Se ha denunciado esta presentación.
Utilizamos tu perfil de LinkedIn y tus datos de actividad para personalizar los anuncios y mostrarte publicidad más relevante. Puedes cambiar tus preferencias de publicidad en cualquier momento.

תיאוריות בקרימינולוגיה א'

3.013 visualizaciones

Publicado el

תיאוריות בקרימינולוגיה

Publicado en: Educación
  • Inicia sesión para ver los comentarios

  • Sé el primero en recomendar esto

תיאוריות בקרימינולוגיה א'

  1. 1. תיאוריות בקרימינולוגיה מרצים: ד"ר יעל וילצי'יק-אביעד ד"ר חגית כהן מדינה
  2. 2. המרכז האוניברסיטאי אריאל המחלקה לקרימינולוגיה קורס: תיאוריות בקרימינולוגיה – תשע"א מרצה: ד"ר חגית כהן מדינה מתרגלת: גב' בת-אל שרעבי מטרות ההרצאה: הכרת התיאוריות הקרימינולוגיות השונות והצגה מחקרית של תופעת הפשיעה והסטייה החברתית. דרישות הקורס והתרגיל: - נוכחות חובה בהרצאות ובתרגילים . -בכל סמסטר יתקיים מבחן המבוסס על פרקים מספר "קרימינולוגיה", מאמרים שילמדו בתרגיל (מתוך רשימת מקורות) והחומר הנלמד בהרצאות. -המבחנים יהיו במתכונת משולבת של שאלות סגורות (מבחן אמריקאי) ושאלות פתוחות. - ציון עובר בקורס הוא 70 , זאת בתנאי שבמבחן הסופי הציון הוא 60 ומעלה.
  3. 3. ספר הקורס: שוהם, ש"ג, אדד, מ', ורהב, ג', ( 2004 ) קרימינולוגיה, ירושלים: שוקן. hagitco@ariel.ac.il : יצירת קשר עם המרצה אנו מאחלות לכם בהצלחה רבה!!!
  4. 4. מיהו העבריין? כיצד אדם מגיע לבצע פשע? כיצד יש להתייחס אליו? האם יש לקבלו חזרה לחברה?
  5. 5. קרימינולוגיה- מדע אינטרדיסציפלינרי פילוסופיה מתמטיקה סוציולוגיה פסיכולוגיה כימיה ביולוגיה פיסיקה קרימינולוגיה
  6. 6. קרימינולוגיה כמדע? - האם ניתן לומר כי הקרימינולוגיה היא מדע? - קרימינולוגיה כמדע מדויק? -בעיות אתיות. -אובייקטיביות. -השפעת החוקר על הנחקר. -תוצאות שונות במחקרים זהים. מסקנה: קרימינולוגיה, כמו יתר מדעי החברה, היא מדע- לא מדויק. פתרון: שיטות מחקר במדעי החברה.
  7. 7. קרימינולוגיה =crime פשע לוגיה= תורה מטרת הקורס? במשך השיעורים הבאים אנחנו ננסה להבין ולנתח באמצעות תיאוריות כיצד מגיע האדם לפשע ונהיה עבריין. • נתייחס לשאלה: האם קרימינולוגיה היא מדע? • נדון בהתפתחות הקרימינולוגיה. • נסביר עבריינות באמצעות תיאוריות: סוציולוגיות, ביולוגיות, פסיכולוגיות ואינטגרטיביות.
  8. 8. "האדם הוא קונפיגורציה (תבנית) של: פוטנציאל ביולוגי (ביולוגיה), הבניה אישיותית ( פסיכולוגיה) והטמעות נורמטיבית תרבותית (סוציולוגיה). כדי להבין את האדם ואת התנהגותו, אנו נדרשים למחקר שאינו רק רב תחומי ובין תחומי (אינטגרטיביות), אלא גם מחקר ברמת המאקרו ורמת המיקרו" (שוהם, .(1987 (דיון נוסף בסוגיה יתקיים במסגרת התרגיל)
  9. 9. תיאוריות סוציולוגיות • התיאוריה של הובס. • פיקוח חברתי- הירשי. • אנומיה-דירקהיים. מרטון. • תיאורית הקונפליקט- מרקס, קוזר, זימר.... • הגישה האכזיסטנציאליסטית (קיומית)- סארטר.
