יותר בלימודים בגיל ביה"ס היסודי.‬ ‫קוהלברג קיבל את הנחות היסוד של פיאז'ה במובן שההתפתחות המוסרית היא כמו ההתפתחות‬ ‫הקוגניטיבית. היא נקבעת עפ"י עקרון ההבשלה ההתפתחות המוסרית תלויה בהבשלה של‬ ‫המערכת ושל גיל הילד ולא מיוחסת ללמידה חברתית.‬
‫42‬ ‫לפי קוהלברג יש 3 רמות של התפתחות מוסרית כאשר בתוך כל רמה יש שני שלבים :‬ ‫1. הרמה הקדם קונבציונאלית ‪ Pre Conventional‬גיל 7-4 - השיפוט הוא מה מוסרי ומה‬ ‫לא, נשען על המחשבה של פרס ועונש אתה מקבל עבור ההתנהגות פרס או עונש. זה לא קשור‬ ‫לחינוך של ההורים אלא להבשלה. זהו עניין קוגניטיבי מתבשל ללא קשר לחינוך או השפעת‬ ‫הסביבה. בנוסף ההבשלה היא כלל אנושית ולא יהיו הבדלים בין תרבויות.‬ ‫2. הרמה הקונבנציונאלית – ‪ Conventional‬גיל ٧ - ٢١ - השיפוט נקבע לפי נורמות‬ ‫חברתיות, באיזו מידה המעשה מקובל או לא מקובל. מי שלא מתנהג עפ"י הנורמות הוא לא‬ ‫מוסרי. התנהגות מוסרית = שמירה על נורמות חברתיות. הילד משקיע הרבה מאמץ בליישר קו‬ ‫עם המערכת.‬ ‫יש אנשים שנתקעים בשלב מסוים = פיקסציה.‬ ‫3. הרמה הפוסט קונבנציונאלית – ‪ Post Conventional‬גיל 21 ומעלה- מה שקובע אם‬ ‫הדבר מוסרי הוא המצפון האישי והערכים האישיים שהאדם מפתח ושברוב המקרים‬ ‫יכולים דווקא להתנגד למקובל, לנורמה. הערכים הכלל אנושיים הם אלה שקובעים את‬ ‫המוסריות. בגיל 31 הילד מתחיל לחשוב במונחים של ערכים עצמיים. יש לו ערכים משלו שיש‬ ‫בהם ביקורת , עקרונות, תפיסות הוא עורך ביקורת על מה שיש. זה קשור בהתפתחות‬ ‫הקוגניטיבית – חשיבה מופשטת. רק 04 אחוז מהאנשים מגיעים לשלב השלישי. רוב‬ ‫האנשים נמצאים בשלב השני. אנשים לא לוקחים סיכון כי הם לא רוצים להיות נגד הרוב. אנשים‬ ‫שכן יוצאים נגד הנורמה החברתית הם אלה הרואים את הערך מעל המוסכמה של החברה.‬ ‫דוגמאות: - במצבי מלחמה רוב האנשים שופטים את הצד שלהם כמוסרי, מעט אנשים הלכו בניגוד‬ ‫לנורמה ולחשיבה הקולקטיבית והעמידו את הערך האנושי מעל הערך הלאומי של הקבוצה. – אדם‬
‫52‬ ‫שמערער על המוסכמה שאסור לקיים יחסי מין לפני הנישואין משום שהוא דוגל בחופש הפרט שהוא‬ ‫ערך גבוה יותר הוא יכול להיות במקום של הרמה הפוסט קונבנציונאלית.‬ ‫אישיות ומגדר בגישות השונות‬ ‫הגישה הפסיכואנליטית: פרויד תחם את השלב האדיפאלי כתחילת הדרך בה מתפצלים‬ ‫ההבדלים האישיותיים בין גברים ונשים, בעיקר סביב התסביך האדיפאלי: חרדת הסירוס אצל הגבר‬ ‫וקנאת הפין אצל האישה. היעדר פתרון לקנאת הפין מוליד שלוש תכונות באישיות האישה:‬ ‫פסיביות המשתקפת בשפה במילה ‪ Impregnate‬כאשר ההנחה היא כי הכניסה להיריון מסמלת את‬ ‫פתרון קנאת הפין , במיוחד כאשר נולד בן זכר.‬ ‫מזוכיזם: המשתקף בשפה במילה ‪ Penetrate‬המרמז על כאב גם בחדירה המינית, כמו גם בכניסה‬ ‫להיריון.‬ ‫מצפון לא בשל: אצל האישה לא מתקיימת הזדהות מלאה , על כן פרויד סבר כי לא מתפתח סופר‬ ‫אגו שלם.‬ ‫לפי פרויד ההבדלים נובעים מההבדל הפיזיולוגי כשהמוקד הוא באיברי המין. פרויד טען שהאישיות‬ ‫של הגבר ושל האישה מושפעים מהאנטומיה שלהם. הגבר ע"י יוזמה אקטיבית, האישה ע"י פסיביות,‬ ‫עמימות ומזוכיזם. לפי התיאוריה הזו ישנה תפיסה שהגבר אמור להיות יוזם, חודר, והאישה היא זו‬ ‫שמקבלת- הפאסיבית.‬ ‫המצפון של האישה פחות חזק, בגלל שתהליך ההזדהות יותר מורכב היא עוברת מהאימא‬ ‫לאבא וחזרה לאימא, ולכן הסופר אגו , המצפון יותר חלש.‬
‫62‬ ‫אריק אריקסון: אריקסון הדגיש את המבנה של הרחם כמוקד התהוות האישיות הייחודית של‬ ‫האישה לעומת הגבר, זאת בניגוד לפרויד ששם דגש על קנאת הפין. הרחם ערוכה לקבל, לקלוט‬ ‫ולהגן על העובר. בחלק זה מחויבות ביולוגית, רגשית ומוסרית לגידול הילד.‬ ‫באחד ממחקריו הידועים אריקסון מצא כי בנים ובנות שיחקו בגן באופן שונה: בנות נטו ליצור‬ ‫מרחבים עגולים וסגורים מקוביות, כשבתוך המרחב הוצבו אנשים בעמדה נייחת ונינוחה )למשל‬ ‫ישבו(, בנים במקביל יצרו מרחבים פתוחים ומגדלים, עם תנועתיות רבה )דוגמא מכוניות ומפלים(.‬ ‫במונחים של אריקסון בנות ציירו את המרחב הפנימי ואילו בנים את המרחב החיצוני .‬ ‫עוד הבחין אריקסון כי כאשר הבנים פלשו למקומות הסגורים של הבנות, הבנות לא כעסו. אריקסון‬ ‫הדגיש את האנרגיה הטמונה ברחם כמקום ששומר חיים. בזמן שפרויד ראה בחדירה אל האישה‬ ‫כבקשה מזוכיסטית, אריקסון ראה זאת כחלק מהאנושות, כחלק מהחיים.‬ ‫ננסי צ'ודורוב: ביקשה לשלב בין הגישות הפסיכואנליטיות, חברתיות ופמיניסטיות.‬ ‫היא טענה שאימהות מעבירות חוויות שונות לבנים ובנות, לבנות הן מעבירות את תפקיד האימהות‬ ‫ואילו לבנים היא מעבירה את תפקיד האימהות כנחות. הילד הזכר מפתח קשר מאוד חזק עם האם,‬ ‫בכדי שיוכל לפתח זהות גברית עליו להדחיק את ההתקשרות עם אמו, על כן הוא חייב להמעיט‬ ‫בערכה. מאחר וברוב התרבויות האב מרוחק, הילד עושה אידיאליזציה לדמות האב. כל דבר‬ ‫המקושר לזכריות הופך אידיאלי ‪ . Superior‬ריחוק הגברים מחליש עוד יותר את יכולתם להתקשר.‬ ‫בשלב הבגרות הגבר מבקש לעצמו אישה לצרכי אהבה וחום, נשים ,לעומת זאת, מבקשות לעצמן‬ ‫צורך אחר, הן מחפשות לממש את הצורך בקשר, אהבה והתקשרות. המוצא ממעגליות זו היא‬ ‫להניע גברים לטפל בתינוקות, מה שיאפשר תיקון בתפיסתם את מעמד האישה.‬ ‫התפיסה הסוציו ביולוגית )דרווין(: רואה בתזה של דרווין של "הבחירה הטבעית " )‪Natural‬‬ ‫‪ (Selection‬נכונה להישרדות ביולוגית וגם תואמת התנהגות חברתית. לפי תפיסה זו, התנהגויות‬ ‫המבטיחות את המשכיות המין האנושי שרדו ואחרות לא. כך האם היא המטפלת בתינוק כי היא זו‬
‫72‬ ‫שהשקיעה מאמץ בהבטחת קיומו. המאמץ מושקע בשני אופנים: האם תרמה את הביצית היקרה שלה‬ ‫מול מיליוני תאי הזרע שפולט הגבר )פעם בחודש מול מיליוני זרע בכל פליטה(. – ההיריון והלידה‬ ‫הם השקעה משמעותית של האם. בעצם האבהות של הגבר היא תיאורטית, האימהות של האם היא‬ ‫בטוחה.‬ ‫תיאוריה זו מתייחסת להבדלים נוספים באישיות הגבר והאישה: - ריבוי הזרע של הגברים מעודד‬ ‫להיות עם יותר מבת זוג אחת, מטרת האישה לעומת זאת היא לשמר ולהגן על הביצית האחת‬ ‫והיחידה שלה. – רוב בעלי החיים הזכרים מתחרים בינם ובין עצמם על הנקבה והיא בוחרת את הזכר‬ ‫להזדווגות. היחס של רבים מול מעטות יכול להסביר את הצורך של גברים בפיתוח גוף ואלימות‬ ‫כלפי נשים.‬ ‫תיאוריית ההתפתחות הקוגניטיבית: הגישה הקוגניטיבית טוענת שיש לנו סכמות‬ ‫קוגניטיביות בראש של מה זה גבר ומה זה אישה, והסכמות קובעות את היחס והחינוך‬ ‫לצורת גדילת הבנים והבנות, וכך מתקיימים הבדלים בין המינים. תיאוריה זו רואה בלמידת‬ ‫התפקיד המגדרי כחלק מההתפתחות הקוגניטיבית הרחבה. בגיל 5-4 הילד מבין ששייכות‬ ‫מינית אינה משתנה )‪ .(Gender Consistency‬הבנה זו של קביעות השייכות המינית הופכת להיות‬ ‫חלק מהזהות האישית, בהתאם נבחרים דפוסי התנהגות תואמי מין, אלו מחזקים את השייכות,‬ ‫צובעים אותה כנכונה, כהולמת. הילדה למשל, מפתחת תחושה חיובית כלפי הנשיות שלה, היא‬ ‫מקשרת את תפיסתה עם עצמה, עם הערכים החברתיים והתרבותיים בסביבתה , מה שמאפשר לה‬ ‫הסתגלות בחברה. הלמידה של התפקיד המיני לא באה מבחוץ, אלא מתוך הילד.‬ ‫תיאוריית הלמידה החברתית: ההבדלים בין המינים מתבטאים בתפקידים בחינוך, בחירת‬ ‫הצעצועים והצבעים ע"י ההורים, מכוונים מראש לדפוס התנהגותי/אישיותי מסוים, ומכאן לטענת‬ ‫התיאוריה זה מקור השוני. הורים מגדלים בנים ובנות באופן שונה, כבר בתקופת ההיריון, בבחירת‬
‫82‬ ‫הצבעים השונים לתינוק . התינוק קולט את התפקיד המיני ולומד את ההתנהגויות ההולמות את אותו‬ ‫התפקיד. מכאן שניתן לשנות תפקידים באמצעות חינוך שונה, כמו גם שינוי במודלים של הזדהות‬ ‫לבנים ולבנות.‬ ‫התיאוריות הפמיניסטיות: התנגדו לטענה של פרויד שלאישה מצפון יותר חלש משל הגבר.‬ ‫הערכים של בנים ובנות תלויים בערכים חברתיים. אם מגדלים בנים ובנות באותה דרך ללא אפליה‬ ‫אז הבנות לא יהיו שונות מהבנים. קרול גיליגן טענה שהתיאוריות הפסיכולוגיות נבנו מנקודת מבט‬ ‫של גברים, וכלליהן נכפו על נשים, דוגמת טענתו של פרויד כי התסביך האדיפאלי הוא במרכז‬ ‫התפתחות האדם ופתרונו בסופר אגו, הפגום כביכול אצל נשים. לורנס קוהלברג נשען במסקנות‬ ‫המחקר שלו על מדגם של גברים בלבד. קוהלברג מצא כי גברים נמצאים ברמת מוסריות גבוהה יותר‬ ‫מנשים. גיליגן חזרה על המחקר של קוהלברג, כאשר היא משווה את תשובות הנשים לגברים‬ ‫)בסיפור על יוסף ואשתו החולה(, היא מצאה בניגוד לקוהלברג, כי גברים נשענים בשיפוטם על‬ ‫פרספקטיבה של צדק ואילו נשים נשענות בשיפוטן על פרספקטיבה של קשר ודאגה לזולת. יוסף‬ ‫אוהב את אשתו והוא יאבד את הקשר אם לא ישיג את התרופה. לדעתה השיפוט במונחים אלה הוא‬ ‫לא פחות מוסרי. כלומר נשים מתייחסות לקשרים וגברים לחוקים . גיליגן המשיכה וטענה ,‬ ‫בדומה לננסי צ'ודורוב, כי זהות גברית מבוססת על נבדלות. קיים צורך בניתוק מהאם על-מנת‬ ‫לגבש זהות גברית. זהותן של נשים בנויה על המשך הקשר עם האם. הזהות המינית הגברית מאוימת‬ ‫ע"י אינטימיות, ואילו הנשית מאוימת ע"י היפרדות. לכן גם לנשים הפרידה יותר קשה מאשר‬ ‫לגברים.‬ ‫גיליגן הציעה תיאוריה חליפית להתפתחות המוסרית על פיה, קיימים שלושה שלבים:‬ ‫הדאגה להישרדות של העצמי , הדאגה והאחריות לאחר , והדאגה לעצמי ולאחר כשתי יחידות‬
‫92‬ ‫קשורות. המחקר נגע לשאלת נשים אשר היו בהריון בן חודשיים לשלושה חודשים ורצו לעשות הפלה‬ ‫. גיליגן ביקשה לדעת את המניע לפעולה.‬ ‫- נשים שענו שהפלה היא מתוך דאגתן לבריאותן ועתידן המקצועי השתייכו לרמה הראשונה )דאגה‬ ‫לעצמי, הישרדות עצמית(, אלו שדאגו לילד ולמצבו השתייכו לרמה השנייה )דאגה ואחריות לאחר(,‬ ‫לקבוצה השלישית השתייכו נשים שהביעו הן דאגה לעובר והן רגשות אשם על המגבלות שהוא‬ ‫יכניס לחייהן כלומר, רגשות בו זמניים לעצמן ולילוד. עוד טענה גיליגן כי קול האישה שונה‬ ‫מקולו של הגבר כיוון שהוא מתמקד ביחסים , מה שבולט על רקע סביבה המדגישה את הנפרדות,‬ ‫את הגבולות בין אנשים."גברים סבורים כי בכך שהם מכירים את עצמם הם גם מכירים את האישה,‬ ‫ושמספיק לנשים שיכירו את האחר בכדי שיהיו בקשר עם עצמן " )סוקרטס(‬ ‫גישות פמיניסטיות : נחלקות לגישות מתונות וקיצוניות. הגישות הקיצוניות טוענות שעצם‬ ‫ההיריון, הלידה והטיפול בתינוק מהווה מגבלה בפני נשים ולכן יש למצוא מוצא למכשול זה. הגישות‬ ‫המתונות רואות בנשים שכבה חברתית מקופחת שצריך לדאוג ולקדם את מעמדה בחברה. הגברים‬ ‫מקבלים תפקידים פוליטיים וכלכליים ושולטים בכך בסדר החברתי, הנשים מתמקדות בקשרים‬ ‫בילדים ובמשפחה. החוק מגן על הגברים כיוון שהם אלו שמחוקקים אותם. הגישות המתונות‬ ‫מסכימות עם גישת הלמידה החברתית, על פיהן למידת תפקיד המין מוכתב ע"י החברה )הטובים‬ ‫לטייס והטובות לטייסים(. גישות אלו הולידו תנועות אשר ביקשו לחזק נשים באסרטיביות וקבלת‬ ‫תפקידים משפיעים בחברה.‬ ‫התיאוריה הפסיכואנליטית של פרויד- ההתפתחות הרגשית ,האישיות או ההתפתחות‬ ‫הפסיכולוגית‬
‫03‬ ‫אבי התיאוריה הוא פרויד. נולד ב- 6581. פרויד כמו פיאז'ה טען ש ההתפתחות הרגשית‬ ‫מתנהלת בשלבים . כל הכללים החלים על ההתפתחות בשלבים חלים גם על התיאוריה של פרויד:‬ ‫ההתפתחות תלויה בגיל , הילד עובר משלב לשלב בהתאם לגיל שלו וזו סכימה אוניברסאלית. כל‬ ‫שלב בנוי משלב שלפניו, וילד לא יכול לקפוץ שלבים. ככל שהשלב מוקדם יותר הוא חשוב יותר‬ ‫בתחום התפתחות האישיות ומהווה בסיס להתפתחות האישיות. ההנחה היא שאם יש לנו בעיה‬ ‫בשלב המוקדם של ההתפתחות הדבר משפיע על כל מבנה האישיות. מסקנה לפי התיאוריה הזו, אם‬ ‫אנו רוצים לגדל ילד בריא בנפשו צריך להשקיע בשלבים המוקדמים של ההתפתחות. פרויד הרחיק‬ ‫לכת ואמר שהאישיות קיימת כבר בגיל 6 וכל מה שיבוא אח"כ זה פחות חשוב, זה רק עיצוב, כי‬ ‫בסיס האישיות כבר קיים בגיל 6,5. היום יש מחקרים שמראים שיש עקביות בין הילדות‬ ‫לבין ההתבגרות. יש עקביות במובן שבדקו ילדים בגיל ההתבגרות ומצאו שילדים שהיו להם‬ ‫נתונים חיובים מבחינה אישיותית הדבר המשיך גם בגיל ההתבגרות. לפי פרויד הילד הוא אבי‬ ‫המבוגר. תרומתו של פרויד הייתה בזה שיש חשיבות לילדות. עובדה שהיום מכשירים אנשים‬ ‫לטיפול בילדים כי הילדות חשובה.‬ ‫פרויד יצא מהנחת יסוד שמה שמניע את ההתפתחות זה שני דחפים: מין ותוקפנות‬ ‫המין והתוקפנות הם האנרגיה של האישיות. פרויד צמצם את כל ההתנהגות האנושית לשני‬ ‫דחפים אלו. לכן קראו לתיאוריה הזו גם ‪ = Redaction‬רדוקציה, שהיא צמצום –‬ ‫מצמצם את כל מה שאנו עושים לשני מניעים אלו, אלו הם דחפים מולדים, אלו הם‬ ‫אינסטינקטים. אז למה בכל זאת אנו קוראים להם דחפים ולא אינסטינקטים? מה ההבדל בין‬ ‫דחפים לאינסטינקטים? לפי פרויד והגישה הפסיכואנליטית והפסיכו דינאמית – גם אינסטינקט‬ ‫וגם דחף הם מולדים, אבל דחף הוא משהו שאנו יכולים לנהל אותו, אנו יכולים לשלוט בו‬ ‫ובאינסטינקט לא שולטים.כל חיי האדם הוא מאבק בין הדחפים הללו לבין דרישות החברה.‬
‫13‬ ‫הדחף ) ה- ‪ – Drives‬מניעים ( רוצה להגיע לשחרור, להנאה, להרפיה לעונג – ‪ . Discharge‬הדחף,‬ ‫האנרגיה הזו קיימת מהיום הראשון לחיינו. אנרגיה זו מנסה כל הזמן להגיע לשחרור, לצאת מהגוף,‬ ‫ובשחרור זה יש הנאה. ההנאה קיימת מעצם שחרור האנרגיה. בכל שלב הדחף בוחר לו‬ ‫אובייקט אחר שדרכו הוא משתחרר , האובייקט משתנה משלב לשלב )פ ה , פי הטבעת ,‬ ‫איברי המין וכד'(. האובייקט הוא זה שקובע את השלב .‬ ‫האישיות‬ ‫מבנה‬ ‫עפ"י פרויד, האישיות מורכבת משלושה חלקים בשלוש רמות מודעות הן כמו קרחון שרק קצהו בולט‬ ‫מעל פני המים. במקרה זה, רק במודע נראה בחוץ. הסמוך למודע ותת המודע נמצאים מתחת לפני‬ ‫המים.‬ ‫מודע - כל מה שהאדם קשוב אליו ברגע נתון: תחושות, רצונות, מחשבות, זיכרונות שאנחנו מעלים‬ ‫עכשיו וכד'. מקור המודע הוא החושים ומה שעולה מהסמוך למודע ומתת המודע. לאדם יש מגע‬ ‫ממשי מיידי עם המודע.‬ ‫סמוך למודע – כל התכנים )תחושות, רצונות, מחשבות, זיכרונות( שאינם במודע ברגע זה, אך‬ ‫יכולים לעלות למודע בכל רגע עפ"י בחירה או צורך. מקורות הסמוך למודע הם החושים )מעבירים‬ ‫לסמוך למודע כל מה שעסקנו בו קודם כשאנחנו עוסקים בדבר חדש( ותת המודע.‬ ‫תת מודע / לא מודע - כל התכנים )תחושות, רצונות, מחשבות, זיכרונות( שהאדם אינו מודע להם‬ ‫= אינו יודע על קיומם, אחרת היו גורמים לו חרדה גדולה. האדם טומן בתת מודע, תחושות אסורות,‬ ‫זיכרונות וחוויות מאיימות וכד'. לפי פרויד זה החלק הגדול ביותר והמשמעותי ביותר מבחינת‬ ‫התנהגותו של הפרט.‬
‫23‬ ‫חלקי האישיות‬ ‫סתמי )א י ד (- כל הדחפים שהאדם נולד איתם. דוחף את האדם לפעול למען השגת סיפוק מיידי של‬ ‫הצרכים ללא כל התחשבות באילוצים חברתיים או מציאותיים. נקרא גם דחף, יצר או איד.‬ ‫הסתמי נמצא כולו בתת מודע. הוא אינו משתנה משך חיינו. האינסטינקטים האנושיים לפי פרויד‬ ‫מחולקים לאינסטינקט של חיים )כל הצרכים השומרים על קיומו של האדם כמו:מזון, שתיה, אויר‬ ‫ומין( ולאינסטינקט של מוות )הדחפים המביאים את האדם לפגוע בעצמו, בזולתו או ברכוש(. הסתמי‬ ‫מופעל ע"י עקרון ההנאה והכאב )חיפוש הנאה והימנעות מכאב(.‬ ‫אני עליון- מתפתח סביב גיל הגן )٥-٤(. כולל את על הערכים והנורמות החברתיות שמחנכים אליהן‬ ‫את הילד בבית ובמערכת החינוך. האני העליון הוא צו המצפון, המוסר. האני העליון הוא זה שגורם‬ ‫לנו לייסורי מצפון. נקרא גם סופר אגו. האני העליון נמצא בכל שלוש רמות המודעות.‬ ‫אני – המתווך בין היצר למוסר, בין הסתמי לאני העליון. מתחיל להתפתח בגיל שנה. מווסת את‬ ‫התנהגותו של הפרט כפשרה בין יצרו לאילוצים החברתיים. העיקרון המנחה הוא עיקרון המציאות .‬ ‫נקרא גם אגו. האני נמצא בכל שלוש רמות המודעות.‬ ‫הדינאמיקה של האישיות‬ ‫לטענתו של פרויד, יש כוח המפעיל / המניע את האדם ואת אישיותו. האישיות היא מערכת אנרגטית‬ ‫הפועלת מכוח שני עקרונות פיזיקאליים חוק שימור האנרגיה ועקרון שיווי המשקל.‬ ‫חוק שימור האנרגיה לפי החוק הפיזיקאלי של שימור האנרגיה, אנרגיה אינה הולכת לאיבוד. היא‬ ‫יכולה לשנות את צורתה. אך הכמות אינה משתנה. אצל האדם, כשהוא משקיע אנרגיה רבה בסיפוק‬ ‫דחף מסוים, לא נשארת לו מספיק אנרגיה לסיפוק צרכים אחרים. )בתקופת בחינות, הלימוד‬
‫33‬ ‫האינטנסיבי לא משאיר לתלמיד אנרגיות רבות לפעילויות אחרות(. האנרגיה המזינה את אינסטינקט‬ ‫המין נקראת ליבידו.‬ ‫עקרון שיווי המשקל )ה ו מ אוסטזיס ( כל מערכת, ובכללה האדם, שואפת להגיע לאיזון. אי שיווי‬ ‫משקל, יוצר דחף, המניע את האדם לספק את הצורך. )ראה נושא מוטיבציה שלמדנו(. לדוגמא: חוסר‬ ‫מזון גורם לרעב שגורם לאכילה.‬ ‫העובדה שהאדם מונע ע"י דחפיו ושני עקרונות פיזיקאליים אלה, הביאה את פרויד‬ ‫לחשיבה דטרמיניסטית לפיה לכל מחשבה , רגש או פעולה יש סיבה.‬ ‫חרדה‬ ‫לפי פרויד כשהאדם חש בסכנה הוא מגיב בחרדה. חרדה היא רגש לא נעים המלווה בתחושות‬ ‫גופניות המזהירות את האדם מפני סכנה אפשרית.‬ ‫לפי פרויד החרדה מניע את האדם לפעול, ולכן, גם היא מסבירה התנהגויות אנושיות רבות.‬ ‫פרויד מבחין בשלושה מקורות לחרדה, אם כי לא תמיד ניתן לבודד בבירור כל אחת מהן‬ ‫ולהתייחס אליה כגורם יחיד.‬ ‫חרדה מציאותית – תגובה רגשית לסכנה ממשית הנמצאת בסביבה. חרדה זו שומרת על קיומנו כי‬ ‫היא מתריעה על סכנה ממשית בסביבתנו.‬ ‫חרדה נירוטית – תגובה רגשית לסכנה שמקורה בסתמי. מתעורר דחף, והאדם חרד שלא יוכל‬ ‫לשלוט בו. )בעיקר דחפים מיניים ותוקפנות(. לעיתים תחילתה של חרדה נירוטית היא בחרדה‬ ‫מציאותית.‬
‫43‬ ‫חרדה מוסרית – תגובה רגשית לרגשי אשמה / ייסורי מצפון שהאדם חווה עקב מימוש מחשבה או‬ ‫מעשה אסורים. גם חרדה זו מתחילה לעיתים כחרדה מציאותית )עונש שקיבלנו בגין מעשה אסור(.‬ ‫ניתן לראות בתשתית התרבות את הסובלימציה של דחפים מיניים ותוקפניים )ספורטאים, מנתחים‬ ‫ועוד(. נחשב למנגנון בריא, שכן האגו אינו מונע את ביטוי הדחף אלא מחליף את האובייקט.‬ ‫מנגנוני הגנה‬ ‫מנגנוני ההגנה נועדו לצמצם את החרדה )הנירוטית והמוסרית( המאיימת על האדם.‬ ‫המשותף לכל מנגנוני ההגנה הוא שכולם פועלים בלא מודע, וכולם מעוותים את המציאות ברמה‬ ‫מסוימת כדי שהחרדה תהיה פחות מאיימת. לפי פרויד, שימוש במנגנוני הגנה הוא טבעי ונורמאלי.‬ ‫יחד עם זאת, יש להבין ששימוש מוגזם במנגנוני הגנה מביא את האדם לחיות במציאות מדומה.‬ ‫בנוסף, לפי פרויד, עפ"י חוק שימור האנרגיה, עיסוק מוגזם במנגנוני הגנה מונע מהאדם תפקוד יעיל.‬ ‫פירוט מנגנוני ההגנה:‬ ‫הדחקה - מנגנון בסיסי המהווה מרכיב גם במנגנונים אחרים. הדחקה היא הכנסת הדחף ונעילתו‬ ‫בתת מודע. כך האדם לא יודע על קיומו של הדחף ולכן לא יכנס לחרדה. האדם מדחיק גם אירועים‬ ‫טראומטיים או חוויות מתסכלות המשפיעות על הדימוי העצמי שלו. מנגנון זה גוזל מהאדם אנרגיה‬ ‫מרובה ופוגם בפעילויותיו בתחומים האחרים. הדחקה מתייחסת לאירועים שקרו בעבר.‬ ‫עידון )סובלימציה( - מנגנון המשרת את האדם ואת החברה. אינו מונע את הדחף האסור, אך‬ ‫מתעל אותו לפעילות אחרת המקובלת בחברה. הדחף לא משתנה. משתנה התוצר שלו.‬ ‫הכחשה - התעלמות )בהווה( מתכנים מאיימים כאילו אינם קיימים.‬
‫53‬ ‫השלכה - הפחתת החרדה ע"י ייחוס הדחפים למישהו אחר.‬ ‫התקה - פריקת האנרגיה התוקפנית על אובייקט אחר )שאינו מאיים, חלש יותר(, שאינו זה שעורר‬ ‫את החרדה.‬ ‫היפוך תגובה - התנהגות קיצונית המבליטה בהגזמה ביטויי הפוך לדחף המקורי מעורר החרדה.‬ ‫שיכלון )רציונליזציה( - מתן צידוקים הגיוניים המסבירים / המצדיקים את התנהגותנו בהתאם‬ ‫לדחף.‬ ‫אבחון : מבחני השלכה , רורשך, ‪(THEMATIC APPERCEPTION TEST - (T.A.T‬‬ ‫טכניקה טיפולית: אסוציאציות חופשיות, ניתוח חלומות‬ ‫מונחים טיפוליים: תובנה ‪ ,INSIGHT‬פירוש ההעברה ‪ ,TRANSFERENCE‬פירוש ההעברה‬ ‫הנגדית -‪ TRANSFERENCE COUNTER‬פירוש התנגדות ‪RESISTANCE‬‬ ‫שלבי ההתפתחות של פרויד:‬ ‫1. שלב אוראלי – גיל 0 -שנה וחצי האובייקט שדרכו האנרגיה משתחררת הוא הפה. הפה הוא‬ ‫מוקד ההנעה. האזור הארוטי- ‪ . Erotic zone‬דרך שחרור זה התינוק מגיע לעונג. לכן בשלב זה‬ ‫התינוק ממשיך לינוק גם אם אין חלב בשד. וזאת משום שהיניקה, המציצה, השימוש בפה מרגיעה כי‬ ‫דרכו הוא משחרר אנרגיה ונרגע כי מגיע לסיפוק. בשלב זה האקט התוקפני של התינוק‬ ‫מתבצע על-ידי נשיכות, כשהוא נושך את השד של האם. פרויד טען שבכדי לעבור את‬ ‫השלב האוראלי בשלום צריך שיהיה סיפוק אופטימאלי במובן האוראלי כך שלא יהיה סיפוק יתר,‬
סיכום%20למבחן%20בפסיכולוגיה2[1]
סיכום%20למבחן%20בפסיכולוגיה2[1]
סיכום%20למבחן%20בפסיכולוגיה2[1]
סיכום%20למבחן%20בפסיכולוגיה2[1]
סיכום%20למבחן%20בפסיכולוגיה2[1]
סיכום%20למבחן%20בפסיכולוגיה2[1]
סיכום%20למבחן%20בפסיכולוגיה2[1]
סיכום%20למבחן%20בפסיכולוגיה2[1]
סיכום%20למבחן%20בפסיכולוגיה2[1]
סיכום%20למבחן%20בפסיכולוגיה2[1]
סיכום%20למבחן%20בפסיכולוגיה2[1]
סיכום%20למבחן%20בפסיכולוגיה2[1]
סיכום%20למבחן%20בפסיכולוגיה2[1]
סיכום%20למבחן%20בפסיכולוגיה2[1]
סיכום%20למבחן%20בפסיכולוגיה2[1]
סיכום%20למבחן%20בפסיכולוגיה2[1]
סיכום%20למבחן%20בפסיכולוגיה2[1]
סיכום%20למבחן%20בפסיכולוגיה2[1]
סיכום%20למבחן%20בפסיכולוגיה2[1]
סיכום%20למבחן%20בפסיכולוגיה2[1]
סיכום%20למבחן%20בפסיכולוגיה2[1]
סיכום%20למבחן%20בפסיכולוגיה2[1]
סיכום%20למבחן%20בפסיכולוגיה2[1]
סיכום%20למבחן%20בפסיכולוגיה2[1]
סיכום%20למבחן%20בפסיכולוגיה2[1]
סיכום%20למבחן%20בפסיכולוגיה2[1]
סיכום%20למבחן%20בפסיכולוגיה2[1]
סיכום%20למבחן%20בפסיכולוגיה2[1]
סיכום%20למבחן%20בפסיכולוגיה2[1]
סיכום%20למבחן%20בפסיכולוגיה2[1]
סיכום%20למבחן%20בפסיכולוגיה2[1]
סיכום%20למבחן%20בפסיכולוגיה2[1]
סיכום%20למבחן%20בפסיכולוגיה2[1]
סיכום%20למבחן%20בפסיכולוגיה2[1]
סיכום%20למבחן%20בפסיכולוגיה2[1]
סיכום%20למבחן%20בפסיכולוגיה2[1]
סיכום%20למבחן%20בפסיכולוגיה2[1]
סיכום%20למבחן%20בפסיכולוגיה2[1]
סיכום%20למבחן%20בפסיכולוגיה2[1]

