‫חינוך – תהליך שינוי כולל ומכוון של בני אדם, לקראת מטרה הנתפסת כראויה. החינוך הוא תהליך מכוון. כוונתו של המחנך לגרום שינוי הנחשב בעיניו כשינוי לטובה.ידע – פעילות בנייתו של התוכן הצבור בזיכרו.‬
‫השליטה בייצוג הידע ובהנחלתו מאפשרת שליטה בייצור של הסובייקט האנושי. מערך שליטה זה נקרא חינוך. ט כנולוגיה חינוכית - דרכים שיטתיות וכלים לארגון ולהצגה של ידע לצרכי חינוך...תקשוב - שילובן של‬
‫טכנולוגיות ידע חדשות במערכות שונות וביניהן חינוך. אז מה נותן לנו תקשוב החינוך -מפתחי התקשוב גורסים כי מבנה החינוך יכול להשתנות *ניתן ללמוד מכל מקום ובכל שעה -חסרון למורה -מלמד מסביב לשעון , אבל‬
‫צריך לקבוע כללים .* למידה היפרטקטואלית (מעגלית ולא ברצף) ולא רק ליניארית - ספר .ללומד יש חירות מסוימת שניתנת ע"י המורה ,או שהתלמיד לוקח לעצמו. הבעיה -אין גבול כמה צריך ללמוד.*למידה שולייתית‬
‫(התאמה לצרכים אישיים ) -הטכ' מאפשרת לבנות תכנים שונים ברמות שונות .* פיתוח לומד עצמאי - לוקח אחריות לתהליך הלמידה. המורה מנחה ולא מעביר התוכן. הבעיה - עולם ערכים/ שיקול דעת.צריך לתת לו כלים‬
‫להתמודד.*יכולת מעקב אחר התהליך הלימודי -לשם שיפור התהליך הוראתי ולא כשליטה.*שילוב אמצעים אודיו ויזואליים - העשרת התהליך . סרטון/הקלטות זה לא העשרה, אלא אם זה תורם. שלוב האמצע' זו החלטה‬
‫פדגוגית ולא טכנו'. זה קשור לעולם התוכן .היקף התקשוב עודנו קטן. מפתחי התקשוב מאמינים כי בטכנולוגיות הידע טמון הפוטנציאל למהפכה בחינוך, אך אי הוודאות לגבי כיווני ההתפתחות, היעדר תיאוריה הולמת,‬
‫ובעיקר ניסיון אמפירי מצומצם מעמידים את התקשוב, לפי שעה, בחזקת הבטחה בלבד, שמימושה מקווה, אך אינו ודאי. מי השותפים המרכזיים למהפכה התקשובית? לומד -*יליד דיגיטאלי חלק נכבד מהחיים‬
‫החברתיים מתבצע באון -ליין שנחשב כחלק מאוף -ליין ולא מובחן ממנו*הם מולטי -טסקין -רדידות. מיומנות חדשה -לעשות כמה דברים במקביל.*אפילו כשהם ישנים – ממשיכה הפעילות און ליין *לומדים בשיטוט מבלי‬
‫לדעת לאן בדיוק רוצים להגיע -לא בהכרח כמונו -לינארי.*הילדים שנולדו עם העכבר מחליטים עבורנו, המבוגרים בעבר אנחנו החלטנו עבורם. הסמכות מתערערת * בעבר אנחנו הנחנו את התשתית ועכשיו בני הנוער‬
‫מניחים את התשתית ללמידה *מאפייני גלישה של תלמידים בישראל: 3-2 שעות ביום באינטרנט - זה נתון ממוצע ואינו מתייחס לפער הדיגיטלי. מה בני נוער עושים ברשת:*חיפוש מידע – חופרים ב" פח האשפה" של‬
‫הרשת#יוצרים מי דע -מסכמים ומשתפים ברשת (סרטון/מצגת. המהירות והזמינות -זה מאיים .*משתפים במידע – רשתות חברתיות/ויקיפדיה/יוטיוב התפקיד שלנו: פיתוח אוריינות תקשובית/דיגיטלית/תקשורתית אוריינות‬
‫תקשוב היא סך כל הידע, הדעות, האמונות, והעמדות שיש לאנשים לגבי השימוש במחשב, בתקשוב וביישומיהם. תרבות של ידע ומידע שימושי, המעניקה לרוכשיה כוח ומאפשרות להם ניצול נבון של כוח זה, הן‬
‫במישור המקצועי והן במישור האישי. (מתוך: שביב, 6002). אם בעבר הספיקו מיומנויות למידה אורייניות מסורתיות כלומר קריאה וכתיבה, אזי כיום בעידן "חברת הידע" נדרשות מיומנויות אורייניות נוספות והן: עיבוד‬
‫מידע מורכב ורב -מימדי, ניווט במרחב המידע, תקשורת בין -אישית, חשיבה חזותית, למידה מרחבית, ניהול ידע אישי -המשמעות שזה מציף בעוד ידע. והתמודדות עם מורכבות תהליכית . אוריינות תקשורת דיגיטאלית‬
‫מוגדרת כנגישות והיכולת לנתח, להעריך וליצור מסרים בתצורות תקשורת שונות (למשל: לכתוב דואל לעומת הודעה בפורום; בעידן התקשורת הדיגיטאלית אין הבחנה ברורה בין יוצר התוכן לבין מקבלו בתהליך‬
‫הלימודי - הוראתי. נדרשות מיומנויות שיפוטיות שאותן עלינו להקנות לתלמידים. מורה -*נושא הדגל של מהפכת שילוב התקשוב בחינוך*בלעדיו. אין מהפכה מרכיב מרכזי*בדרך כלל מהגרים דיגיטלים*אפשר שהמהגר‬
‫חושש מהיליד הדיגיטאלי? ולמה? כביכול לילד יש ידע שלי אין .הפער בינו לתלמיד אדיר*חשוב ! מורים צריכים להבין את משמעות השימוש בכלים הטכנולוגיים החדשניים לפני שישלבו בפועל בהוראה סביבה לימודית‬
‫התלמיד והמורה לא משתנים ביולוגית אבל...הסביבה הלימודית משתנה ומציבה אתגרים אמיתיים לכל השותפים. הסיבה: יש מרחב נוסף ללמידה דוגמאות סביבה לימודית: גלים , אופק , סנונית, אתר בית ספרי,‬
‫מערכות לניהול למידה, לוגי הארגון החינוכי האחרון להשתנות סלומון (0002) בית הספר חייב להתחבר לסביבה הרחבה שבה הוא פועל אחרת ייהפך ללא רלוונטי.*נתונים השוואתיים מראים ש: ישראל לא במקום טוב‬
‫באמצע מבחינת התפתחות התקשוב אלא להפך יש נסיגה !*קירות הכיתה לא נופלים -אידיאולוגית, אין שילוב בין הכיתה למרחב הווירטואלי ..*שינוי איטי ביותר*הטכנו' כאן כדי להישאר !*דוח השוואתי מ - 4002 שמראה‬
‫כי רמת התשתית הפיזית של מערכת החינוך בישראל טובה בהשוואה בינלאומית, ואף על פי כן מדורגת ישראל במקום נמוך ברמת המוכנות הכוללת שלה ללמידה מקוונת. סלומון. הלקחים אחד מהם הוא הלקח של‬
‫הפרדוקס הטכנולוגי בחינוך :"המערכת" נוטה להטמיע את הטכנולוגיה בתוך העשייה החינוכית השלטת.התוצאה היא שהחינוך נוהג כדרכו, אך באמצעות חידוש שיכול היה להיות מהפכני אלמלא "בוית". השימוש‬
‫במחשבים לצרכי תרגול ואימון הוא מקרה מובהק של הפרדוקס הטכנולוגי. הכוח העצום של המחשב, המגוון הרחב של הפעילויות הלימודיות שהוא מאפשר ותפוצתו הרחבה, מחייבים את החינוך להתייחס לטכנולוגיה זו‬
‫ברצינות רבה.שלא על המחשב לבדו ייכון החינוך. יש צורך בסביבה לימודית שלמה שבה משמש המחשב ככלי להשגת יעדים לימודיים שהם מעבר למחשוב.המחשב, הוא מנוף לשינוי, אך הפעלתו של המנוף מודרכת על‬
‫פי שיקולים שאינם טכנולוגיים .מסתמנות שתי תפיסות שונות הגישה המשמרת - (הלוח האינט ' -המורה מחליט) תפקיד הטכנולוגיה הוא לשפר את החינוך, וזאת על בסיס ההנחה הסמויה לעיתים שיש לשמר את צורתו‬
