http://morag.artvision.co.il/ באתר מוצג מבחר מעבודותיו של יגאל, שנאספו לאורך עשרות שנים, והן מוצגות גם כתמונות בודדות המסודרות לפי נושאים, וגם - גלריית מצגות מגוונת, אתם מוזמנים לשוטט בין התצוגות השונות, להנות, וגם להגיב! הקליקו על אחד הנושאים שבתפריט העליון או הימני, וצאו לדרך... בברכה - יגאל

1. תל-אביב מיפו עד מגדלי עזריאלי צילום ועריכה – יגאל מורג . מוזיקה - גן השקמים - מאת יצחקי וזראי

2. בראשית היתה יפו – עיר בת כ 4000 שנה , שבחלק ניכר מהן היה נמלה - השער הראשי לארץ ישראל

3. כל הבא בשערה של א " י היה נישא על זרועותיהם של סוורי יפו החסונים , מושלך מן האוניה אל הסירה , וממנה – לנמל הססגוני וה " לא כל כך נקי ", ומשם פילס דרכו אל מחוז חפצו כשהוא מטפס בסימטאותיה הציוריות , מרווה צמאונו במי ה " סביל ", וממשיך את דרכו בעיר הלבנט המהבילה והמיוזעת . כך עשו הצליינים שפקדו את הארץ לפני מאות בשנים , וכך גם אנשי ה " עליות " לדורותיהם ...

4. בדרכם ל " חאן מנולי " לתפוס דיליז ' אנס כדי להמשיך הלאה , או מיטה ללינת לילה , חלפו הבאים על פני מגדל השעון המרשים ( שניבנה בתקופת השלטון העות ' מני ) ויכלו גם לרכוש מציאה כלשהיא ב " שוק הפשפשים " הססגוני .

5. לאורך שנים ארוכות התנהלה ביפו קהילה יהודית תוססת ופעלתנית . ברח ' יפו - ת " א אפשר למצוא עד היום את השלט המלמד על משכנה של " הגימנסיה הרצליה " שהוקמה ב 1905, וכאן עשתה את צעדיה הראשונים ... ואילו ברח ' יפת עומד הבית שבו התנהל בנק אפ " ק ( אנגלו פלשתינה בנק ).

6. אבל יפו היתה " עיר קשה " לאלו שהיגרו אליה מאירופה , או מאמריקה , כך שלאט לאט , בצעדים מהוססים , ניסו קהילות שונות לצאת מתחומיה , ולהאחז בשטחים שמסביבה ... הראשונים היו - ב 1866, אנשי כת דתית אמריקאית " כנסיית המשיח " ממדינת מיין , שהקימו את המבנים המרשימים שלפנינו בצפונה של יפו , אך דרכם לא צלחה , עוני ומחלות היכריעו אותם , ואחרי שלוש שנים בלבד נמכרה ה " שכונה " ל " טמפלרים " יוצאי גרמניה , שמקימים גם את " שרונה ", ( הלא היא " הקריה " של היום ) וזוכים להצלחה חקלאית וכלכלית יוצאת דופן . המבנים ( חלקם שומרו ) וכנסיה מרשימה , עומדים עד היום ברח ' הופמן , על גבול ת " א – יפו .

7. אף שהבית עצמו , מבחוץ , לא זכה לעדנה , הרי בפנים שופצו החדרים הנאים , והמבנה משמש כאכסניה לתצוגות אמנות שונות ב 1883/4 בונה אהרון שלוש את הבית הזה באזור מרוחק למדי מיפו , ואולם – משפחתו פוחדת לעבור ולגור ב " שממה " הרחוקה , והבית עומד בשממונו עד 1887 עת מוקמת בסביבתו שכונת " נווה צדק "

8. כך ניראית כיום , שכונת " נווה צדק " שהוקמה , כאמור , ב 1887 במבט מעל , ואולם – עם השנים הלכה השכונה ודעכה , ודומה כי אין כמו תמונת התריסים השבורים , לבטא את ההתנוונות ... עם זאת – בשנים האחרונות , הבינו סוף סוף פרנסי העיר , הגופים המשמרים , וגם תושביה , את ההכרח לשקם את השכונה , שאכן משנה את תדמיתו מיום ליום ...