Recomendados

מבחן 5
מבחן 5מבחן 5
מבחן 5Shaby Haim
 
מבחן 6
מבחן 6מבחן 6
מבחן 6Shaby Haim
 
מבחן
מבחןמבחן
מבחןShaby Haim
 
מבחן בפסיכולוגיה
מבחן בפסיכולוגיהמבחן בפסיכולוגיה
מבחן בפסיכולוגיהShaby Haim
 
מבחן 4
מבחן 4מבחן 4
מבחן 4Shaby Haim
 
מבחן בפסיכולוגיה
מבחן בפסיכולוגיהמבחן בפסיכולוגיה
מבחן בפסיכולוגיהShaby Haim
 
מבחן 3
מבחן 3מבחן 3
מבחן 3Shaby Haim
 
מבחן 2
מבחן 2מבחן 2
מבחן 2Shaby Haim
 

Recomendados

מבחן 5
מבחן 5מבחן 5
מבחן 5Shaby Haim
 
מבחן 6
מבחן 6מבחן 6
מבחן 6Shaby Haim
 
מבחן
מבחןמבחן
מבחןShaby Haim
 
מבחן בפסיכולוגיה
מבחן בפסיכולוגיהמבחן בפסיכולוגיה
מבחן בפסיכולוגיהShaby Haim
 
מבחן 4
מבחן 4מבחן 4
מבחן 4Shaby Haim
 
מבחן בפסיכולוגיה
מבחן בפסיכולוגיהמבחן בפסיכולוגיה
מבחן בפסיכולוגיהShaby Haim
 
מבחן 3
מבחן 3מבחן 3
מבחן 3Shaby Haim
 
מבחן 2
מבחן 2מבחן 2
מבחן 2Shaby Haim
 
מבחן בפסיכולוגיה
מבחן בפסיכולוגיהמבחן בפסיכולוגיה
מבחן בפסיכולוגיהShaby Haim
 
פרק 5 סרוף
פרק 5 סרוףפרק 5 סרוף
פרק 5 סרוףShaby Haim
 
דף סיכום למבחן בפסיכולגיה
דף סיכום למבחן בפסיכולגיהדף סיכום למבחן בפסיכולגיה
דף סיכום למבחן בפסיכולגיהShaby Haim
 
ההתפתחות הילד טבעה ומהלכה פרקים 1 13 ללא פרק 3 (1)
ההתפתחות הילד טבעה ומהלכה פרקים 1 13 ללא פרק 3 (1)ההתפתחות הילד טבעה ומהלכה פרקים 1 13 ללא פרק 3 (1)
ההתפתחות הילד טבעה ומהלכה פרקים 1 13 ללא פרק 3 (1)talyasadon
 
סכמת גוף וטיפוס
סכמת גוף וטיפוססכמת גוף וטיפוס
סכמת גוף וטיפוסdiklakor
 
מצבי צבירה
מצבי צבירהמצבי צבירה
מצבי צבירהErez Garty
 
התפתחות רגשית וחברתית בגיל ההתבגרות
התפתחות רגשית וחברתית בגיל ההתבגרותהתפתחות רגשית וחברתית בגיל ההתבגרות
התפתחות רגשית וחברתית בגיל ההתבגרותShaby Haim
 
ויניקוט מצגת
ויניקוט מצגתויניקוט מצגת
ויניקוט מצגתhishtalmutcet
 
תאוריית ההתקשרות
תאוריית ההתקשרותתאוריית ההתקשרות
תאוריית ההתקשרותalonhmdt
 
صراع الهوية لدى الشباب ‫‬ خالد بن محمد الشهري
صراع الهوية لدى الشباب ‫‬ خالد بن محمد الشهريصراع الهوية لدى الشباب ‫‬ خالد بن محمد الشهري
صراع الهوية لدى الشباب ‫‬ خالد بن محمد الشهريخالد بن محمد الشهري
 
פרק 7 - פרק למידה
פרק 7 - פרק למידהפרק 7 - פרק למידה
פרק 7 - פרק למידהDmitry Leykin
 
მოსწავლის პრეზენტაცია
მოსწავლის პრეზენტაციამოსწავლის პრეზენტაცია
მოსწავლის პრეზენტაციაninotsiklauri
 
Tamar kvaratskhelias prezentacia piaje 2016
Tamar kvaratskhelias prezentacia piaje 2016Tamar kvaratskhelias prezentacia piaje 2016
Tamar kvaratskhelias prezentacia piaje 2016Tamaritka
 
離婚繪本
離婚繪本離婚繪本
離婚繪本怡如 林
 
φαρμακα και μητρικος θηλασμος
φαρμακα και μητρικος θηλασμοςφαρμακα και μητρικος θηλασμος
φαρμακα και μητρικος θηλασμοςpsaltakis
 
გადაშენების პირას მყოფი ცხოველები
გადაშენების პირას მყოფი ცხოველებიგადაშენების პირას მყოფი ცხოველები
გადაშენების პირას მყოფი ცხოველებიNatia Gvilia
 
Controle technique ascenseur
Controle technique ascenseurControle technique ascenseur
Controle technique ascenseurCHECKLIFT
 
საქართველოს ეკოსისტემები - გეგმა
საქართველოს ეკოსისტემები - გეგმასაქართველოს ეკოსისტემები - გეგმა
საქართველოს ეკოსისტემები - გეგმაninochi68
 
ציפי רולניק על וויניקוט
ציפי רולניק על וויניקוטציפי רולניק על וויניקוט
ציפי רולניק על וויניקוטDr. ARNON ROLNICK
 
კოგნიტური განვითარების თეორია
კოგნიტური განვითარების თეორიაკოგნიტური განვითარების თეორია
კოგნიტური განვითარების თეორიაOlgha Bochorishvili
 
נייר עמדה ועדה למלחמה בסמים עמותת הקנאבוס הרפואי בישראל 06032012
נייר עמדה ועדה למלחמה בסמים עמותת הקנאבוס הרפואי בישראל 06032012נייר עמדה ועדה למלחמה בסמים עמותת הקנאבוס הרפואי בישראל 06032012
נייר עמדה ועדה למלחמה בסמים עמותת הקנאבוס הרפואי בישראל 06032012marifuana
 