‫ואפיוניו הקיימים של החינוך .הגישה המעצבת - (העברת האחריות ללומד)הטכנולוגיה היא מנוף לשינוי מהותי על פני החינוך. מבוססת על הקביעה שכל החברה עוברת שינויים . ביה" ס הוא פרט קטן בתוך המכלול ועליו‬
‫לעבור שינוי מהותי כדי להתאימו לעידן החדש.ניצול הטכנולוגיה באופן משמר -לא שינה ולא שיפר. את הטכנולוגיה כיום לא ניתן "לביית" ולכן יש לנקוט בגישה מעצבת.יש לפחות שתי הצדקות להכנסת המחשוב לחינוך‬
‫באופן שישמר את המערכת:1. על ביה" ס להכין את תלמידיו לדרישות השוק. המחשב נתפס לא כמנוף לשינוי אלא כנושא נוסף שיש ללמוד.2. המחשב יכול להפוך את הלמידה הרגילה ליעילה יותר, מהירה ומעניינת‬
‫יותר. המחשב נתפס כאמצעי הוראה . הצדקות אלה מאששות למעשה את הפרדוקס הטכנולוגי ומבוססות על תפיסה מגבילה מאוד של המחשב ותפקידיו בחינוך. במחקרים שבודקים מה מפיקים התלמידים מן המחשוב‬
‫בשימושיו "המשמרים", נמצא שאינם לומדים הרבה, בוודאי פחות מהצפוי .המסקנה העיקרית :המחשב כשלעצמו, מבלי לשנות את יעדי הלימוד, תכני הלימוד ואת ההקשר הבין אישי , אינו מביא ישועה רבה לחינוך.אם‬
‫כן, הסתכלות רחבה יותר תביא אותנו לנקוט בגישה המעצבת.שתי סיבות :1. השינויים המתחוללים מקיפים היום את כל היבטי החברה, התרבות, הכלכלה וביה"ס אינו אלא היבט אחד קטן בתוך המהלך הרחב של‬
‫השינויים . ולאור זאת, ביה" ס והמעשה החינוכי המתבצע בו חייב להשתנות.2. המחשוב משמש הזדמנות לעדכון החינוך ולהתאמתו, מבחינה פילוסופית ומבחינה מעשית כאחת, לשינויים שהחברה כולה עוברת.‬
‫ההזדמנויות שהמחשוב מאפשר נובעות קודם כל מסגולותיו כטכנולוגיה אינטליגנטית. טכנולוגיה זו כוללת שלוש קטגוריות רחבות של שינויים בעולמנו: התרבות -העולם הפך ל"כפר גלובלי" באמצעות האינטרנט.‬
‫תרבותנו הפכה תרבות של מחשוב. זרימה של מידע והנגישות אליו משבשים את ההיררכיות הארגוניות המקובלות ואת ההיררכיה של תרבות הדפוס הליניארית. הפעילות האינטלקטואלית - מבחינת הפעילות טכנולוגיית‬
‫המחשוב מאפשרת ומזמינה חקר וחיפוש, בניה ועיצוב פתוחים ובלתי מוכתבים. פעילות זו עולה בקנה אחד ואף מחזקת את התרבות של נגישות למידע, של היררכיות ההולכות ומתערערות, ושל שותפות פעילה ביצירת‬
‫מידע. דרכי חשיבה - כשם שהמידע זורם מכל מקום ולכל מקום , וכשם שהמבנה של המידע חדל להיות לינארי והיררכי כך גם החשיבה אמורה להפוך למעגלית. אינטואיטיבית ובלתי פורמלית ומלווה בעשייה משותפת עם‬
‫המחשב:עשייה כעיצוב, עשייה כחיפוש, כעיבוד נתונים... סגולות אלו של המחשב אינן עומדות לכשעצמן . נובע מן השילוש הזה, . אם ברצוננו בשינוי משמעותי כשלהו, אזי על כלל הסביבה הלימודית להשתנות: היעדים ,‬
‫התכנים, הפעילויות, היחסים ועוד.היש למחשב אפקטים ייחודיים ?למעשה, המחשב אינו עשוי מקשה אחת. השאלה היא באילו תנאים עשויות פעילויות לימודיות עתירות טכנולוגיה "לייצר" השפעות ייחודיות .התשובה‬
‫אינה פשוטה - ככל שהטכנולוגיה עוזרת לממש שינויים גדולים יותר בפעילות הלימודית ובסביבה הלימודית, כך יש סיכוי להשפעות משמעותיות ואולי ייחודיות. המחשב יכול לשמש מנוף לשינוי אך אין הוא השינוי‬
‫עצמו .המחשב פותח פתח לאפשרויות של התנסויות חינוכיות מסוג חדש. הוא מרחיב את קשת האפשרויות החינוכיות ובמובן זה עשוי לבשר גישה חינוכית מעשית חדשה.יעדי ההוראה - בהנחה שהמחשב יכול לשמש‬
‫מנוף לשינוי פני כלל הסביבה הלימודית, מה יהיו אפיוניה של הפדגוגיה שתפעל בה ?כלומר,לשם מה מחשוב בחינוך ?התשובה, בדרכה של הגישה המעצבת - החינוך זקוק לשינוי כדי להתאימו לעידן חברת המידע,‬
‫והמחשב הוא מנוף יעיל ורב כוח לביצוע שינוי זה. ואם מדובר בשינוי ממשי אזי הוא חייב לחול בעיקר על הלמידה בהקשר הכללי שלה. ולשאלה - מה הראציונל למחשוב בחינוך? ראציונל כזה צריך להתבסס ראשית על‬
‫דימוי כלשהו של הבוגר הראוי של מערכת החינוך, וזאת על בסיס הבנה סבירה של החברה, התרבות והכלכלה שבמסגרתם יצטרך בוגר זה לתפקד. השימוש במחשוב כמנוף לשינוי מהותי של החינוך חייב להתבסס על‬
‫ראציונל מבוסס.שינוי מהות משמעו - שינוי כלל הסביבה הלימודית והדגשת המעמד החדש של ידע כנגישות במקום רק כבעלות, דבר שהוא בלתי אפשרי בלי שינוי משמעותי.נוצרה הזדמנות נדירה לשינוי משמעותי‬
‫שכזה אך לא לבדו ייכון השינוי. רותם ופלד -"בית ספר מקוון", אין הכוונה לבית ספר "מרחוק" ,"ווירטואלי", בית ספר מקוון לא יהיה שונה בהרבה מבית ספר אחר בעתיד הנראה לעין.תלמידים י למדו בהנחיית מורה פנים‬
‫אל פנים ולצד זה תתרחשנה פעילויות לימודיות בסביבת למידה מקוונת , כולל פעילויות מחוץ לשעות השוני העקרוני בין התנהלותו של בית ספר היום לבית ספר מקוון -הרובד שבו מתנהל הלכה למעשה התהליך הלימודי‬
‫האישי של כל תלמיד,הקובע את איכות הלמידה האישית ואת תוצאותיה. ברובד פעילות זה הלימוד וההוראה מתרחשים בסביבת לימודים מקוונת.סביבת למידה מקוונת בבית ספר מקוון - היא סביבה מזמנת,שבה תהליך‬
‫הלמידה האישי של כל תלמיד מתמקד בלמידה עצמה,ופחות בהתנהלות לקראתה. בית ספר מקוון איננו רק מוסד שהתחולל בו שינוי פנימי -פדגוגי -ארגוני, אלא הוא תלוי גם ב שינויים חיצוניים: הקטנת נוכחות פיזית בבית‬
‫הספר לצד עלייה משמעותית באיכות הלמידה ובתוצאותיה ,כולל נטילת אחריות אישית של הלומד על חלק מתהליך הלמידה ועל הישגיו. קווי היסוד של בתי ספר אלה הם פרי פיתוח של תמיכה והנחיה :מ" רחוק" -‬
‫הפעילות מתמקדת בתמיכה מקצועית ופדגוגית בתלמידים עצמאיים הלומדים בבית.מורי בית הספר משמשים כמנחים וכמתלווים לתלמידים אלו. כמו כן קיימת למידה שיתופית בין התלמידים.מ"קרוב" -הסביבה המקוונת‬
‫מהווה את ציר ההתנהלות היום -יומי,אך התלמידים שוהים בדרך כלל בבית הספר.במקביל בית הספר צפוי לשנות את הרכב הפעילות שלו :מתיווך והעברת חומר לימודי ללומד לתמיכה לימודית -אישית משמעותית.‬