  10. 10. ( תיאורית הפיקוח החברתי – הירשי ( 1969 • כולנו היינו בוחרים להיות עבריינים אם רק היה לנו את העוז. השאלה : מדוע, אם כן, מרבית האנשים אינם עבריינים ? (ולא מדוע יש עבריינים?) חברה תעשייתית חברה בהתפתחות חברה בהתהוות
  11. 11. התקשרות מחויבות מחויבות מעורבות אמון מאפייני חברה בהתהוות • תחושת השתייכות (מסגרת קטנה) • פיקוח חברתי- הכרה הדדית • אלטרואיזם- ביטול עצמי (נתינה מעניקה) • תפקיד-תחושת חשיבות- פונקציה במערכת. • תלות הדדית- (כפונקציה של התפקיד)
  12. 12. מאפייני חברה בהתפתחות - מצב של השתנות - אלטרואיזם ואגואיזם
  13. 13. מאפייני חברה תעשייתית שיווין לכאורה תחרותיות השגיות מעודד צמיחה תעשייתית מגביר עבריינות
  14. 14. חברה תעשייתית • המטרה= חומרנות, השגיות. • המטרה היא במרכז (ולא האינדיבידואל). • המטרה מקדשת את האמצעים. • הפרט נמדד על פי מידת הצלחתו והישגיו - בעל המאה הוא בעל הדעה. • אגואיזם- אישי. • החברה נבנית על חשבון הפרט.
  15. 15. בחברה בהתהוות הפרט חש כבונה עצמו עם החברה. בחברה תעשייתית החברה נבנית על חשבון הפרט. חברה תעשייתית יוצרת אם כן: תחושה של כירסום עצמי- ולא של בניית העצמי.
  16. 16. הירשי – תיאורית הפיקוח החברתי 1969 על מנת להפחית את שיעורי הפשיעה יש לבנות קבוצות קטנות המבוססות על 4 האלמנטים של הפיקוח החברתי: .Attachment – • התקשרות .Belif – • אמונות .Commitment – • מחויבות .Involvement – • מעורבות
  17. 17. יישום תורתו של הירשי? התקשרות )Attachment( אמון מעורבות )Belief) (Involvement( מחויבות )Commitment (
  18. 18. התקשרות: עמוקה (ולא פונקציונאלית). אמון: עזרה הדדית- אמון הדדי. מחויבות הדדית: כלפי הזולת = אי יכולת לפגוע בזולת. מעורבות: בעשייה ממשית.
  19. 19. משנתו של הובס • מצב הטבע- "אדם לאדם זאב". שאיפה למינימום הגבלות = חופש מוחלט. תחושת חוסר ביטחון קיומי בסיסי. • בינה ופחד = משפט הטבע. • משפט הטבע- "האמנה החברתית". ויתור על דרגות החופש. תחושת ביטחון.
  20. 20. מצב הטבע משפט הטבע • חופש מ... חופש ל....... • הדוניזם שיקול דעת • אנרכיה סדר חברתי • תחושת חוסר ביטחון תחושת ביטחון
  21. 21. יוצא איפוא: • אגואיזם אישי הוא המוביל את בני האדם לבנות מערכות של חוקים והגבלות ולא: • תחושת ההומאניזם.
  22. 22. מיהו העבריין על פי הובס? פרט שאין לו את מימד הבינה או הפחד.