פרק 13 עבודה - מתומצת
פרק 13 עבודה - מתומצתפרק 13 עבודה - מתומצת
פרק 13 עבודה - מתומצתtalyasadon
 

Más contenido relacionado

La actualidad más candente

מבחן בפסיכולוגיה
מבחן בפסיכולוגיהמבחן בפסיכולוגיה
מבחן בפסיכולוגיהShaby Haim
 
פרק 5 סרוף
פרק 5 סרוףפרק 5 סרוף
פרק 5 סרוףShaby Haim
 
דף סיכום למבחן בפסיכולגיה
דף סיכום למבחן בפסיכולגיהדף סיכום למבחן בפסיכולגיה
דף סיכום למבחן בפסיכולגיהShaby Haim
 
ההתפתחות הילד טבעה ומהלכה פרקים 1 13 ללא פרק 3 (1)
ההתפתחות הילד טבעה ומהלכה פרקים 1 13 ללא פרק 3 (1)ההתפתחות הילד טבעה ומהלכה פרקים 1 13 ללא פרק 3 (1)
ההתפתחות הילד טבעה ומהלכה פרקים 1 13 ללא פרק 3 (1)talyasadon
 
סכמת גוף וטיפוס
סכמת גוף וטיפוססכמת גוף וטיפוס
סכמת גוף וטיפוסdiklakor
 
מצבי צבירה
מצבי צבירהמצבי צבירה
מצבי צבירהErez Garty
 
התפתחות רגשית וחברתית בגיל ההתבגרות
התפתחות רגשית וחברתית בגיל ההתבגרותהתפתחות רגשית וחברתית בגיל ההתבגרות
התפתחות רגשית וחברתית בגיל ההתבגרותShaby Haim
 
ויניקוט מצגת
ויניקוט מצגתויניקוט מצגת
ויניקוט מצגתhishtalmutcet
 
תאוריית ההתקשרות
תאוריית ההתקשרותתאוריית ההתקשרות
תאוריית ההתקשרותalonhmdt
 
صراع الهوية لدى الشباب ‫‬ خالد بن محمد الشهري
صراع الهوية لدى الشباب ‫‬ خالد بن محمد الشهريصراع الهوية لدى الشباب ‫‬ خالد بن محمد الشهري
صراع الهوية لدى الشباب ‫‬ خالد بن محمد الشهريخالد بن محمد الشهري
 
פרק 7 - פרק למידה
פרק 7 - פרק למידהפרק 7 - פרק למידה
פרק 7 - פרק למידהDmitry Leykin
 
მოსწავლის პრეზენტაცია
მოსწავლის პრეზენტაციამოსწავლის პრეზენტაცია
მოსწავლის პრეზენტაციაninotsiklauri
 
Tamar kvaratskhelias prezentacia piaje 2016
Tamar kvaratskhelias prezentacia piaje 2016Tamar kvaratskhelias prezentacia piaje 2016
Tamar kvaratskhelias prezentacia piaje 2016Tamaritka
 
φαρμακα και μητρικος θηλασμος
φαρμακα και μητρικος θηλασμοςφαρμακα και μητρικος θηλασμος
φαρμακα και μητρικος θηλασμοςpsaltakis
 
გადაშენების პირას მყოფი ცხოველები
გადაშენების პირას მყოფი ცხოველებიგადაშენების პირას მყოფი ცხოველები
გადაშენების პირას მყოფი ცხოველებიNatia Gvilia
 
Controle technique ascenseur
Controle technique ascenseurControle technique ascenseur
Controle technique ascenseurCHECKLIFT
 
საქართველოს ეკოსისტემები - გეგმა
საქართველოს ეკოსისტემები - გეგმასაქართველოს ეკოსისტემები - გეგმა
საქართველოს ეკოსისტემები - გეგმაninochi68
 
ציפי רולניק על וויניקוט
ציפי רולניק על וויניקוטציפי רולניק על וויניקוט
ציפי רולניק על וויניקוטDr. ARNON ROLNICK
 
კოგნიტური განვითარების თეორია
კოგნიტური განვითარების თეორიაკოგნიტური განვითარების თეორია
კოგნიტური განვითარების თეორიაOlgha Bochorishvili
 

La actualidad más candente (20)

מבחן בפסיכולוגיה
מבחן בפסיכולוגיהמבחן בפסיכולוגיה
מבחן בפסיכולוגיה
 
פרק 5 סרוף
פרק 5 סרוףפרק 5 סרוף
פרק 5 סרוף
 
דף סיכום למבחן בפסיכולגיה
דף סיכום למבחן בפסיכולגיהדף סיכום למבחן בפסיכולגיה
דף סיכום למבחן בפסיכולגיה
 
ההתפתחות הילד טבעה ומהלכה פרקים 1 13 ללא פרק 3 (1)
ההתפתחות הילד טבעה ומהלכה פרקים 1 13 ללא פרק 3 (1)ההתפתחות הילד טבעה ומהלכה פרקים 1 13 ללא פרק 3 (1)
ההתפתחות הילד טבעה ומהלכה פרקים 1 13 ללא פרק 3 (1)
 
סכמת גוף וטיפוס
סכמת גוף וטיפוססכמת גוף וטיפוס
סכמת גוף וטיפוס
 
מצבי צבירה
מצבי צבירהמצבי צבירה
מצבי צבירה
 
התפתחות רגשית וחברתית בגיל ההתבגרות
התפתחות רגשית וחברתית בגיל ההתבגרותהתפתחות רגשית וחברתית בגיל ההתבגרות
התפתחות רגשית וחברתית בגיל ההתבגרות
 
ויניקוט מצגת
ויניקוט מצגתויניקוט מצגת
ויניקוט מצגת
 
תאוריית ההתקשרות
תאוריית ההתקשרותתאוריית ההתקשרות
תאוריית ההתקשרות
 
صراع الهوية لدى الشباب ‫‬ خالد بن محمد الشهري
صراع الهوية لدى الشباب ‫‬ خالد بن محمد الشهريصراع الهوية لدى الشباب ‫‬ خالد بن محمد الشهري
صراع الهوية لدى الشباب ‫‬ خالد بن محمد الشهري
 
פרק 7 - פרק למידה
פרק 7 - פרק למידהפרק 7 - פרק למידה
פרק 7 - פרק למידה
 
მოსწავლის პრეზენტაცია
მოსწავლის პრეზენტაციამოსწავლის პრეზენტაცია
მოსწავლის პრეზენტაცია
 
Tamar kvaratskhelias prezentacia piaje 2016
Tamar kvaratskhelias prezentacia piaje 2016Tamar kvaratskhelias prezentacia piaje 2016
Tamar kvaratskhelias prezentacia piaje 2016
 
離婚繪本
離婚繪本離婚繪本
離婚繪本
 
φαρμακα και μητρικος θηλασμος
φαρμακα και μητρικος θηλασμοςφαρμακα και μητρικος θηλασμος
φαρμακα και μητρικος θηλασμος
 
გადაშენების პირას მყოფი ცხოველები
გადაშენების პირას მყოფი ცხოველებიგადაშენების პირას მყოფი ცხოველები
გადაშენების პირას მყოფი ცხოველები
 
Controle technique ascenseur
Controle technique ascenseurControle technique ascenseur
Controle technique ascenseur
 
საქართველოს ეკოსისტემები - გეგმა
საქართველოს ეკოსისტემები - გეგმასაქართველოს ეკოსისტემები - გეგმა
საქართველოს ეკოსისტემები - გეგმა
 
ציפי רולניק על וויניקוט
ציפי רולניק על וויניקוטציפי רולניק על וויניקוט
ציפי רולניק על וויניקוט
 
კოგნიტური განვითარების თეორია
კოგნიტური განვითარების თეორიაკოგნიტური განვითარების თეორია
კოგნიტური განვითარების თეორია
 

Destacado

נייר עמדה ועדה למלחמה בסמים עמותת הקנאבוס הרפואי בישראל 06032012
נייר עמדה ועדה למלחמה בסמים עמותת הקנאבוס הרפואי בישראל 06032012נייר עמדה ועדה למלחמה בסמים עמותת הקנאבוס הרפואי בישראל 06032012
נייר עמדה ועדה למלחמה בסמים עמותת הקנאבוס הרפואי בישראל 06032012marifuana
 
פרק 13 עבודה - מתומצת
פרק 13 עבודה - מתומצתפרק 13 עבודה - מתומצת
פרק 13 עבודה - מתומצתtalyasadon
 
לוגיקה תשובות סופיות למבחן
לוגיקה תשובות סופיות למבחןלוגיקה תשובות סופיות למבחן
לוגיקה תשובות סופיות למבחןtalyasadon
 
פרק 11 תוקפנות - מתומצת
פרק 11 תוקפנות - מתומצתפרק 11 תוקפנות - מתומצת
פרק 11 תוקפנות - מתומצתtalyasadon
 
סיכום כל הפרקים פסיכולוגיה של התפקוד
סיכום כל הפרקים פסיכולוגיה של התפקודסיכום כל הפרקים פסיכולוגיה של התפקוד
סיכום כל הפרקים פסיכולוגיה של התפקודtalyasadon
 
פרק 8 תהליכים קבוצתיים - מתומצת
פרק 8 תהליכים קבוצתיים - מתומצתפרק 8 תהליכים קבוצתיים - מתומצת
פרק 8 תהליכים קבוצתיים - מתומצתtalyasadon
 
פרק 10 הושטת עזרה - מתומצת
פרק 10 הושטת עזרה - מתומצתפרק 10 הושטת עזרה - מתומצת
פרק 10 הושטת עזרה - מתומצתtalyasadon
 
פרק 9 משיכה ויחסים - מתומצת
פרק 9 משיכה ויחסים - מתומצתפרק 9 משיכה ויחסים - מתומצת
פרק 9 משיכה ויחסים - מתומצתtalyasadon
 
מצגת 2 אפידימיולוגיה
מצגת 2 אפידימיולוגיהמצגת 2 אפידימיולוגיה
מצגת 2 אפידימיולוגיהtalyasadon
 
סיכום יסודות בפסיכולוגיה תעשייתית
סיכום יסודות בפסיכולוגיה תעשייתיתסיכום יסודות בפסיכולוגיה תעשייתית
סיכום יסודות בפסיכולוגיה תעשייתיתtalyasadon
 
פרק 4 תפיסת הזולת - מתומצת
פרק 4 תפיסת הזולת - מתומצתפרק 4 תפיסת הזולת - מתומצת
פרק 4 תפיסת הזולת - מתומצתtalyasadon
 
פרק 14 בריאות- ספר פסיכולוגיה חברתית
פרק 14 בריאות- ספר פסיכולוגיה חברתית פרק 14 בריאות- ספר פסיכולוגיה חברתית
פרק 14 בריאות- ספר פסיכולוגיה חברתית talyasadon
 
סיכום שיטות מחקר א'- טליה
סיכום שיטות מחקר א'- טליהסיכום שיטות מחקר א'- טליה
סיכום שיטות מחקר א'- טליהtalyasadon
 
סיכום של למידה טליה
סיכום של למידה טליהסיכום של למידה טליה
סיכום של למידה טליהtalyasadon
 
סיכום פיזיולוגית
סיכום פיזיולוגיתסיכום פיזיולוגית
סיכום פיזיולוגיתtalyasadon
 
מצגת 3 תיאוריות דינאמיות
מצגת 3 תיאוריות דינאמיותמצגת 3 תיאוריות דינאמיות
מצגת 3 תיאוריות דינאמיותtalyasadon
 

Destacado (16)

נייר עמדה ועדה למלחמה בסמים עמותת הקנאבוס הרפואי בישראל 06032012
נייר עמדה ועדה למלחמה בסמים עמותת הקנאבוס הרפואי בישראל 06032012נייר עמדה ועדה למלחמה בסמים עמותת הקנאבוס הרפואי בישראל 06032012
נייר עמדה ועדה למלחמה בסמים עמותת הקנאבוס הרפואי בישראל 06032012
 
פרק 13 עבודה - מתומצת
פרק 13 עבודה - מתומצתפרק 13 עבודה - מתומצת
פרק 13 עבודה - מתומצת
 
לוגיקה תשובות סופיות למבחן
לוגיקה תשובות סופיות למבחןלוגיקה תשובות סופיות למבחן
לוגיקה תשובות סופיות למבחן
 
פרק 11 תוקפנות - מתומצת
פרק 11 תוקפנות - מתומצתפרק 11 תוקפנות - מתומצת
פרק 11 תוקפנות - מתומצת
 
סיכום כל הפרקים פסיכולוגיה של התפקוד
סיכום כל הפרקים פסיכולוגיה של התפקודסיכום כל הפרקים פסיכולוגיה של התפקוד
סיכום כל הפרקים פסיכולוגיה של התפקוד
 
פרק 8 תהליכים קבוצתיים - מתומצת
פרק 8 תהליכים קבוצתיים - מתומצתפרק 8 תהליכים קבוצתיים - מתומצת
פרק 8 תהליכים קבוצתיים - מתומצת
 
פרק 10 הושטת עזרה - מתומצת
פרק 10 הושטת עזרה - מתומצתפרק 10 הושטת עזרה - מתומצת
פרק 10 הושטת עזרה - מתומצת
 
פרק 9 משיכה ויחסים - מתומצת
פרק 9 משיכה ויחסים - מתומצתפרק 9 משיכה ויחסים - מתומצת
פרק 9 משיכה ויחסים - מתומצת
 
מצגת 2 אפידימיולוגיה
מצגת 2 אפידימיולוגיהמצגת 2 אפידימיולוגיה
מצגת 2 אפידימיולוגיה
 
סיכום יסודות בפסיכולוגיה תעשייתית
סיכום יסודות בפסיכולוגיה תעשייתיתסיכום יסודות בפסיכולוגיה תעשייתית
סיכום יסודות בפסיכולוגיה תעשייתית
 
פרק 4 תפיסת הזולת - מתומצת
פרק 4 תפיסת הזולת - מתומצתפרק 4 תפיסת הזולת - מתומצת
פרק 4 תפיסת הזולת - מתומצת
 
פרק 14 בריאות- ספר פסיכולוגיה חברתית
פרק 14 בריאות- ספר פסיכולוגיה חברתית פרק 14 בריאות- ספר פסיכולוגיה חברתית
פרק 14 בריאות- ספר פסיכולוגיה חברתית
 
סיכום שיטות מחקר א'- טליה
סיכום שיטות מחקר א'- טליהסיכום שיטות מחקר א'- טליה
סיכום שיטות מחקר א'- טליה
 
סיכום של למידה טליה
סיכום של למידה טליהסיכום של למידה טליה
סיכום של למידה טליה
 
סיכום פיזיולוגית
סיכום פיזיולוגיתסיכום פיזיולוגית
סיכום פיזיולוגית
 
מצגת 3 תיאוריות דינאמיות
מצגת 3 תיאוריות דינאמיותמצגת 3 תיאוריות דינאמיות
מצגת 3 תיאוריות דינאמיות
 

Similar a סיכום%20למבחן%20בפסיכולוגיה2[1]

פרק 5 התפתחות קוגניטיבית של תינוק
פרק 5 התפתחות קוגניטיבית של תינוקפרק 5 התפתחות קוגניטיבית של תינוק
פרק 5 התפתחות קוגניטיבית של תינוקShaby Haim
 
פרק 5 התפתחות קוגניטיבית של תינוק
פרק 5 התפתחות קוגניטיבית של תינוקפרק 5 התפתחות קוגניטיבית של תינוק
פרק 5 התפתחות קוגניטיבית של תינוקShaby Haim
 
התפתחות קוגניטיבית
התפתחות קוגניטיביתהתפתחות קוגניטיבית
התפתחות קוגניטיביתalonhmdt
 
מצגת חינוך טרום לידה
מצגת חינוך טרום לידהמצגת חינוך טרום לידה
מצגת חינוך טרום לידהmeiravschreiber
 
תקציר הרצאה מכבי (1)
תקציר הרצאה מכבי (1)תקציר הרצאה מכבי (1)
תקציר הרצאה מכבי (1)diklakor
 
בר הגשמה
בר הגשמהבר הגשמה
בר הגשמהOfer Erez
 
השפעת גורמים סביבתיים על התפתחות בנים
השפעת גורמים סביבתיים על התפתחות בניםהשפעת גורמים סביבתיים על התפתחות בנים
השפעת גורמים סביבתיים על התפתחות בניםAchiya - Learn that you can
 
גיל ההתבגרות
גיל ההתבגרותגיל ההתבגרות
גיל ההתבגרותalonhmdt
 
המעבר למשפחתונים לפרסום נובמבר 2009
המעבר למשפחתונים לפרסום נובמבר 2009המעבר למשפחתונים לפרסום נובמבר 2009
המעבר למשפחתונים לפרסום נובמבר 2009Nachum Katz
 
ירון זיו - מדריך לסמכות הורית
ירון זיו - מדריך לסמכות הוריתירון זיו - מדריך לסמכות הורית
ירון זיו - מדריך לסמכות הוריתירון זיו
 
נשיכות בגיל הרך (1)
נשיכות בגיל הרך (1)נשיכות בגיל הרך (1)
נשיכות בגיל הרך (1)lihig
 
מצגת מיינדפולנס
מצגת מיינדפולנס מצגת מיינדפולנס
מצגת מיינדפולנס netanel stern
 
בר הגשמה
בר הגשמהבר הגשמה
בר הגשמהOfer Erez
 
סיכום פרק 12 אצל סרף וסרור.
סיכום פרק 12 אצל סרף וסרור.סיכום פרק 12 אצל סרף וסרור.
סיכום פרק 12 אצל סרף וסרור.Shaby Haim
 
נמאס מהחיתולים!
נמאס מהחיתולים!נמאס מהחיתולים!
נמאס מהחיתולים!Shiri S
 

Similar a סיכום%20למבחן%20בפסיכולוגיה2[1] (20)

דף A4
דף A4דף A4
דף A4
 
דף A4
דף A4דף A4
דף A4
 
פרק 5 התפתחות קוגניטיבית של תינוק
פרק 5 התפתחות קוגניטיבית של תינוקפרק 5 התפתחות קוגניטיבית של תינוק
פרק 5 התפתחות קוגניטיבית של תינוק
 
פרק 5 התפתחות קוגניטיבית של תינוק
פרק 5 התפתחות קוגניטיבית של תינוקפרק 5 התפתחות קוגניטיבית של תינוק
פרק 5 התפתחות קוגניטיבית של תינוק
 
התפתחות קוגניטיבית
התפתחות קוגניטיביתהתפתחות קוגניטיבית
התפתחות קוגניטיבית
 
מצגת חינוך טרום לידה
מצגת חינוך טרום לידהמצגת חינוך טרום לידה
מצגת חינוך טרום לידה
 
תקציר הרצאה מכבי (1)
תקציר הרצאה מכבי (1)תקציר הרצאה מכבי (1)
תקציר הרצאה מכבי (1)
 
בר הגשמה
בר הגשמהבר הגשמה
בר הגשמה
 
סמכות המורה
סמכות המורהסמכות המורה
סמכות המורה
 
השפעת גורמים סביבתיים על התפתחות בנים
השפעת גורמים סביבתיים על התפתחות בניםהשפעת גורמים סביבתיים על התפתחות בנים
השפעת גורמים סביבתיים על התפתחות בנים
 
גיל ההתבגרות
גיל ההתבגרותגיל ההתבגרות
גיל ההתבגרות
 
המעבר למשפחתונים לפרסום נובמבר 2009
המעבר למשפחתונים לפרסום נובמבר 2009המעבר למשפחתונים לפרסום נובמבר 2009
המעבר למשפחתונים לפרסום נובמבר 2009
 
ירון זיו - מדריך לסמכות הורית
ירון זיו - מדריך לסמכות הוריתירון זיו - מדריך לסמכות הורית
ירון זיו - מדריך לסמכות הורית
 
מתאם תנועות ספונטניות
מתאם תנועות ספונטניותמתאם תנועות ספונטניות
מתאם תנועות ספונטניות
 
נשיכות בגיל הרך (1)
נשיכות בגיל הרך (1)נשיכות בגיל הרך (1)
נשיכות בגיל הרך (1)
 
מצגת מיינדפולנס
מצגת מיינדפולנס מצגת מיינדפולנס
מצגת מיינדפולנס
 
בר הגשמה
בר הגשמהבר הגשמה
בר הגשמה
 
סיכום פרק 12 אצל סרף וסרור.
סיכום פרק 12 אצל סרף וסרור.סיכום פרק 12 אצל סרף וסרור.
סיכום פרק 12 אצל סרף וסרור.
 
