הצגהקיוונים – מה זה
הזמנה לקרוא קיוונים – פעם בשבוע וקצר – 5-10 דקות ותהיו יותר בקיאים
למה בעצם אנחנו צריכים להכיר את המרקסיזם?1. התיאוריה עדיין נתפסת כרלוונטית עבור הרבה אנשים
2. עולה לשיח הציבורי במיוחד אחרי משברים כמו המשבר הפיננסי ב-2008
3. מוצגת כאלטרנטיבה לקפיטליזם – שוב בעיקר אחרי משברים ש"מוכיחים" שהקפיטליזם כשל
4. שאריות של התיאוריה עדיין שולטות במחשבה הכלכלית הפופולרית – גם אם אנחנו לא שמים לב או יודעים מזה – למשל "אם מישהו הרוויח כנראה מישהו נדפק" או "איך זה ששני אנשים עובדים אותן שעות ומרוויחים שכר כ"כ שונה"
אני מודה, אני ליברל – אבל ההרצאה לא ממש ביקורת ליברלית על מרקסיזם - אני לא מסתיר את הדעות שלי – אבל אתאר לכם בעיקר עובדות, ואוסיף מעט פרשנות
קודם אספר קצת על מרקס האישאח"כ נתחיל בסקירת השורשים והבסיס הרעיוני של התאוריה המרקסיסטית
נדבר על התיאוריה עצמה ועל הרכיבים שלה
ובסוף נדבר על התחזיות של מרקס, ואיך הן עמדו מול מבחן המציאות
1818 - פרוסיה - למד היסטוריה ופילוסופיה (לא כלכלה). היה עיתונאי הרבה שנים.
האמין שהבנת היחסים הכלכליים בין אנשים זה המפתח להבנת הכל - בני אדם, החברה, וההיסטוריה.
בגלל דעותיו הרדיקליות - גורש מגרמניה - פריס פגש את אנגלס (תמך בו כל חייו) – גורש לבריסל - 1848 המניפסט – גורש ללונדון - עד סוף חייו - הלך לספריה של המוזיאון הבריטי - קרא וכתב כל היום - הקפיטל 1867.
הקפיטל מכיל תיאורים של אנגליה של המהפכה התעשייתית - עבודת ילדים, עוני, תנאים סניטריים, מחלות. ניכר שהיה אכפת לו מהמצב
מה שמוזר זה שהאישיות שלו הייתה בעייתית - היה בנאדם מגעיל, רב עם כולם, מקלל את מי שלא מסכים איתו, קצת פרנואיד.
ד"א – היום יודעים שהמצב של העובדים השתפר
התיאוריה המרקסיסטית בעצם מורכבת משלושה טיעוני יסוד שכרוכים זה בזה, ומסקנה אחת.
לפני שניכנס לתיאוריה, צריך קצת רקע
למה רווח הוא ניצול?
תאורית ערך העבוד היא הבסיס הכלכלי של התיאוריה המרקסיסטית
שולחן - בהתחלה בול עץ ששוויו 200, אח"כ הוא שולחן ששוויו 1000. מאיפה בא ההבדל - מהעבודה שהושקעה בלייצר את השולחן. העבודה שווה 800. אם לקח 10 שעות לייצר, והפועל קיבל 30 שקל, אז בעל ההון הרוויח 500 - שהיו צריכים ללכת לפועל כי הוא זה שעבד.
הרווח של בעל ההון = ניצול של ערך שעות העבודה של הפועל.
בעל ההון חייב לשלם לפועל פחות ממה ששווה. מכיוון שרק עבודה יוצרת ערך > רווח = ניצול.
מה זה בעצם הון? = כסף, משאבים, מיכון, תשתיות.
עולות כמה שאלות - 1. באמת רק עבודה? מה עם מסור חשמלי שמגדיל תפוקה לעומת מסור ידני? מה עם ניהול טוב לעומת ניהול רע?
2. גם אם העבודה יצקה את רוב הערך למוצר - למה לפועל מגיע 100%? מאיפה יבוא התמריץ להקים את המפעל?
3. יש פה התעלמות מהביקוש למוצר - שלושה אנשים עובדים קשה באותה מידה 10 שעות כ"א - שולחן יפה, שולחן מכוער ורעוע, ומזרקה דקורטיבית לגינה. איך זה שכל אחד נמכר במחיר שונה? כי עבור הצרכנים למוצרים ערך שונה - הם רוצים יותר את השולחן הטוב.
4. פרדוקס הערך - מים + יהלום. זול ושימושי – יקר ולא שימושי. מראה שלא חייבים להסתמך על ערך עבודה כדי להסביר מחירים. מרקס ידע שזה חור בתיאוריה שלו ולכן דחה שוב ושוב את הפרסום של הקפיטל.
5. אבל ההפרכה הכי גדולה של התאוריה המרקסיאנית – חוק הערך השולי הפוחת
החוק נוסח בצורות שונות – הצורה המודרנית קרל מנגרערך שולי – ערך של יחידה נוספת של אותו דבר.
הערך השולי פוחת ככל שיש יותר יחידות.
דלי מים – באר קילומטר מהבית
מה עושים עם כל דלי – דלי ראשון דלי שני
כמו גן – אנשים שונים – דוכן ארטיקים באמצע המדבר – איש אחד צמא והשני לא – כ"א יהיה מוכן לשלם שונה
הראנו שרווח הוא לא ניצול - מה לגבי הבעיות המבניות בקפיטליזם?