‫הקניית מידע תוכני ,אחריות התלמיד הנתמך על ידי סגל הוראה מיומן .מהו בית ספר מקוון? ההתנהלות של סגל ההוראה מבחינת ארגון ופיתוח מקצועי וכן פעילותם של כל התלמידים וההורים,בחלק הלימודי,בפעילות‬
‫החברתית -תרבותית,מתרחשות גם בסביבה מקוונת סביבה ללא הגבלות של זמן ומקום -גבולותיו של המקוון רחבים יותר. חלק הולך וגדל מהלמידה בבית הספר פוחת,והנוכחות הפיזית של התלמידים במוסד,לפחות‬
‫ללימודים ,מתמעטת.אך עם זאת נמצא שהלמידה מעמיקה יותר,איכותית יותר ובעלת הישגים בהשוואה לביה" ס מסורתי הנגישות של תלמיד לתוכני לימוד לצד אפשרות ביטוי אישי יותרהאווירה הלימודית ממוקדת דווקא‬
‫בשעות ובימים שבהם בית הספר פועל רשמית. בשעות הפעילות הרשמית מתוגברים במיוחד ההיבטים החברתיים -תרבותיים,הלימודים דורשים פנ ים אל פנים הקשר מורה -תלמיד חזק יותר,כך גם הקשר בין התלמיד‬
‫לתוכני הלימוד האחריות לעמוד במטלות קצובות בעלות אבני דרך מתממשת באופן ממוקד ויעיל יותר הלמידה האישית והקבוצתית מגוונת יותר. גיבוש רציונל ההיערכות של בית הספר:יש להבטיח שהלומד השייך לדור‬
‫הרשת יעסוק בלמידה כפי שהוא עוסק בשאר ענייניו בשעות היממה.מרבית ההיערכות הפדגוגית מתמקדת בהנעת המורים ובשילובם בהוראה בסביבה מקוונת,והם המניעים את התלמידים.את עיקר האנרגיה יש‬
‫להשקיע בחלקו של המורה בשינוי(הרווח כפול -כספית וניהולית).משמעות המושג "שינוי" במעבר בית הספר למקוון:תנאי ראשון -תחושת אחריות של המורה בכיתה ושל המוביל והמנחה את הפעילות הלימודית‬
‫המקוונת, ברמה המקצועית וברמה הפדגוגית -ארגונית.תנאי נוסף -הפיכת הפעילות לחלק בלתי נפרד מסך הפעילות השוטפת של הלומד בבית הספר.לשם שילוב משמעותי של הסביבה המקוונת בהוראה ובלמידה יש‬
‫לכלול בהיערכות בית הספר את 3 המרכיבים של המוסד :המורים,תלמידים ,מנהל ולצדם הקהילה והחברה..החלק המשמעותי של השינוי -הקהילה.רק שינוי משמעותי בבית הספר,יגרום למעגל של היזון חוזר,שבו יתרחש‬
‫שינוי בתפיסת הקהילה או בית הספר,ובעקבות כך גם שינוי פנימי משמעותי יותר בתוך בית הספר.ההיזון החוזר המעצים את השינוי מורכב משני מעגלים: 1. מעגל פנימי תוך בית ספרי.2 .מעגל חיצוני הכולל את‬
‫הרשות,הקהילה והחברה.היערכות המנהל הבית ספרי :המטרה היא העשרת סדר היום הפדגוגי -חברתי -תרבותי בערך מוסף שאיננו קיים בדרך כלל באורך החיים הפדגוגי השו טף.השלב הראשון בתהליך השינוי הוא‬
‫בדרכי הפעולה ובאופן ההתנהלות.השינוי מתואר ב -2 אופנים (‪":)walzlawick‬שינוי מסדר ראשון" -שינוי המתרחש בתוך המסגרת הקיימת ,עם כללי ההתנהלות, דרכי החשיבה והעבודה הקיימים בתוך הארגון."שינוי מסדר‬
‫שני" - שבו השינוי נעשה כתוצאה מחריגה מהמסגרת הקיימת ומשילוב של "חוקים" אחרים,זרים ולא מקובלים. בשינוי זה כל המסגרת משנה את פניה. שילוב סביבת למידה מקוונת משמעותית יתחיל בבית ספר כתוצאה‬
‫משינוי מסדר ראשון, הנובע מסדרי ההתנהלות ומתפיסות החשיבה הארגוניות הקיימים .מערכת החינוך בכללותה אינה בשלה ל"קפיצות דרך".השינוי המעשי והמתבקש כאן הוא שינוי התנהגותי -פנימי של המורה ושל‬
‫התלמיד שיביא בסופו של דבר לשינוי מסדר שני. במערכות חינוכיות נצפה לשינוי רציף ,המתחיל בסדר ראשון ומקבל אט -אט את המאפיינים של השינוי מסדר שני.שיתוף פעולה בתוך בית הספר של סגל ההוראה:‬
‫‪Rosenholtz‬דן בשני סוגים של בית ספר כארגון :ארגון "תקוע" -המתאפיין ללא עבודת צוות . האופטימיות וחדוות היצירה ורף הציפיות להגשמת המטרות הם נמוכים מאד.ארגון "בתנועה" -המתאפיין בעבודת‬
‫צוות.ההרמוניה היחסית, שיתוף הפעולה וחלוקת הנטל מעלים את הדימוי העצמי ומחזקים את הבטחון.שילוב הסביבה המקוונת יצליח רק בבתי ספר "בתנועה". קיימת מחויבות כמותית,לא רק איכותית בתכנית העבודה‬
‫של כל מורה לפעילות מקוונת במסגרת תכנית ההוראה שלו. המורה אינו נדרש להתחייב לשינוי קיצוני באופני ההוראה שלו,כזה שלא ניתן לעמוד בו לאורך זמן .היבט נוסף הוא שיתוף הפעולה עם מורים אחרים, אף מבתי‬
‫ספר אחרים. ישנו ערך מוסף להתפתחות הנסיון בעבודה בסביבה מקוונת.בנוסף,יצירת שלוחות מחוץ לבית הספר ("מעגל שינוי 2"). הכנת חומרי הוראה שיעמדו גם לרשות מורים אחרים מהווה חלק בלתי נפרד מהשינוי‬
‫הבית ספרי.תלמידים:התמצאות התלמידים בכלי ממ וחשב איננה מהווה יתרון בחלק הלימודי ודאי לא על פני המורה.התלמיד חושב שזה מספיק,מה שמוטעה.נקודות מרכזיות:1.שיפור ההתנהלות הפדגוגית -‬
‫ארגונית.2.הטכ' באה לסייע לנו, אמצעי להוראה טובה יותר,לא ערך פדגוגי.3.לא לעבור לאינט ' לגמרי,יש משמעות לקשר האנושי -אישי.4. סדר היום הפדגוגי בשילוב סביבת למידה מקוונת .5. סביבת למידה מקוונת‬
‫מאפשרת לבית הספר להיות ציר חברתי -תרבותי משמעותי לתלמיד.היערכות בית הספר לאיומים ולסכנות שברשת:הפתרון הפדגוגי -פעילות חינוכית מדגימה באתר הבית ספרי:הסברה ושיתוף התלמידים לצד הצגת‬
‫הסכנות והפגמים בחשיפה ללא גבולות לגורמים שונים באמצעות הרשת ,כמו גם בשימוש פלילי ברשת.הפתרון הטכנולוגי - הגנה באמצעות סינון אתרים שמציעים מרבית ספקי האינטרנט הגדולים לבית הספר ולמחשבים‬
‫בבית ללא עלות מופרזת.( רק שילוב בין השניים יכול להניח פתרון הולם). נושא 2 – סניכרוני סינכרוני -מיקום שונה,אותו זמן.למשל:צ'ט -טקסטואלי סקייפ .יש הבדל בין צ'אט לבין מע' אינטר' שבמקור נועדו ללמידה,‬
‫למשל, "ווימבה". במע' למידה סינכ' יש קונספט זהה : -התייחסות לשא' דידקטיות, למשל -להציג וידאו/תמונה/קול( האם אני מאפשרת לכל אחד לדבר. בקשר עם התלמידים יש כמה כלים. . -האמצעים האודיו -וידאו שיש‬
‫למורה לעומת האמצעים הכיתתיים . - מחייב את המורה להיות מולטיטאסקי .אינטראק' בתהליך הלימודי - בזמן אמת תורמת לתחושת כיתה וקבלת תשובת מיידיות מהמרצה וכתוצאה תורמת להגברת מוטיבציה והעלאת‬
‫שביעות רצון. צ'ט כאמצעי למידה -.נמצא שאמצעי תקשורת "עני" ברמזי תקשורת מסוגל להעביר "עושר" חברתי. בעל פוטנציאל גבוה ללמידה -מעודד למידה שיתופית. מגבלת הצ'ט הטקסטואלי*, רצף השיחה -לא ניתן‬