נמאס מהחיתולים!
נמאס מהחיתולים!נמאס מהחיתולים!
נמאס מהחיתולים!
 
ריטלין
ריטליןריטלין
ריטלין
 

Más de Shaby Haim

נבו פרק 5 הערכת תלמידים
נבו פרק 5 הערכת תלמידיםנבו פרק 5 הערכת תלמידים
נבו פרק 5 הערכת תלמידיםShaby Haim
 
פרק ב מתוך פרידמן מהי הערכה ומה מעריכים
פרק ב מתוך פרידמן מהי הערכה ומה מעריכיםפרק ב מתוך פרידמן מהי הערכה ומה מעריכים
פרק ב מתוך פרידמן מהי הערכה ומה מעריכיםShaby Haim
 
היבטים של הפרטה סיכום פריט 6
היבטים של הפרטה סיכום פריט 6היבטים של הפרטה סיכום פריט 6
היבטים של הפרטה סיכום פריט 6Shaby Haim
 
מה פגום בביהס שלנו
מה פגום בביהס שלנומה פגום בביהס שלנו
מה פגום בביהס שלנוShaby Haim
 
הקטנת גודל הכיתה כלכלה - ללא דיעה אישית
הקטנת גודל הכיתה כלכלה - ללא דיעה אישיתהקטנת גודל הכיתה כלכלה - ללא דיעה אישית
הקטנת גודל הכיתה כלכלה - ללא דיעה אישיתShaby Haim
 
סיכום מאמר סבריבסקי
סיכום מאמר סבריבסקיסיכום מאמר סבריבסקי
סיכום מאמר סבריבסקיShaby Haim
 
סיכום מאמר כלכלי
סיכום מאמר כלכליסיכום מאמר כלכלי
סיכום מאמר כלכליShaby Haim
 
אסטרטגיות חשיבה מסדר גבוהה
אסטרטגיות חשיבה מסדר גבוההאסטרטגיות חשיבה מסדר גבוהה
אסטרטגיות חשיבה מסדר גבוההShaby Haim
 
ללמוד לחשוב וללמוד לחשוב סיכום
ללמוד לחשוב וללמוד לחשוב סיכוםללמוד לחשוב וללמוד לחשוב סיכום
ללמוד לחשוב וללמוד לחשוב סיכוםShaby Haim
 
תיאוריות בדבר מהות אינטליגנציה סיכום מאמר
תיאוריות בדבר מהות אינטליגנציה סיכום מאמרתיאוריות בדבר מהות אינטליגנציה סיכום מאמר
תיאוריות בדבר מהות אינטליגנציה סיכום מאמרShaby Haim
 
שאלות למבחן למידה וחשיבה
שאלות למבחן למידה וחשיבהשאלות למבחן למידה וחשיבה
שאלות למבחן למידה וחשיבהShaby Haim
 
תקציר ללמוד לחשוב
תקציר ללמוד לחשובתקציר ללמוד לחשוב
תקציר ללמוד לחשובShaby Haim
 
תקציר ללמוד לחשוב
תקציר ללמוד לחשובתקציר ללמוד לחשוב
תקציר ללמוד לחשובShaby Haim
 
תקציר מאמר מחוננות לג'ודי
תקציר מאמר מחוננות לג'ודיתקציר מאמר מחוננות לג'ודי
תקציר מאמר מחוננות לג'ודיShaby Haim
 
חזרה למבחן רב תרבותיות
חזרה למבחן רב תרבותיותחזרה למבחן רב תרבותיות
חזרה למבחן רב תרבותיותShaby Haim
 
מייקל וולצר זכויות לקהילה תרבותית
מייקל וולצר זכויות לקהילה תרבותיתמייקל וולצר זכויות לקהילה תרבותית
מייקל וולצר זכויות לקהילה תרבותיתShaby Haim
 
דיני חינוך ועוד מבחן במשפטים
דיני חינוך ועוד מבחן במשפטיםדיני חינוך ועוד מבחן במשפטים
דיני חינוך ועוד מבחן במשפטיםShaby Haim
 
בקרה והערכה בארגונים סיכום גלוברזון פרק 1
בקרה והערכה בארגונים סיכום גלוברזון פרק 1בקרה והערכה בארגונים סיכום גלוברזון פרק 1
בקרה והערכה בארגונים סיכום גלוברזון פרק 1Shaby Haim
 
חינוך בחברה רב תרבותית
חינוך בחברה רב תרבותיתחינוך בחברה רב תרבותית
חינוך בחברה רב תרבותיתShaby Haim
 
תכנון ובקרה בחינוך דף A4
תכנון ובקרה בחינוך דף A4תכנון ובקרה בחינוך דף A4
תכנון ובקרה בחינוך דף A4Shaby Haim
 

Más de Shaby Haim (20)

נבו פרק 5 הערכת תלמידים
נבו פרק 5 הערכת תלמידיםנבו פרק 5 הערכת תלמידים
נבו פרק 5 הערכת תלמידים
 
פרק ב מתוך פרידמן מהי הערכה ומה מעריכים
פרק ב מתוך פרידמן מהי הערכה ומה מעריכיםפרק ב מתוך פרידמן מהי הערכה ומה מעריכים
פרק ב מתוך פרידמן מהי הערכה ומה מעריכים
 
היבטים של הפרטה סיכום פריט 6
היבטים של הפרטה סיכום פריט 6היבטים של הפרטה סיכום פריט 6
היבטים של הפרטה סיכום פריט 6
 
מה פגום בביהס שלנו
מה פגום בביהס שלנומה פגום בביהס שלנו
מה פגום בביהס שלנו
 
הקטנת גודל הכיתה כלכלה - ללא דיעה אישית
הקטנת גודל הכיתה כלכלה - ללא דיעה אישיתהקטנת גודל הכיתה כלכלה - ללא דיעה אישית
הקטנת גודל הכיתה כלכלה - ללא דיעה אישית
 
סיכום מאמר סבריבסקי
סיכום מאמר סבריבסקיסיכום מאמר סבריבסקי
סיכום מאמר סבריבסקי
 
סיכום מאמר כלכלי
סיכום מאמר כלכליסיכום מאמר כלכלי
סיכום מאמר כלכלי
 
אסטרטגיות חשיבה מסדר גבוהה
אסטרטגיות חשיבה מסדר גבוההאסטרטגיות חשיבה מסדר גבוהה
אסטרטגיות חשיבה מסדר גבוהה
 
ללמוד לחשוב וללמוד לחשוב סיכום
ללמוד לחשוב וללמוד לחשוב סיכוםללמוד לחשוב וללמוד לחשוב סיכום
ללמוד לחשוב וללמוד לחשוב סיכום
 
תיאוריות בדבר מהות אינטליגנציה סיכום מאמר
תיאוריות בדבר מהות אינטליגנציה סיכום מאמרתיאוריות בדבר מהות אינטליגנציה סיכום מאמר
תיאוריות בדבר מהות אינטליגנציה סיכום מאמר
 
שאלות למבחן למידה וחשיבה
שאלות למבחן למידה וחשיבהשאלות למבחן למידה וחשיבה
שאלות למבחן למידה וחשיבה
 
תקציר ללמוד לחשוב
תקציר ללמוד לחשובתקציר ללמוד לחשוב
תקציר ללמוד לחשוב
 
תקציר ללמוד לחשוב
תקציר ללמוד לחשובתקציר ללמוד לחשוב
תקציר ללמוד לחשוב
 
תקציר מאמר מחוננות לג'ודי
תקציר מאמר מחוננות לג'ודיתקציר מאמר מחוננות לג'ודי
תקציר מאמר מחוננות לג'ודי
 
חזרה למבחן רב תרבותיות
חזרה למבחן רב תרבותיותחזרה למבחן רב תרבותיות
חזרה למבחן רב תרבותיות
 
מייקל וולצר זכויות לקהילה תרבותית
מייקל וולצר זכויות לקהילה תרבותיתמייקל וולצר זכויות לקהילה תרבותית
מייקל וולצר זכויות לקהילה תרבותית
 
דיני חינוך ועוד מבחן במשפטים
דיני חינוך ועוד מבחן במשפטיםדיני חינוך ועוד מבחן במשפטים
דיני חינוך ועוד מבחן במשפטים
 
בקרה והערכה בארגונים סיכום גלוברזון פרק 1
בקרה והערכה בארגונים סיכום גלוברזון פרק 1בקרה והערכה בארגונים סיכום גלוברזון פרק 1
בקרה והערכה בארגונים סיכום גלוברזון פרק 1
 
חינוך בחברה רב תרבותית
חינוך בחברה רב תרבותיתחינוך בחברה רב תרבותית
חינוך בחברה רב תרבותית
 
תכנון ובקרה בחינוך דף A4
תכנון ובקרה בחינוך דף A4תכנון ובקרה בחינוך דף A4
תכנון ובקרה בחינוך דף A4
 

סיכום%20למבחן%20בפסיכולוגיה2[1]