  23. 23. העבירה בראי התקופות • התקופה העתיקה: עונש - היטהרות. דגש על העבריין (חובה לתופסו ולהענישו). • התקופה הקלאסית: בחירה – אחריות. השופט – מומחה בדיני ראיות. האדם הוא יצור חופשי ובוחר לכן חובה להענישו. העונש הוא פונקציה של המעשה= עבירה זהה עונש זהה. יוצא איפוא: הדגש הוא על העבירה.
  24. 24. .(1794 צ'זארה דה- בקריה ( -1738 עקרונות משנתו: • יש להפריד בין דת ומדינה. • ניסוח ברור של החוקים. • סוג הענישה- הפרט לא וויתר על הזכות לחופש (יוצא נגד עונשים קפיטאלים (עונשי גוף), עונשי מאסר, והוצאה להורג). • אופי העונש- מותאם לעבירה, קבוע, וחובה. • עונש מיידי ופומבי (לצורך הרתעה והגנה). • דינאמיות החוק- שמירה על יציבות החוק בשילוב עם דינאמיות. • פרסום עשייה חיובית.
  25. 25. התקופה הנאו- קלאסית. • הכרה בחופש בחירה- יחסי. • עונש כפונקציה של מצבו של העבריין וחומרת המעשה. • גבולות מינימום ומקסימום לעונש. • ניתן לא להעניש- כשאין אחריות פלילית. מושגים: Actus Reus - • עשיה אסורה Mens Rea - • כוונה • רציה- חופש הבחירה. דגש על העבירה עם ניצנים של התייחסות לעברין.
  26. 26. מטלה- משימה השווה בין התקופות השונות נאו- קלאסית דה- בקריה העתיקה הקלאסית אורינטציה של ההתנהגות (חופש בחירה) עונש שיקול דעתו של השופט פטור מעונש הדגש
  27. 27. הגישה הפוזיטיבית- (מורל, לומברוזו, גרופאלו ופרי). העברת הדגש מהעבירה לעבריין. דיון בסוגיה: מיהו העבריין? ( לומברוזו- ( 1836-1909 האדם איננו יצור חופשי האדם הוא יצור דטרמיניסטי (מולד, קבוע) העבריין סובל מאטביזם (נסיגה, עיכוב התפתחותי).
  28. 28. טיפולוגיה (חלוקה) לפי סוגי עבריינים • חולי נפש. • אמביצילים- אנשים בעלי פיגור שכלי שאינם מבחינים בין טוב לרע. • עברינים מלידה- 40% מהעבריינים סובלים מאטביזם. • עברינות אידיאולוגית. • עברינים מקריים- מכורח הנסיבות: - עברינות מכורח הארוע. - קרימינולואיד. - העברין המועד.
  29. 29. ( גרופאלו – ( 1852-1934 הצדק שבענישה • אין לעבריין אחריות אישית - מוסרית. • יש לשופטים אחריות חברתית- אחריות כלפי החברה. • עבירות טבעיות- העבריין האמיתי. • עבירות חברתיות- העבריין הנסיבתי.
  30. 30. ( פרי- ( 1856-1928 טיפולוגיה של העבריינים על פי גורמי העבריינות : • גורמים אנתרופולוגים (מדע האדם): התפתחות נפשית או שכלית לקויה, עברינות כתולדה מגיל, מין..... • גורמים פיזיקאלים: טמפרטורה, מזג אויר, מזון.... • גורמים חברתיים: מבנה המשפחה, מערכת החינוך,מסורת, תעשיה, צפיפות אוכלוסין.....