‫לצפות ברמזים גופניים ולא במ ילוליים המעידים על כך שבעליהם מעוניינים להיכנס לשיחה -הדיון יותר "ליניארי".*תלות בטכנולוגיה. .* הלמידה הסינכרונית ברשת - נחל כשלון . - מע' שנוצרו לצורכי למידה סבלו מאי יציבות‬
‫טכנולוגית בשנים הראשונות ולכן קרסו. מבחינה הוראתית -דידקטית:מהמורה נדרש רב קשב לראות מה קורה בכמה אפיקים לצד העושר האודיו -ויזואלי של חומרי הלמידה.יתרון ללומד -לא צריך להגיע למקום‬
‫הלמידה ,היא מגיעה אליו .חיסרון -נדרש ריכוז רב ומשום כך השיעורים מוגבלים במסגרת הזמן .למידה פנים מול פנים לעומת סינכרוני קולי (סקייפ): לא היו הבדלים בציונים מכיוון שלא ניצלו את היכולות הטכנו'. בהוראה‬
‫כיתתית המורה מוגבל, כאשר עושים אותו דבר עם המחשב -זה בזבוז משאבים וכן, האנונימיות הפחיתה חשש מביקורת. הממצא החשוב – הייתה העדפה ללמידה הכיתתית בשל ההיבט של התמיכה הרגשית וכן‬
‫הנוכחות הפיזית של המורה .כלומר, יש משהו חשוב, אחר, לתהליך הלימודי בכיתה ומחמיצים בלמידה מתוקשבת. א -סינכרוני -זמן מושהה -מיקום וזמן שונה.למשל:פורום/קב' דיון,דואר אלק'.יתרון -בניגוד ללמידה‬
‫בכיתה,יש זמן לחשוב על התגובה ,היכולת להעמיק את הדיון שתהיה בו מחשבה לאורך זמן,יכול להביא ללימוד ולהבנה טובה יותר נושא 3 – פורום לימודי. פורום (קבוצת דיון ) -"דיון מתמשך" – תהליך ארוך של שיחה בין‬
‫המשתתפים שאינו מוגבל בזמן ובמקום, כאשר עיתוי השימוש, משך השימוש וטיב השימוש בקבוצת -הדיון מותנים בדרך כלל ברצונו של המשתמש או המשתמשים . פורום לימודי ?מרצה וסטודנטים מחליפים דעות, ידע ,‬
‫עמדות, תובנות, משוב וכד', באמצעים טקסטואליים, בינם לבין עצמם בנושאים הרלוונטיים לעולם התוכן הנלמד . -זו תחילתה של הבנה שלא כדאי שהטכנולוגיה תעתיק את הכיתה, אלא תיצור משהו אחר. כללים -‬
‫*המרצה קובע נושא שנדון או שהוא קובע שהתלמיד יקבעו.* המורה לא שולט. אלא מנחה: וסטודנטים מחליפים דיעות,ידע, באמצעים או קוליים או השכיח -טקסטו'..*הציפייה לתגובה אורכת זמן וזה בעייתי לילדים. בעת‬
‫כתיבת הודעה - חייב להשתמש בשפה ברורה,אין כפל משמעות. לא לסרבל את תהליך התקשורת. מאפייני סביבת פורום לימודי* *מהווה סביבת -למידה מתוחמת -תהליך הוראתי פורמלי, בעלת גבולות ברורים -מהיום‬
‫הראשון של הקורס ועד סופו) בסביבה סגורה בסיסמה. בסביבה מתוקשבת, ידיעון,למשל.. קבוצת -דיון יכולה כמובן גם להוות חלק מסביבת -למידה מורכבת יותר הכוללת כלים פתוחים נוספים.*מאפשרת למורה ליצור‬
‫בקלות משאבי למידה שהגישה אליהם תהיה מיידית ופשוטה . למשל,צרף קובץ . תוך תנועה,ע"פ הצורך הלימודי.אפשר להוסיף תכנים רלוונטיים,משאבי למידה.צריך להזהר -השיקול מה להכניס הוא פדגוגי,מה אני רוצה‬
‫שהלומד ידע.* מאפשרת תגובות מהירות של מורה לתלמיד). למעשה היא מאפשרת למורה ליצור מצבי לימוד יחידניים בתוך סביבה לימודית שיתופית.*יוצרת תחושה של שוויון בין התלמיד למורה, דבר העשוי לעודד‬
‫אחריות התלמיד ללמידה שלו.*מאפשרת לכל משתתף " להשמיע את קולו האישי" ותוך כדי כך להיות חלק מן "הקול הקבוצתית מעודדת פתרון משותף של בעיות, כאשר כל משתתף "תורם" חלק מן הפתרון -יוצר תחושה‬
‫של שיוויון בין מורה לתלמיד. עלול להיות בעייתי אצל קטנים ,נגרם טשטוש גבולות. היעד הוא להוביל הלומד. עם זאת, השוויון עלול לגרום לתלמיד לקחת אחריות על תהליך הלמידה שלו.*מאפשרת למשתתפים להרהר‬
‫על הדעות של עצמם, על הדעות של אחרים ועל האינטראקציה בין המשתתפים -מה זה עושה לי שאני שומע את האחרים. . -*הדיון השמור הופך להיות " נכס רוחני" של הקבוצה, גם לאחר שאיננה קיימת עוד ומאפשר‬
‫למידה עתידית).* יכול להגביר את תחושת הלכידות של הקב'.בעת תכנון פורום לימודי.. * קביעת נושא לדיון * משך זמן פעילות הפורום *הגדרה ברורה של יעדי הדיון *הבהרת חובות המנחה הבהרת חובות‬
‫המשתתפים*תוצרים צפויים *קביעת כללי השיח בפורום. האם המורה צריך להיות אקטיבי ? - 1)תלוי בעיתוי - באיזה שלב הוראתי הכנסנו הפורום. באיזו מידה מנוסים בתקשוב -מבינים גם שלא מי שכותב הרבה יותר‬
‫מעורב.יתן לזהות מוקדים של ידע שאפשר ללכת איתם. 2) תיאום ציפיות - התלמיד צריך לדעת שהמורה קורא את כל ההודעות, אך יותר מדי תגובות זה לא דיון יש טכניקות להראות שראתי ההודעה .היכולת של פתיחת‬
‫ערוץ דיון תלמיד -מורה שבכיתה היה מעורר רעש. המלצות - * לתת כותרת בעלת משמעות להודעתכם.. הדבר יקל על כולנו במעקב אחר הדיונים המתמשכים. ואם אתם מתייחסים למישהו מכיתה ציינו זאת בכותרת.‬
‫למשל: לאורן – הטקסט בתהליך הלימודי .*הטקסט בגוף ההודעה – יש המכנים את הטקסט שבהודעות כ "דיבור כתוב". משמעות הדבר שאין צורך להקפיד על כללי כתיבה פורמליים . בהודעות נהוג לשלב סלנג וגם‬
‫טעויות הדפסה קלות נסבלות. עם זאת, השתדלו לכתוב במשפטים קצרים, מובנים וברורים ככל האפשר.* שילוב סימני רגש - לאור העובדה שלא ניתן לראות הבעות פנים .* מעקב אחר הדיון - במידה ואתם‬

‫מתייחסים בהודעתכם להודעות קודמות יש לשקול לאמץ את הפורמט שיקל על המעקב אחר הדיונים. יתרון הפורום הלימודי - 1) א -סינכרוני: יש זמן לחשוב,לכתוב. 2) היכולת להעמיק הדיון (יכול,אך לא בהכרח , להביא‬
‫ללימוד ולהבנה טובים יותר.השוואה בין צ' אט לפורום - * סינכרוני - קצר,בגדול פחות מעמיק. תחושה -אנחנו יחד. א -סינכרוני -אינו מוגבל בזמן ,הפוטנציאל להעמקה רב יותר. אתה קורא,חושב,מגיב. לא מקבל תשובה‬
‫מיידי.* הצאט -אינו צובר תאוצה. כשרוצים לראות תהליכים,יותר נוקשה נושא 4 – אודיו -וידאו וספרים דיגיטלים.פודקאסט - הקלטות קוליות ,אודיו - מעין וכניות רדיו או טלוויזיה המופצות באינטרנט באופן חופשי על ידי‬
