מצגת יום הזיכרון לחללי צהל בשלומי

1. יום הזיכרון לחללי צה"ל ונפגעי הטרור נזכור את כולם

2. אדרי , ברוך בן סלומון וחנה . נולד בשנת תש " ח (1948) במרוקו . עלה לארץ בשנת 1956. כנציג יחיד מעיירת העולים שלומי , שתושביה יוצאי מרוקו , הגיע ברוך לבית - הספר התיכון העיוני של עיריית נהריה וזו ראתה בו בן טיפוחים . ברוך הצטיין בצניעות וענווה ולמרות קשיי המעבר מבית - הספר היסודי , השתלב עד מהרה בקרב התלמידים והגיע להישגים יפים , בעמדו בבחינות הבגרות , לתפארת הוריו , משפחתו , העירייה ובית - הספר . הוא היה חבר " הנוער העובד והלומד ", התעניין בספורט וצורף לנבחרת בית - הספר בכל ענפי הספורט . הוא היה בעל מרץ וזריז , בעל יכולת ומלא שמחת חיים . למרות הישגיו היה נחבא אל הכלים ומעולם לא הכריז על הצלחותיו . תעודות הצטיינות רבות ומדליות שונות - את כולן קיבל בהשפלת עיניים , כמי שאינו מעז לגלות את שמחתו ברבים . מעולם לא היה בין המתבלטים בחברה , אך תמיד היה חלק בלתי נפרד ממנה בכל פעולה . בזכות הגינותו וחריצותו התחבב , לא רק על חבריו , אלא גם על מוריו . ביולי 1967 התגייס לצה " ל . בחר בדרך הקשה והתנדב לשרת בחיל הצנחנים . הבחירה ביחידה קשה ומובחרת זו אפיינה את עוז רוחו ואת כושרו הגופני ובה מצא את מקומו . ביום ו ' באייר תשכ " ט (24.4.1969), נפל בעת מילוי תפקידו . הובא למנוחת עולמים בבית הקברות הצבאי בנהריה .

3. אוחיון , אברהם בן מסעוד ז " ל ורחל . נולד בתשי " ז (1956) בקזבלנקה שבמרוקו . כחודש ימים אחרי הולדתו עלתה משפחתו לישראל והשתקעה במושב שלומי . אברהם למד בבית - הספר הממלכתי - דתי ע " ש י . בן - צבי במושב שלומי . בתום לימודיו בבית - הספר היסודי החל לעבוד במסגרות ובבניין כדי לעזור לאמו בכלכלת המשפחה . אברהם היה נער חברותי , ישר ובעל מצפון . הוא היה רציני בגישתו לחיים ואהב לעזור לזולת . בהיותו בן למשפחה מרובת - ילדים ( שבעה אחים ואחיות ) עזר לאמו בעבודות הבית והיה בן נאמן ומסור . מיום - גיוסו הראשון ביקש מצה " ל תמיכה לאמו - ואמנם , בקשתו אושרה , והאם קיבלה תמיכה מקסימלית של שכר חודשי קבוע . הוא היה חובב - ספורט , הצטרף כחבר לקבוצת ' הפועל ' בשלומי ושיחק במשחקי - כדורגל רבים . אברהם גויס לצה " ל באוגוסט 1974. התנדב לשרת בנח " ל ונשלח לטירונות . ביום י " א בחשון תשל " ה (27.10.1974) נפל אברהם בעת שירותו . הובא למנוחת - עולמים בבית - העלמין הצבאי שבמושב שלומי . השאיר אחריו אם ושבעה אחים ואחיות . במכתב - תנחומים לאמו כתב מפקדו : " אברהם שירת ביחידתי חודש אחד . הוא היה מוכר לי כחייל טוב וממושמע , חייל שהצליח להשתלב היטב בפלוגתו ולהיות אהוד על חבריו לטירונות ". אמו של אברהם תרמה לזכרו ספר - תורה לבית - הכנסת שבבית - הספר הממלכתי - דתי ע " ש י . בן - צבי במושב שלומי - בית - הספר שאברהם למד בו בנעוריו .

4. בן רחל ויהונתן . נולד ביום כ " ו באדר תשל " ט (25.3.1979) ברמלה . עד גיל ארבע גדל בלוד , ילד ' סנדביץ ' בין אחותו הבכורה רויטל לאחיו הצעיר אלירן . כשהיה בן ארבע עברה המשפחה לשלומי . ליאור למד בבית - הספר היסודי ' בן צבי ' והמשיך לחטיבת - הביניים בקיבוץ כברי . משם עבר לבית - הספר לחובלים ' מבואות ים ' במכמורת . בתום לימודיו במכמורת החליט ליאור ללמוד מקצוע שנדרש במסגרת צבאית וסיים בהצלחה כיתות י " ג וי " ד בבסיס חיל - החימוש בצריפין והוסמך כהנדסאי מכונות . בחודש יולי 1998 התגייס ליאור לצה " ל והוצב לשרת כמכונאי בחטיבת טנקים . בפברואר 2001 הועלה לדרגת סמ " ר . בתום שירות החובה החליט , בעידוד הוריו , לחתום קבע ולהתחיל לבנות את עתידו . מפקדו , אל " ם חלוצי , סיפר להוריו : " ליאור היה אדם חברותי , הראשון לסייע לחבריו בעת צרה . זכאים אתם להתגאות בליאור על השקדנות , המסירות והיסודיות שבהן ביצע את המוטל עליו ... בזכות מעלותיו אלו בחרנו בו , מפקדיו , כדי שימשיך בעתיד הקרוב בשירות קבע במסגרת גרעין איכותי המשרת בחטיבה . בעודי כותב על ליאור אני נזכר במרץ הבלתי נדלה ובשמחת החיים שאיפיינו אותו , מצד אחד , ומצד אחר - ברגישות שגילה כלפיכם , משפחתו היקרה ." ביום כ " ו באלול תשס " א (14.9.2001) נהרג ליאור בתאונת - דרכים בכביש נהריה - שלומי , והוא בן עשרים - ושתיים . הוא הובא למנוחות בבית - העלמין הצבאי בנהריה . הותיר אחריו הורים , אחות ואח . איטח , ליאור