1. ישראל עירונית 2050
תכנית פעולה וכלים לחיזוק
הערים בישראל
חומר רקע לסדנת עבודה שנייה
T.O.C לגיבוש מסגרת הפרויקט בשיטת
(Theory of change(
ינואר 2013

2. פרויקט ישראל עירונית 2050
• מטרת הפרויקט להכין מסמך מדיניות ותוכנית פעולה
לחיזוק העירוניות במדינת ישראל, ולהניחם על שולחן
הכנסת, הממשלה, ובפני הציבור המקצועי והרחב כמצע
לדיון ציבורי וכבסיס למדיניות עירונית בישראל.
• משך התוכנית כשנה וחצי.
• אחד הכלים שיגובשו יבחן כמקרה בוחן בעיר אשדוד, אשר
מתלווה לכל התהליך.
• לפרטים נוספים על הפרויקט לחץ כאן

3. ? )T.O.C( מהי תיאוריה של שינוי
• שיטת תכנון שבאמצעותה בונים מהלכים לשינוי המציאות.
• התהליך כולו סובב סביב המהלך אותו רוצים להוביל והוא
בנוי בצורה לוגית שלב אחר שלב – כאשר כל שלב מושתת
על קודמו.
• בתהליך נעשה מיפוי שיטתי לאחור בו קובעים המשתתפים
את החזון ולאחר מכן את התוצרים והתנאים המקדימים
הדרושים להשגתו.

4. 1. מהן הבעיות?
2. מה מונע את פתרונן?
3. מה החזון?
?)Goals( 4. מהן המטרות
5. מי הן אוכלוסיות היעד?
6. מהם מחוללי השינוי באוכלוסיות היעד?
7. מהם מדדי ההצלחה?
8. מהן הפעולות והתוכניות שישיגו את התוצרים?

5. דוגמא להמחשה
חיזוק קריאת ספרים בקרב ילדים

6. מה היה במפגש הקודם?
• במהלך הסדנא הראשונה ) 16-17 לינואר( השלמנו 5 שלבים
. מתוך 8
• בסדנא לקחו חלק נציגי מרבית השותפים לפרויקט:
4 משרדי ממשלה, העיר אשדוד, 10 ארגונים אזרחיים, נציגי
האקדמיה ו 3- חברות יזמיות מהמובילות בארץ.
• בהמשך מצגת זו יוצגו תוצרי הסדנא.

7. לו"ז המפגש הבא ) 31 לינואר(
9:30 התכנסות וכיבוד קל. – 9:00
10:00 פתיחה: תמצית הצגת תוצרים עד כה. – 9:30
10:30 דיון ועבודה על תוצרי היומיים הקודמים. – 10:00
11:30 תוצרים – מחוללי שינוי באוכלוסיות היעד. – 10:30
11:45 הפסקה. – 11:30
13:00 המשך תוצרים. – 11:45
14:00 מדדים להצלחה. – 13:00
15:00 ארוחת צהרים. – 14:00
15:45 המשך מדדים להצלחה. – 15:00
17:00 פעולות ותכניות להשגת התוצרים. – 15:45
17:30 סיכום והערות לקראת ההמשך. – 17:00

8. תוצרי הסדנא הראשונה

9. מהן הבעיות?
קבוצה א' קבוצה ב' קבוצה ג' קבוצה ד'
העיר אינה נתפסת כערך )אלא
להיפך – הכפר נתפס כערך(
לכן אין מדיניות לאומית
לעירוניות
אין אלטרנטיבה מציאותית
למגורים איכותיים בעיר –
במחיר אטרקטיבי
היעדר התהוות מתמדת. קל מדי
להקים מקומות "סגורים" שלא
ניתן להיכנס ולשנות אותם
ולאפשר להם להתפתח. ערים חד
מימדיות ללא עירוב שימושים.
חוסר זהות של מקום. מרכז לא
מוגדר. הפרדת שימושים.
העדפת החדש תמיד על פני
הקיים והישן.
אין אג'נדה וכלים לעירוניות
בתכנון. אין קו מנחה
לשירותים, קהילתיות וכו'
החלטות מתקבלות
רנדומלית
היעדר מרחב ציבורי. אין מספיק
מורכבות עירונית, אפשרויות
בחירה שמאפשרות חיבורים
וקשרים. היעדר "נראטיב מקומי".
היעדר תפיסה משותפת של
עירוניות. עירוב תרבויות ביחס
לנושא. מרחב ציבורי רדום
והעדפת היבדלות.
תפיסה ריכוזית של השלטון
המרכזי וניסיון להתמקצעות
לפי נושאים/תחומי
סמכות/משאבים של משרדי
הממשלה.
אין התייחסות בתכנון
לגורמים חברתיים,
סביבתיים, כלכליים
ומוניציפאליים.
רפלקס ההקמה וכיבוש הקרקע.
קל מידי להקים מקומות חדשים –
קשה בישראל להיכנס לתוך מרקם
קיים ולשנות.
בניה חדשה על חשבון השקעה
בקיים.
התוצר התכנוני "העיר" אינו
מותאם למשתמש הסופי על
סוגיו )כלכלית, חברתית,
הנגשה וכו'(
קיים פער בין חלום
למציאות.
היעדר "הוגי עיר" היעדר מפגש אקראי. אין
לגיטימציה למגוון.
אין למידה - פועלים כל הזמן
באותו אופן.
כולם מדברים על כולם. העושר הפרטי על חשבון המרחב
הציבורי.
אין צמיחה מכלילה ומיצוי
נכסים מקומיים יחודיים.