‫מנוי חינמי. פרקים של תוכניות אלו מופצים בתור קובצי קול, כגון 3‪MP‬או ,‪AAC‬או קובצי תמונה אותם יכול כל אחד להפיק במחשבו האישי . ניתן לשים את הקבצים על שרת דפי אינטרנט כלשהו ברשת, ובכך להפוך‬
‫אותם נגישים לתוכנות ללכידת פודקאסטים. באמצעות תוכנות אלו יכול כל אחד להירשם לפודקאסט, ולקבל אוטומטית למחשבו האישי פרקים חדשים כאשר אלו מתפרסמים .החמצה - כאשר יש רק קול ללא תמונה.‬
‫יתרונות - * ערך האותנטיות * החוויה הקולית משמעותית. וכן,"האזנה ע"פ דרישה" -מתי וכמה פעמים אתרי שיתוף – ‪ - YouTube‬אתר אינטרנט המאפשר למשתמשים להעלות, לראות ולשתף קטעי וידיאו - (זה לא‬
‫הרצאות שלא מסתכלים עליהן). האתר נוסד בפברואר 5002 על ידי שלושה עובדים של ‪ ,PayPal‬שמטרתם הייתה להעביר קובצי וידאו ושמע גדולים, בקלות מרבית באינטרנט. נרכשו ב 6002 על ידי גוגל . בחינוך *‬
‫כמקור לאיתור חומרי למידה: החידוש *בתהליך החיפוש,* קישורים לנושאים נוספים:*הוא זוכר את "ההיסטוריה" שלי ו"תופר" לי מה שמעניין אותי. (אפיקי חיפוש טקסטואלים וישירות דרך הוידאו.* כמקום ליצירת חומרי‬
‫למידה מקוריים .*כערוץ חינוכי -אפשר לשתף ולקחת חומרי למידה..*שימושיות -כוח ההמון הופך לכלי. צפיות רבות מרמז על מענה על צורך.*אוניב' -כי -*העברת ידע.*פרסום*כולם עושים. ספרים דיגיטליים - פותחו במיוחד‬
‫לסביבת האינטרנט. המאפיינים -*עושר ויזואלי ובאינטראקטיביות. * מספקים כלי לימוד חדשני המאפשר למורים ללמד באופן שלא ניתן היה קודם לכן תוך מתן מענה לצרכיי תלמידים בעידן "חברת הידע" . התנסויות‬
‫ראשוניות בהחלפת ספרי הלימוד המודפסים בספרים דיגיטאליים כדוגמ ת אוניברסיטת פרינסטון מוכתרות בהצלחה מסוימת אך עדיין מוקדם לקבוע כיווני התפתחות וודאיים**. - חיפשו דרך למקסם רווחים ולנצל‬
‫הטכנו'. הפיתוח הראשון -1) קינדל :* קל יותר לקרוא .*גודל כף יד. *יתרון כלכלי - זול יחסית לנייר,היה התוכן והוסיפו הפיתוח הטכנו'.2)אייפד - פיתוח מנצח -גם גם לקרוא וגם גלישה, ניצול האודיו ויזואלי -חלק מהתכנים‬
‫מאפשרים רבדים נוספים שהאינט' מאפשר קישורים לתכנים לעומת מחשב נייד - *שניהם אי מייל/תואם מצגות/כניסה לאינט'. *אתרים שלא עומדים בקרטיר ' -בעיה באייפד. *נפח זכרון גבוה במחשב. 3)"עברית" . -‬
‫הבעיה בשלושתם -לא טכנ' אלא בעיית תוכן,מה שיש ב1 יהיה ב 2. .4) גוגל ספרים - לא קורא דיגיטלי אלא העלאת ספרים מדפוס.היתרון - זמינות וזול. ***התחום של הספרים הייעודיים -בחיתוליו. בספרי לימוד המגמה -‬
‫שכולם יהפכו בסוף לדיגיטליים. –ביקורת -קשה לקרוא מהמסך . - למידת היפרלינקים -ההפך מלמידה ליניארית. האם המדיום משפיע על המסר? המאמר עוסק בהשפעתו של פורמט לייצג טקסט על חשיבה ביקורתית. דרך‬
‫3 נקודות מבט :1) שימושית (דרך השימוש במידע).2) פרספקטיבה קוגנטיבית.3)כלכלת המידע . -1)קריאה דיגיטלית איטית משר קריאה דפוס.2)קריאה מקוונות יוצרת עומס קוגנטיבי גבוה יותר על הקורא מאשר‬
‫מודפסת.3) הקוראים זוכרים מידע מתבנית מודפסת משהם זוכרים מתצוגה דיגיטלית4) הדיגיטליים דיווחו על תחושת מעורבות נמוכה בטקסט לעומת הקוראים של טקסט מודפס אשר מדווחים על מעורבות גבוהה בשל‬
‫היכולת להוסיף הערות בגוף הטקסט .המסקנות הם:טקסט דיגיטלי = הבנה נמוכה . טקסט מודפס = הבנה גבוהה. חוקרים אחרים,מצאו -הפוך.# ההכרה בתפקיד החיוני של חשיבה ביקורתית בצריכת מידע משכיל הוביל‬
‫למגוון רחב של מחקרים שהתמקדו בהיבטים שונים של אוריינות מידע וחשיבה ביקורתית בקרב בני נוער.* רוב המחקרים גילו רמה נמוכה של מיומנות חשיבה בקרב הצעירים לעומת הבוגרים -ישנה באופן כללי חוסר‬
‫מחשבה ביקורתית בקרב צורכי המידע -לא נמצאו הבדלים בביצועי הקוראים הדיגיטליים והקוראים מן הדפוס. מחקר נוסף עסק ביכולת להפעיל חשיבה ביקורתית בקרב תלמיד תיכון וסטודנטים בקריאת חדשות‬
‫(דיגיטלית או מודפסות). - לא נמצאו הבדלים בקריאה בין הקבוצות בתחום ההתייחסות לביצועים בפורמט היה הבדל משמעותי לטובת הדיגיטלי אצל צעירים לעומת המודפס בבוגרים.: צעירים קוראים בצורה ביקורתית‬
‫מידע דיגיטלי ואילו משתתפים בוגרים קוראים טוב יותר ובצורה ביקורתית טקסט מודפס עוד הוכח כי לצעירים נוח יותר לעבוד בסביבה דיגיטלית לעומת מבוגרים. ממצאים: בקריאה -הדרך הדיגיטלית מחיבת את הקורא‬
‫לשלוט ברמה גבוהה של קריאה על מנת לשרוד את המבנה המורכב של ייצוג המידע באינטרנט, ואנשים צעירים יעילים יותר מאשר המבוגרים .ממצאים: מבחינה קוגנטיבית -בפורמט הדיגיטלי ישנו עומס רב על הקורא‬
‫לעומת הפורמט המודפס. תלמידי תיכון לומדים טוב יותר בסביבות שאינן ליניאריות לעומת מבוגרים.מסקנות - נמצא הבדל מובהק על פי גיל בני נוער מציגים חשיבה ביקורתית טובה יותר בפורמט הדיגיטאלי מאשר‬
‫מדפוס כלומר.. יש השפעה של המדיום על המסר הנקלט,והמסקנה -שימושיות -לנוער נוח בסביבות דיגיטאליות היפר מדיות. בין יתר,פירוק הלינאריות. הרעיון הוא - לפתח תכנים ייעודיים שמיועדים לטכנו'. שימושיות -‬
‫נוחות, פשטות לשימוש ווב 2 .וב 2 - דור שני של שירותים ברשת שמאפיין אותו :1) שיתופיות ושותפות ביצירת תכנים. 2)הפצה מהירה של תכנים. משמעות מרכזית - הגברת הביזור הטכנולוגי והעברת העוצמה‬
‫לשטח. השוואה לווב 1 :1) בעלות על המידע לעומת,פלטפורמה טכנו' לשיתופיות ושותפות של תכנים גם ע"י התלמידים. 2) צריך לדעת כדי להפעיל/פשוט להפעלה. 3)אתר סגור בסיסמה/פומביות התהליך. 4) המורה -‬
‫אוטוריטה "מכניס" תכנים (תמונות,וידאו,פודקאסט)/ יצירת הידע יכול לעבור גם לתלמידים (ערך בויקי,בלוג,קורא ספרים).דוגמאות:1)אובאמה - תפיסתו -אני מגיע אליכם באמצ' הטכנו'. 2)ויקיפדיה - בתהליך החינוכי:‬
‫היישומים לא פותחו עבור תהליכי הוראה -למידה. עם זאת, זוהו 2 מטרות שיכולות לסייע לתהליך הוראתי -למידתי: 1) הגברת המימד האינטראקטיבי ,החברתי, שנמצא כמסייע לתהליך הלימודי. 2)שיתופיות ביצירת ידע -‬
