Se ha denunciado esta presentación.
Utilizamos tu perfil de LinkedIn y tus datos de actividad para personalizar los anuncios y mostrarte publicidad más relevante. Puedes cambiar tus preferencias de publicidad en cualquier momento.

"ערבות הדדית" - מיסוד כלכלה חברתית חדשה

746 visualizaciones

Publicado el

Publicado en: Educación
  • Sé el primero en comentar

  • Sé el primero en recomendar esto

"ערבות הדדית" - מיסוד כלכלה חברתית חדשה

  1. 1. "ערבות הדדית" - מיסוד כלכלה חברתית חדשה <br />אוגוסט 2011<br />יוני 2009<br />
  2. 2. רקע – מחאה חברתית על בסיס כלכלי<br /><ul><li>יולי 2011 - פורצת מחאה כלכלית-חברתית בכל רחבי הארץ, הכוללת הקמת מאהלים, הפגנות ענק ומחאה דרך רשתות חברתיות באינטרנט;
  3. 3. מתוך המחאה נשמעות קריאות לקיום צדק חברתי ולערבות הדדית;
  4. 4. ראש הממשלה מקים את ועדת טרכטנברג שתפקידה לגשר בין דרישות המחאה לבין אילוצי התקציב;
  5. 5. הוועדה מתחילה להתכנס סביב שולחן עגול ומזמינה את הציבור להשתתף בדיונים באמצעות אתר האינטרנט.
  6. 6. מסמך לוועדת טרכטנברג נשלח מטעם תנועת הערבות.</li></li></ul><li>השיטה הכלכלית הנוכחית מובילה ותוביל אותנו למבוי סתום<br />לאחר פרסום הדרישות של מנהיגי המחאה והציבור הרחב, נראה כי בלתי אפשר להיענות למבול הדרישות הכלכליות-חברתיות מהסיבות הבאות:<br />מבול הדרישות "גדול" על תקציב המדינה, ואין לעודד את הגדלת הגרעון לאחר שנים של מאמץ להקטינו ולהביאו לרמה שבא הוא נמצא היום.<br />המשבר הכלכלי בעולם יאט את הפעילות הכלכלית בישראל. ישראל מייצאת כ-45% מהתוצר הלאומי לחו"ל כך שמהמשבר העולמי יגרום לירידה בהכנסות המדינה ממסים שגובה המדינה מהיצואנים.<br />אי ודאות - כלכלנים מובילים בארץ ובעולם אובדי עצות. התחושה היא שהגענו למבוי סתום ואנו חייבים לחשוב על יצירת כלכלה חדשה.<br />"יש משבר גדול לא רק בכלכלה, אלא גם במדע הכלכלה".<br />(פרופ' ג'וזף שטיגליץ, חתן פרס נובל לכלכלה)<br />"התיאוריות הכלכליות אינן עובדות"<br />(סטנלי פישר, נגיד בנק ישראל, 2011)<br />"מרקס צדק בטענתו שהקפיטליזם יכול להרוס את עצמו"<br />(פרופ' נוריאל רוביני, 2011)<br />
  7. 7. מהי הכלכלה החדשה?<br />
  8. 8. זו לא רק כלכלה, אלא הקשר בינינו<br /><ul><li>הכלכלה משקפת סולם ערכים ויחסים בין אדם לזולתו.
  9. 9. "הכלכלה הישנה" הביאה לידי ביטוי את הקשר האגואיסטי בין בני האדם במטרה אחת ויחידה – לממש את רצון הפרט למקסם את טובתו (תועלתו) האישית. במציאות של משאבים מוגבלים, הדבר יבוא בהכרח על חשבון הזולת ויוביל להרגשת קיפוח ואי שוויון.
  10. 10. העולם הגלובלי-אינטגרלי מחייב קשר אחר בינינו, ובהכרח גם כלכלה חדשה. התלות החזקה שקיימת בין המדינות לא מאפשרת בידול של מדינה לבדה. הקשר בין הכלכלות ברחבי העולם הולך ומעמיק.
  11. 11. כל הסיסמאות והדרישות לשוויון וצדק חברתי יתנפצו אם לא נגיע לקונצנזוס אחד בסיסי - בלי ערבות הדדית, בלי דאגה אחד לשני, לעולם לא נגיע לחלוקה צודקת. חיים תחת עקרון הערבות ההדדית, זהו צדק חברתי אמיתי.</li></li></ul><li>עקרונות "הכלכלה החדשה"<br />של<br />תנועת הערבות<br />
