2. בכדי להבין מה זה עיצוב בר - קיימא צריכים להבין מה היה בעבר בכדי להבין את העתיד ! Venturi et al. (1972) " הערים אינן עוד " תוצאה של ", או " בהשפעת " אידיליות " “ designing the city and city region? Today the city is more than ever shaped by ECONOMIC forces ” וינטורי מסביר : הסדר הרגולארי של העיר הוא תוצאה של התנועה הטכנולוגית והתקשורתית והערך הכלכלי של הקרקעות . מדגיש שבגלל זה רואים שהערים נוטות יותר ויותר לשרת את מצרכי האינדיבידואל ונותנת להם חשיבות יותר גדולה מאשר ערכי ומצרכי הקולקטיב .
3.
4. השאלה הנשאלת היא : “ over- or under-regulating urban development “ יכולים להגיד ש - OVER עלול לגרום למונוטוניות , שעמום , הגבלת פרודוקטיביות , חוסר גיוון וחוסר יצירתיות . יכול להיות שבמקרים מסוימים זה נכון , אך בהשוואה לתוצאות , עלולות להתקבל מה - UNDER , שמזמינה פרויקטים אידיוסינקראטיים המביאים לאי קואורדינציות בעיר . OVER UNDER
5. עוד שאלה : “ the question of the scale and extent of urban design frameworks and interventions “ יש כאלה הטוענים שמאז והערים משתנות ומתרחבות , נוצר מצב של חוסר גבולות פיזיים צורניים וסטרוקטוראליים , לכן אין טעם בפיתוח מסגרות עבודה לעיצוב האורבאני הכולל של הערים . מנגד נאמר , ובכל זאת , לערים יש " גבולות זמניים " כלליים צורניים וסטרוקטוראליים בהתאם לשלב ההתפתחותי , בו העיר נמצאת . גבולות אלו מאוד חזקים ונראים לעין גם ברמה של תוכנית וגם במציאות בהרבה מהערים ההיסטוריות ; פריז היא דוגמא טובה לזה :
6.
7.
8. העיצוב העירוני אינו משפיע הרבה על השינויים שחלים בעיר , אך בטוח הוא יכול להשפיע על חיזוק יתרונות העיר הקיימים ועוזר בפיתוח יתרונות נוספים . ועוד , עיצוב אורבאני מתחשב יכול לעזור במזעור או אפילו בביטול חסרונותיה של העיר . שדרה עמוסה בפריז Las Ramblas, Barcelona
9. העיר מעוצבת ע " י , ומביעה את ההיסטוריה שלה , הערכים הקולקטיביים והתרבות של התושבים ( שחשוב לגאווה שלהם ולזהות העיר ). הרבה מאמץ וכסף הושקעו להקמתה , ואבסורד יהיה לנסות למחוקה ולהתחילה מחדש . העניין הוא לא " עיר ברת קיימא או לא ?" איננו יכולים לא להמשיך ולקיים את העיר ; מבחינה חברתית , כלכלית , אקו - סביבתית . השאלה היא " איך ובאיזה צורה וסטרוקטורה יכולים לעשות את העיר ברת קיימא ?" Equal Opportunity (social) Economic vitality Environmental quality
10.
11.
12.
13.
14. הועלו בדיון עוד חסרונות , אך הבעייתיות האמיתית היא בזה שהערים של היום הפכו והופכות להתפזר ולזחול בצורה של זחילה פרברית . אז איך וכמה יעלה לנו להפוך את הזחילה הפרברית לעיר קומפקטית ? האם טרנספורמציה של ערים קיימות לערים קומפקטיות מעשי מבחינה סוציאלית וכלכלית ? נקודה חשובה שצצה על ידי אחת המשתתפות : " תמיכה של הפן הפרטי בערים לפן הציבורי ולקיחת אחריות בדרך כלל לא קורת . ועוד , בכדי להפוך ערים היסטוריות לעיר קומפקטית , עלולים אנו להרוס את הפן ההיסטורי של העיר .
15.
16.
17. בסוף הדיון הוחלט להשאיר אותו פתוח ולא לקבוע צורה וסטרוקטורה , במיוחד אחרי כל הבלבול שהתקבל מחוסר מיקוד וסתירה בין הגישות השונות , והוחלט להסתפק בהודעה המתקבלת : " מדיון זה אפשר לקחת את כל האלמנטים המשותפים , כאשר משאירים דלת פתוחה ומוכנה למעבר של הדור הצעיר , שיבוא , ובהסתמך על האלמנטים המובאים כאן , יציע בסיס למודל של עיר ברת קיימא " הצעות ואמירות שהתקבלו : 1. עיר קומפאקטית לא בהכרח פנומנה הומוגנית , אלא כמה נקודות מבט ... 2. מה עיר ברת קיימא צריכה להיות – מונוצינטרית או פוליצינטרית ? * עיר קומפאקטית יכולה להיות ברת קיימא עם מרכז צפוף וגדול כמו ערי ימי הביניים , אך המידה של עיר כזאת צריכה להיות קטנה מספיק המאפשרת נגישות טובה לשטחים פתוחים שמחוץ לעיר , בכדי שפעולות כמו בלוי ועוד יתאפשרו . * עיר המכילה מספר של יישובים קומפאקטיים המבוזרים אך קשורים ע " י תחבורה ציבורית , כך שהמרחב הפתוח נמצא בין היישובים ; כאשר המרחק בין יישובים אלו משתנים לפי רמת העצמאיות והסיפוק העצמי של כל יישוב .
18. בנוסף לשני המימדים של ה - 3E’s שהם החברתי והכלכלי נתייחס עכשיו למימד השלישי : הסביבה בסייח הקיים בקשר למרכיב זה , סוכם מהשלבים הראשונים , שלא מספיק לפתור בעיות של צריכת אנרגיה וחומרי גלם ע " י שינויי התנהגות ופתרון של בעיות הזיהום והלחץ בהסתמך על טכנולוגיה ועל מציאת אנרגיה ירוקה חלופית , ועידוד לשימוש יותר בתחבורה ציבורית במקום פרטית . למרכיב של הסביבה והאקולוגיה השפעה רבה על תכנון ועיצוב הערים והיישובים העירוניים ; זה מתבטא במערכת היחסים בין האזור העירוני לכפרי הטבעי שצריכה להשתנות מהבסיס ! אנשים מחפשים באזורים הטבעיים מקום מפלט מהערים המזוהמות וסביבה טבעית מסביב לבית , לכן נגרם לחץ גדול על הסביבה הנופית העדינה של בערים , קומפלקס סביבתי טבעי של עצים , נחלים ושדות הוחלפו בנוף ביולוגי סטרילי מלכותי , שאינו יעיל לא מבחינה חברתית ולא עושר חזותי .
19. בשנת 1992 GIRARDET אומר : " אם נשנה את המטבוליזם הליניארי של הערים למטבוליזם מעגלי , העיר תהיה חייבת להפוך למערכת אקולוגית סימביוטית עם אזור טבעי ..." * קצוות ירוקים * פרקים מיוערים * יערות טבעיים יתפקדו כ - " ריאות ירוקות " לעיר , וכאזורי בילוי
20.
21.
22. Micro- and Macro- structures of a More Sustainable City השכונה The Micro-Structure of the city