  31. 31. תורשה ועבריינות תאומי אחווה (אותה סביבה, תורשה שונה( תאומים זהים (אותה סביבה ואתה תורשה) 11.76% עבריינות 76.92%
  32. 32. נתחו את הטבלה הבאה: אב אב עבריין אב לא עבריין מאמץ אב טבעי X2 3X (22%) (36.2% ) אב עבריין X (%10.5) X (11.5%) אב לא עבריין
  33. 33. וויליאם שלדון- טיפוסי גוף ועבריינות
  34. 34. אקטומורפי- אנשים רזים, עדינים, שבריריים, בעלי כתפיים שמוטות, פנים קטנות, אף מחודד. תכונות- דאגנים, מתלוננים, רגישים לקולות, מפחדים מהציבור, אנשים שבדרך כלל מתבודדים, שכיחות נמוכה לעבריינות, יחד עם זאת אנשים אלה עברייני מין. מזומורפי- אנשים שריריים, עצמות חזקות, אוהבי נוחות, בעלי מרץ רב, בעלי ביטחון עצמי, אנשים תקיפים, אוהבי סיפוק, אוהבים לשלוט באנשים אחרים, מבחינת העבריינות- שכיחות גבוהה של תקיפות, שודים, מעשים אלימים. אנדומורפי- אנשים שמנמנים, בעלי מערכת עיכול גדולה, מחפשי שלווה ונוחות, אנשים ידידותיים, חביבים, אוהבי אוכל, העבריינות אצלם בשכיחות נמוכה יחסית, סוגי עבריינות- מין, צאוורון לבן.
  35. 35. סינדרום כרומוזום עודף xyy - עודף y כרומוזום בכל תא של גוף האדם יש 46 כרומוזומים שמסודרים בזוגות ומכילים למעשה את התכונות שעוברות בתורשה. לאישה, וב – x - 2 מהכרומוזומים האלה הם כרומוזומים שמשפיעים על המין ומסומנים ב לגבר. y .x + x ואצל נשים יש כרומוזומים מסוג x + y אצל גברים יש כרומוזומים מסוג x בשנות ה- 70 המחקרים האלה היו מאוד פופולארים. היו חוקרים שמצאו סינדרום של עודף וניסו לבדוק את ההשפעה שלו על העבריינות (זנות).
  36. 36. המשך תורשה ועבריינות בתרגיל...
  37. 37. העבירה בראי התקופות –המשך: ההגנה החברתית החדשה. • רה- סוציאליזציה- האדם הוא יצור חופשי ובוחר אך גם יצור חברתי. • יש לצמצם את הענישה= אוריינטציה שיקומית. • תפקיד השופט= מומחה בדיני ראיות (אשם- לא אשם) • סוג השיקום- על ידי אנשי מקצוע בתחום הטיפולי.
  38. 38. הגישה הפונקציונאלית- (1917 דירקהיים ( -1857 עקרונות משנתו: -חברה תעשייתית = הרס החברה -דאגה לחברה = דאגה לפרט -לפרט 2 צרכים בסיסיים: מוסר- ביטחון- סולידאריות קביעות, יציבות.
  39. 39. מוסר- סולידאריות • מוסר = כל שהוא מקור לסולידאריות חברתית. • סטייה= כל שהוא מקור לשבירת סולידאריות חברתית. ככייצצדד ייווצצררייםם ממווססרר?? • ממששממעעתת:: המסוגלות למשמעת. מערכת החינוך עידון דחפים ועיכובם משמעת • ההתתקקששררוותת ללקקבבווצצהה:: הגשמת עצמי – רק באמצעות קבוצה. התקשרות השתייכות אהבת הקבוצה מימוש עצמי. • עעצצממייוותת:: היה אתה עצמך.