  • 1. ‫1‬ ‫סיכום כול החומר ללמידה‬ ‫התפתחות בילדים באה בשלושה מישורים : הפסיכולוגי )רגשי( חברתי, הקוגניטיבי-זיכרון,‬ ‫שפה, קליטה והמוטורי/פיזי.‬ ‫ישנו את מודל ההתפתחות הליניארית בה ההבדלים בין הגילאים אינם איכותיים אלא‬ ‫כמותיים, נקרא גם בשם עיבוד אינפורמציה כלומר, הקוגניציה )המוח( קולט חומר, מאחסן בזיכרון‬ ‫וככול שהוא חשוף יותר לחומר/ לגירויים כך מתפתחת חשיבתו בהתאם, בגישה זו אין ההבדלים בין‬ ‫האנשים אינה קשורה לגיל ואינם איכותיים.‬ ‫מושג ההתפתחות מדבר על התפתחות הנעשית בשלבים כלומר, לכול גיל או תקופה יש‬ ‫אפיונים מיוחדים מהגיל שבא לפני או אחרי ההבדלים בין האנשים מבוטאים בצורה איכותית.‬ ‫ההתפתחות כרוכה‬ ‫1. בשינויים איכותיים- טרנספורמציות. ההבדלים בין תינוקות בגילאים שונים הם הבדלים‬ ‫איכותיים ולא כמותיים. )כלומר כול הילדים בני השנתיים בכול העולם אמורים לעשות את אותו‬ ‫הדבר מבחינת הכמות. ההבדל יהיה מבחינת האיכות(. זהו תהליך שעובר התינוק בתחילה ברחם‬ ‫כעובר, ואח"כ מתחיל מסע של התפתחות ושינויים והשינויים הם איכותיים. ההתפתחות לילד‬ ‫בגיל שנתיים יש אוצר מלים רב יותר משל ילד בגיל שנה. אולם ההבדל הוא לא רק בכמות המלים‬ ‫אלא גם באיכות השפה. ההבדל הוא בדרך בה הוא משתמש בשפה, במשפטים, כיצד הוא מרכיב‬ ‫שמשפט.‬ ‫2. בארגון התנהגות מחדש- במהלך ההתפתחות תינוקות מפתחים דרכים חדשות לארגן את‬ ‫מחשבותיהם ופעולותיהם. במהלך התהליך הם מפתחים התנהגויות מורכבות יותר ויותר, לדוגמא‬
  • 2. ‫2‬ ‫ילד בגיל 8-7 יכול לחשוב באופן רב מימדי )צורה +צבע, עיגולים, מרובעים, צבעים שונים( ילד בגיל‬ ‫4 יכול לחשוב באופן חד מימדי- רק לפי צורה או רק לפי צבע. בכול שלב התפתחותי יש‬ ‫התארגנות מחדש כאשר רמת ההתארגנות בשלב יותר מתקדם היא יותר מורכבת.‬ ‫בהתפתחות תהליך של שינויים איכותיים תלויי גיל אשר מתרחשים תוך ארגון מחדש של ההתנהגות,‬ ‫לארגון ההתנהגות מחדש יש שלושה מאפיינים:‬ ‫1. סדיר במובן שהשינויים מתרחשים ברצף הגיוני וסדיר בזה שכל שלב סולל את הדרך לשינויים בעתיד‬ ‫כלומר )במישור השפה( הילד לא יכול לומר משפט מורכב מעשר מלים לפני שהוא מצליח לומר משפט‬ ‫משתי מלים והשינוי הוא סדיר, הוא הולך באופן הגיוני ממורכבות אחת לשנייה. הילד לא יכול לרוץ לפני‬ ‫שהוא הולך )במישור המוטורי(. הילד לא יכול להבין מונח מופשט לפני שהוא מבין מונח קונקרטי‬ ‫)במישור הקוגניטיבי(.‬ ‫2. מצטבר , בזה שכל שלב התפתחותי טומן בתוכו את השלבים שקדמו לו, ניתן להבינו על ידי קודמיו.‬ ‫ברגע שהילד מגיע לשלב מסוים הוא שומר על כול השלבים לפני שהגיע לשלב זה. הוא לא מאבד‬ ‫שלבים קודמים אלא מוסיף עליהם ומארגן אותם מחדש, הילד לא יכול לדלג על שלבים.‬ ‫3. בעל כיוון בזה שהוא תמיד נע לעבר יותר מורכבות, הכיוון של ההתפתחות הוא מהיותר פשוט אל‬ ‫היותר מורכב. זה נכון לגבי כל סוגי ההתפתחות: במישור המוטורי- תנועה, גוף. במישור הקוגניטיבי –‬ ‫חשיבה, שפה, תפיסה, זיכרון. ובמישור הרגשי חברתי- אחד בשל יותר ואחד פחות.‬ ‫בשלות: קשורה בגיל, המערכת בשלה לקבל גירויים מסוג מסוים, זה תואם את תפיסת השלבים אם‬ ‫הבשלות קיימת אז לכול שלב יש סוג גרייה מתאים. לתינוק אין דחיית סיפוקים, ואינו יכול לחכות‬
  • 3. ‫3‬ ‫עד שישיג מה שרוצה, לכן הוא יבכה עד אשר יקבל חלב, לעומת ילד בן 7 שהוא בשל יותר, שיש לו‬ ‫דחיית סיפוקים ויכול להמתין בסבלנות עד שאמו תגיש לו אוכל.‬ ‫תקופה קריטית : הבשלה, בתקופה זו צריכים להיכנס גירויים, אם לא ייכנסו בתקופה זו יהיה‬ ‫קשה להשלים זאת- אי אפשר לדלג על שלב.‬ ‫התפתחות נורמטיבית: מניחים שהילדים נעים באותו סדר ובאותו זמן משלב פחות מורכב לשלב‬ ‫יותר מורכב. השינויים הכלליים וארגון ההתנהגות מחדש חלים על כל הילדים בני אותו גיל במהלך‬ ‫גדילתם, זו התפתחות שאנו מצפים לה מכול הילדים בעולם בני אותו גיל. אנו מצפים כבר מראש‬ ‫באיזה גיל הילד יעשה מה וכול הילדים בתווך הגילאים אמורים לעשות דברים אלו. לפי זה גם בנויים‬ ‫מבחני האינטליגנציה ומבחני התפתחות השונים, ואם הילד חורג מזה אנו אומרים שיש חריגה‬ ‫בהתפתחות, בכול התחומים המוטורי, רגשי, קוגניטיבי, נורמטיבי מבחינת נורמה לכולם זה לא אישי‬ ‫פרטיקולארי.‬ ‫התפתחות האישית:הסטייה ממהלך ההתפתחות הממוצע או הנורמטיבי הסטייה תיתכן למעלה‬ ‫או למטה,‬ ‫ההתפתחות האישית מתייחסת להבדלים בין הילדים בני אותו הגיל. הם אמורים להיות באותה רמת‬ ‫התפתחות, אבל יש ילדים עם התפתחות טובה יותר ויש עם פחות.‬ ‫עקביות קיימת גם בהתפתחות האישית וגם בהתפתחות הנורמטיבית - ילד סקרן צפוי להמשיך‬ ‫להיות כזה בעתיד אלא אם יש סיבה לשינוי. ילדים שמראים כישורים מסוימים בגיל מוקדם סביר‬ ‫להניח שכישורים אלו יהיו גם בגיל מאוחר כי יש רצף , יש המשכיות. ילד שמראה יכולת קוגניטיבית‬ ‫מצוינת בכיתה א' זה ימשיך גם בעתיד, אלא אם כן יש סיבות רגשיות, טראומות וכד' שמונעים מזה‬ ‫לבוא לידי ביטוי. אנו נראה עקביות במישור הרגשי בין הילדות לבגרות.‬
  • 4. ‫4‬ ‫שלושת הגורמים שמסבירים את ההתפתחות : אין ספק שבכדי שהקודים הגנטיים יבואו לידי‬ ‫מימוש וביטוי חייבים לבוא באינטראקציה עם הסביבה. מצאו לאורך השנים ילדים שנעזבו בג'ונגל .‬ ‫בגנים שלהם היה טמון פוטנציאל לדבר, אך הוא לא בא לידי ביטוי בגלל הסביבה. כלומר חייבת‬ ‫להיות אינטראקציה בין השניים‬ ‫אם אנו רוצים להבין את ההבדלים בין הילדים חייבים להבין גורמים אלו ,האתגר הוא להבין את‬ ‫פעולות הגומלין בין שלושת הגורמים.‬ ‫1. פוטנציאל התפתחות הטבוע בגנים של האורגניזם. )גנטיקה(- מדובר כאן בגורם‬ ‫התורשתי, הגנטי, ה- ‪ DNA‬שיש בו את כל המבנה ההתפתחותי שצפוי באורגניזם, ויש את הסביבה‬ ‫שהמבנה הגנטי יבוא לידי ביטוי בתוכה, בשנות ה-07-06 ואמצע ה-08 שמו דגש על הסביבה‬ ‫בהתפתחות, ב -02 שנים האחרונות אנו עדים לדגש יותר על הפאן הגנטי, הוא הדומיננטי בהשפעתו‬ ‫על התפתחות הילד. המסקנה כיום היא שאין להתעלם מהעובדה שההתפתחות האנושית מושפעת‬ ‫מהמטען של הגנים שנולדים איתו.‬ ‫2. ההיסטוריה ההתפתחותית של האורגניזם- כמה חודשים נמשך ההיריון? איך הייתה הלידה?‬ ‫האם הייתה רגילה? האם היו בעיות? איך הייתה ההתפתחות הראשונית? מתי התחיל לדבר?‬ ‫ללכת? האם יש אירועים ספציפיים שקרו בחייו של הילד? )מוות במשפחה( האם היו אשפוזים‬ ‫במהלך ההתפתחות?‬ ‫3. תנאי הסביבה בהווה- באיזו סביבה הוא חי? מה הגורמים שמשפיעים על חייו? מבחינה גנטית‬ ‫בגיל שנה וחצי הוא יתחיל לדבר, נתון שלא יצרה הסביבה אלא טמון בגנים. הפוטנציאל הזה קיים‬ ‫במערכת ומחכה לזמן הבשלה כדי לבוא לידי ביטוי.‬
  • 5. ‫5‬ ‫תורשה וסביבה‬ ‫תורת האבולוציה של דרווין )2881-9081 ( דרווין כתב תיאוריה המתקשרת להתפתחות לפיה,‬ ‫כל מין מצויד באמצעים להישרדות ולרבייה בסביבה שבה הוא חי.‬ ‫חוק הברירה הטבעית: התכונות שמסייעות להסתגלות לסביבה מסוימת הן בעלות סיכוי רב‬ ‫יותר לשרוד, והן מתפשטות מדור לדור . בעלי חיים שיש להם תכונות של כושר הסתגלות הן אלה‬ ‫ששורדות .‬ ‫אבולוציה – הברירה הטבעית יצרה מספר עצום של מינים )הרבה סביבות ורב גוניות גנטית(‬ ‫להתפתחות זו של המינים קרא אבולוציה, האורגניזם במבנה שלו מנסה להשתנות בכדי להסתגל‬ ‫לסביבה בה הוא נמצא.‬ ‫חסרון התיאוריה בזה שהיא נעה בכיוון אחד מהפשוט למורכב, האורגניזם שמפתח יותר מורכבות‬ ‫יש לו כושר הסתגלות טוב יותר. הוא טען שההתפתחות האנושית שואפת ליותר מורכבות )האדם‬ ‫יותר מורכב מהקוף(.‬ ‫יתרונות התיאוריה בזה שפתחה מקום למחקר של האינטראקציה בין המטען הגנטי לבין‬ ‫הסביבה.‬ ‫תיאורית האבולוציה של דרווין סללה את הדרך למסקנה שהתפתחות מוצלחת קיימת בהתאמת‬ ‫הנטיות והיכולות של הילד )פוטנציאל גנטי( לבין סביבתו. התוצר של ההתפתחות הוא תוצר של‬ ‫האינטראקציה בין המטען הגנטי לבין הסביבה. ההתפתחות מושפעת גם מהמבנה הגנטי וגם‬ ‫מהסביבה.‬
  • 6. ‫6‬ ‫ג 'ון לוק , פילוסוף אנגלי מהמאה ה-71 טען שהאדם נולד לוח חלק- ‪ TABULA RASSA‬וכל מה‬ ‫שאנו רוכשים הוא תוצר של הלמידה – נרכש מהסביבה והחינוך. )הגישה הביהביוריסטית- סקינר(‬ ‫ז'אן ז'אק רוסו פילוסוף צרפתי מייד אחריו טען שאם מניחים לילד לגדול בדרכו הוא יממש‬ ‫את הפוטנציאל שבו, הילד נולד עם פוטנציאל שטמון בו הוא לא טבולראסה.‬ ‫מסלו ורוג'רס דגלו בגישה ההומניסטית מחקר שבדק את השפעת התורשה מול הסביבה על‬ ‫תאומים שנולדו זהים עם %001 מטען גנטי, ביום היוולדם עברו לגור בסביבות שונות. ההבדל ביניהם‬ ‫לאחר מס' שנים היה הבדל סביבתי, המסקנה היא שיש חשיבות לשניהם ולאינטראקציה‬ ‫ביניהם. בשנות ה-07 הגישה ההומניסטית הייתה הגישה הרווחת , ומוצאים את הביטוי‬ ‫שלה בחינוך, באומנות, ובדרך חיים כמו: "תעזבו את הילדים, אנו לא זקוקים לחינוך לילדים יש‬ ‫פוטנציאל והמוסד החינוכי הוא זה שמדכא פוטנציאל זה"‬ ‫גישות תיאורטיות להתפתחות‬ ‫תיאוריה- מערך של מושגים שמטרתו להסביר את ההתנהגות האנושית- תיאוריה מהווה מסגרת‬ ‫לפירוש עובדות וממצאים, ומנחה את המחקר המדעי. כלומר התיאוריה מאפשרת לנו לפרש ולהבין‬ ‫את ההתנהגות והיא מספקת מסגרת שבאמצעותה אנחנו מסדרים את התופעות השונות שאנו רואים.‬ ‫תיאוריה טובה- היא הגיונית, עקבית, חסכונית, שימושית, פותחת אפיקי מחקר והנחיותיה ניתנות‬ ‫לאישור ולהפרכה. באסכולות הפסיכולוגיה- הצורך היה שנעלה שאלות לגבי התנהגות האדם‬ ‫והתפתחותו, מתוך התיאוריה עולות הרבה שאלות שמהוות נושא למחקר.‬
  • 7. ‫7‬ ‫לתיאוריה טובה יש מס' מאפיינים , קריטריונים :‬ ‫1. שהתיאוריה תהיה רחבה- כלומר שתסביר הכי הרבה שיכולה מתוך ההתנהגות האנושית.‬ ‫2. צריכה להיות אקונומית )חסכונית(- שיש לה הכי פחות מונחים שיסבירו הכי הרבה‬ ‫התנהגויות.שבאמצעות מונח אחד יהיה אפשר להסביר הכי הרבה התנהגויות. למשל תינוק‬ ‫שהיה לו חסך אימהי רגשי בין גיל 3-0 יראה לנו תוקפנות, חוסר ריכוז, חוסר הסתגלות,‬ ‫היפראקטיביות ויחסים בין אישיים לא תקינים- כל ההתנהגויות האלו מוסברות על-ידי מונח אחד‬ ‫– חסך אימהי רגשי- זו תיאוריה אקונומית.‬ ‫התיאוריה הפסיכואנליטית של פרויד אמרה שילד שלא יקבל סיפוק אוראלי יגדל ויראה לנו‬ ‫תלות באנשים אחרים , תופעות של מציצת אצבע, תלות באלכוהול, השמנת יתר - התנהגויות‬ ‫רבות המוסברות על-ידי מונח אחד – חסך אוראלי.‬ ‫3. שיהיה קשר לוגי בין המונחים- שתהיה הרמוניה )קשר( בין המונחים, תיאוריה לא יכולה‬ ‫להגיד דבר והיפוכו.‬ ‫4. צריכה להיות שימושית ויישומית- שקל ליישם אותה ושניתן להשתמש במונחים ובהנחות‬ ‫היסוד שלה כדי לשפר את איכות חיינו.‬ ‫5. זו שפותחת אפיקי מחקר- שיש לה הרבה שאלות. כשאנו מגדירים שאלה תיאורטית העומדת‬ ‫לבדיקה מחקרית היא שאלה שבהכרח תשאל על קשר בין משתנים ובודקים את הקשר בין שני‬ ‫משתנים אלו לדוגמא: ילד שחווה הורות סמכותנית יגלה התנהגות תוקפנית יותר גבוהה בביה"ס.‬ ‫כל שאלה מחקרית אמורה לעבור מרמה תיאורטית לרמה אופרטיבית שניתנת‬ ‫למדידה ולבדיקה. במשך השנים החוקרים פיתחו כל מיני כלי מדידה לתופעות השונות לדוגמא,‬ ‫החוקרים פיתחו מדדים לדיכאון, כלים שיעזרו לי לבחון אם אדם סובל מדיכאון. במדד צריכות‬ ‫להיות מס' שאלות. כלי המדידה במחקר חייב להיות מהימן ותקף.‬
  • 8. ‫8‬ ‫6. ששאלותיה יהיו ניתנות להפרכה כלומר או שאנו מאוששים את ההשערה- מוצאים שהיא‬ ‫נכונה. או שאנו מפריכים אותה – שמוצאים שהיא לא נכונה. אמרנו שבכל תיאוריה יש שני‬ ‫משתנים, אז או שיש ביניהם קשר או שאין ביניהם קשר. התיאוריה הטובה צריכה לאפשר לי‬ ‫לאושש או להפריך אם יש קשר בין שני המשתנים.‬ ‫את המונחים של התיאוריה ההתנהגותית )הביהביוריסטית( קל להפריך או לאשש לעומתה,‬ ‫התיאוריה הפסיכואנליטית של פרויד היא תיאוריה שקשה לאשש או להפריך את המונחים שלה,‬ ‫התיאוריה ההתפתחותית של פיאז'ה והתיאוריה הפסיכואנליטית קיימות כבר 001 שנה‬ ‫למרות שיש להן חסרונות. יתרונן הוא שהן הצליחו להסביר תחום רחב מאוד של ההתנהגות‬ ‫האנושית. הם ענו על כל השאלות האפשריות שאפשר לשאול בתחום התנהגות האדם‬ ‫כל אחת בתחום שלה, ודבר נוסף הוא ששתי תיאוריות אלו למרות כל הביקורת הן תיאוריות‬ ‫שפתחו מקום למחקר שאין לו סוף כמעט. התיאוריות המדעיות האלה עונות על שתי תכונות‬ ‫שעושות תיאוריה לטובה ולכן הן מחזיקות מעמד כל כך הרבה שנים.‬ ‫שיטות בחקר ההתפתחות‬ ‫קיימות בפסיכולוגיה התפתחותית מס' שיטות מחקר נומוטטי ואידיוגראפי ומחקרי אורך ורוחב:‬ ‫1. גישה נומותטית- בתוכה יש שני מערכי מחקר כול שאלת מחקר היא סביב שני משתנים, כל‬ ‫מחקר בא לבדוק קשר בין משתנים . מה גורם למה? )ניסויי( מה הקשר בין זה לזה?)מתאמי(.לכל‬ ‫מערך יש את היתרונות והחסרונות שלו.‬ ‫1. המערך הניסויי- בודק השערות סיבתיות תוך הפעלת משתנים ובקרה, מערך זה‬ ‫משלב תצפית וניסוי. בשאלת המחקר יש משתנה תלוי ובלתי תלוי. המשתנה הבלתי תלוי‬
  • 9. ‫9‬ ‫הוא בד"כ הסיבה. המשתנה התלוי הוא בד"כ התוצאה, התוצר. כוחה של השיטה הוא‬ ‫בשליטה מוחלטת על המשתנה הבלתי תלוי )הסיבה(. חסרונה במוגבלות בתופעות‬ ‫שהיא יכולה לחקור בתנאי מעבדה ויכולת הכללה נמוכה יותר משום שהמדגם קטן יותר‬ ‫מצג שני, דרך טובה לבודד משתנים משפיעים כי אלו תנאי מעבדה. במערך הניסויי‬ ‫החוקר צריך לחלק ל-2 קבוצות, קבוצת ניסוי וקבוצת הביקורת ולהשוות בין שתי‬ ‫הקבוצות כשאני שולט על המשתנה הבלתי תלוי ואני מפעיל אותו על קבוצת הניסוי.‬ ‫2. המערך המתאמי )הניסוי הטבעי( – בודק השערות קשרים בין משתנים. יתרונות‬ ‫השיטה הוא שהיא זמינה וניתנת ליישום. חסרון השיטה הוא חוסר היכולת להסיק‬ ‫בוודאות לגבי סיבתיות. יתרון היכולת הכללה יותר גדולה משום שכאן אני יכולה לערוך‬ ‫שאלון ולחלק ל-٠٠٠٥ איש, המדגם הוא מאוד גדול כי דרך איסוף הנתונים היא מאוד‬ ‫פשוטה, מערך מתאמי לא יכול לבודד משתנים משפיעים כי אין לי תנאי מעבדה. בודקים‬ ‫האם יש קשר בין שתי משתנים או יותר בלתי תלויים, הסיבה )בלתי תלוי( לבין תוצאה‬ ‫)בלתי תלוי(.‬ ‫2. גישה אידיוגראפית: חקר מקרים- מחקר איכותני לא סטטיסטי. חקר של מקרים בודדים תוך‬ ‫התייחסות לאישיות בשלמותה, יתרונו בהבנת הקשרים בין המרכיבים השונים באישיות. חסרונו‬ ‫בקושי הכללה. לוקחים מקרה ועושים ניתוח תוכן למקרים ספציפיים שאני בודק. אני מסיק‬ ‫מסקנות מההיסטוריה של הניסוי שלי. אני לוקח 01 ילדים הכי טובים בביה"ס ואני לומדת את‬ ‫ההיסטוריה הלימודית שלהם ומסיקה מזה מסקנות – מתוך הלמידה של התוכן של מהלך החיים‬ ‫שלהם. מסלו בנה תיאוריה משיטה זו . הוא לקח 01 דמויות שנחשבו לאלה שהגשימו את‬ ‫עצמם )כמו ג'ון קנדי( והוא חקר את ההיסטוריה שלהם ובנה מזה את סולם מסלו.‬ ‫3. מחקר אורך ומחקר רוחב - חקר שינויים לאורך זמן מעקב אחר קבוצת הניסוי וקבוצת‬ ‫הביקורת ומדידת ההבדלים לאורך זמן. בפסיכולוגיה התפתחותית רוב המחקר הוא‬