10. מה מונע את פתרון הבעיות?
קבוצה א' קבוצה ב' קבוצה ג' קבוצה ד'
"תפיסת קרקע" ריכוזיות יתר של השלטון המרכזי. היעדר התהוות מתמדת – ערים חד
מימדיות.
אין חינוך לעירוניות מגיל צעיר.
וחינוך ליתרונות שלה.
חיי משפחה
"בכפר".
חוסר מודעות לתפקיד התכנון
בהבניית חברה.
העדפת החדש על פני התחדשות.
חוסר כבוד לקיים
חברת מהגרים חסרת שורשים –
יוצר בילבול. גם כאשר העולים
מגיעים מתרבות עירונית
תלות כלכלית
של התכנון.
ראשי רשויות לא רוצים תושבים בגלל
שיקולים כלכליים.
היעדר ידע – אין מספיק ידע בקרב
מקבלי החלטות, ראשי רשויות וכו'.
גם כשמצליחים לגבש תרבות
עירונית – נתקלים בחוקים ותקנים
שמקשים על מימושה.
שיתוף ודיאלוג
עם תושבים.
סיסטם התכנון הבנוי על "ממלכות"
ולא תכנון אינטגרטיבי. וחוסר
במחויבות הגורמים במערכת לעבודה
עם החברה האזרחית ותהליכים.
היעדר ראיה אינטגרטיבית –
הוליסטית – אינטרדסיפלינרי. חוסר
יכולת להתמודד עם המורכבות.
מצד שני התעסקות בכללים
קטנוניים ותב"עות
היעדר אחריות למרחב הציבורי.
אף אחד לא אחראי לה. השקעה
במרחב הציבורי – גם כאשר היא
נעשית אז יש העדפת הרכבים.
ממ"י מובל
משיקולים
כלכליים.
תרבות:
1. מגורים בעיר.
2. העדפת החדש על ישן
3. חוסר נכונות ללמידה.
4. הקצאת משאבים למחקר, בקרה,
הערכה, ותכנון ארוך טווח.
אין כללים ברורים מהי עיר טובה,
היעדר מדיניות והנחיות – עם
גמישות נדרשת ועם מתן אוטונמיה
לערים לשנות.
הערים נוצרו כאוסף שכונות ולא
כמארג עירוני אחד.
היעדר סימביוזה – בין הנושא
התכנוני, הקהילתי, הסביבתי.
חיים בעולם של גדרות בין היתר
משיקולי בטחון.

11. החזון
במדינת ישראל תהא עדיפות לחיים עירוניים.
מדיניות ממשלתית ברורה ומנגנוני יישום אזוריים ומקומיים
יבטיחו פיתוח עירוני בר-קיימא עבור מגוון האוכלוסיות בישראל:
פיתוח שיאפשר לכל אדם נגישות מירבית לשירותים, להזדמנויות
וליתרונות, שעירוניות במיטבה יכולה להציע.