  40. 40. לסיכום: משמעת התקשרות עצמיות = מוסר- סולידאריות חינוך לעידון דחפים למען מימוש עצמי אותנטיות
  41. 41. ביטחון = סדר, קביעות, יציבות סדר וקביעות מעניקים תחושה של וודאיות אשר מאפשר לתכנן את צעדי לעתיד מכאן הדרישה: לאי שינוי חברתי רדיקאלי אשר יגביר את היציבות, הסדר = ביטחון
  42. 42. יוצא איפוא: שינוי חברתי ערעור ביטחון ערעור יכולת: המשמעת קיצוני הפרט התקשרות (שפע או עוני פתאומי) העצמיות אאננווממייהה הרס החברה הרס הסולידאריות (המוסר) ביטחון הגברת: המשמעת יגביר סולידאריות יחזק את החברה ההתקשרות העצמיות ההפפררטט ננההננהה ווממררווווייחח הגברת הסולידאריות
  43. 43. אנומיה פער רמת רמת הישג שאיפה ייאוש ואכזבה חוסר הערכה לזולת פגיעה במערכת הנורמטיבית אאננווממייהה אין אונים חוסר חוסר משמעות נורמות אישיות בדידו ת לעצמי ניכור אנומי חול י התאבדו ת תחושה אקסידיה של נסיגה פנימית =
  44. 44. השוואה בין תופעת האנומיה לתופעת האנומי אאננווממייהה (עירק) אאננווממיי תופעה תופעה חברתית תופעה אישית התפוררות ב"אני" , השתנות אישית, בדידות, אין עם מי להתחבר- נסיגה פנימית. חוסר ביטחון קיבוצי, התפוררות אידיאולוגיות ומערכת ערכים הינה איפיונים ריק קיומי, רגש נחיתות עמוק, תחושה שאינך אלא בורג במערכת. שינוי פתאומי (עושר או עוני), משבר חברתי או דתי, שלטון שאינו שולט ואינו מתפקד. מקור התופעה הרס מערכות, בחירה אין סופית, אובדן חיוניות. חוסר הכוונה של השלטון המרכזי. גורמים מסייעים
  45. 45. הסתייגות מהדיספונקציה של הסטיה- דירקהיים • היקף הסטיה (כמות) • עמדה אסטרטגית (איכות) • מידת הסובלנות: החמרה בענישה (אי סובלנות חברתית). דה- קרימינליזציה (סובלנות חברתית).
  46. 46. גישת הקונפליקט (מרקס, זימל, קוזר.....) "זעזועו של המצב היציב היא התופעה הטובה. הסינתזה לעתיד מקורה בהתנגשות הכוחות המנוגדים והיא הדרך לקידמה המוליכה לעתיד טוב יותר". רע (סטיה) מאבק קידמה יציבות היא השלילה.... הדרישה לקונפורמיות= סטיה.
  47. 47. השאלה אינה מדוע הפר הפרט את הנורמה? אלא: מדוע נקבע החוק הזה? מדוע דוקא החוק הזה נקבע? תשובה: כי החברה היתה זקוקה לחוק זה. האם מותר לשנותו? ככןן, אם אני לא אהיה זקוק לחוק זה.
  48. 48. כיצד דירקהיים יתייחס להשקפה זו? מצב שבו החוק אאייננוו יציב וקבוע וניתן לשינויים = אנומיה. יציבות חברתית= מצב חיוני לקיום החברה והפרט. גישת הקונפליקט לעומת זאת תאמר: יציבות חברתית= ניוון חברתי , התאבנות חברתית..... קונפליקט= תזוזה חברתית, קידמה, התפתחות. הרע- הוא רע אך הוא יוצר (גורם ל) טוב.
  49. 49. אם כך, אז מדוע להעניש את העברין? (בזכותו החברה מתקדמת) לסיום: חברה הדורשת סתגלתנות, דורשת השתלבות דבר שיגרור לתחושת תואמות (האחד לשני) ומחיקה של הפרט-של ההאאייננדדייוווודדוואאלל.. תחרות יוצרת מוטיבציה. "קנאת סופרים תרבה חוכמה"
  50. 50. האינדיוודואל זקוק לתנועה שתגרום לו להגיב. זקוק לזעזועו של המצב ולעיתים אף לזעזועו שלו עצמו על מנת ליצור תחליף טוב יותר- ששאאףף ההוואא ייההאא חחללוופפיי..