  • 10. ‫01‬ ‫מחקר אורך. יש לנו קבוצת ניסוי וקבוצת ביקורת ואנו מפעילים את המשתנה הבלתי תלוי על‬ ‫קבוצת הניסוי לאורך זמן כדי לבדוק אם יש קשר בין המשתנה הבלתי תלוי והמשתנה התלוי. אם‬ ‫הוחלט לבדוק את השפעת שיטת הלימוד עם בדידים, באים לשתי כיתות א' ומחלקים אותן‬ ‫באופן רנדומאלי. קבוצה אחת מלמדים לפי שיטת הבדידים וקבוצה שנייה לפי שיטה בלי‬ ‫בדידים, ובודקים לאורך זמן את ההתפתחות שלהם בחשבון . איזו קבוצה התקדמה יותר‬ ‫בחשבון. כאשר משתדלים לנטרל את כל המשתנים האחרים – לתת אותן כיתות, אותם מורים‬ ‫וכד' כדי לנטרל את המשתנה הבלתי תלוי. בשיטת אורך בודקים לאורך זמן את‬ ‫ההתפתחות או השוואה בין שתי נקודות זמן או יותר, במחקר רוחב בודקים‬ ‫נקודת זמן אחת.‬ ‫המומלץ הוא שילוב בין שתי הגישות – הגישה הנומותטית והאידיוגראפית.‬ ‫הקשרים של התפתחות- כולם משפיעים על ההתפתחות :‬ ‫1. ההקשר הביולוגי- להקשר זה ٣ אלמנטים‬ ‫1.המורשת האבולוציונית המשותפת לכול בני האדם.‬ ‫2.הירושה הגנטית האישית.‬ ‫3.פעילות הגומלין בין הגנטיקה לסביבה.‬ ‫2. הסביבה הקרובה- המשפחה כמערכת, ביה"ס וכד', השפעה מהדינאמיקה של‬ ‫המשפחה.‬ ‫3. ההקשר החברתי כלכלי‬ ‫4. ההקשר התרבותי‬
  • 11. ‫11‬ ‫5. האינטראקציה בין ארבעת ההקשרים.‬ ‫שתי תיאוריות התפתחות קוגניטיבית‬ ‫תיאורית עיבוד המידע – הקבלה למחשב, המוח מקבל מידע מהסביבה ומעבד אותו. התיאוריה‬ ‫אומרת שהילד תמיד מקבל מידע מהסביבה וכך המערך הקוגניטיבי מתפתח. היכולת הקוגניטיבית =‬ ‫המוח מתפתח באמצעות זה שהוא מאחסן מידע, מארגן ומעבד אותו, וכך היכולת הקוגניטיבית‬ ‫מתפתחת. המוח מעבד את המידע שהוא מקבל דרך החושים השונים וכך הוא מתפתח, וכך‬ ‫מתפתחת היכולת הקוגניטיבית. גישה זו אינה קשורה בגיל של הילד, כלומר אתה יכול להביא ילדים‬ ‫בגיל 01. יש כאלה שלא הייתה להם הזדמנות להיחשף למידע מול כאלה שהייתה להם הזדמנות‬ ‫להיחשף למידע ואתה תמצא הבדלים רבים, משום שלאלה שהיו חשופים היה תהליך של עיבוד‬ ‫מידע. גישה זו אומרת שרמת ההתפתחות קשורה בכמויות וברמת המידע שהמוח מעבד.‬ ‫תיאוריית ההתפתחות בשלבים של פיאז'ה- גישה מקבילה ומתחרה לגישה הנ"ל והייתה‬ ‫דומיננטית יותר ילדים נעים בשלבים שהשינוי שחל הוא איכותי ומתבטא בדרך החשיבה, הלמידה,‬ ‫והבנת העולם. לפי תיאוריה זו יש שלבי התפתחות קשורים בזמן, בגיל. גישה זו אומרת‬ ‫שההתפתחות הקוגניטיבית מתרחשת בשלבים שהם תחומים בזמן- לכל תקופה התפתחותית יש‬ ‫שלב, הבשלה- הבשלה קשורה בזמן, המוח מבשיל עם הזמן כמו כל האיברים שלנו בגוף, ובכל גיל‬ ‫יש רמה אחרת של הבשלה. לפי הגישה הראשונה )עיבוד מידע( נושא הגיל לא חשוב, נושא ההבשלה‬ ‫לא חשוב. מה שחשוב הוא רמת החשיפה למידע. לפי הגישה של פיאז'ה הקליטה של המידע קשורה‬ ‫בהבשלה, וההבשלה קשורה בגיל, ולכן בגישה זו קיים גורם חשוב והוא המבנה הקיים‬ ‫ולא רק הסביבה שמעבירה את החומר למוח, אלא באיזו מידה יש למוח מוכנות לקלוט את‬ ‫החומר, המידע הזה, וזה תלוי בהבשלה והבשלה תלויה בגיל.‬
  • 12. ‫21‬ ‫השלבים קיימים בפוטנציאל הגנטי שלנו מראש כמו שטמון בתוך הגנטיקה לאיזה גובה אני אגיע ומה‬ ‫צבע העיניים שלי. לפי גישה זו בהתפתחות האנושית טמון המידע הזה של השלבים שהילד יעבור ,‬ ‫ולכן הטענה היא שכל הילדים בעולם יעברו את אותם השלבים באותו סדר, כי יש להם את אותו‬ ‫מטען גנטי.‬ ‫ההנחות של גישות ההתפתחות בשלבים:‬ ‫רמת הבשלות בכל שלב היא אחרת. מכאן נובע שתורת השלבים מאמינה ב:‬ ‫1. מבנה גנטי אוניברסאלי – לכל הילדים בעולם יש מבנה כזה.‬ ‫2. גבולות הזמן לכל שלב – לכל שלב יש את הזמן שלו – כל שלב תחום בזמן מסוים והמעבר‬ ‫משלב לשלב הוא עניין של הבשלה .שלב אחד מושפע מהשלבים שקדמו לו ומשפיע בהמשך.‬ ‫3. הבדלים איכותיים בין השלבים - כל שלב שונה מקודמו מבחינה איכותית ולא כמותית.‬ ‫4. אי אפשר לדלג על שלבים )ילד לא יתחיל ללכת לפני שידע לזחול(.ויש חשיבות לשלבים‬ ‫מוקדמים יותר. אי אפשר להאיץ שלבים צריך לחכות שהמערכת תהיה בשלה ורק אז ללמד‬ ‫אותו. בנוסף, ילד יכול לסבול מפיגור סביבתי כי לא קיבל גירויים מתאימים לשלב ההבשלה שלו,‬ ‫הוא יכול לאחר אבל לא לדלג. להבדיל מתיאורית השלבים בתיאוריית עיבוד המידע הילד יתקדם‬ ‫בהתאם לכמות ולרמת הגירויים שייחשף אליהם. עפ"י גישה זו אפשר להסביר למה יש ילדים שיש‬ ‫להם יכולות הרבה יותר גבוהות ממבוגרים מסוימים כי הם נחשפו ללמידה יותר ממבוגר ולכן הרמה‬ ‫הקוגניטיבית שלהם עלתה על של המבוגר.‬ ‫5. לכל שלב קיימת תקופה קריטית אוניברסאלית. – ההנחה שיש תקופה קריטית, כלומר זמן‬ ‫בו לילד יש מוכנות גבוהה לפתח משהו ספציפי. )זמן ספציפי=זמן קריטי(. אנו יודעים‬ ‫שעד גיל 7 ילד יכול לקלוט את המבטא של שפת האם, יש תקופה קריטית שבה הוא מסוגל לתפוס‬ ‫את המבטא ואם יפספס תקופה זו לא יצליח כי עברה התקופה הקריטית שבה יכול היה לתפוס את‬
  • 13. ‫31‬ ‫המבטא. המונח תקופה קריטית נכון לגבי התפתחות מוטורית, קוגניטיבית, רגשית, אך מחקרים‬ ‫מראים שפיצוי עבור מיומנות שלא נרכשה בתקופה הקריטית , בשלושת התחומים, בהשוואה הכי קל‬ ‫היה לפצות על ההתפתחות המוטורית, אח"כ ההתפתחות הקוגניטיבית והאחרון הוא הרגשית.‬ ‫הנושא הרגשי בשלב מוקדם הוא מאוד קריטי בהמשך החיים והפיצוי בו הוא כמעט‬ ‫בלתי אפשרי . ככל שיש יותר דמויות שיספקו לילד את צרכיו הרגשיים כך בריאותו תהיה טובה‬ ‫יותר . ככל שהשלב מוקדם יותר חשיבותו רבה יותר- הילד הוא כמו קיר שהיסודות שלו יותר‬ ‫חשובים מהשורות העליונות.‬ ‫החוקרים שנקטו בגישה של התפתחות בשלבים: פיאז'ה )התפתחות קוגניטיבית בשלבים(,‬ ‫פרוייד )התפתחות רגשית בשלבים(, אריקסון )ההתפתחות הפסיכולוגית חברתית בשמונה שלבים(,‬ ‫קוהלברג )התפתחות מוסרית בשלבים(. ג'ון בולבי )תיאורית ההתקשרות הרגשית(.‬ ‫תיאוריות מנוגדות: התיאוריות הדוגלות בהתפתחות הדרגתית תיאוריית עיבוד המידע,‬ ‫תיאוריית הלמידה החברתית, )סקינר(. - התיאוריה של הלמידה )הצטברות של ידע( נוגדת‬ ‫לתיאוריה של השלבים. לפי ההתפתחות ההדרגתית אין לזמן משמעות מיוחדת. אין תקופות‬ ‫קריטיות.‬ ‫תיאוריית הלמידה החברתית )הדרגתית( סקינר –הלמידה מבוססת על שני סוגי התניות:‬ ‫התניה קלאסית )לגרום לילד לפחד מאש( והתניה אופרנטית )חיזוק חיובי(- למידה באמצעות מודל‬ ‫חיקוי. גישת הלמידה החברתית לא מסתמכת על שלבים היא מתייחסת ללמידה כמשהו‬ ‫הדרגתי, שלא קשור בזמן, בתקופה קריטית . זו לא גישה של שלבים אלא של התפתחות‬ ‫הדרגתית, שאומרת שיש הצטברות של למידה שלא קשורה בגיל. למידה זו היא בכל התחומים-‬ ‫קוגניטיבי, רגשי, מוטורי.‬
  • 14. ‫41‬ ‫הילד לומד לפי שתי צורות למידה :למידה שמבוססת על התניה קלאסית ולמידה שמבוססת על‬ ‫התניה אופרנטית.‬ ‫התניה קלאסית – מלמדים לפתח רגשות שאנו רוצים שהילד ירגיש כשהוא מקבל גירוי נתון. לפי‬ ‫גישה זו הילד נולד לוח חלק )טבולראסה( ואני מלמד אותו מה שאני רוצה. פחד, אהבה, משיכה הם‬ ‫תגובות שהם רפלקס. אנו מצרפים לרפלקסים אלה גירויים שמקבלים את אותן התכונות מהרפלקס –‬ ‫על זה בנוי העיקרון של ההתניה הקלאסית. העיקרון הוא שבהתפתחות הילד אנו מעוניינים לפתח‬ ‫אצל הילד רגשות מסוימים- שיאהב דברים שאנו רוצים שיאהב, שיפחד מדברים שאנו רוצים‬ ‫שיפחד מהם- שיפחד מאש- כאן נכנסת ההתניה הקלאסית.‬ ‫התניה אופרנטית- אני רוצה ללמד את הילד לבצע התנהגות אופרטיבית שאנו מעוניינים בה –‬ ‫שיסדר את המיטה, שיכין שיעורים, שיקרא ספר- אנו נלמד אותו את זה דרך חיזוקים חיוביים. ניתן‬ ‫חיזוק חיובי להתנהגות שאנו מעוניינים שיראה יותר, ועונשים להתנהגויות שאנו לא רוצים שיראה,‬ ‫כך אנו מעצבים את ההתנהגות של הילד. – כמו שיטת האסימונים לעיצוב התנהגות. בשיטה זו יש‬ ‫בעיה כי החיזוק יכול ליצור תלות. אני אקרא ספרים רק אם אקבל כסף. סקינר ניסה לצאת מהתלות‬ ‫הזו ע"י כך שאמר שלא חייבים לתת כל יום חיזוק אלא לפעמים כן ולפעמים לא, כך אפשר לשמר את‬ ‫ההתנהגות החיובית ללא התלות.‬ ‫תיאורית ההתקשרות הרגשית – ג'ון בולבי טען גם כן שההתפתחות נעשית בשלבים וקיימת‬ ‫תקופה קריטית בהתפתחות הרגשית של הילד. הוא טען שההתפתחות הרגשית תלויה בקשר‬ ‫של האם עם התינוק. התקופה הקריטית אצל בולבי היא מגיל 3-0 . אם האם מצליחה להיות‬ ‫דמות מיטיבה עבור הילד. הילד יתפתח רגשית בצורה נאותה ובריאה, ואם האם תיכשל להיות דמות‬ ‫מיטיבה ולא תפתח התקשרות רגשית בטוחה עם הילד אז יש פתולוגיה. אם האם תצליח להיות‬
  • 15. ‫51‬ ‫זמינה עבור הילד כשהוא במצוקה ותצליח להרגיע אותו, ככל שחוויה זו תחזור על עצמה כך יפתח‬ ‫בריאות נפש יותר טובה = תיאוריית ההתקשרות הבטוחה. )פ ת ול וגיה = כאשר יש התקשרות‬ ‫לא בטוחה נוצר קושי בהסתגלות .(‬ ‫התפתחות קוגניטיבית‬ ‫פיאז 'ה )0891-6981( - הנחות היסוד של פיאז'ה: הבשלה והתנסות:‬ ‫•מאפיינים ביולוגיים מגבילים הופעת כשרים קוגניטיביים .)יש הבשלה, אי אפשר לקפוץ שלבים(.‬ ‫•התנסות פעילה עם העולם חיונית להתפתחות קוגניטיבית. )הקוגניציה מתפתחת מתוך‬ ‫ההתנסות. הילד לומד מתוך ההתנסות. ילד שלא חשוף לשפה לא ידע לדבר אפילו שיש יכולת(.‬ ‫•האמין באינטראקציה כמנוף להתפתחות )אינטראקציה בין הסביבה למבנה המולד. לא מספיק‬ ‫רק יכולת מולדת צריכה להיות גם גרייה – סביבה שתעזור בהתפתחות, כלומר צריך שיהיה‬ ‫פוטנציאל מולד וגם סביבה שתספק גרייה(.‬ ‫•אוניברסאליות השלבים )כל הילדים בעולם עוברים את אותם השלבים בהתפתחות פחות או‬ ‫יותר באותם הגילאים(.‬ ‫• ילדים בונים את עולמם , כופים סדר על החומר הגולמי.‬ ‫•הילד מגלה את הידע ולא אמור לקבל אותו באופן דידקטי.‬ ‫להנחות יסוד אלו יש השלכות על החינוך.‬ ‫פיאז'ה עסק בהתפתחות הקוגניטיבית של הילד מינקות ועד בגרות. התיאוריה שלו נבנתה על‬ ‫תצפיות שהוא ערך לגבי ילדים. לטענתו, הילד נולד עם מבנה של פוטנציאל מולד, וההתפתחות היא‬ ‫תוצר של האינטראקציה בין הפוטנציאל המולד לבין ההתנסות שלו על הסביבה. ההתפתחות‬
  • 16. ‫61‬ ‫הקוגניטיבית מתרחשת מתוך התנסות. הילד מגיע למסקנות מתוך ההתנסות שהוא עורך והחשיבה‬ ‫מתפתחת דרך ההתנסות. = הסקת מסקנה מהתנסות פיאז'ה טען שהאדם הוא אורגניזם פעיל‬ ‫ויש בו סקרנות ללמוד )הילד הוא פעיל וקונסטרוקטיבי. הוא סקרן ובעל כושר המצאה(. יש כאן‬ ‫הנחת יסוד שהתינוק מיסודו הוא אקטיבי ולא פסיבי. הוא מתנסה ובעקבות ההתנסות‬ ‫מסיק מסקנות. הוא יחקור, יגלה, ידון וכך מתפתחת חשיבה עצמאית, אקטיבית.‬ ‫ההתפתחות לפי שלבים, לכן לפיו ההבשלה היא זו שתקבע את הרמה הקוגניטיבית של הילד. הילד‬ ‫לא יכול לקפוץ שלבים, כי המערכת צריכה להבשיל המעבר משלב לשלב נקבע לפי הגיל =‬ ‫ההבשלה.‬ ‫אצל ילדים שהתפקוד שלהם נמוך מהפוטנציאל. מה שאנו רואים לא משקף את מה שהילד יכול, זה‬ ‫יכול לנבוע מחוסר גרייה קוגניטיבית, חי בסביבה ענייה מבחינת הגרייה האינטלקטואלית. אם‬ ‫הביצוע נמוך יחסית למה שאני מצפה מילד בגילו אני מסיקה שלא הייתה לו גרייה מספקת. הגרייה‬ ‫הניתנת לילד לא נמדדת בכמות אלא בהתאמה לגיל הילד.‬ ‫מה יכול לפתח את הקוגניציה שלנו?‬ ‫1.גרייה מתאימה. סביבה עשירה מבחינה אינטלקטואלית .‬ ‫2.פוטנציאל מולד )יש כאלה שמוכשרים בדבר מסוים לא כי למדו אותו אלא כי נולדו עם כישרון זה(.‬ ‫3.החלק הרגשי – יש ילדים שלא מראים פוטנציאל קוגניטיבי בגלל קושי רגשי. ילד שעסוק בחרדות‬ ‫ודאגות ופחדים זה מסית את הריכוז שלו ומשפיע על הזיכרון ועל התפקוד הקוגניטיבי.‬ ‫ארגון והסתגלות ומבנים קוגניטיביים:‬
  • 17. ‫71‬ ‫ארגון והסתגלות מנחים את ההתפתחות האנושית .בכל שלב התפתחותי הילד לא בהכרח‬ ‫מוסיף ידע. עיקר ההתפתחות הוא לא בתוספת ידע אלא ביכולת לארגן את החומר‬ ‫בצורה שונה ותוך כדי זה הוא עושה סדר מחדש. במהלך פעולה זו הוא מפתח מבנים קוגניטיביים‬ ‫מורכבים יותר. לדוגמא, הוא ידע בגיל 2-3 מונחים של כלב, חתול, ילד ילדה. ובגיל 5 ידע למיין‬ ‫אותם לפי קטגוריות. הוא עושה ארגון מחדש ‪ Reorgenization‬ארגון להסתגלות: תורשה וסביבה‬ ‫יוצרים מבנים קוגניטיביים. המבנה המולד באינטראקציה עם הסביבה. התאמה והטמעה מבטאים‬ ‫את האופן שבו ההתפתחות מתרחשת כאשר המבנה המולד בא באינטראקציה עם הסביבה ומטמיע‬ ‫את הגירויים ומתאים עצמו לגירויים החדשים. כאשר אנו מלמדים ילדים חיבור ٣+٣+٣=٩ הילד‬ ‫מטמיע את הכלל ומתאים את המערך הקוגניטיבי לתפיסת משמעות החיבור. אנו רוצים לעבור לשלב‬ ‫הכפל שבנוי על אותו היגיון ٣כפול ٣ =٩ – גירוי חדש שהמבנה מטמיע ואח"כ מתאים את‬ ‫עצמו לגירוי חדש שיבוא.)גירוי= הטמעה, התאמה שיוצרת מבנה חדש= גירוי חדש(. לכן פיאז'ה‬ ‫מדבר על גיל והבשלה. הילד לא יבין כפל לפני שיבין חיבור.‬ ‫הטמעה = שילב התנסות חדשה במבנים קיימים. לילד יש סכמות קיימות בראש וכאשר הוא נתקל‬ ‫בגירוי או בידע חדש הוא מכניס אותו לתוך הסכמות הקיימות. הוא מטמיע את הלמידה החדשה‬ ‫בתוך המבנים הקיימים.‬ ‫התאמה = כאשר המבנים הקיימים אינם מסוגלים להתמודד עם תופעה חדשה, קיימת התאמה של‬ ‫המבנים לגירוי החדש. המבנה משתנה ואז הוא יכול להכניס לתוכו ידע חדש.‬ ‫אם נותנים לילד בשלב מסוים גירוי שהוא לא מאתגר אז המבנה יטמיע אותו ולא יעשה התאמה, הוא‬ ‫לא ישתנה כי אין צורך שהמבנה ישתנה כדי להטמיע גירוי זה. כאשר נותנים גירוי שמחייב את‬ ‫המבנה להתאמץ= להתאים עצמו לגרייה החדשה אז המבנה משתנה, תהליך זה אומר שההתפתחות‬ ‫הקוגניטיבית מתבצעת באמצעות האינטראקציה בין המבנה המולד לבין הסביבה )הגרייה(.‬
  • 18. ‫81‬ ‫זה לא מקרה שמתחילים ללמד ילד לקרוא ולכתוב בגיל 6 כי לפני זה הוא לא בשל. המבנה לא‬ ‫מתאים לקלוט להטמיע קריאה בשלב מוקדם יותר ולכן להנחות היסוד של פיאז'ה יש השלכות על‬ ‫החינוך.‬ ‫כאשר מופר האיזון של האורגניזם קיימת שאיפה להתאזנות ואז מופעלים הטמעה‬ ‫והתאמה להשיג איזון זה.‬ ‫זה תהליך ההטמעה של הגירויים לתוך המבנה. כאשר המבנה יטמיע גירויים הוא לא יישאר אותו‬ ‫המבנה, הוא מתפתח ויוצר מבנה שני. המבנה השני נוצר ע"י הבשלה והתנסות.המבנה השני יתפתח‬ ‫בהתאם לגיל=הבשלה ולהתנסות. הילד יכול להישאר באותו המבנה אם לא תהיה התנסות= אם לא‬ ‫תהיה גרייה מתאימה. לאחר שהייתה הטמעה המבנה צריך להתאים עצמו לגירויים שנכנסו.‬ ‫שלבי ההתפתחות של פיאז'ה - דיבר על ٤ שלבים כאשר הוא טען שבכל שלב יש הבדל‬ ‫איכותי בילד.‬ ‫1. שלב סנסורי מוטורי – גיל ٠ - ٢ . )חושי-תנועתי( בגילאים אלו מתבצעות מס' התפתחויות:‬ ‫מכוון את התנועה – במשך שלב זה הוא מתחיל לשלוט בתנועה של הידיים - מושיט יד לתפוס‬ ‫חפץ. קשר עין-יד - הוא לומד לכוון את השליטה. מפתח את המושג שהוא נפרד‬ ‫מאובייקטים בסביבה- הוא מגלה שיש הפרדה בינו לבין החומר מסביבו.הוא יודע שהכיסא‬ ‫זה לא הוא, והוא יכול לפעול עליו, הכיסא נפרד ממנו, בודק את השפעתו על אובייקטים-‬ ‫בגיל שלושה חודשים הוא מתחיל לעקוב בעיניים אחרי גירוי נע, הוא מבין שהעצם יכול‬ ‫להתקיים ולכן יכול לעקוב אחריו. קביעות אובייקט )בגיל ٨-٩ חודשים(- שהאובייקט נשאר‬