‫לאו דווקא של לומדים מאותה קב'. -אתגרים של המורה :. אתגרים הינם דידקטיים ופחות טכנו ': 1) מהגר דיגיטלי,רגיל לגיר ומתמודד עם השינוי. 2) שיתופיות (לא שיוויוניות ) - מנווט. דואג שחומר לא רלוונטי יימחק . וכן ,‬
‫אחראי על הערכת התוצרים. ויקיפדיה - מהו ויקי? שיטה לבנייה פשוטה ומהירה של מאגרי מידע ואתרי אינטרנט, בהם התוכן נכתב ונערך על ידי כלל ואתרי אינטרנט, בהם התוכן נכתב ונערך על ידי כלל הגולשים לדוג' -‬
‫מע' ידיעון. "הרזלים" שמאפשרים כתיבת ערכים -ויקי. מע' האתרים של המכללה -"ידיעון".. ויקיפדיה - אנציקלופדיית תוכן חופשי המשתמשת בטכנולוגיית ויקי ופועלת באינטרנט. "חופשי" לעיון ללא כל מגבלה לעריכה‬
‫(תוך התחשבות בכללי ויקיפדיה), ולהעתקה ולהפצה (בהתאם לתנאי רישיון). ויקיפדיה היא יצירה שפותחה ומפותחת באופן שיתופי במספר רב של לשונות. היא מנוהלת ומתופעלת בידי קרן ויקימדיה, מוסד ללא כוונת‬
‫רווח שמרכזו בארצות הברית. מאפיינים : 1)פשטות -עיצובית,תוכן עניינים (ניתן לראות שינויים אחרונים/ערכים מומלצים). 2) כולם שווים - מבחינת הבולטות וניתן לשמור אנונימיות. 3) תוכן "דורס" תוכן - ההיסטוריה‬
‫אמנם נשמרת אך המסר הראשון הוא חדש (בעיה -מי יותר מדויק?) מקור טוב לידע הוראתי. לא בלעדי. יתרונות ויקפדיה מעודכנת בתמונות קישורים הפניות ועוד והכל דינמי. שיח ויישוב קונפליקטים תוך כדי עדכון‬
‫תוכן הערך בכל רגע נתון.(הוגנת וניטרלית) שהיא מעודדת את התלמיד לחשיבה ובקורתיות, הצלבת מידע וכתיבה ניטרלית.בהיבט הטכנולוגי – בכך שמאפשרת שיטת לימוד שונה להכנת ש.ב. ועבודות מלמדת את‬
‫הקורא לפתח את מידת הנטרליות . שילוב ויקי בתהליכי הוראה -למידה מאפשר יצירת תוכן שיתופי ע"י השותפים לתהליך הלימודי. באמצעות העריכה השיתופית בויקי, הלומדים קוראים, כותבים, עורכים ומשוחחים‬
‫בינם לבין עצמם. העריכה השיתופית עשויה להניב ידע שיתופי, דינאמי, יחסי ומבוסס על פעולות הלומדים (קונג'ה ובן צבי , 2002). בתהליך הלמידה השיתופית באמצ עות ויקי מתנהל עיבוד המידע גם כחלק מרשת של‬
‫אינטראקציות חברתיות וגם כחלק מתהליכים קוגניטיביים המתרחשים בתוך כל פרט, תוך קיום יחסי גומלין בין השניים. תהליך עיבוד המידע מסתיים בשינוי הידע הקבוצתי והבנייתו קביעה זו מחזקת את פוטנציאל‬
‫יישומי ויקי ללמידה לרכישת מיומנויות אורייניות הנדרשות ללומד בעידן חברת הידע ובפרט לתקשורת בין -אישית, למידה מרחבית, והתמודדות עם מורכבות תהליכית . סיכום ממצאים סביבה חיובית ונתפסת כתורמת‬
‫לתהליך למידה אפקטיבי מנחה: גורם שמדרבן ומעודד לשיתופיות בין ה לומדיםיישום כדוגמת ויקי יכול לה יות נלווה לתהליכים לימודיים ולא כמערכת טכנולוגית עיקרית, למרות הפוטנציאל הפדגוגי החדשני שלו.מגן -‬
‫סוגיית הניטרליות - בדק - מידע ניטרלי נבדקו חמישה ערכים שנויים במחלוקת. שלוש סוגי השוואות:1) בין חמש שפות ב - "ויקופדיה" – עברית, אנגלית, ערבית, ספרדית ורוסית.2)" מול "בריטניקה".3)גרסאות בנקודות‬
‫זמן שונות בעברית.מהממצאים עולה כי:ריבוי דיעות ומשא ומתן ביניהם -יותר הניטרליות.הגרסה האנגלית -ניטרליות גבוהה ביותר.בויקופד יה" גבוהה מ"בריטניקה" בכל יום ובריט' פעם בכמה שנים) ."אובייקטביות" – 5‬
‫קודים אתיים: דיוק, כנות, נטרליות, איזון והוגנות.ניטרליות" אחד הפרמטרים של " אובייקטביות".שהויקיפדיה משמשת במה ייחודית לקיום מו"מ ודיאלוג בין יחידים , קבוצות, לאומים ומדינות . מדניות הניטרליות‬
‫בוויקופדיה מעודדת דיאלוג בין הגולשים וגורמת להם להכיר דעות שונות ואפילו עוזרת בפתרון קונפליקטים .עז רת העובדה שהגולשים שומרים על נורמת הניטרליות הדבר מאפשר לקיים הישרדות של פריטי מידע‬
‫מעבר לאינטרסים אישיים כלכליים או פולטיים. הערך המוסף של ויקי ללמידה שיתופית –קונג'ה - . ויקי נבחר למחקר בגלל הפוטנציאל שלו לתמוך בלמידה שיתופית מהסיבות של קלות עריכה, שיתוף פעולה בלתי‬
‫מוגבל."למידה שיתופית -מתבצעת כתהליך בינאישי -סוציו -תרבותי המאפשר למידה פעילה לצורך הבנה, עיבוד מידע ברשתות חברתיות ולבסוף שינוי בידע הקבוצתי, הלמידה השיתופית היא אמצעי ולא יעד בפני‬
‫עצמו. .טכנולוגיה ויקי נקראת "עריכה שיתופית". (אוסף פעולות של הלומדים : קריאה, כתיבה, עריכה, שיחה, משוב, שינויים בעקבותיו ועוד )התוצאה - ידע שיתופי דינמי, יחסי המבוסס על פעולות הלומדים.מחקרים מראים‬
‫כי "עריכה שיתופית" – תומכת ביעילות בלמידה, אפקטיבית ועדכנית בהתאם לידע שותף נצבר של סטודנטים לעומת השיטה הישנה שהידע בא מהמורים בלבד.העריכה דורשת חשיבה עמוקה ומשמעותית..נדרשת‬
‫תקשורת עם הזולת בצורה מובנת. דורשת הסברים .הלומדים מעורבים יותר וזוכרים את החומר הנלמד לאורך זמן. הלומדים נחשפים לריבוי היבטים וגישות לגבי תכני הלימוד המגיעים מהשותפים ללימוד וזה מאפשר‬
‫חיפוש משמעות לתוכנן וחשי בה. הלומדים מבקרים את הנלמד, קובעים את סדר הטיפול בו, ואת אסטרטגיית הלמידה. קיימת התדיינות. התוכן מתחיל בהכללה ומגיע לפרט .ממצאי המחקר לויקי פוטנציאל לתמוך‬
‫בלמידה.דיון ומסקנות קיים פוטנציאל, קיימת שביעות רצון של רוב הלומדים מהלמידה השיתופית ויחסי הגומלין.הסטודנטים התנסו בלמידה משמעותית, יחסי גומלין חיוביים משפרים את הלמידה בתחומים‬
‫שונים .השימוש בויקי דורש ידע טכני לצד מיומנות של עריכה שיתופית. המרצה צריך לדאוג לקהילה לתקשר בין האנשים ולתחזק את הקבוצה. עריכה שיתופית מציבה אתגרים חשיבתיים , חברתיים ופדגוגיים מורכבים‬
‫למרצה ולסטודנטים מומלץ לנסח נורמות עבודה ולדון בהם בתחילת הסמסטר. חשוב לפעול ליצירת יחסי גומלין חיוביים , פתיחות להבעת דעות, ללמוד משגיאות ולהסיר מכשולים כבר בהתחלה. כדי להרגיל את‬
‫הסטודנטים ללמידה שיתופית טובה.בלוג למידה - אתר אינטרנט שבו נכתבות רשומות ("פוסטים") העוסקות בחוויות, חדשות ומאמרים , אשר תכניהם גלויים לגולשי האינטרנט לשם קריאה ובדרך כלל אף לתגובה.‬