  51. 51. הגישה האכזיסטנציאלית (= קיומית) • הפרט הוא במרכז. • הפרט ותחושתו הסובייקטיבית היא הבסיס לתפיסת "האני" שלו. • הפרט הוא אגואיסט וחושב ודואג רק על עצמו. • "אדם לאדם-זאב" • סטיה= טבע האדם • קונפורמיות= דיכוי האינדיוודואל.
  52. 52. ממטטררתת ההחחבבררהה- לאפשר לפרט להתפתח בצורה הטובה ביותר עבורו. כיצד? -אותנטיות (אמיתיות). חובה לאפשר לפרט להיות אותנטי. סולידאריות --------> לאדישות --------> תחושת זיוף אאקקססיידדייהה
  53. 53. השווה בין הגישות אכזיסטנציא לית קונפליק ט פונקציונאלי ת הגדרת הסטיה היחס לסוטה היחס לסטיה השאלה המרכזית הערך המרכזי התייחסות לקונפליקט
  54. 54. ההגגייששהה ההפפווננקקצצייווננאאללייתת--ממררטטווןן
  55. 55. קונפורמי ריטואל פער חדשן נסגן מרדן רמת רמת הישג שאיפה רגשי אלטרואיסטי בלתי מכוונת רווחי מקרי חצי מקצועי מקצועי רפלאקסיבי אי שפיות אידיאליסטי מעורפלת
  56. 56. קונפורמי • המחקר של אש: • תפיסה ויזואלית (ראיה) • תפיסה אקוסטית (שמיעה) • אי יכולת לשאת לחצים • בוגדונופ:"ממצא זה מצביע על עוררות הקשורה בחרדה של מערכת העצבים המרכזית". • חרדתיים = רמה נמוכה של חומצות שומניות בתאי העצב. • קונפורמים= רמה נמוכה של חומציות שומניות בתאי העצב. קונפורמיים= חרדתיים
  57. 57. אנשים קונפורמים הינם אנשים בעלי רמת חרדה גבוהה עקב רמה נמוכה של חומצות שומניות בתאי העצב. יוצא איפוא: קונפורמיות הינה תכונה המוטבעת באדם באופן ביוכימי.
  58. 58. ריטואל= זנחו את המטרות ודבקים באמצעים. האם הריטואל "טוב" לחברה? ננססגגןן:: • "אנשי הכישלון הכפול" • אותם אנשים שמוותרים והוויתור- הינו דרך חיים עבורם. • סוגי נסגנים: - רפלקסיבי אי שפיות. עברינות: - עצם השימוש בחומר. - עקב השימוש בחומר. - לצורך השגת החומר. -יש לעיתים מחלות נפש שעלולות לגרום לעשייה חחדדששןן:: • המוטו: "המטרה מקדשת את האמצעים". • סגנון חיים היוצר מעצם טבעו התנגשות עם החוק. • חדשן אינו בהכרח עברין. • סוגי חדשנים: -רגשי -אלטרואיסטי - בלתי מכוון - רווחי: - מקרי - מקצועי למחצה - מקצועי
  59. 59. ממררדדננייםם:: נטשו הן את מטרות החברה והן את האמצעים להשגתם- אך מעונינים להציג מטרות חדשות. אמצעים, דרכים למימוש הסגנון מטרות, נורמות קונפורמי ריטואל חדשן נסגן מרדן
  60. 60. תיאוריות סוציו-ביולוגיות מדניק: מערכת העצבים המרכזית ובניית עכבות. אייסנק: אקסטרוורטית ואינטרוורטית.
  61. 61. התיאוריה של מדניק. נקודת המוצא: ההתנהגות האנושית היא פעולת גומלין בין גורמים שהם גנטיים – פיזיולוגים לבין תנאי סביבה. • התגובה האלימה= קליטת השפעות סביבתיות באמצעות פזיולוגים או ביוכימים. כלומר הפוטנציאל הפזיולוגי להגיב באלימות - הוא מולד ותורשתי.
  62. 62. האלימות של בעלי חיים היא בעלת עכבות פנימיות אינסטנקטיביות– לא כן אצל האדם. כיצד איפוא ניתן לבנות לאדם מערכת עכבות?
