1. ההשכלה הגבוהה לאן?
הקדמה:
בתקופתו של ראש הממשלה יצחק רבין, בתחילת שנות ה-09, אושר תיקון מס' 01 לחוק
המועצה להשכלה גבוהה, אשר אפשר את פתיחתן של מכללות אקדמיות שונות.
על פי נתוני המל"ג (המועצה להשכלה גבוהה) קיימים כיום 92 מוסדות אקדמאיים
(אוניברסיטאות ומכללות) אשר מתוקצבים ע"י המל"ג (כלומר, המדינה) ו-51 מוסדות
אקדמאיים מאושרים אך לא מתוקצבים.
קיימים 42 מוסדות להכשרת עובדי הוראה המתוקצבים על ידי משרד החינוך (כלומר,
המדינה)
בשנת הלימודים תשע"א למדו כ-000,392 סטודנטים לתואר ראשון, 064,25 לתואר שני
ו-006,01 לתואר שלישי.
2. מטרות:
פיתוח הון אנושי הנדרש לשוק העבודה המשתנה ולקיום החברה המודרנית.
הנגשת ההשכלה הגבוהה ליותר סטודנטים, בעיקר באזורי הפריפריה.
ניעות חברתית על ידי מתן השכלה אקדמית לאוכלוסייה רחבה.
שמירה על תפוקות המחקר והמצוינות המדעית של ישראל
3. הבעיות הקיימות בהשכלה הגבוהה
בהנחה שכל מוסד אקדמי נדרש לתקציב Xלצורך מנהלה ואדמיניסטרציה, היצף המוסדות
להשכלה גבוהה מביא לכך שחלק גדל והולך המיועד למטרות השכלה גבוהה "מתבזבז"
למטרות שאינם "אקדמאיות"
דרישות קבלה נמוכות כדי לגייס סטודנטים וזאת במטרה לאפשר את קיומו הכלכלי של
המוסד האקדמי.
צורך במספר רב של מרצים אשר יוצר וקום בוא נכנסים למערכת ההכשרה וההשכלה
הגבוהה מרצים שאינם מתאימים.
היצע גבוהה של משרות בתחום ההשכלה הגבוהה יוצר ניוון של מערך הסגל האקדמי.
4. הבעיות הקיימות בהשכלה הגבוהה (המשך)
במוסדות המתוקצבים על ידי המדינה מממנת המדינה מעל למחצית משכר הלימוד של
הסטודנטים. אלא שרבים מהסטודנטים המסיימים את התואר הראשון אינם עוסקים
במקצוע אותו הם למדו, לפיכך מדובר ב"השקעת הפסד".
עודף הסטודנטים המסיימים תארים ראשונים יצרו זילות וחוסר ערך ללימודי התואר
הראשון, מאחר ואינם מהווים עוד אסמכתא להשתתפות בשוק העבודה או להתקדמות
מקצועית.
סטודנט שסיים את לימודיו ואינו התקבל לשוק העבודה מרגיש מרומה ומתוסכל לאחר
שהשקיע זמן וכסף.
במטרה לגייס סטודנטים יוצרים מוסדות אקדמיים "מסלולים נוחים" לצורך קבלת תארים
ראשונים, שאינם שימושיים לצורכי עבודה ותעסוקה בעתיד ואינם מאפשרים לסטודנטים
המסיימים אותם יכולת אמיתית לניעות חברתית.
5. הבעיות הקיימות בהשכלה הגבוהה (המשך)
הסטודנטים שיצאו בסיום הלימודים עם תואר ראשון ללא ערך מעשי, ולאחר שהשקיעו זמן
וכסף לטובת התואר הופכים לאזרחים מתוסכלים, ואילו "ההשקעה" של המדינה בהון
האנושי יורדת לטמיון ברגע שהסטודנט אינו משולב בשוק העבודה.
פתיחת השערים האקדמאיים לכל דורש הביאה להיצף של בוגרים במקצועות מסוימים
בשוק העבודה (לדוגמא: מקצוע עריכת דין, תקשורת, הוראה, מדעי החברה וכו'). היצף
שוק העבודה במקצועות מסוימים יוצר זילות מקצועית וירידה בשכר .
ברמה המוסרית מהווה "השקעת ההפסד" לגיטימציה של המדינה לזילות מקצועית ופגיעה
בשכר המועסקים.
האילוצים הנדרשים מתקצוב מספר סטודנטים רחב אינם מאפשרים מתן מענה מספק
לאותם סטודנטים שהבעיה הכלכלית עומדת כחיץ בינם לבין הלימודים הגבוהים.
6. הבעיות הקיימות בהשכלה הגבוהה (המשך)
מגמת המעבר של סטודנטים מהאוניברסיטאות לכיוון המכללות הביאה לפגיעה קשה
במוסדות האוניברסיטאיים וביכולת שלהם לממן מחקר ופיתוח
היחלשותם של האוניברסיטאות הביא לסגירתן של מסלולים רבים, שאינם "כדאיים"
מבחינה כלכלית.