9. כך ניראים כיום חלקים ניכרים משכונת " נווה צדק " לאחר ששופצו , לדיירים יש דרישות ל " איכות חיים " ( ראה התמונה שמתחתנו ) ובלב השכונה – " מרכז סוזן דלל " לאמנויות הבמה

10. לאורך כעשור שנים מוקמות בצמוד ל " נווה צדק " עוד מספר שכונות : ב 1890 – " נווה שלום ", ב 1896 – " מחנה יהודה " = " כרם התימנים ", 1899 – שכ ' " אחוה " - ( ע " י אשכנזים אמידים ), אך " התישבות הקבע " האמיתית מתרחשת ב 1902, עת פורצת בארץ בכלל , וביפו בפרט , מגיפת כולירע , וראשות העיר דורשת לקבור את הניפטרים הרחק מחוץ לגבולותיה ... שמעון רוקח – ראש הקהילה היהודית ביפו מצליח לרכוש 12 דונם אדמה , הרחק ממקום היישוב , ושם מוקם בית הקברות היהודי המוכר כיום כ " בית עלמין טרומפלדור ", ברח ' טרומפלדור בדרום העיר .

11. ראשון הניקברים בבית העלמין החדש היה " גלמוד " (" עולה חדש " בודד , ללא משפחה ) ששמו לא ידוע , ומצבתו תומכת את חומת בית הקברות מדרום . ואילו השניה – נישקא בת ר ' ברומבערג , ניקברה בדיוק ממול , על גבולו הצפוני של בית העלמין ( יש לציין כי בעת קבורתם , עדיין לא היתה חומה סביב האתר , והם למעשה קבעו את גבולותיו כשזו נבנתה כעשר שנים מאוחר יותר )

12. כמו כל בית עלמין ישן , מגולל גם זה - שלנו , את קורותיה של העיר : מימין – קבר אחים ( ויש כמה כאלה ) להרוגי " מאורעות תרפ " ט - 1929", למעלה – יהודה ופניה מטמון – מקימי , ומורי גימנסיה " הרצליה ", ובפינה משלהם – קברי " גדולי האומה " כמו ביאליק , נורדאו , ואחרים ( ונשותיהם הקטנות )... וכמובן – קיברם של ראש העיר המיתולוגי – מאיר דיזינגוף וצינה - אשתו

13. ואולם – דוקא מצבה צנועה ועלובה זו שמתחתנו , ראויה לכבוד גדול בהרבה מזה שניתן לה בפועל ... עקיבא אריה ויס - שביקר בארץ ב 1904, ו " ניכווה ", עלה אליה ב 1906, והיה האיש שמיומו הראשון בארץ דחף את רעיון " היציאה מיפו " החונקת , עמד בראש ועד " אחוזת בית " והביא במו פעלו להקמתה של " אחוזת בית " היא " תל - אביב ", שלוש שנים מאוחר יותר . ואולם – דיזינגוף , שתפס את מקומו כראש הועד ( ובהמשך היה גם ראש העיר ) דאג להמעיט בערכו ולהשכיח את פעלו , ורק שנים רבות מאוחר יותר הונצח עקיבא , ורח ' צנוע בצפון ת " א ניקרא על שמו . ומה יכל להיות אופיני יותר למקים העיר , מאשר לקרוא לבתו , שנולדה ב 1910 כילדה הראשונה של " אחוזת בית ", בשם " אחוזבית ", כשמה של העיר שזה אך קמה !!!

14. אחרי תלאות רבות של ביורוקרטיה והשגת מימון , נערכת באפריל 1909 " הגרלת הצדפים " ( שמות המגרילים והחלקות נירשמו על גבי צדפים שנאספו על חוף הים הסמוך ) ו " אחוזת בית " יוצאת לדרך ... שרירנים יהודים מתארגנים " לישר את החולות " קבלני בנין ערבים נישכרים כדי להקים את הבתים ורחוב הרצל עולה מתוך הדיונות ...