  • 19. ‫91‬ ‫קיים גם אם הוא לא נקלט בחושים. אימא עדיין קיימת גם אם היא יצאה מהחדר והוא לא רואה‬ ‫אותה. חרדת זר- הילד מתחיל לפתח חרדה מהזר בגיל ٧ חודשים.‬ ‫٤ שלבים ישנם בניסויים קביעות אובייקט: ١.אינטראקציה בין הבשלה והתנסות.2. קיימת‬ ‫רציפות בצמיחה. 3. תלות בין השלבים. 4. התכוונות ) )‪Intentionality‬תוכנית שתינוק מוציא‬ ‫לפועל.‬ ‫השלב הקדם תפעולי – ‪ Pre Operations‬גיל 7-2 - בשלב זה הילדים רוכשים מס' יכולות :‬ ‫יכולת להשתמש בסמלים= חשיבה סימבולית- השפה היא שימוש בסמלים. אנו יודעים‬ ‫שהילד פיתח חשיבה סימבולית אם הוא רכש את השפה, משום שהשפה היא ייצוג סימבולי של‬ ‫האובייקט. גם אם הוא לא רואה אותו הוא יכול להגיד חתול זה מעיד על כך שיש ייצוג מנטאלי של‬ ‫המושג חלב. אגוצנטריות – הוא יכול לראות את הדברים רק מנקודת המבט שלו, ולא מנקודת מבט‬ ‫של האחר. לדוגמא כאשר משחקים עם ילד משני צידי השולחן הוא לא יכול לחשוב מה אנו רואים‬ ‫מהצד שלנו. הוא בטוח שאנו רואים מהצד שלנו מה שהוא רואה מהצד שלו.ילד אגוצנטרי לא יכול‬ ‫להיות אמפאטי. בשלב זה ילד לא מבין את חוק השימור. עדיין אין הבנה לחוקי האופרציות.‬ ‫אינו מבין את חוק השימור של החומר. הוא לא מבין שהחומר יכול לחזור לצורתו הקודמת )אינו מבין‬ ‫את חוק הרוורסיביליות(. פיאז'ה טען שילד בשלב הקדם תפעולי עדיין שופט לפי התרשמות של‬ ‫כמות ולא של כוונה. שופט לפי התוצאה ולא לפי הכוונה,‬ ‫ילד מגיל 7-6 ישפוט לפי הכוונה.‬ ‫ילד מגיל 5-4 ישפוט לפי הכמות.‬ ‫2. שלב התפעולים הקונקרטיים – גיל 21-7 ‪ - Cocrete Operations‬כאן כבר יש לילד‬ ‫את המיומנויות מהשלב הקודם, וויתור על אגוצנטריות, שימור כמות, משקל ומספר.‬
  • 20. ‫02‬ ‫1. היכולת לחשוב באופרציות מחשבתיות גמישות והפיכות.‬ ‫2. לאובייקט יש יותר ממימד אחד והוא יודע שמימדים אלה ניתנים להפרדה.‬ ‫3. מעבר ממידע חושי לשימוש בעקרונות לוגיים.‬ ‫4. הבנה של עקרונות השימור.‬ ‫•מבינים את מובן היחסיות- גדול מ, קטן מ.‬ ‫•יכולת אנליזה וסינתזה‬ ‫•ההבנה שעצמים יכולים להשתייך ליותר מקטגוריה אחת ) לכולם יש פרווה וכולם חיות בית(.‬ ‫•חשיבה עדיין מוגבלת לעצמים קונקרטיים כאן ועכשיו.‬ ‫•בגיל 8 מתחיל לצייר מפה.‬ ‫ניסוי בנושא אגוצנטריות קוגניטיבית כדי שהוא ידע שהידים הפוכות הוא צריך להסתכל על‬ ‫הדברים מהמקום שלי וזה וויתור על האגוצנטריות הקוגניטיבית. )יש הבדל בין אגוצנטריות רגשית –‬ ‫להבין את הרגש של האחר, לבין אגוצנטריות קוגניטיבית – היכולת להבין שלאחר יכולה להיות‬ ‫נקודת מבט אחרת, שהאחר יכול לראות משהו שונה ממני.(‬ ‫ניסוי בנושא חוק השימור :‬ ‫בגיל 6 יש הבנה של שימור כמות ומספר‬ ‫בגיל ٨ יש הבנה של שימור המשקל ויש לו יכולת לשרטט מפה אבל לפני זה לא יכול לעשות זאת.‬ ‫שימור כמות ומספר– ההבנה שגם אם החומר משתנה בצורתו החיצונית הכמות נשארת- לפני‬ ‫גיל 6 הוא שופט לפי הצורה ולא מעבר. לא מסוגל לחשוב שהכמות לא משתנה גם אם הצורה‬ ‫משתנה. לקטנים יותר אין יכולת לראות שהכמות נשארה זהה.‬
  • 21. ‫12‬ ‫בסוף השלב הקדם תפעולי ובתחילת השלב התפעולים הקונקרטיים הילד כבר מבין את‬ ‫המונח יחסיות - גדול מ, קטן מ, בהיר יותר, מה גדול ממה, מה ארוך יותר. מפתח את יכולת‬ ‫האנליזה והסינתזה- ילד מארגן את החומר בגיל 3 בצורה שונה מגיל 7. בגיל 7 רמת הארגון יותר‬ ‫מורכבת , כך למשל הוא יכול למיין חיות לקבוצות- משפחת הזוחלים, משפחת העופות. יש לו יכולת‬ ‫לעשות קטגוריזציה )למיין לפי קטגוריות( בגלל האנליזה והסינתזה, זו רמת ארגון יותר מתקדמת של‬ ‫החומר. ) אנליזה= לפרק את האובייקט לחלקים- לקח חתול וכלב ופרק אותם לתכונות. סינתזה =‬ ‫לאסוף את החלקים בחזרה- מה משותף להם – שניהם חיות בית( יכולת לחשוב באופן רב‬ ‫מימדי– ילד לפני גיל 7-6 לא יכול לחשוב על יותר ממימד אחד. הוא יכול לשים אדומים בצד‬ ‫וכחולים בצד )רק לפי צבע(. הוא לא יכול לחבר שני מימדים – קוביות אדומות וגדולות בצד וקוביות‬ ‫כחולות וגדולות בצד, רק בגיל 7.‬ ‫4 שלב התפעולים הקונקרטיים – ‪ – FORMAL OPERATION‬גיל 11 , 21 ומעלה‬ ‫•הילד משתמש במרחב יותר גדול של תפעולים קוגניטיביים.‬ ‫•מחשבה גמישה ודינמית.‬ ‫•נותן דעתו לבעיות היפותטיות.‬ ‫•חיפוש שיטתי אחר פתרונות.‬ ‫•חשיבה אבסטרקטית )מופשטת(‬ ‫הערכת תיאורית פיאז'ה התיאוריה הכי רחבה של התפתחות קוגניטיבית שנכתבה עד היום הזה.‬ ‫זו תיאוריה רחבה ומקיפה שפתחה פתח לאינסוף מחקרים בעולם, והיא עדיין נקודה להשוואה‬ ‫למרות שיש תהיות לגביה. מחקרים רבים מאשרים את הרצף ההתפתחותי שפיאז'ה הצביע עליו.‬
  • 22. ‫22‬ ‫ביקורת על התיאוריה: אין הסכמה לגבי הערכתו ליכולות הילדים, מחקרים מצביעים שהוא‬ ‫הנמיך את יכולתם. ילדים בגיל 5-4 שנים הראו יכולת שימור כשנטרלו את יכולתם בשפה. היום‬ ‫הילדים יותר חשופים.‬ ‫קיימת טענה שהמעבר משלב לשלב אינו דרמטי ופתאומי אלא יותר הדרגתי ואיטי. לפי‬ ‫פיאז'ה ילד בגיל 6 עושה דברים שונים מילד בגיל חמש וחצי. פיאז'ה קבע את הלמידה‬ ‫האקטיבית- שהילד צריך לגלות בעצמו ואנו כמחנכים צריכים לתת לילד את האפשרות , את‬ ‫ההתנסות , וזה בניגוד לתיאוריית הלמידה שטענה שהילד הוא טבולראסה וצריך‬ ‫להכניס לראשו ידע . קיימת טענה שאולי היכולת הקוגניטיבית של הילדים מקדימה את יכולתם‬ ‫המוטורית על כן השלב הסנסורי מוטורי אינו בהכרח משקף את היכולות הקוגניטיביות של הילד.‬ ‫אולי החשיבה של הילד מפותחת יותר מהתוצר שלו. יש ילד שמגיע לגיל 11 ועדיין לא‬ ‫מסוגל לחשוב במושגים אבסטרקטיים אלא במונחים קונקרטיים החושים צריכים לקלוט את הדבר‬ ‫כדי שיוכל להבין אותם, וכל דבר שלא נקלט בחושים הוא יתקשה לחשוב עליו, לכן מונח כמו‬ ‫צדק חברתי הוא מופשט ולא נקלט בחושים זה מונח אבסטרקטי ולא קונקרטי. פיאז'ה‬ ‫טען שיש עקרון של בשלות ולדעתו גם ילד שמתאמן ומתנסה בכל מיני דברים עדיין לא יקדים את‬ ‫השלב ההתפתחותי של עצמו. מצאו שאימון ילדים לפני הגיל שקבע פיאז'ה עזר בלימוד‬ ‫חוקי השימור.פסיכולוגים הוכיחו במחקר כי ילדי גן יודעים הרבה יותר ממה שפיאז'ה ייחס להם.‬ ‫וזה מעלה סימן שאלה לגבי חשיבות ההבשלה ) ‪ .( Maturation‬מחקרים אחדים גם סותרים‬ ‫את הקביעה כי ילדים יוצאים נשכרים יותר מלימוד לא מובנה של סביבתם מאשר הדרכה מובנית‬ ‫משום שהם יכולים לבחור את ההתנסות לה הם מוכנים. ילדי גן היו משוחררים מאגוצנטריות‬ ‫בניגוד למה שסבר פיאז'ה. נכון הדבר גם לגבי חוק שימור מספר. ילדים בגיל 4 כשלא הצליחו‬ ‫לספור שפטו את השורה שיש בה יותר עצמים באופן נכון.)לפי פיאז'ה ילד בגיל 4 לא בשל לחוק‬ ‫שימור מספר (. ההסבר להבדלים שנמצאו בין פיאז'ה לבין חוקרים מודרניים יותר הוא‬
  • 23. ‫32‬ ‫שפיאז 'ה השתמש יותר בשפה מופשטת במחקריו כמו "י ו ת ר פחות ", או "ג ד ול מ וקטן‬ ‫מ ", ואילו מחקרים חדשים בדקו זאת באופן קונקרטי תוך כדי משחק ללא שפה‬ ‫מילולית הילד העדיף למשל את השורה שיש בה יותר בלי שיאמר איפה יש יותר ,‬ ‫בשפה מילולית.‬ ‫פיאז'ה סבר שילדים חייבים לעשות משהו )אקטיביים( כדי להפיק יתרון ממגעי הגומלין שלהם עם‬ ‫סביבתם.‬ ‫האם עקרונות החשיבה הלוגית של פיאז 'ה אוניברסאליים ? פיאז'ה סבר שכן. מאחר והם‬ ‫מבוססים על מגעי הגומלין בין ילדים מבנים מולדים לבין העולם הפנימי שלהם. קביעה זו כנראה‬ ‫נכונה עד השלב האופרציונלי קונקרטי ואינה מדויקת לגבי האופרציות הפורמאליות.‬ ‫היגיון מערבי והיגיון מזרחי.‬ ‫התיאוריה של קוהלברג הגיע אחרי פיאז'ה בשנות ה-08-07 . הוא הממשיך של פיאז'ה בצורה‬ ‫מסוימת. קוהלברג עשה מחקרים באוניברסיטת הרווארד בארה"ב.‬ ‫התחום שבו הוא עסק הוא ההתפתחות המוסרית והשיפוט המוסרי – ‪. Moral Reasoning‬‬ ‫איך ומתי הילד רוכש את כללי המוסר: מה מותר מה אסור, איך לעשות ולמה? במחקר הוא מצא שמי‬ ‫שביקש לדחות סיפוק, היה מוכן לסבול ולקבל תוצאה יותר טובה היו אלו שהשיגו ציונים טובים‬ ‫יותר בלימודים בגיל ביה"ס היסודי.‬ ‫קוהלברג קיבל את הנחות היסוד של פיאז'ה במובן שההתפתחות המוסרית היא כמו ההתפתחות‬ ‫הקוגניטיבית. היא נקבעת עפ"י עקרון ההבשלה ההתפתחות המוסרית תלויה בהבשלה של‬ ‫המערכת ושל גיל הילד ולא מיוחסת ללמידה חברתית.‬
  • 24. ‫42‬ ‫לפי קוהלברג יש 3 רמות של התפתחות מוסרית כאשר בתוך כל רמה יש שני שלבים :‬ ‫1. הרמה הקדם קונבציונאלית ‪ Pre Conventional‬גיל 7-4 - השיפוט הוא מה מוסרי ומה‬ ‫לא, נשען על המחשבה של פרס ועונש אתה מקבל עבור ההתנהגות פרס או עונש. זה לא קשור‬ ‫לחינוך של ההורים אלא להבשלה. זהו עניין קוגניטיבי מתבשל ללא קשר לחינוך או השפעת‬ ‫הסביבה. בנוסף ההבשלה היא כלל אנושית ולא יהיו הבדלים בין תרבויות.‬ ‫2. הרמה הקונבנציונאלית – ‪ Conventional‬גיל ٧ - ٢١ - השיפוט נקבע לפי נורמות‬ ‫חברתיות, באיזו מידה המעשה מקובל או לא מקובל. מי שלא מתנהג עפ"י הנורמות הוא לא‬ ‫מוסרי. התנהגות מוסרית = שמירה על נורמות חברתיות. הילד משקיע הרבה מאמץ בליישר קו‬ ‫עם המערכת.‬ ‫יש אנשים שנתקעים בשלב מסוים = פיקסציה.‬ ‫3. הרמה הפוסט קונבנציונאלית – ‪ Post Conventional‬גיל 21 ומעלה- מה שקובע אם‬ ‫הדבר מוסרי הוא המצפון האישי והערכים האישיים שהאדם מפתח ושברוב המקרים‬ ‫יכולים דווקא להתנגד למקובל, לנורמה. הערכים הכלל אנושיים הם אלה שקובעים את‬ ‫המוסריות. בגיל 31 הילד מתחיל לחשוב במונחים של ערכים עצמיים. יש לו ערכים משלו שיש‬ ‫בהם ביקורת , עקרונות, תפיסות הוא עורך ביקורת על מה שיש. זה קשור בהתפתחות‬ ‫הקוגניטיבית – חשיבה מופשטת. רק 04 אחוז מהאנשים מגיעים לשלב השלישי. רוב‬ ‫האנשים נמצאים בשלב השני. אנשים לא לוקחים סיכון כי הם לא רוצים להיות נגד הרוב. אנשים‬ ‫שכן יוצאים נגד הנורמה החברתית הם אלה הרואים את הערך מעל המוסכמה של החברה.‬ ‫דוגמאות: - במצבי מלחמה רוב האנשים שופטים את הצד שלהם כמוסרי, מעט אנשים הלכו בניגוד‬ ‫לנורמה ולחשיבה הקולקטיבית והעמידו את הערך האנושי מעל הערך הלאומי של הקבוצה. – אדם‬
  • 25. ‫52‬ ‫שמערער על המוסכמה שאסור לקיים יחסי מין לפני הנישואין משום שהוא דוגל בחופש הפרט שהוא‬ ‫ערך גבוה יותר הוא יכול להיות במקום של הרמה הפוסט קונבנציונאלית.‬ ‫אישיות ומגדר בגישות השונות‬ ‫הגישה הפסיכואנליטית: פרויד תחם את השלב האדיפאלי כתחילת הדרך בה מתפצלים‬ ‫ההבדלים האישיותיים בין גברים ונשים, בעיקר סביב התסביך האדיפאלי: חרדת הסירוס אצל הגבר‬ ‫וקנאת הפין אצל האישה. היעדר פתרון לקנאת הפין מוליד שלוש תכונות באישיות האישה:‬ ‫פסיביות המשתקפת בשפה במילה ‪ Impregnate‬כאשר ההנחה היא כי הכניסה להיריון מסמלת את‬ ‫פתרון קנאת הפין , במיוחד כאשר נולד בן זכר.‬ ‫מזוכיזם: המשתקף בשפה במילה ‪ Penetrate‬המרמז על כאב גם בחדירה המינית, כמו גם בכניסה‬ ‫להיריון.‬ ‫מצפון לא בשל: אצל האישה לא מתקיימת הזדהות מלאה , על כן פרויד סבר כי לא מתפתח סופר‬ ‫אגו שלם.‬ ‫לפי פרויד ההבדלים נובעים מההבדל הפיזיולוגי כשהמוקד הוא באיברי המין. פרויד טען שהאישיות‬ ‫של הגבר ושל האישה מושפעים מהאנטומיה שלהם. הגבר ע"י יוזמה אקטיבית, האישה ע"י פסיביות,‬ ‫עמימות ומזוכיזם. לפי התיאוריה הזו ישנה תפיסה שהגבר אמור להיות יוזם, חודר, והאישה היא זו‬ ‫שמקבלת- הפאסיבית.‬ ‫המצפון של האישה פחות חזק, בגלל שתהליך ההזדהות יותר מורכב היא עוברת מהאימא‬ ‫לאבא וחזרה לאימא, ולכן הסופר אגו , המצפון יותר חלש.‬
  • 26. ‫62‬ ‫אריק אריקסון: אריקסון הדגיש את המבנה של הרחם כמוקד התהוות האישיות הייחודית של‬ ‫האישה לעומת הגבר, זאת בניגוד לפרויד ששם דגש על קנאת הפין. הרחם ערוכה לקבל, לקלוט‬ ‫ולהגן על העובר. בחלק זה מחויבות ביולוגית, רגשית ומוסרית לגידול הילד.‬ ‫באחד ממחקריו הידועים אריקסון מצא כי בנים ובנות שיחקו בגן באופן שונה: בנות נטו ליצור‬ ‫מרחבים עגולים וסגורים מקוביות, כשבתוך המרחב הוצבו אנשים בעמדה נייחת ונינוחה )למשל‬ ‫ישבו(, בנים במקביל יצרו מרחבים פתוחים ומגדלים, עם תנועתיות רבה )דוגמא מכוניות ומפלים(.‬ ‫במונחים של אריקסון בנות ציירו את המרחב הפנימי ואילו בנים את המרחב החיצוני .‬ ‫עוד הבחין אריקסון כי כאשר הבנים פלשו למקומות הסגורים של הבנות, הבנות לא כעסו. אריקסון‬ ‫הדגיש את האנרגיה הטמונה ברחם כמקום ששומר חיים. בזמן שפרויד ראה בחדירה אל האישה‬ ‫כבקשה מזוכיסטית, אריקסון ראה זאת כחלק מהאנושות, כחלק מהחיים.‬ ‫ננסי צ'ודורוב: ביקשה לשלב בין הגישות הפסיכואנליטיות, חברתיות ופמיניסטיות.‬ ‫היא טענה שאימהות מעבירות חוויות שונות לבנים ובנות, לבנות הן מעבירות את תפקיד האימהות‬ ‫ואילו לבנים היא מעבירה את תפקיד האימהות כנחות. הילד הזכר מפתח קשר מאוד חזק עם האם,‬ ‫בכדי שיוכל לפתח זהות גברית עליו להדחיק את ההתקשרות עם אמו, על כן הוא חייב להמעיט‬ ‫בערכה. מאחר וברוב התרבויות האב מרוחק, הילד עושה אידיאליזציה לדמות האב. כל דבר‬ ‫המקושר לזכריות הופך אידיאלי ‪ . Superior‬ריחוק הגברים מחליש עוד יותר את יכולתם להתקשר.‬ ‫בשלב הבגרות הגבר מבקש לעצמו אישה לצרכי אהבה וחום, נשים ,לעומת זאת, מבקשות לעצמן‬ ‫צורך אחר, הן מחפשות לממש את הצורך בקשר, אהבה והתקשרות. המוצא ממעגליות זו היא‬ ‫להניע גברים לטפל בתינוקות, מה שיאפשר תיקון בתפיסתם את מעמד האישה.‬ ‫התפיסה הסוציו ביולוגית )דרווין(: רואה בתזה של דרווין של "הבחירה הטבעית " )‪Natural‬‬ ‫‪ (Selection‬נכונה להישרדות ביולוגית וגם תואמת התנהגות חברתית. לפי תפיסה זו, התנהגויות‬ ‫המבטיחות את המשכיות המין האנושי שרדו ואחרות לא. כך האם היא המטפלת בתינוק כי היא זו‬
