1. אני רוצה ללכת לטיפול זוגי ובת הזוג שלי מסרבת-
מתוך יומני הממוחשב )יומנו של אלון*(
היום יום ראשון ,התעוררתי הבוקר ונזכרתי אחרי דקה כמה רע לי בבית . אני חי עם אשה
יפה, מוכשרת ומיוחדת. נולדו לנו שני ילדים אבל אין ביננו חיבה , רכות וכל הזמן יש מתח
ועוינות.
כשהיא לא לידי אני חושב שאני אוהב אותה אבל כשאנחנו נפגשים בדרך כלל בסיומו של
יום ארוך ומעייף ,אנחנו מדברים רק על מה צריך לעשות ,לקנות ולסדר. רוב הזמן אני
מרגיש בודד מאד.שכקורים לי דברים משמעותיים וגם יומיומיים אין לי למי לספר . כשאני
רואה משהו מיוחד שעשה אחד הילדים , משהו מצחיק , ואני מנסה לשתף את בת הזוג
היא מבטלת את הדברים בפרצוף עקום , בתנועת יד מבטלת או ניד ראש.
כמה חודשים אני דן עם עצמי כיצד לומר לה שאני רוצה ללכת לטיפול זוגי יחד.
שאדם מקצועי שמכיר קשיים זוגיים כמו שלנו ישמע אותי ויעזור לי להבהיר לה כמה רע
אני מרגיש .
חשבתי על כל מיני משפטים לומר לה על מנת שתסכים ולא תאמר לי " הבעיות הן שלך
, לך לטיפול".
"טיפול זה קשקוש , אני לא מאמינה בטיפוליים פסיכולוגיים."
היום יום שני חצות היום, היום במהלך צפיה בטלוויזיה בתוכנית הריאליטי " עד סוף
העולם" פניתי לבת הזוג שלי ואמרתי לה – "איזה כיף שאנחנו צוחקים , רוב הזמן זה לא
כך לצערי, את מוכנה שנלך לטיפול זוגי כדי שיהיה לנו יותר טוב? "
היא מיד התקיפה אותי " לי טוב מאד , אם לך לא טוב תלך בעצמך"
"לי באמת לא טוב , האם את מוכנה לבוא איתי? "
" לא , כי לי אין בעיה".
"אני יודע שלך אין בעיה אבל לי יש, אני זקוק לך לצידי בזמן שאני אנסה לפתור את
הבעיה שלי "
תשובתה היתה "טוב , אני מוכנה לבוא איתך אבל רק פעם אחת"
שיחה זו שלי מולה היתה לאחר שקיבלתי הדרכה ממטפלת זוגית כיצד להתמודד עם
סרובה והתנגדותה של בת הזוג לבוא לטיפול זוגי.
מתוך נסיוני כמטפלת-
כמטפלת זוגית נתקלתי פעמים רבות בפניות טלפונית לטיפול כאשר הפונה אלי מתאר
את חוסר הסכמתו של בן או בת הזוג לבוא ליעוץ.
ההתנגדות יכולה לנבוע ממספר גורמים:
2. 1.בן הזוג אינו מודה שיש קשיים בזוגיות ,בתקשורת הזוגית , סביב משברי חיים או בגידות
ותולה את האשם בבן זוגו . הוא אינו מוכן להכיר בכך
שיש לו אחריות לקושי שנוצר והביא לסימפטומים בזוגיות.
2. לבן הזוג קשיים אישיים אותם אינו מוכן לחשוף בפני אדם אחר גם אם הוא מטפל
מקצועי.
3. חשש של בן הזוג כי במהלך היעוץ יחשפו ויועצמו הקשיים והדבר עלול להביא
להחרפת המצב הקיים ואף לפרידה וגירושין.
4.חוסר אמונה בטיפול רגשי או בטיפול בכלל הנובע מחוסר היכרות עם אפשרות הטיפול
או נסיון לא טוב מהעבר.
ישנם מספר דרכים לצרף את בן הזוג לשיחות היעוץ.יש חשיבות לצרף את בן או בת הזוג
לתהליך היעוץ מראשיתו על מנת שיהיה שותף מלא לתהליך ולא יחוש כי בן הזוג החל
בתהליך בלעדיו.
בקשה כי בן הזוג יצטרף לשיחה אחת על מנת להיות שותף ליעוץ גם אם הוא סבור
שהבעיה שייכת לבן הזוג בלבד.ללא האשמה של בן הזוג שיש לו חלק בקשיים שנוצרו.
בקשה להצטרפות ליעוץ " כשאני מבקש עזרה לקשיי אני צריך שתהיי עימי ולידי"
הצעה לבן או בת הזוג להתייעץ עם מטפל מקצוע שימליץ האם יש צורך בתהליך יעוץ
במערכת הזוגית שלנו שכן יתכן והפער ברצוננו ובתפיסת המציאות הזוגית לא ניתן
לגישור ללא גורם חיצוני מקצועי.
לעיתים אם לא ניתן לרתום את בן או בת הזוג להצטרף לפגישת היעוץ יש אפשרות
לפגישה או פגישות אינדיבידואליות עם אחד מבני הזוג ולעיתים בן הזוג מצטרף אחר-כך
לטיפול. אפשרות זו מורכבת יותר שכן בזמן ההצטרפות לטיפול עלול בן הזוג לחוש
לעיתים כי המטפל מזדהה עם בן הזוג וקרוב אליו יותר בגלל הפגישות שהיו קודם
הצטרפותו.
מתוך יומני הממוחשב ) יומנו של אלון *(
היום יום חמישי , הינו בפגישת יעוץ אצל המטפלת הזוגית. היה נורא כי איילת * אמרה
שאני מאד בעייתי ותמיד היו לי בעיות וכבר היתי אצל הרבה מטפלים. לפי דעתה היא
בכלל לא קשורה לזה שאני מרגיש רע. היא אורחת בטיפול ותשב בשקט. בסיום המפגש
הסכימה לבוא לשיחה נוספת כאורחת .
3. היום יום שני , אחרי כשלוש שיחות יעוץ קשות ותקועות עלו היום בשיחה קשיים
בתקשורת ביננו . איילת בכתה מאד והעלתה את הקושי שלה להתמודד מולי כי אני
מנותק ועסוק בעצמי ובכדורגל שלי.
היא אמרה שלא חשבה שיש טעם להעלות את הקשיים האלו כי אני חסר תקנה .
בסיום השיחה אמרה שהיום היא חושבת בפעם הראשונה שטוב שבאנו להתייעץ כי עד
היום היא חיה עם מאובן בבית שלא מגיב לכלום.
היום יום שלישי , אנחנו כבר שלושה חודשים בטיפול זוגי ויש התפתחויות טובה ביננו
בתקשורת , בהבנה , האוירה הרבה יותר טובה. איילת בכלל לא מעלה את התנגדותה
לתהליך הטיפולי.
* השמות במאמר בדויים.
נעמי גלטשטיין מלמד
מטפלת זוגית ומשפחתית מוסמכת
m.s.w קלינית