15. הבית הראשון שניבנה ב " אחוזת בית " היה ביתו של ראובן סגל , שהוקם ברח ' יהודה הלוי 25 ( פינת רח ' הרצל ) ונהרס לפני שנים .

16. ואילו הבית השני – ביתו של עקיבא ויס , ברחוב הרצל 2, חי וקים , ואף זכה לשיפוץ ושימור יפהפה . מתחתנו ניראה רחוב הרצל לכל אורכו ( במבט מצפון / מע . לדרום / מז .) בשנת 1920 לערך , כשהבית הראשון מימין הוא ביתו של עקיבא וכך ניראה ביתו של וייס בימינו , לאחר ששופץ , כאשר חלק מן השיפוץ היא הקומה השניה הניראית בתמונה , והנה הוא לפניכם במלוא הדרו .

17. ב 1909 ניבנה בנין " גימנסיה הרצליה " כשהוא חוסם את תוואי רח ' הרצל , דבר שהיה בעוכריו עם התפתחותה של העיר , ואולם בימיה הראשונים של ת " א , היה הרחוב מקום עליה לרגל לתושביה , כפי שהנציח זאת נחום גוטמן באחד מציוריו

18. וכך ניראה כיום קצהו של רח ' הרצל , לאחר שמבנה הגימנסיה הוסר ב 1958, ובמקומו מתנשא " מגדל שלום " לגבה של 140 מ '.

19. ב 1910 שונה שם העיר ל " תל - אביב " ( ע " פ הצעת שינקין , שנשען על שם ספרו של הרצל – " אלט נוי לנד ", ושתורגם ע " י נחום סוקולוב ...) וב 1911 התפטר עקיבא ויס מראשות הועד , בשל חילוקי דעות מרים , ואת מקומו תפס מאיר דיזנגוף המיתולוגי , אשר דאג באופן שיטתי למחוק את זיכרו של עקיבא מתולדות העיר , ורק אחרי שנים רבות נמצא לו " גואל ", וכיום ישנו רחוב קטנטן , ליד בית " יד לבנים " בצפון העיר , הקרוי על שמו !!! ואולם – תנופת הבניה לא עצרה לרגע , והעיר הלכה והתפתחה בקצב , תוך שהיא מכסה את חולות החוף ב " שלמת בטון ומלט "... דיזנגוף בונה את ביתו בשדרות רוטשילד - ב 1911, ובערוב ימיו מוריש את הבית לעירית ת " א , שהרימה עוד קומה , ושיפצה אותו , בבית זה הוכרזה ע " י דויד בן גוריון הקמתה של מדינת ישראל , וכיום הוא משמש כמוזיאון .

20. בשדרות רוטשילד ניטעים עצים , ניבנים קיוסקים , וחלקם , לא יאומן , מתפקדים עד עצם היום הזה !!!

21. רבים מבתיה הראשונים של תל - אביב ניבנו בסגנון האישי - ה " אקלקטי " שבא לבטא את משאת נפשם של הבונים ל " בית חלומות " פרי מוחם הקודח . הבית ברח ' " בן זכאי " 2 בית ליטוינסקי – א . העם 22

22. בית יוצא דופן אפילו במושגי ת " א הקטנה הינו " בית הפגודה " שניצב במפגש הרחובות נחמני ומונטיפיורי . כאן הוא ניראה בשנת 2006 לאחר שעבר שיפוץ טוטלי , מן המסד עד הטפחות .

23. ברח ' הרצל (16) בנה איש העסקים צבי אריה פנסק " פסג ' " מרשים , ובחצרו הותקנה המעלית הראשונה בעיר , לחצו להפעלתה וכך ניראית המעלית . ששימשה בעיקר להרמת משאות , והשלד עומד ( מוזנח ) עד היום

24. קצה רחוב אלנבי עם גמלים , כשיפו הרחק ברקע (1920 לערך ).

25. כיכר הרברט סמואל , בקצה רח ' אלנבי בשנות השישים ( עם אוטובוס קומותיים ) אותה כיכר בשנות האלפיים ( יפו עדיין ברקע !)

