1. ‫עיריית תל אביב-יפו‬
‫קומפוסטציה שכונתית במעוז אביב‬
‫דובי מורן, יאיר אנגל, ברק בן חנן, שלי סגל-שקד,‬
‫אפרת גייסט, דפנה הולצמן, מירי כוריאל, עפר שמאי,‬
‫טל הלפרין, ערן רגב, אלון אלירן, יעל שמיר, פנינה טלמור, לילך שפי‬
‫ויריב שקד‬
‫בשיתוף ועד האגודה‬
‫במסגרת תוכנית מובילי קיימות‬

2. ‫הרקע לפרויקט‬
‫מתוך האשפה הביתית כ - %04 הינם מוצרי פסולת אורגניים‬
‫• גורם לריחות ולמטרדים, מייצר גז מתאן ומביא לאיבוד חומרים חיוניים‬
‫מעוז אביב‬
‫• כ- 008 משקי בית ב - 12 בניינים )41 שייכים לאגודה(‬
‫• יוזמות קהילתיות וירוקות של תושבי השכונה‬
‫• קומפוסטר פעיל בגינה הקהילתית כ- 5 שנים אשר שימש לא מעט תושבים‬
‫עיריית תל אביב-יפו‬
‫מקדמת הפרדת פסולת לקומפוסטציה בבתי ספר וגני ילדים, בניינים משותפים,‬
‫וגינות קהילתיות )סבסוד, ליווי והדרכה(‬

3. ‫חזון הפרויקט‬
‫הטמעת הרגלי הפרדת פסולת אורגנית ע"י כלל תושבי מעוז אביב‬
‫תוך מתן אפשרות לשימוש בתוצרים ברמה המקומית‬
‫תועלות הפרויקט‬
‫הפחתת הפסולת בפחי האשפה )פסולת(‬ ‫•‬
‫חסכון בשינוע לאתרי הטמנה )אנרגיה, זיהום אויר וקרקע(‬ ‫•‬
‫הפחתת גזי החממה )טבע, בריאות ואיכות חיים(‬ ‫•‬
‫מניעת ריחות ותשטיפים מזהמים מפחי האשפה )פסולת, בריאות ואיכות חיים(‬ ‫•‬
‫טיוב קרקע )דשן ומינרלים( - "דשא ירוק יותר" )טבע, בריאות ואיכות חיים(‬ ‫•‬
‫חינוך התושבים והדור הצעיר לשימוש אחראי במשאבים ולתרומה לסביבה )חינוך(‬ ‫•‬
‫מיצוב מעוז אביב כשכונה מקיימת‬

4. ‫מטרת הפיילוט‬
‫לימוד דרכי השימוש והתפעול המיטביים‬
‫להפרדת פסולת לקומפוסטציה במעוז אביב‬
‫1. בחינת מערך הקומפוסטציה הנדרש‬
‫)כמות הקומפוסטרים, גודל, פיזור, קצב מילוי, פתרון בעיות ותפעול שוטף(‬
‫2 . בחינת שיתוף הפעולה של תושבים בשכונה וגורמים נוספים‬
‫במרחב )חברת הגינון, בית ספר, גני ילדים, תנועות נוער והעירייה(‬
‫3. העלאת מודעות התושבים להפרדת פסולת‬
‫4. בחינת איכות התוצרים וניצולם‬
‫5. הפיכת המהלך לחלק משיגרת היום-יום ולמודל עבור שכונות‬
‫נוספות‬
‫משך הפיילוט שהוגדר - חצי שנה )זמן הבשלה ממוצע(‬

5. ‫שלב ההיערכות‬
‫גיבוש צוות היגוי וקבוצת פעילים מתנדבים וכתיבת תוכנית לפיילוט‬ ‫–‬
‫הערכה תקציבית נדרשת וגיוס תמיכת ועד האגודה ברעיון ובמימון‬ ‫–‬
‫שילוב חברת הגינון בפרויקט )אספקת חומר יבש ושימוש בתוצרים בהמשך(‬ ‫–‬
‫בחירת 5 בניינים והגדרת מתנדב אחראי לכל בניין‬ ‫–‬
‫רכישת ציוד ואביזרים נלווים בסיוע עיריית ת"א - יפו‬ ‫–‬