‫הרשומות מסודרות בדף הבית ובדפי הקטגוריה על פי הנושא החדש ביותר בהתחלה והישן ביותר בסוף. בעלי בלוג נקראים " בלוגרים" וקהילת בלוגרים נקראת " בלוגספירה" .מאפיין מרכזי : ראשון בין שווים:כבעל הבלוג‬
‫אני מחליט -1)כמה השראה לצופים.2 )הם לא יכולים לשנות את מה שכתב בעל הבלוג.3)בעל הבלוג רשאי להסיר את שכתבו. ההבדל מפורום -יש חפיפה, אך הבלוג פתוח יותר. שיתוף לעומת סגירות..בלוג לימודי/חינוכי‬
‫בדרך כלל מיועד להפיץ מידע בתחומי החינוך, הדעת והלמידה השונים לאנשי חינוך וצרכני חינוך. לדוגמה: קהילות של מורים , קהילות של תלמידים, קהילות של מורים ותלמידים במשותף , קהילות של חוקרי חינוך‬
‫ולמידה וקהילות של אנשים בעלי עניין משותף בתחומי החינוך, ההוראה והלמידה. בבלוג החינוכי מועברים תכנים לימודיים, הודעות, דיווחים ודוחות על תהליכי חינוך, תהליכי למידה ותהליכי הוראה של תחומי הדעת‬
‫השונים. בדרך כלל מאפשר הבלוג קבלת תגובות וביקורת לתוכן המופץ בו מצד כל משתתפי הבלוג שהם בעלי העניין בו. מה זה בלוג למידה ?יישום ווב 0.2 – מכונה גם פורטפוליו דיגיטאלי. אסופה של דפי ווב הכוללים‬
‫הדגמות, מקורות ופעילויות לימודיות המייצגות את הפרט הכותב אותם. פורמט טקסטואלי ו /או מולטימדיה. תיעוד תהליך מתמשך של התפתחות מקצועית אישית ולמידה רפלקטיבית ( מה אני חושב על העובדות) – הן‬
‫תהליך והן תוצראינו תופעה חדשה לגמרי, שור שיו ההיסטוריים נטועים ביומני שדה מנייר שנכתבו על ידי סטודנטים ובם דיווחו על התנסויותיהם ותובנותיהם. תרומת בלוג למידהמסייע בפתוח חשיבה ביקורתית ובפתוח‬
‫מיומנויות אורייניות דיגיטאליות, באסוף, ארגון וניהול ידע (בלוג מדבר על פוטנציאל . התלמיד פתח מקום, אך כ"א "תפר" לעצמו את הקול האישי. התהליך מאפשר מטא קוגניציה). מאפשר ללומד לקיים תהליכי למידה‬
‫מותאמים להדגשים אישיים מועדפים - למידה אישית .אמצעי למידה רפלקטיבי הנגיש לכל לצורך העשרת ההתנסות החינוכית, אף מחוץ לכיתת הלימוד ( עוקף תהליכי למידה פורמליים, לזה יש צדדים חיוב יים ושליליים -‬
‫הערות מרושעות.. יתרונות : מסייע לסטודנט להיות מומחה בעולם התוכן הלימודי הרלוונטי מגביר את העניין והמוטיבציה בתהליך הלימודי מזמן אפיק אינטראקציה חדשני להשתתפות בתהליך הלימודי מספק במה‬
‫למגוון דעות ועמדות בתוך ומחוץ לכיתת הלימוד. שיתופיות בידע - גם עם עמיתים בעבודה, משפחה וחברים תיעוד תהליך הלמידה תהליך הכתיבה כתהליך התפתחותי מקדם מאפשר למידה, אישית, .פתוחה,‬
‫מקושרת, רפלקטיבי, משקף תהליך של התפתחות מקצועית#חופש בצד מגבלות# במה לביטוי אישי והגברת מוטיבציה יעדים שבלוג הלמידה יכול לסייע בהשגתם :למידה מעמיקה ומשמעותית, הגברת מעורבות‬
‫ומוטיבציה של הלומדים ,הבניית מודל למידה המתאים לחברת הידע רשתות חברתיות -לא בטוח שהם אמצעי למידה.פייסבוק -הופך להיות אמצעי למידה לא פורמל ומאפשר לגולש להצטרף ל"קבוצה חברתית" אשר לה‬
‫הוא משתייך וליצור עם שאר חברי הקבוצה תקשורת ואינטראקציה. באפשרות המשתמשים ליצור לעצמם "רשימת חברים" וליצור לעצמם פרופיל אישי.. פייסבוק בתהליך החינוכי מעריכים את -1) יצירת קהילייה לומדת‬
‫ו2)אינטראקציה חברתית, כתורמת לתהליך החינוכי,פייס' מאפשר יצירת שני הדברים הללו במקביל לעולם הלימודי הפורמלי 3 מאפיינים מרכזיים לפיס' הרלוונטיים לחינוך1. מאפשר פעילויות שיתופיות2. למרבית‬
‫הלומדים יש חשבון '3. זה חינמי ועוקף מערכות קיימות של ווב 1 . משטיח מע' יחסים –כמו ויקיפדיה -שווה בן שווים4 . כלי ווב 2 יצרו את פדגוגיה 0.2 המאופיינת ב - #השתתפות בקהילייה לומדת. #התאמה אישית של‬
‫התהליך הלימודי.# תוצרי למידה מבוססי יגע אקטיבי -למידה כיצירת תוכן. אנדרסון -עוסק בנושא שילוב הרשתות החברתיות בתהליך למידה.פריט שנלקח מהבלוג של אנדרסון,מה שמראה שבלוג הוא אמצעי‬
‫למידה.טוענת שהעולם השתנה.רישות חברתי - כלים המאפשרים לאנשים להיפגש, לשתף רעיונות ולקיים אינטראקציה בתחומים משותפים. אלו באים לידי ביטוי באינטרנט באתרים כגון פייסבוק, מיספייס. לימוד חברתי‬
‫כיום, נעשה בעיקר באמצעות אפליקציות המעבירות ידע ולשם בידור, אך יש התעניינות רבה להתרחב לתחומים של לימוד פורמאלי פנים מול פנים, כבשיטת לימוד מרחוק, בעלי יכולת אינטראקציה לצד שמירת‬
‫השליטה האישית של כל אחד על הזמן, המרחב הנוכחות, הפעילות והזהות האישית. קיימות אפליקציות רשתות למידה רבות, חלקן כוללניות המשתלבות ברשת החברתית כך למשל מערכות המשלבות בלוגים, אתרי‬
‫ויקי, מסמכים שונים, תיוג למקורות מידע ועוד. מאידך, ישנן רשתות חברתיות ללמידה המתמחות באפליקציות ייחודיות נקודתיות כגון לימוד שפות על ידי מפגש עם אנשים ממקומות שונים בעלי תחומי התעניינות‬
‫משותפים. למידה מכוונת באפליקציות של רשתות חברתיות משרתות שלושה תפקודים עיקריים: התערות: בעבר היה הקשר העיקרי בין מורה לתלמיד ללא אינטראקציה בין התלמידים עצמם. מחסור זה באינטראקציה,‬
‫קבלת סיוע מעמיתים והעדר תקשורת בין אישית הובילה למעשה לחוסר מעורבות חברתית בכל הקשור ללמידה מרחוק ולמידה מכוונת. ההתמקדות כיום הינה ביכולתם של מוסדות לספק מידע מקשר בין תלמידים.‬
‫למרות זאת, עדיין י כול להיווצר מצב בו שני תלמידים הנמצאים באותו הקורס והגרים בסמיכות אין יכולת להתקשר האחד עם השני לתמיכה חברתית ולמידה משותפת. רישות חברתי מאפשר תחילה לכל אחד לחפש‬
‫אחד את השני על פי פרופיל אישי (השראות, תחביבים, קורסים משותפים ועוד) ויצירת תקשורת נגישה בין ת למידים בעלי עניין משותף. יחד עם זאת חשוב שלתלמידים תהיה שליטה על המידע האישי הנחשף שכן יש‬
‫להבחין בין חשיפת המידע לכלל האינטרנט או רק לתחומי המסגרת הלימודית של התלמיד. שיתוף: כאחת האפליקציות הנפוצות ביותר בלמידה חברתית ברשת לאור היכולת לאגור, לארגן, להנגיש מקורות מידע בקלות‬