הטענה הבסיסית - קפיטליזם - מערכת פגומה *מיסודה* שיוצרת מחזורי משברים ובסוף תתמוטט
שתי תגובות לתנאי העבודה של המהפכה התעשייתית:
סוציאליזם אוטופי - פשוט לוותר על רכוש פרטי, לשנות דפוסי התנהגות אנושיים, והכל יהיה מושלם. לא ריאלי.
סוציאליזם מדעי - מרקס. מוסר לא משחק תפקיד - קפיטליזם נידון לאבדון בלתי נמנע = מדעי
המרקסיזם בבסיסו ביקורת על הקפיטליזם. מרקס העריץ קפיטליזם - השיטה הכי דינמית ופרודוקטיבית בהיסטוריה. יצרה שפע אדיר. אבל דופקת את הפועלים.
אני מדגיש - פגם יסודי, בלתי ניתן לתיקון.
מרקס מתייחס למעמדות כאבן יסוד בתאוריה - הבורגנים - מעבידים את הפרול כמה שיותר קשה ומשלמים כמה שפחות. הפרול - רוצים את ההיפך = קונפליקט בלתי נמנע ובלתי פתיר. תזכרו ששכר לפועל תמיד יבוא ע"ח הרווח של בעל ההון.
בעלי ההון מתחרים זה בזה על הפקת רווח - מי שלא ממקסם את הרווח, מי שאין לו מספיק דרייב - מוחלף בבעל הון אחר.
המבנה של החברה הקפיטליסטית מוביל למחזורים של משברים
שני תרחישים - מצד אחד - בעלי מכרות מתחרים על פועלים - מורידים רווחים ומעלים משכורות - חלק פושטים רגל, חלק משקיע במיכון כדי לחסוך - פיטורים המוניים - יש יותר פועלים זמינים - מורידים שכר. מעגלים. (שימו לב ראייה סטטית - אנשים לא משנים מקצוע אף פעם)
מצד שני - בעל ההון מוריד משכורות - הפועלים כ"כ עניים שאין להם כסף לקנות את מה שבעל ההון מייצר - בעל ההון פושט רגל.
ז"א מעגל של רווחים עולים ויורדים - לא משנה אם בעל ההון מרוויח או מפסיד כסף – נוצר משבר.
אבל המחזור לא מעגלי – אלא מסלים – כי מי שיוצא מהמשחק נשאר בחוץ + המיכון.
התחזיות
חברות הולכות וגדלות - מה שתארנו + יתרון הגודל - יותר זול לייצר מסה של מוצרים במפעל ענק. מפעלים קטנים יסגרו - טרנד בלתי נמנע ובלתי פוסק.
בעלי הון ישקיעו הרווחים במיכון כדי להגדיל תפוקה ורווחים > פחות ופחות מקומות עבודה.
הקונפליקט המעמדי יסלים ובסוף יתפוצץ. הסוף - אוטופיה סוציאליסטית. איך מגיעים מA ל-B? מרקס לא אומר.
למעשה - הוא אפילו לא מתאר איך הוא רואה את העתיד הזה - מהי האלטרנטיבה לקפיטליזם? איך מגיעים אליה?
מבחן הזמן:
1. הפרול לא נעשו יותר עניים, להיפך. עדיין יש עוני ואי שוויון, ובמקומות מסוימים זה עולה, אבל גם שם רמת החיים האבסולוטית עולה לפרול. בכל מקרה – מרקס ניבא תהליך גלובלי כולל של אובדן מקומות עבודה ועוני גובר.
2. טכנולוגיה מקטינה מספר מקומות עבודה – לא נכון. החדשנות והגלובליזציה יוצרת סקטורים שלמים חדשים. מתכנתים, מרכזיות בהודו, תעשיית לואו-טק בסין...(מגמת השתכללות בסין - בהדרגה עוברים להי-טק- למשל טלפונים)
3. חברות לא הלכו וגדלו – כמה ענקים דווקא קטנו. לפעמים יש יתרון תחרותי בלהיות קטן – גמישות אסטרטגית במצבים משתנים - ההיפך ממה שמרקס ניבא.
סיכום
מרקס לא הבין שווקים וכלכלות – הראיה שלו הייתה פשטנית. עולם תעסוקה סטטי, אין ניידות במשרות, אין חדשנות ויצירתיות. מכונה החליפה אותך – אתה מובטל לנצח.
הוא חילק את העולם לבוסים ופועלים – שחור לבן. תחשבו בעצמכם אם זה נראה הגיוני…
מרקס יצא נגד מה שראה – תנאי עבודה ומחיה קשים ביותר. אבל אם היית בא אליו... "כל הכבוד קרל על תמיכתך בפועלים" – היה מתעצבן – ראה עצמו ככלכלן וכמדען, לא כמבקר – התאוריה שלו בלתי נמנעת – ופה הוא טעה ב-100%.
אז מרקס טעה באנליזה שלו, בכלים שהוא השתמש בהם, ובתחזיות שלו.
מה שנשאר זה הביקורת על הקפיטליזם - גם אם אתם מסכימים איתו – מה האלטרנטיבות?
תחשבו