מתוך 44 מוסדות אקדמיים (מתוקצבים ולא מתוקצבים), %54 מתוכם נמצאים באזור
המרכז (בין חדרה לרחובות), ו-%02 באזור ירושלים.
מתוך 42 מכללות להכשרת מורים, %73 מתוכן נמצאות באזור המרכז, %52 בחיפה ו-
%02 בירושלים.
קיים ריכוז גבוהה של מוסדות אקדמיים באזור המרכז בפרט ובאזורי גלעין לאומיים ככלל,
ולפיכך נמנעת תנועת סטודנטים לכיוון הפריפריה.
7. סיכום הבעיות
"השקעת הפסד " של המדינה.
ניפוח מנגנונים מנהלתיים על חשבון פיתוח אקדמי.
בזבוז כספי ציבור.
פיתוח לקוי של ההון האנושי לצורכי השוק המשתנה.
ירידה ברמה האקדמית.
היצף תארים אקדמיים בשוק העבודה.
היצף שוק העבודה וירידה בשכר.
פגיעה באיזון שוק העבודה.
זילות וחוסר ערך לתארים ראשוניים.
מחסור בתקציבי מחקר ופיתוח.
לא מתקיימת ניעות חברתית .
שמירה על עומס אנושי (צפיפות אוכלוסין ) באזורי הגלעין.
8. ההשכלה הגבוהה לאן?
צמצום מספר המוסדות האקדמאיים תוך העדפת המכללות הנמצאות בפריפריה:
תנועת צעירים מאזורי גלעין לאומי לאזורי שוליים לאומיים תאפשר את התפתחותה של
הפריפריה, אשר תידרש לתת שירותים לסטודנטים.
מעבר סטודנטים מאזורי גלעין לאומי לאזורי שוליים לאומיים תוריד את צפיפות האוכלוסין
באזורי הגלעין הלאומי.
התקציבים שיתפנו מצמצום מנגנוני האדמיניסטרציה יופנו לטובת הסטודנטים ולטובת פיתוח
השירותים לסטודנטים בפריפריה (לדוגמא: מעונות סטודנטים).
חיזוק כוחם של המוסדות האקדמיים יאפשר תקציבים גדולים יותר לצורכי מחקר ופתיחת
מסלולים שנסגרו משיקולים כלכליים.
9. ההשכלה הגבוהה לאן?
תקצוב פרוגרסיבי לפי צורכי השוק:
יצירת מכסות למסלולי לימוד והכשרה על פי צורכי השוק המשתנים במטרה למנוע היצף
של בוגרים במקצועות מסוימים.
הסטודנטים שיתקבלו ללימודים במסגרת המכסות ייהנו מלימודים בשכר לימוד נמוך עד
למימון מלא של שכר הלימוד, וזאת במטרה למנוע חסמים כלכליים בין סטודנטים לסיום
לימודיהם.
עידוד למסלולים ומקצועות בהם ישנו חוסר שוק על ידי מתן מלגות.
יצירת שונות בין המוסדות האקדמיים, אשר תיצור ייחודיות והתמחות בתחומים מסוימים
(כדוגמת מכון ויצמן המתמחה בתחום המדעים והחקלאות).
חיפוש אחר צרכי שוק ויצירת מסלולי לימוד בתחומים חדשים (לדוגמא: התמקצעות של
שירותים בתחום התיירות, מסעדנות וכו').
10. ההשכלה הגבוהה לאן?
צמצום המימון לאוכלוסיית סטודנטים רחבה תאפשר השקעה מרבית באפשרויות הלימוד
של סטודנטים מחתך סוציו-אקונומי נמוך ובאיכות הלימודים.
התמקצעות בנושאים חדשים שלא ניתן עליהם הדין (לדוגמא: מלצרות, שזירה וכו')
תאפשר התמקצעות בנושאים ושיפור שירותים. כמו כן התמקצעות בנושאים שלא ניתן
עליהם כיום הדין תביא לעלייה במעמד המקצוע ושיפור השכר.
במסלולים בהם קיימת השקעה מעבר לדרישות אקדמאיות רגילות (לדוגמא: עבודה
מעשית וסטאז' אצל מורים) ידרשו הלומדים להתחייב לעסוק במקצוע במשך מספר שנים.
סטודנט שלא יסיים את תהליך ההכשרה (למעט מסיבות רפואיות ומיוחדות) יאלץ להחזיר
למדינה את המימון שניתן עבור לימודיו עד אותה תקופה.
11. ההשכלה הגבוהה לאן?
המל" ג יאשר למוסד חינוך להפוך למוסד להשכלה גבוהה להסמיך ולהעניק תארים
אקדמיים רק למוסדות מתוקצבים, וזאת במטרה למנוע מגורמים פרטיים ליצור היצף של
שוק העבודה בגין שיקולים כלכליים.
המל" ג יפרסם באופן ברור את המוסדות והמסלולים המוכרים על ידי המדינה.
המל"ג יפרסם את מכסות הלימוד בכל מוסד אקדמי על פי מסלולים. כמו כן יפורסמו באופן
ברור ההטבות הניתנות במסלולים ייעודיים.