26. מבנה בית הקולנוע " עדן ", אשר נרכש ושופץ ע " י בנק לאומי , שמאחסן בו את ארכיונו . וגם הקיוסק עדיין עומד על תילו , ועד היום חלונותיו פתוחים , וניתן להשיג בו סנדויצ ' ים למיניהם . מודעה שהופיעה ברחבי העיר ב 1914

27. בשנות השלושים היגיעו ארצה מגרמניה , כמה וכמה ( יש אומרים – עשרות ) אדריכלים , בוגרי בי " הס " באוהאוס " שפיתח את שיטת הבניה " הבין לאומית " – בניה פשוטה , פונקציונלית , ללא קישוטים , כותרות , וקשתות . בתל אביב שרדו מאות בנינים מן הסגנון הזה , מה שלא קרה באירופה , שרבות מעריה חרבו במלחמת העולם השניה , וכך הוכרזה ת " א לאחרונה , כאתר שימור של אונסקו !!! כיכר צינה דיזינגוף " בית האוניה " - בקצה רח ' לבנדה שדרות רוטשילד

28. ב 1936 – עם פרוץ " המרד הערבי ", התיר השלטון הבריטי בארץ לבנות נמל חלופי בת " א , הנמל נבנה על טהרת הפועל העברי , והיה פעיל במשך כ 30 שנה ( עד פתיחת נמל אשדוד ב 1965) בתחילה - כתחליף לנמל יפו , ובהמשך – במקביל לו . כיום הפך המקום לאתר בילוי נאה למדי , תוך שימור יסודות הנמל .

29. משמאלנו – " סימטא פלונית ", המסתעפת מרח ' המלך ג ' ורג ', לא הרחק משינקין , וסיפורה עימה : ב 1922 רכש היזם ( הגביר ) מאיר שפירא את חלקת הקרקע , ובנה עליה שכונת יוקרה לבעלי יכולת , וקרא את שמה " סימטת שפירא " ( ע " ש היזם ). בעיני העיריה , ובעיקר בעיני ראשה – מר דיזנגוף הנכבד , לא ניראה היה הדבר , והם הביעו את התנגדותם , אך מר שפירא התעקש , ויש אומרים שהדברים היגיעו עד כדי תיגרת ידיים בין השניים , כאשר דיזנגוף היגיע למקום רכוב על סוסו , כהרגלו , ואז הכריז ראש העיר בכעס : לסימטא הזו לא ינתן שם לעולם ... ומאז היא אכן " סימטא פלונית "!!! וזה האריה שניצב עד היום , ושומר על פתח ביתו של מר שפירא הגביר .

30. ב 4 לאוק ' 1936 נפטר דיזנגוף , ומימין ניתן לראות את לווית ההמונים שיצאה מכיכר בית העיריה דאז , שהפך בהמשך למוזיאון העיר , והיום ??? ( הדלתות נעולות ). משמאל – בית העיריה , שנחנך ב 1968

31. בעשרות השנים האחרונות שינתה העיר תל אביב את קו הרקיע שלה , עשרות " גורדי שחקים " מרקיעים אל על ומסירים את מסווה התמימות שהיה נסוך עליה משך שנים ארוכות . קו החוף של ת " א , במבט מיפו מבט ממגדל שלום

32. מגדלים עלייך – תל - אביב מגדל " אביב " מגדל לוינשטין

33. מגדל הקריה בית מש ' הבטחון

34. ונסיים בקומפלקס " מגדלי עזריאלי " שמתנשא לאחרונה מעל כולם , ונהנה מן המראות אליו ... וממנו

35. באמצע 2007 הושלמה בנייתו של המגדל השלישי בקומפלקס עזריאלי , וכך הוא ניראה כיום .

36. מבט מגג עזריאלי אל מתחם הבורסה ברמת גן

37. תם – ולא נשלם סיפורה של תל - אביב העיר ללא הפסקה ... יגאל מורג – [email_address] הנכם מוזמנים לבקר באתרי , הקליקו נא על הכתובת הבאה : http://morag.artvision.co.il צילום ועריכה