  63. 63. מעשה חיובי -> חיזוק חיובי -> ימשיך פעולה מעשה שלילי -> חיזוק שלילי -> ידכא פעולה חשיבה על אלימות -> מערכת עצבים אוטונומית פועלת כשורה -> הזעה, דופק = תחושות לא נעימות -> מפסיק לחשוב על אלימות -> הפסקת הזעה ודופק = תחושות נעימות -> חיזוק חיובי להתנהגות חיובית חשיבה על אלימות -> מערכת עצבים אוטונומית שאינה פועלת כשורה -> הזעה, דופק = תחושות לא נעימות -> מפסיק לחשוב על אלימות -> תחושות לא נעימות נמשכות -> תחושת תסכול -> אלימות
  64. 64. פזיולוגי סביבתי שיכוך מהיר---> התגברות על החרדה חשיבה על אלימות –> חרדה V תגובה בעלת אופי חברתי חיובי=איפוק שיכוך איטי---> אי התגברות על החרדה V תגובה בעלת אופי חברתי שלילי = אלימות
  65. 65. התיאוריה של אייסנק: אקסטרברטיות - אינטרברטיות
  66. 66. התיאוריה של אייסנק: אקסטרברטיות - אינטרברטיות השאלות: -האם מבנה אישיות האדם נשאר קבוע למרות הנסיבות השונות שבהן מרחשת ההתנהגות? -האם הנטיה להפרת נורמות ומחיקת גבולות קשורה במבנה האישיות? -האם הנטיה ליושר מייצגת תכונות אישיות עקביות?
  67. 67. תשובות • מחקריהם של הארתשורן ושותפים:- בחינה אמריקאית. - בחינה ללא פיקוח. - עקביות בהתנהגות התלמידים. .( מחקרו של אייסנק: עבירות תנועה ובעלי רישום פלילי ( 1970 סוג העבירה אחוז רישום פלילי בעלי עבירות תנועה קלות 9% בעלי עבירות תנועה חמורות 20% בעלי עבירות תנועה חמורות מאוד 78%
  68. 68. מחקרו של שטיין: רישום פלילי נהגים ללא עבירות תנועה 4.8% נהגים בעלי עבירות תנועה 11.2% • מסקנותיו של אייסנק: • האדם הוא תולדה תורשתית המתפתחת בהשפעה סביבתית. • לעיתים התנהגותינו היא פועל יוצא של חשיבה ושפיטה. • מערכות נוספות המשפיעות על התנהגותינו הן המערכת האמוציונאלית (רגש) או המערכת הקונאטיבית (דחף)- המופעלות על ידי מערכת העצבים האוטונומית וההורמונאלית.
  69. 69. אייסנק מצא: מערכת העצבים האוטונומית אינה פועלת במהירות שווה אצל אנשים שונים. • כלומר: מהירות העברת האימפולס החשמלי במערכת העצבים האוטונומית היא אינדיוודואלית. • האם מהירות העברת האימפולס החשמלי במערכת העצבים האוטונומית – עוברת בתורשה? • תשובה: כן. • יוצא איפוא: ייתכן והתנהגות האדם קשורים בתורשה.
  70. 70. אאייננטטררווווררטטייםם:: אינם מתחברים בקלות, מעדיפים שקט, אינטימיות, אנשים מחושבים ושקולים מאוד. קליפת המוח: פעילה ביותר, מרבים לדבר ולשקול דברים עם עצמם. • אאקקססטטררווווררטטייםם:: חברותיים, זקוקים לחברים, אוהבי התרגשויות (מסיבות וגירויים), נוטה ליטול סיכונים, פועל על בסיס דחף רגעי, נטייה לתוקפנות, החצנת רגשות. • קליפת המוח: פעילות נמוכה ביותר לכן זקוקים לגריה חיצונית רבה.

×