6. ‫שלב ההקמה‬
‫מרץ 2102 - הצבת הקומפוסטרים‬
‫– נערכה הסברה לדיירי הבניינים המשתתפים, בליווי והדרכה של הרשות לאיכות הסביבה‬
‫– מתקיימים בקרה ופיקוח שוטפים ומתן מענה לבעיות על ידי צוות הקומפוסטציה בשכונה‬
‫– בוצע סקר מדלת לדלת ע"י נציגי הרשות לאיכות הסביבה - להערכת מידת ההיענות‬
‫לפרויקט )כ - %03(‬
‫– מתקיימות ישיבות הערכה תקופתיות של צוות הפעילים‬
‫– הפרויקט הוצג במספר סיורים תחת הכותרת: "משכונה קיימת לשכונה מקיימת"‬
‫)בתים מבפנים, אוניברסיטת תל אביב, קורסים מקצועיים שונים(‬
‫– הפרויקט הוצג בפני המשנה למנכ"ל, מר רובי זלוף וקיבל את ברכתו‬

10. ‫פיזור הקומפוסטרים בשכונה‬
‫סה"כ 91 קומפוסטרים ב- 8 מתחמים‬
‫מבצע קדש‬
‫בני אפרים‬
‫רפידים‬
‫גינה‬
‫קהילתית‬

16. ‫מסקנות מרכזיות מהפיילוט‬
‫היענות גבוהה של התושבים )הוערך כ- %03 אך לתחושתנו עם הזמן‬ ‫.1‬
‫השימוש פחת והתייצב על אחוז משתמשים נמוך יותר(‬
‫מערך קומפוסטציה צריך לכלול 2 קומפוסטרים וגדרת עלים‬ ‫.2‬
‫הגדרת אחראי לכל קומפוסטר חשובה וקריטית לתפעול התקין‬ ‫.3‬
‫על מיקום הקומפוסטרים להתחשב בתנאי השטח וברצון התושבים:‬ ‫.4‬
‫קרוב לבניין ולמסתור האשפה‬ ‫•‬
‫מספר "מתחמי" קומפוסטרים מרכזיים‬ ‫•‬
‫חשיבות לליווי ולתמיכה של העירייה בהדרכה ובהסברה‬ ‫.5‬
‫מדלת לדלת )תדמית חיובית לעירייה(‬
‫התוצרים - חומר טוב נוצר לאחר כחודשיים-שלושה.‬ ‫.6‬
‫מתחילת הפרויקט מולאו 51 קומפוסטרים )000,21ליטר זבל אורגני(‬
‫מהם נוצרו כ- 0004 ליטר דשן‬

17. ‫היערכות עתידית‬
‫בטווח המיידי:‬
‫- פתיחת מייל ייעודי לנושאי קומפוסטציה בשכונה‬
‫- פרסום דף הסבר באתר האגודה כולל העלאת מפה אינטראקטיבית המעדכנת‬
‫לגבי מצב הקומפוסטרים.‬
‫- מהלך לגיוס אחראי קומפוסטרים נוספים להרחבת הפריסה בשכונה‬
‫- מעבר נוסף בבתים ללמוד מי התחיל והפסיק ולמה?‬
‫- עיצוב מתחמי הקומפוסטציה כמתחמים אסתטיים‬
‫לטווח הרחוק:‬
‫- מיסוד שיתופי הפעולה עם גורמים מרכזיים במרחב )שכונה, בית ספר ועירייה(‬
‫- קיום אירוע הסברה לכלל תושבי השכונה‬
‫- הרחבת הפעילות לגורמים עסקיים רלוונטיים )בעיקר מזון(‬
‫- הפיכת המהלך לשיגרה יומיומית )מצד המשתמשים והמפעילים(‬
‫- העמקת הלמידה בתחום לפעילים‬
‫- מוקד ידע ותמיכה עבור שכונות נוספות בעיר‬