12. )Goals( המטרות
1. קיימת הכרה רווחת שהעירוניות הינה ערך קיומי
2. העירוניות בישראל מתפתחת בתהליך של למידה מתמדת
3. עולם התכנון מקדם עירוניות
4. מוסדות המדינה מקדמים ומתעדפים עירוניות
5. ערים נבנות ומתחדשות באופן שמקדם איכות חיים עירוניים

13. פירוט המטרות )המשך(
1. קיימת הכרה רווחת שהעירוניות הינה ערך קיומי
1.1 הפנמת העירוניות כהכרח קיומי לחברה בישראל. הבנה
רווחת בציבור כי חיי היומיום של מרבית תושבי ישראל
הינם בעלי אופי עירוני ומטרופוליני ביסודם ועל כן מדרגים
את נושא העירוניות במקום גבוה.
אוכלוסיית יעד: ציבור רחב, תקשורת, מערכת חינוך פורמאלית ובלתי פור', עירייה, מגזר שלישי
1.2 הגדרת חיזוק העירוניות כיעד לאומי.
אוכלוסיית יעד: ממשלה, ח"כים וראשי ערים
1.3 מוסדות המדינה רואים עצמם אחראים לכך שהתושבים זוכים
לערים אשר מעניקות לתושביהן רמת שירותים גבוהה לצד
הזדמנויות כלכליות, חברתיות, ותרבותיות למימוש הפוטנציאל
הגלום בהם כפרטים וכקהילה.
אוכלוסיית יעד: ממשלה, ח"כים וראשי ערים
1.4 חינוך לעירוניות בקרב הציבור הרחב ומקבלי ההחלטות.
אוכלוסיית יעד: משרד החינוך, מגזר שלישי

14. פירוט המטרות )המשך(
2. העירוניות בישראל מתפתחת בתהליך של למידה מתמדת
2.1 הכשרה והשתלמויות:
• מערכת הכשרה ראשונית לתכנון לעירוניות באקדמיה ולבעלי מקצוע.
• מערכת הכשרה מתמשכת שמעדכנת בידע חדש )השתלמויות( גם למקבלי
החלטות שאינם במקצוע.
אוכלוסיית יעד: אקדמיה, מל"ג, משרד האוצר, משרד רוה"מ,
מרכז השלטון המקומי, משרד הפנים, מפע"מים, פורום ה 15-
2.2 קיימת מערכת מחקר ופיתוח אשר:
• מפתחת כלים ושיטות להטמעה ולהשמשת ידע תיאורטי קיים.
• בוחנת את מידת הצלחתם של פרויקטים ולומדת אותם.
• מגבשת עבור עולם התכנון כלים ומדדים להערכת עירוניות.
• מחלקת מענקי מחקר לאקדמיה לצורך העמקת הידע.
אוכלוסיית יעד: משרד האוצר, רוה"מ, הפנים, מרכז השלטון המקומי, מפע"מים, פורום ה 15-
2.3 בעלי תפקידים בשירות הציבורי הם המתווכים בין התיאוריה
לפרקטיקה וצריכים להיות המנהיגים בתחומם.
אוכלוסיית יעד: ראשי ערים, נציבות שירות המדינה, משרד האצר
2.4 הפער בין התיאוריה העירונית והפרקטיקה המקצועית נשמר ומפרה.
אוכלוסיית יעד: בי"ס לתכנון, הקהילה המקצועית, חברה אזרחית

15. פירוט המטרות )המשך(
3. עולם התכנון מקדם עירוניות
3.1 מערכת התכנון הלאומית תומכת בעירוניות:
3.1.1 מדיניות:
,)) מדיניות תכנון לאומית שתומכת בעירוניות )בהתאם לכלים ולמדדים ) 2.2
לרבות חוק התכנון, התקנים ותקנות המדיניות הקרקעית.
אוצר, רוה"מ, שיכון, תחבורה, תשתיות, הגנ"ס, פנים )דגש מינהל תכנון(, ח"כים, חברה אזרחית
3.1.2 שיטה ומנגנונים:
• מוסדות התכנון מתכננים באמצעות "כללי מדיניות" בלבד, להבדיל משיטת
תוכניות מתאר.
• תהליכי התכנון קלים להבנה, יעילים ומונגשים.
• מנגנונים להשתתפות הציבור ממוסדים ומובנים בתוך מערכת התכנון,
כאמצעי לקיצור זמנים.
• עדיפות לתכנון ביחידות קטנות על פני פרויקטים גדולים.
אוצר, רוה"מ, שיכון, תחבורה, תשתיות, הגנ"ס, פנים )בדגש מינהל תכנון(, ח"כים, חברה אזרחית
3.2 מערכת אישור תוכניות הבניה תומכת בעירוניות:
פרויקטים ותהליכים מוערכים לפי מידת תרומתם לעירוניות על בסיס הכלים
והמדדים שגובשו.
אוכלוסיית יעד: מוסדות תכנון, רשויות מקומיות ואזוריות, ממשלה
3.3 מתקיים איזון בין המערכת הקובעת מדיניות תכנון לבין המערכת המאשרת
תוכניות בניה. המערכת והאנשים הפועלים בה כפופים לכללי האחריותיות, חשופים
לדיון ציבורי פתוח ולבקרה ציבורית.
?