  12. 12. טווח קצר<br />תנועת הערבות דוגלת בפיתרון יסודי, כלומר טיפול שאינו מתמקד רק בסימפטומים, אלא בשינוי ערכי היסוד של החברה הישראלית והיחסים שבין אדם לזולתו. שינוי ערכי בחברה יוביל בהכרח לבניית כלכלה חדשה, צודקת, חברתית ומאוזנת יותר.<br />יחד עם זאת בטווח המיידי עלינו "לכבות את השריפה. עלינו לשבת סביב השולחן העגול ולדון כמו משפחה כיצד נסייע לאלו מבינינו החיים מתחת לקו העוני ונמצאים במצוקה מיידית. בלי פיתרון מוסכם למצוקות הקיומיות שלהם, אי אפשר להמשיך. בנוסף, זהו גם תנאי הכרחי לגיבוש הערבות בינינו.<br />הקניית כישורי חיים בסיסיים וכלכלת בית מאוזנת. נראה כי תרבות הצריכה ואמצעי הפרסום גורמים לנו לצרוך מעבר ליכולתנו. לימוד כישורי חיים יעזור לכל אחד מאיתנו לנהל את כלכלות האישית והמשפחתית בצורה חכמה ונבונה יותר.<br />
  13. 13. טווח בינוני-ארוך<br />הסברה רחבה, חינוך ויצירת סביבה התומכים בערך הערבות והדאגה ההדדית במטרה:<br />לבנות מערכת כלכלית-חברתית תחת מטריית הערבות ברמת הפרט, החברה והמדינה.<br />לחתור להרגשה של משפחה אחת בה כולם רוצים לעזור ומסכימים לוותר זה לזה. <br />לקיים דיון משותף על חלוקת התקציב תוך שקיפות מלאה ולקיחת אחריות על כל סוגי האוכלוסיות הקיימות בחברה. אם נפעל כך תחושת הקיפוח ואי השוויון לא ייעלמו.<br />טיפוח ושימור מנגנון "השולחן העגול", השקיפות והצדק החברתי באופן רציף, כחלק משיטת המשטר.<br />"רוב הדברים שעולים בפנינו - כסף לא יעזור להם, אני מתכוון להמליץ לממשלה לאמץ את צורת העבודה של שיתוף הציבור בדרך קבע".<br />(פרופ' מנואל טרכטנברג, 2011)<br />
  14. 14. ללא חינוך ויצירת סביבה נכונה ותומכת, לא נוכל להשתנות<br /><ul><li>בטרם נבנה ונקצה מחדש תקציבים לאומיים עלינו להבין שהמערכות בשיטה נוכחית אינן מתאימות לעולם הגלובלי בו כולנו קשורים ותלויים זה בזה בעל כורחנו.
  15. 15. עלינו לשנות תחילה את עצמנו. עלינו להרגיש את התלות בינינו ואת התועלת והפוטנציאל הכלכלי שבחיבור, בשיתוף פעולה ובדאגה הדדית בין אדם לחברו. </li></ul>איך עושים זאת?<br /><ul><li>הסברה רחבה על העולם הגלובלי, על הקשר והתלות הדדית;
  16. 16. בניית תוכניות לימוד להחדרת מסר הערבות;
  17. 17. שימוש באמצעי התקשורת השונים;
  18. 18. באמצעות הערכה של כל אחד ואחר בהתאם לתרומתו לחברה.</li></li></ul><li>התועלות מ"הכלכלה החדשה" תחת מטריית הערבות<br /><ul><li>ראשית, אין לנו ברירה. העולם מוביל אותנו לפיתרון של ערבות הדדית.
  19. 19. תחושת לכידות חברתית וסולידריות, ביטחון אישי, שינבעו מהדאגה ההדדית של אדם לזולתו ושל המדינה לאזרחיה. ניתן לראות כי התהליך מפיח רוח חדשה של שינוי.
  20. 20. יתגלו עודפים הן בתקציב המדינה והן מצד האזרחים שיכסו חלק משמעותי מהדרישות, ויופנו לטובת הכלל, ללא צורך בתוספת תקציב או גזירות כלכליות.
  21. 21. "הכלכלה החדשה" תאפשר לממש את היחס החדש בינינו, ולתרגמו לסדר עדיפויות כלכלי-חברתי חדש, המשקף את הדרישות לצדק חברתי. בכך נעבור מ"כיבוי שריפות" לשינוי מהותי ובר-קיימא של החברה הישראלית.
  22. 22. את תחושת הקיפוח מהוויתורים ההכרחיים, יחליפו הסיפוק והחמימות הנובעים מתוך ההרגשה שכולנו משפחה אחת. לתחושה זאת אפקט פסיכולוגי רחב והיא שוות ערך בל יתואר.</li></ul>לסיכום, מטריית הערבות מייצרת ערך כלכלי בל יתואר <br />ובה מצוי הפיתרון האמיתי לבעיותינו.<br />
  23. 23. צו השעה<br />אנו נמצאים בשעת רצון בה יש הזדמנות להוביל את התהליך החברתי ולכונן במדינת ישראל חברה צודקת ומתקדמת יותר.<br />

×