  • 27. ‫72‬ ‫שהשקיעה מאמץ בהבטחת קיומו. המאמץ מושקע בשני אופנים: האם תרמה את הביצית היקרה שלה‬ ‫מול מיליוני תאי הזרע שפולט הגבר )פעם בחודש מול מיליוני זרע בכל פליטה(. – ההיריון והלידה‬ ‫הם השקעה משמעותית של האם. בעצם האבהות של הגבר היא תיאורטית, האימהות של האם היא‬ ‫בטוחה.‬ ‫תיאוריה זו מתייחסת להבדלים נוספים באישיות הגבר והאישה: - ריבוי הזרע של הגברים מעודד‬ ‫להיות עם יותר מבת זוג אחת, מטרת האישה לעומת זאת היא לשמר ולהגן על הביצית האחת‬ ‫והיחידה שלה. – רוב בעלי החיים הזכרים מתחרים בינם ובין עצמם על הנקבה והיא בוחרת את הזכר‬ ‫להזדווגות. היחס של רבים מול מעטות יכול להסביר את הצורך של גברים בפיתוח גוף ואלימות‬ ‫כלפי נשים.‬ ‫תיאוריית ההתפתחות הקוגניטיבית: הגישה הקוגניטיבית טוענת שיש לנו סכמות‬ ‫קוגניטיביות בראש של מה זה גבר ומה זה אישה, והסכמות קובעות את היחס והחינוך‬ ‫לצורת גדילת הבנים והבנות, וכך מתקיימים הבדלים בין המינים. תיאוריה זו רואה בלמידת‬ ‫התפקיד המגדרי כחלק מההתפתחות הקוגניטיבית הרחבה. בגיל 5-4 הילד מבין ששייכות‬ ‫מינית אינה משתנה )‪ .(Gender Consistency‬הבנה זו של קביעות השייכות המינית הופכת להיות‬ ‫חלק מהזהות האישית, בהתאם נבחרים דפוסי התנהגות תואמי מין, אלו מחזקים את השייכות,‬ ‫צובעים אותה כנכונה, כהולמת. הילדה למשל, מפתחת תחושה חיובית כלפי הנשיות שלה, היא‬ ‫מקשרת את תפיסתה עם עצמה, עם הערכים החברתיים והתרבותיים בסביבתה , מה שמאפשר לה‬ ‫הסתגלות בחברה. הלמידה של התפקיד המיני לא באה מבחוץ, אלא מתוך הילד.‬ ‫תיאוריית הלמידה החברתית: ההבדלים בין המינים מתבטאים בתפקידים בחינוך, בחירת‬ ‫הצעצועים והצבעים ע"י ההורים, מכוונים מראש לדפוס התנהגותי/אישיותי מסוים, ומכאן לטענת‬ ‫התיאוריה זה מקור השוני. הורים מגדלים בנים ובנות באופן שונה, כבר בתקופת ההיריון, בבחירת‬
  • 28. ‫82‬ ‫הצבעים השונים לתינוק . התינוק קולט את התפקיד המיני ולומד את ההתנהגויות ההולמות את אותו‬ ‫התפקיד. מכאן שניתן לשנות תפקידים באמצעות חינוך שונה, כמו גם שינוי במודלים של הזדהות‬ ‫לבנים ולבנות.‬ ‫התיאוריות הפמיניסטיות: התנגדו לטענה של פרויד שלאישה מצפון יותר חלש משל הגבר.‬ ‫הערכים של בנים ובנות תלויים בערכים חברתיים. אם מגדלים בנים ובנות באותה דרך ללא אפליה‬ ‫אז הבנות לא יהיו שונות מהבנים. קרול גיליגן טענה שהתיאוריות הפסיכולוגיות נבנו מנקודת מבט‬ ‫של גברים, וכלליהן נכפו על נשים, דוגמת טענתו של פרויד כי התסביך האדיפאלי הוא במרכז‬ ‫התפתחות האדם ופתרונו בסופר אגו, הפגום כביכול אצל נשים. לורנס קוהלברג נשען במסקנות‬ ‫המחקר שלו על מדגם של גברים בלבד. קוהלברג מצא כי גברים נמצאים ברמת מוסריות גבוהה יותר‬ ‫מנשים. גיליגן חזרה על המחקר של קוהלברג, כאשר היא משווה את תשובות הנשים לגברים‬ ‫)בסיפור על יוסף ואשתו החולה(, היא מצאה בניגוד לקוהלברג, כי גברים נשענים בשיפוטם על‬ ‫פרספקטיבה של צדק ואילו נשים נשענות בשיפוטן על פרספקטיבה של קשר ודאגה לזולת. יוסף‬ ‫אוהב את אשתו והוא יאבד את הקשר אם לא ישיג את התרופה. לדעתה השיפוט במונחים אלה הוא‬ ‫לא פחות מוסרי. כלומר נשים מתייחסות לקשרים וגברים לחוקים . גיליגן המשיכה וטענה ,‬ ‫בדומה לננסי צ'ודורוב, כי זהות גברית מבוססת על נבדלות. קיים צורך בניתוק מהאם על-מנת‬ ‫לגבש זהות גברית. זהותן של נשים בנויה על המשך הקשר עם האם. הזהות המינית הגברית מאוימת‬ ‫ע"י אינטימיות, ואילו הנשית מאוימת ע"י היפרדות. לכן גם לנשים הפרידה יותר קשה מאשר‬ ‫לגברים.‬ ‫גיליגן הציעה תיאוריה חליפית להתפתחות המוסרית על פיה, קיימים שלושה שלבים:‬ ‫הדאגה להישרדות של העצמי , הדאגה והאחריות לאחר , והדאגה לעצמי ולאחר כשתי יחידות‬
  • 29. ‫92‬ ‫קשורות. המחקר נגע לשאלת נשים אשר היו בהריון בן חודשיים לשלושה חודשים ורצו לעשות הפלה‬ ‫. גיליגן ביקשה לדעת את המניע לפעולה.‬ ‫- נשים שענו שהפלה היא מתוך דאגתן לבריאותן ועתידן המקצועי השתייכו לרמה הראשונה )דאגה‬ ‫לעצמי, הישרדות עצמית(, אלו שדאגו לילד ולמצבו השתייכו לרמה השנייה )דאגה ואחריות לאחר(,‬ ‫לקבוצה השלישית השתייכו נשים שהביעו הן דאגה לעובר והן רגשות אשם על המגבלות שהוא‬ ‫יכניס לחייהן כלומר, רגשות בו זמניים לעצמן ולילוד. עוד טענה גיליגן כי קול האישה שונה‬ ‫מקולו של הגבר כיוון שהוא מתמקד ביחסים , מה שבולט על רקע סביבה המדגישה את הנפרדות,‬ ‫את הגבולות בין אנשים."גברים סבורים כי בכך שהם מכירים את עצמם הם גם מכירים את האישה,‬ ‫ושמספיק לנשים שיכירו את האחר בכדי שיהיו בקשר עם עצמן " )סוקרטס(‬ ‫גישות פמיניסטיות : נחלקות לגישות מתונות וקיצוניות. הגישות הקיצוניות טוענות שעצם‬ ‫ההיריון, הלידה והטיפול בתינוק מהווה מגבלה בפני נשים ולכן יש למצוא מוצא למכשול זה. הגישות‬ ‫המתונות רואות בנשים שכבה חברתית מקופחת שצריך לדאוג ולקדם את מעמדה בחברה. הגברים‬ ‫מקבלים תפקידים פוליטיים וכלכליים ושולטים בכך בסדר החברתי, הנשים מתמקדות בקשרים‬ ‫בילדים ובמשפחה. החוק מגן על הגברים כיוון שהם אלו שמחוקקים אותם. הגישות המתונות‬ ‫מסכימות עם גישת הלמידה החברתית, על פיהן למידת תפקיד המין מוכתב ע"י החברה )הטובים‬ ‫לטייס והטובות לטייסים(. גישות אלו הולידו תנועות אשר ביקשו לחזק נשים באסרטיביות וקבלת‬ ‫תפקידים משפיעים בחברה.‬ ‫התיאוריה הפסיכואנליטית של פרויד- ההתפתחות הרגשית ,האישיות או ההתפתחות‬ ‫הפסיכולוגית‬
  • 30. ‫03‬ ‫אבי התיאוריה הוא פרויד. נולד ב- 6581. פרויד כמו פיאז'ה טען ש ההתפתחות הרגשית‬ ‫מתנהלת בשלבים . כל הכללים החלים על ההתפתחות בשלבים חלים גם על התיאוריה של פרויד:‬ ‫ההתפתחות תלויה בגיל , הילד עובר משלב לשלב בהתאם לגיל שלו וזו סכימה אוניברסאלית. כל‬ ‫שלב בנוי משלב שלפניו, וילד לא יכול לקפוץ שלבים. ככל שהשלב מוקדם יותר הוא חשוב יותר‬ ‫בתחום התפתחות האישיות ומהווה בסיס להתפתחות האישיות. ההנחה היא שאם יש לנו בעיה‬ ‫בשלב המוקדם של ההתפתחות הדבר משפיע על כל מבנה האישיות. מסקנה לפי התיאוריה הזו, אם‬ ‫אנו רוצים לגדל ילד בריא בנפשו צריך להשקיע בשלבים המוקדמים של ההתפתחות. פרויד הרחיק‬ ‫לכת ואמר שהאישיות קיימת כבר בגיל 6 וכל מה שיבוא אח"כ זה פחות חשוב, זה רק עיצוב, כי‬ ‫בסיס האישיות כבר קיים בגיל 6,5. היום יש מחקרים שמראים שיש עקביות בין הילדות‬ ‫לבין ההתבגרות. יש עקביות במובן שבדקו ילדים בגיל ההתבגרות ומצאו שילדים שהיו להם‬ ‫נתונים חיובים מבחינה אישיותית הדבר המשיך גם בגיל ההתבגרות. לפי פרויד הילד הוא אבי‬ ‫המבוגר. תרומתו של פרויד הייתה בזה שיש חשיבות לילדות. עובדה שהיום מכשירים אנשים‬ ‫לטיפול בילדים כי הילדות חשובה.‬ ‫פרויד יצא מהנחת יסוד שמה שמניע את ההתפתחות זה שני דחפים: מין ותוקפנות‬ ‫המין והתוקפנות הם האנרגיה של האישיות. פרויד צמצם את כל ההתנהגות האנושית לשני‬ ‫דחפים אלו. לכן קראו לתיאוריה הזו גם ‪ = Redaction‬רדוקציה, שהיא צמצום –‬ ‫מצמצם את כל מה שאנו עושים לשני מניעים אלו, אלו הם דחפים מולדים, אלו הם‬ ‫אינסטינקטים. אז למה בכל זאת אנו קוראים להם דחפים ולא אינסטינקטים? מה ההבדל בין‬ ‫דחפים לאינסטינקטים? לפי פרויד והגישה הפסיכואנליטית והפסיכו דינאמית – גם אינסטינקט‬ ‫וגם דחף הם מולדים, אבל דחף הוא משהו שאנו יכולים לנהל אותו, אנו יכולים לשלוט בו‬ ‫ובאינסטינקט לא שולטים.כל חיי האדם הוא מאבק בין הדחפים הללו לבין דרישות החברה.‬
  • 31. ‫13‬ ‫הדחף ) ה- ‪ – Drives‬מניעים ( רוצה להגיע לשחרור, להנאה, להרפיה לעונג – ‪ . Discharge‬הדחף,‬ ‫האנרגיה הזו קיימת מהיום הראשון לחיינו. אנרגיה זו מנסה כל הזמן להגיע לשחרור, לצאת מהגוף,‬ ‫ובשחרור זה יש הנאה. ההנאה קיימת מעצם שחרור האנרגיה. בכל שלב הדחף בוחר לו‬ ‫אובייקט אחר שדרכו הוא משתחרר , האובייקט משתנה משלב לשלב )פ ה , פי הטבעת ,‬ ‫איברי המין וכד'(. האובייקט הוא זה שקובע את השלב .‬ ‫האישיות‬ ‫מבנה‬ ‫עפ"י פרויד, האישיות מורכבת משלושה חלקים בשלוש רמות מודעות הן כמו קרחון שרק קצהו בולט‬ ‫מעל פני המים. במקרה זה, רק במודע נראה בחוץ. הסמוך למודע ותת המודע נמצאים מתחת לפני‬ ‫המים.‬ ‫מודע - כל מה שהאדם קשוב אליו ברגע נתון: תחושות, רצונות, מחשבות, זיכרונות שאנחנו מעלים‬ ‫עכשיו וכד'. מקור המודע הוא החושים ומה שעולה מהסמוך למודע ומתת המודע. לאדם יש מגע‬ ‫ממשי מיידי עם המודע.‬ ‫סמוך למודע – כל התכנים )תחושות, רצונות, מחשבות, זיכרונות( שאינם במודע ברגע זה, אך‬ ‫יכולים לעלות למודע בכל רגע עפ"י בחירה או צורך. מקורות הסמוך למודע הם החושים )מעבירים‬ ‫לסמוך למודע כל מה שעסקנו בו קודם כשאנחנו עוסקים בדבר חדש( ותת המודע.‬ ‫תת מודע / לא מודע - כל התכנים )תחושות, רצונות, מחשבות, זיכרונות( שהאדם אינו מודע להם‬ ‫= אינו יודע על קיומם, אחרת היו גורמים לו חרדה גדולה. האדם טומן בתת מודע, תחושות אסורות,‬ ‫זיכרונות וחוויות מאיימות וכד'. לפי פרויד זה החלק הגדול ביותר והמשמעותי ביותר מבחינת‬ ‫התנהגותו של הפרט.‬
  • 32. ‫23‬ ‫חלקי האישיות‬ ‫סתמי )א י ד (- כל הדחפים שהאדם נולד איתם. דוחף את האדם לפעול למען השגת סיפוק מיידי של‬ ‫הצרכים ללא כל התחשבות באילוצים חברתיים או מציאותיים. נקרא גם דחף, יצר או איד.‬ ‫הסתמי נמצא כולו בתת מודע. הוא אינו משתנה משך חיינו. האינסטינקטים האנושיים לפי פרויד‬ ‫מחולקים לאינסטינקט של חיים )כל הצרכים השומרים על קיומו של האדם כמו:מזון, שתיה, אויר‬ ‫ומין( ולאינסטינקט של מוות )הדחפים המביאים את האדם לפגוע בעצמו, בזולתו או ברכוש(. הסתמי‬ ‫מופעל ע"י עקרון ההנאה והכאב )חיפוש הנאה והימנעות מכאב(.‬ ‫אני עליון- מתפתח סביב גיל הגן )٥-٤(. כולל את על הערכים והנורמות החברתיות שמחנכים אליהן‬ ‫את הילד בבית ובמערכת החינוך. האני העליון הוא צו המצפון, המוסר. האני העליון הוא זה שגורם‬ ‫לנו לייסורי מצפון. נקרא גם סופר אגו. האני העליון נמצא בכל שלוש רמות המודעות.‬ ‫אני – המתווך בין היצר למוסר, בין הסתמי לאני העליון. מתחיל להתפתח בגיל שנה. מווסת את‬ ‫התנהגותו של הפרט כפשרה בין יצרו לאילוצים החברתיים. העיקרון המנחה הוא עיקרון המציאות .‬ ‫נקרא גם אגו. האני נמצא בכל שלוש רמות המודעות.‬ ‫הדינאמיקה של האישיות‬ ‫לטענתו של פרויד, יש כוח המפעיל / המניע את האדם ואת אישיותו. האישיות היא מערכת אנרגטית‬ ‫הפועלת מכוח שני עקרונות פיזיקאליים חוק שימור האנרגיה ועקרון שיווי המשקל.‬ ‫חוק שימור האנרגיה לפי החוק הפיזיקאלי של שימור האנרגיה, אנרגיה אינה הולכת לאיבוד. היא‬ ‫יכולה לשנות את צורתה. אך הכמות אינה משתנה. אצל האדם, כשהוא משקיע אנרגיה רבה בסיפוק‬ ‫דחף מסוים, לא נשארת לו מספיק אנרגיה לסיפוק צרכים אחרים. )בתקופת בחינות, הלימוד‬
  • 33. ‫33‬ ‫האינטנסיבי לא משאיר לתלמיד אנרגיות רבות לפעילויות אחרות(. האנרגיה המזינה את אינסטינקט‬ ‫המין נקראת ליבידו.‬ ‫עקרון שיווי המשקל )ה ו מ אוסטזיס ( כל מערכת, ובכללה האדם, שואפת להגיע לאיזון. אי שיווי‬ ‫משקל, יוצר דחף, המניע את האדם לספק את הצורך. )ראה נושא מוטיבציה שלמדנו(. לדוגמא: חוסר‬ ‫מזון גורם לרעב שגורם לאכילה.‬ ‫העובדה שהאדם מונע ע"י דחפיו ושני עקרונות פיזיקאליים אלה, הביאה את פרויד‬ ‫לחשיבה דטרמיניסטית לפיה לכל מחשבה , רגש או פעולה יש סיבה.‬ ‫חרדה‬ ‫לפי פרויד כשהאדם חש בסכנה הוא מגיב בחרדה. חרדה היא רגש לא נעים המלווה בתחושות‬ ‫גופניות המזהירות את האדם מפני סכנה אפשרית.‬ ‫לפי פרויד החרדה מניע את האדם לפעול, ולכן, גם היא מסבירה התנהגויות אנושיות רבות.‬ ‫פרויד מבחין בשלושה מקורות לחרדה, אם כי לא תמיד ניתן לבודד בבירור כל אחת מהן‬ ‫ולהתייחס אליה כגורם יחיד.‬ ‫חרדה מציאותית – תגובה רגשית לסכנה ממשית הנמצאת בסביבה. חרדה זו שומרת על קיומנו כי‬ ‫היא מתריעה על סכנה ממשית בסביבתנו.‬ ‫חרדה נירוטית – תגובה רגשית לסכנה שמקורה בסתמי. מתעורר דחף, והאדם חרד שלא יוכל‬ ‫לשלוט בו. )בעיקר דחפים מיניים ותוקפנות(. לעיתים תחילתה של חרדה נירוטית היא בחרדה‬ ‫מציאותית.‬
  • 34. ‫43‬ ‫חרדה מוסרית – תגובה רגשית לרגשי אשמה / ייסורי מצפון שהאדם חווה עקב מימוש מחשבה או‬ ‫מעשה אסורים. גם חרדה זו מתחילה לעיתים כחרדה מציאותית )עונש שקיבלנו בגין מעשה אסור(.‬ ‫ניתן לראות בתשתית התרבות את הסובלימציה של דחפים מיניים ותוקפניים )ספורטאים, מנתחים‬ ‫ועוד(. נחשב למנגנון בריא, שכן האגו אינו מונע את ביטוי הדחף אלא מחליף את האובייקט.‬ ‫מנגנוני הגנה‬ ‫מנגנוני ההגנה נועדו לצמצם את החרדה )הנירוטית והמוסרית( המאיימת על האדם.‬ ‫המשותף לכל מנגנוני ההגנה הוא שכולם פועלים בלא מודע, וכולם מעוותים את המציאות ברמה‬ ‫מסוימת כדי שהחרדה תהיה פחות מאיימת. לפי פרויד, שימוש במנגנוני הגנה הוא טבעי ונורמאלי.‬ ‫יחד עם זאת, יש להבין ששימוש מוגזם במנגנוני הגנה מביא את האדם לחיות במציאות מדומה.‬ ‫בנוסף, לפי פרויד, עפ"י חוק שימור האנרגיה, עיסוק מוגזם במנגנוני הגנה מונע מהאדם תפקוד יעיל.‬ ‫פירוט מנגנוני ההגנה:‬ ‫הדחקה - מנגנון בסיסי המהווה מרכיב גם במנגנונים אחרים. הדחקה היא הכנסת הדחף ונעילתו‬ ‫בתת מודע. כך האדם לא יודע על קיומו של הדחף ולכן לא יכנס לחרדה. האדם מדחיק גם אירועים‬ ‫טראומטיים או חוויות מתסכלות המשפיעות על הדימוי העצמי שלו. מנגנון זה גוזל מהאדם אנרגיה‬ ‫מרובה ופוגם בפעילויותיו בתחומים האחרים. הדחקה מתייחסת לאירועים שקרו בעבר.‬ ‫עידון )סובלימציה( - מנגנון המשרת את האדם ואת החברה. אינו מונע את הדחף האסור, אך‬ ‫מתעל אותו לפעילות אחרת המקובלת בחברה. הדחף לא משתנה. משתנה התוצר שלו.‬ ‫הכחשה - התעלמות )בהווה( מתכנים מאיימים כאילו אינם קיימים.‬
  • 35. ‫53‬ ‫השלכה - הפחתת החרדה ע"י ייחוס הדחפים למישהו אחר.‬ ‫התקה - פריקת האנרגיה התוקפנית על אובייקט אחר )שאינו מאיים, חלש יותר(, שאינו זה שעורר‬ ‫את החרדה.‬ ‫היפוך תגובה - התנהגות קיצונית המבליטה בהגזמה ביטויי הפוך לדחף המקורי מעורר החרדה.‬ ‫שיכלון )רציונליזציה( - מתן צידוקים הגיוניים המסבירים / המצדיקים את התנהגותנו בהתאם‬ ‫לדחף.‬ ‫אבחון : מבחני השלכה , רורשך, ‪(THEMATIC APPERCEPTION TEST - (T.A.T‬‬ ‫טכניקה טיפולית: אסוציאציות חופשיות, ניתוח חלומות‬ ‫מונחים טיפוליים: תובנה ‪ ,INSIGHT‬פירוש ההעברה ‪ ,TRANSFERENCE‬פירוש ההעברה‬ ‫הנגדית -‪ TRANSFERENCE COUNTER‬פירוש התנגדות ‪RESISTANCE‬‬ ‫שלבי ההתפתחות של פרויד:‬ ‫1. שלב אוראלי – גיל 0 -שנה וחצי האובייקט שדרכו האנרגיה משתחררת הוא הפה. הפה הוא‬ ‫מוקד ההנעה. האזור הארוטי- ‪ . Erotic zone‬דרך שחרור זה התינוק מגיע לעונג. לכן בשלב זה‬ ‫התינוק ממשיך לינוק גם אם אין חלב בשד. וזאת משום שהיניקה, המציצה, השימוש בפה מרגיעה כי‬ ‫דרכו הוא משחרר אנרגיה ונרגע כי מגיע לסיפוק. בשלב זה האקט התוקפני של התינוק‬ ‫מתבצע על-ידי נשיכות, כשהוא נושך את השד של האם. פרויד טען שבכדי לעבור את‬ ‫השלב האוראלי בשלום צריך שיהיה סיפוק אופטימאלי במובן האוראלי כך שלא יהיה סיפוק יתר,‬