‫רבה ולאפשר שיתופם עם אחרים באופן שיאפשר התאגדות קבוצתית המאפשרת לכל אחד ללמוד מה האחרים חושבים ולהוסיף דבר משלהם. למעשה התלמידים יוצרים לעצמם את מקורות הידע אותם ניתן לשתף‬
‫ואינם מוגבלים לתחום מסויים ומאפשרים המשך פיתוח הלמידה לתחומים נרחבים נוספים .‪( : Sojourning‬שהייה באופן ארעי ) -לעבוד עם אחרים. מוכח כי תועלת הלמידה, ההנעה וההשקעה עולה כשיש שיתוף בין‬
‫למידה פורמאלית בכיתה ללמידה מרחוק. עד לפיתוח הרשתות החברתיות, למידה מרחוק היתה מסורבלת, מוגבלת ויקרה בעוד שמערכות הלמידה החברתית כיום מאפשרות את הקשר בין התלמידים לשיתוף הידע,‬
‫סיעור מוחות, מיפוי הידע, ניהול פרוייקטים בצורה אפקטיבית במגוון אמצעים כגון צא'ט, אודיו , וידיאו ועוד. האתגרים בשימוש ברשתות חברתיות ללמידה: יש החוסמים את הגישה למערכות למידה אלו בטעות מתוך‬
‫כוונה לחסום גורמים מסיחים ללמידה בעוד שאלו יכולים למעשה לשמש כדבר המעודד דרכי למידה והוראה חדשניים. רישות חברתי יכול בהחלט להיות גורם מפריע בכל הנוגע לשמירת הפרטיות אך גם לאור העברת‬
‫השליטה מהמורה לתלמיד. הרישות החברתי גם מאפשר רמאות, שימוש לא הוגן והרס. שימוש נכון ואפקטיבי ברשתות למידה חברתיות: על החינוך להתנסות בפיילוטים חינוכיים אחרים במטרתם לקדם תהליכי למידה.‬
‫הרבה מהאפליקציות ניתנות לעיצוב לצרכים ולמטרות בשל היותן כתובות לרוב בקוד פתוח ויש לעודד את התגמול בשימוש בהם, על המחנכים ליצור דרכים בהם הלומדים יוכלו להתגבר על בעיות טכניות, לעזור אחד‬
‫לשני בלמידה וכדומה. על ידי הנחייה והקלת השימוש ברשתות החברתיות בעידוד הלומדים ותמיכתם זה בזה, אנחנו יכולים ליצור מערכת למידה יעילה בעלת יכולות של תמיכה עצמית שאינן יקרות. אתיקה - נטיקה =‬
‫אתיקה ברשת. כולל הרבה נושאים הקשורים לכללי התנהגות ברשת ובין היתר נושא זכויות יוצרים מה נחשב לגניבת דעת ספרותית ? העתקה ממקור אקדמי ללא שמירה על כללי הציטוט שימוש ברעיונות של אחר‬
‫מבלי לציין כי הרעיונות נכתבו כבר בעבר קניית עבודות אקדמיות החלפת מידע בדרכים לא כשרות.ישנם 4 כללים לשימוש הוגן באינט': 1)דרישת יחוס: לציין מהיכן לקחנו.2)לאסור על שימוש מסחרי. 3) איסור על שינוי‬
‫פורמט עבודה -לשנות התוצר הקיים ולהשתמש בו. 4)איסור שימוש כל נגזרת של הפעולות שלי - צד 3 שמשתמש מבלי ייחוס. גיזה שביב -להוביל את המנהל, אם המנהל לא מבין בתקשוב ,כך נראה גם ביה"ס.בתי ספר‬
‫נמצאים מחוץ למהפכת התקשוב בגלל איכות התקשוב ורמת האוריינות המתוקשבת של המנהל, שהוא "המפתח" לקידום, לשילוב ולהטמעה של תהליכים מתוקשבים ברמה המערכתית בבית הספר.המחקר מתאר‬
‫תהליכי השינוי המתרחשים כאשר המנהל עובר מניהול לא מתוקשב לניהול מתוקשב.לשם כך מוצע המושג "שינוי אורייני מתוקשב כנקו דת מפנה כתופעה שהמנהל חווה אותה כשינוי או שאחרים סביבו רואים אותה‬
‫כשינוי.השינוי האורייני המתוקשב,הוא שינוי מהותי ביחס ובעמדות כלפי טכנולוגיות המידע ובשינויים פיזיים ורגשיים, המתגבשים לאורך חיים במסגרת התרבות המתוקשבת המתהווה בזמננו. המחקר מציע שתי זוויות‬
‫חדשות לבחינת הפער בין רמת התקשוב בתחומי חיים רבים לבין זו של בתי -הספר. הזווית הראשונה מציגה את הטענה שבתי -הספר נמצאים מחוץ למהפכת התקשוב בגלל איכות התקשוב ורמת האוריינות המתוקשבת‬
‫של המנהל, שהוא "המפתח" לקידום, לשילוב ולהטמעה של תהליכים מתוקשבים ברמה המערכתית בבית -הספר) הזווית השנייה מציגה את הטענה שהגדרה צרה מדי של אוריינות תקשוב הובילה ליישום מצומצם של‬
‫התקשוב בבתי -הספר. מכיוון שהמנהל הוא המפתח לכל שינוי בבית -הספר, אפשר להניח שמנהל אוריין מתוקשב ישפיע על התרבות המתוקשבת של בית -הספר.ממצאים: הרצף שבין ניהול מתוקשב לניהול לא -מתוקשב‬
‫כולל תהליכי שינוי ונקודות מפנה משמעותיות, שמכריעים את כיוון ההתפתחות של הניהול המתוקשב. ההגעה לשינוי בניהול המתוקשב מחייבת קיומם של כמה תנאים וצמתים של נקודות מפנה , כפי שפורט לעיל .‬
‫שלושת התנאים המרכזיים: 1.היכרות עם העולם הדיגיטלי והבנתו.2.דפוס הניהול של מנהל בית -הספר, המתאפיין על -ידי אג'נסי, מתבטא בהגשמת האוטונומיה , בהתפתחות האישית של המנהל, המשיקה להתפתחות‬
‫הארגון שבניהולו ומשתקפת באינדיקציות.3. המפגש בין שני העולמות – עולם הניהול והעולם הדיגיטלי .זוהו 3 טיפוסי מנהלים :מנהל מתוקשב - משתמש בתקשוב לצורכי עבודתו, מבין את עקרונות התרבות הדיגיטלית,‬

‫מגדיר את תפקידו כמנהל בין השאר כמוביל את עצמו ואת האירגון לעולם התיקשוב, יזם יוזמות מתוקשבות המאופינות בחדשנות וסינרגיזם בין עולם הניהול והעולם הדיגיטלי .מנהל בראשית דרכו המתוקשבת - משתמש‬
‫בתקשוב באופן חלקי ולא -עקבי,מאופיין ע"י אחד או יותר מהמאפיינים הבאים:אי ידיעה ו/ או הבנה חלקית של לפחות אחד מהעקרונות המרכזיים של התרבות הדיגיטלית,הגדרת תפקידו כמנהל בצורה שאינה מאפשרת‬
‫עבודה מתוקשבת.מנהל שאינו מתוקשב(3 מנהלים ) -אינו משתמש כלל בתקשוב ,השתתף בקורסים והשתלמויות אך אינו משתתף בתקשוב מסיבות שונות. דפוס השינוי לניהול המתוקשב מתואר כתהליך ספיראלי‬
‫המתרחש בשלבים ומורכב מכמה צמתים, שהם נקודות מפנה, ומתנאים שסוללים את המעבר לצומת הבא. שיאו של התהליך הוא ניהול רשתי -פרקטלי, המאפיין את המנהלים המתוקשבים.צומת 1 -המניע‬
‫להתמקשבות.התנאים למעבר ל -2 -למידה לקראת אוריינות תקשוב טכנית ומהותית.צומת 2 -נק' מפנה אישית .התנאים למעבר ל -3 -זיהוי "פער ביצוע" בין הרצוי למצוי.צומת 3 -נק' מפנה תפקודית.תנאים למעבר ל -4 -‬
‫יצירת תנאים שתומכים בשינוי של הגדרת התפקיד כמנהלים מתוקשבים. צומת 4 -נק' המפנה התרבותית - בעיצוב תרבות ארגונית מתוקשבת בבית -הספר משתקף המיזוג של שני העולמות, הניהולי והדיגיטלי, כשהם‬
‫יוצרים ישות חדשה המכילה יסודות של שניהם.צומת 5 -ניהול רשתי -פרקטלי - עם הטמעתם של תהליכי התקשוב בתרבות הארגונית של בית -הספר, המתבטא ביוזמות חינוכיות מתוקשבות שלא יכלו להתקיים בלי‬
‫התקשוב .‬