16. פירוט המטרות )המשך(
4. מוסדות המדינה מקדמים ומתעדפים עירוניות
4.1 קיים גורם אחד בעל סמכות לתכנון וחקיקה ואשר מהווה כתובת
מקצועית ורגולטור למערכת התכנון.
4.2 הממשלה מבזרת את כוחה ומאצילה מסמכותה למינהלים
מטרופולינים, אזוריים ומקומיים.
4.3 מינהלים מטרופוליניים ואזוריים מבצעים תיאום בנושאים על-
מקומיים.
4.4 חלוקת הנטל בין הרשויות וחלוקת המשאבים בין הרשויות נקבעות
באופן המעודד עירוניות.
4.5 תמחור משאבים וקרקעות נעשה בראיה עירונית.
אוכלוסיית יעד: ממשלה, ח"כים וראשי ערים
? 5 ,3 , האם זהו קהל היעד גם לגבי 1

17. פירוט המטרות )המשך(
5. ערים נבנות ומתחדשות באופן שמקדם איכות חיים עירוניים
העירייה תופסת את העירוניות באופן מערכתי וחוצה-תחומים:
5.1 מרחב ציבורי תוסס עם עירוב שימושים במוקדים העירוניים. הערים רואות במרחב הציבורי
וברחוב מרכיב יסודי היות ושם נוצרים מרבית ההזדמנויות הכלכליות, החברתיות והתרבותיות.
5.2 לכל עיר יהיה לפחות מוקד עירוני אחד עם עירוב שימושים. עירוב שימושים במוקדים העירוניים
מבטיחים נוכחות של אנשים שונים, בזמנים שונים, למטרות שונות ברחובות העיר ומצמצמים את
התלות ברכב.
5.3 נגישות גבוהה והוגנת לכולם לשירותים איכותיים ולהזדמנויות, בין היתר באמצעות רשת רחובות
רציפה, צפופה והליכתית.
5.4 ערים קיימות מתמלאות ומצטופפות ועל ידי כך מאפשרות לשירותים ולמסחר בעל ספי כניסה
גבוהים להתקיים. ערים נמנעות מלהפשיר קרקע בתולית ומלפרוש תשתיות חדשות יקרות
לתחזוקה.
5.5 מגוון ומפגש בין אוכלוסיות שונות, בין היתר על ידי גיוון אופי הבינוי ושילוב דיור בר-השגה בכל
אזורי העיר.
5.6 התנועה בערים מתנהלת בעיקר באמצעות תחבורה ציבורית, אופניים והליכה. תכנון מוקדים
עירוניים נעשה סביב אמצעי התחבורה הציבורית. העיר נמנעת מעידוד השימוש ברכב הפרטי
באמצעות מדיניות חניה מפלה.
5.7 שטחים פתוחים מחוץ לעיר נשמרים מחד גיסא. מאידך גיסא, שטחים פתוחים ומבני ציבור בתוך
העיר זוכים לתכנון איכותי, עם מספר רב של תושבים הנמצאים במרחק הליכה מהם.
5.8 הדמוקרטיה העירונית משתפת, מעודדת יוזמות בקנה מידה קטן בכדי ליצור מעורבות ואחריות
ציבורית המובילים לפרויקטים טובים יותר.
5.9 העיר מחזקת את המרכז הוותיק של העיר, מחייה אותו ויוצרת תחושת גאווה מקומית של תושבי
העיר.
5.10 מינוף, שימור וקידום היסטוריה מקומית ונכסים ייחודיים, עירוניים ואזוריים, באופן התורם
לזהות ולמיצוב העיר.
אוכלוסית יעד: עיריות, משרדי ממשלה, חכ"ים, בי"ס לתכנון
? 10 ,9 ,7 , מה לגבי 4 ,2

18. נתראה ב 31- לינואר, 9:00 , בבצלאל
רחוב יפו 23 , ירושלים )בית הדואר, מול כיכר ספרא(
mor.gilad@gmail.com לפרטים: גילעד מור, מרכז הפרויקט