1. סיפורה של סמרטוטה מאת איבון קוזלובסקי גולן פורסם בעיתון הארץ

2. עבודה קשה , בוז ושכר משפיל – זאת מנת חלקה של מורה בישראל עבדתי 15 שנה כמורה במערכת החינוך . עבדתי עם אוכלוסייה קשה של נוער שנפלט ממסגרת חינוכית הולמת . העומס , הבוז והשכר הנמוך והמשפיל ( עם תואר שני וותק של 15 שנה שכרי הגיע ל -4,500 ברוטו ) גרמו לי לברוח מהמערכת .

3. זהו סיפורה של סמרטוטה העובדת שש שעות רצופות עם הפסקות קצרות של 15-10 דקות ; סביבתה הפיסית רוחשת אוכלוסייה עוינת , רעשים , דחוסה , חמה מאוד בקיץ ( באין מזגן ) וקרה מאוד בחורף ( נוהג קבוע הוא לדפוק על ההסקה במקל של מטאטא כדי שתפיק מעט חום ), חלונות לא תמיד אטומים , ובימים גשומים היא עושה את מלאכתה בתוך שלולית .

4. סביבת העבודה שלה בדרך כלל מלוכלכת ומדיפה ריח של שאריות אוכל , חטיפים וציוד משרדי . בסוף כל שעה היא אמורה לשמור על ניקיון סביבת העבודה ולטאטא . עבודתה נעשית בעמידה .

5. סך תפקידה הפורמלי מתמקד בלשמש : , דמות מעניינת ומרתקת , אדם בעל אופקים רחבים , , גננת לשעבר , שחקנית בצוות " הווי ובידור "; רצוי שתהיה נאה , לבושה היטב , גמישה ומאלתרת , ואינה עצמאית בדעותיה אלא ממלכתית ושקולה . ליצן החצר בוגרת היחידות המיוחדות לפיזור הפגנות פסיכולוגית בהכנה , יצירתית

6. מצפים ממנה שלא תדבר יותר מדי כי היא מעליבה , שלא תסביר יותר מדי כי היא פוגעת ; נוטים לומר לה שהיא לא מבינה כלום ושלקוחותיה חכמים ממנה ; בעידן שבו הלקוח תמיד צודק היא נקראת לסדר משפיל אצל המנהל בנוכחות " לקוחות מועדפים ". סופו של תחקיר בדרך כלל הסבר מגומגם מצדה , התנצלות מצד ההנהלה וחיוך מנצח של המתלונן .

7. היא יוצאת מחדר המנהל מרגישה כל כך קטנה , עד שבהמשך עבודתה תהיה לא מרוכזת , כעוסה ועצבנית .

8. בתא קטן מחכה לה בכל חודש תלוש משכורת . משכורתה הממוצעת שקל לחודש . בעבודתה אין כמעט משמעות לוותק , אין ממש קידום , גם אין ממש משמעות לתואר . 4,000

9. אין לה משרד , היא עובדת מהבית . יום יום היא נפגשת עם חברותיה הסמרטוטות בחדר משותף , שאין בו מקומות ישיבה קבועים . גם אין מקום לכולם . לפעמים ממשיכים לעמוד גם בזמן המנוחה הקצר . פעמים היא בכלל לא נחה - היא אמונה על שמירת הביטחון , הסדר והניקיון במקום .

10. שעות נוספות אינן נכללות בשכר שלה . זה שהיא ממלאת מקום , באה בשעות לא שעות לחזרות לטקסים , לאירועים , טיולים שנתיים , הצגות , ישיבות כיתתיות , ישיבות שכבתיות , ישיבות פדגוגיות , ישיבות הנהלה , ישיבות מורים , השתלמויות בית ספריות – זה בסדר , כמובן . אם תעז הסמרטוטה לבקש שכר נוסף על אחד ממאמציה לעיל – תוקע על ידי משרד החינוך כלא פטריוטית וכמי שאינה ממלאת את ייעודה . והרי ייעודה הוא לשרת בחינם .

11. כך גם אם היא זקוקה לציוד משרדי או שירותי משרד . כל צילום שלה נבדק בשבע עיניים . יש הגבלות לצילומים . אסור לה להתקשר מהטלפון של המזכירות , רק באישור המנהל ; אין לשתות בשיעורים , אסור לעשן , אסור לנשום .

12. כל עולמה המקצועי נמצא בתוך תיק יד מסמורטט ומאובק שאותו היא נושאת כסוכן נוסע מחדר עבודה אחד למשנהו או לתא צר בגודל 30 על 20 ס " מ . התאים ממוקמים לאורך הקיר בחדר המורים . יחידות סגולה זוכות בתאים האמצעיים . כל השאר מבלות את השנה על ברכיהן בחיטוט בתא העמוס לעייפה – בגובה הרצפה או בעמידה על כיסאות כדי להעפיל לגובה .

13. בכל שעה היא מחליפה חדר עבודה , אך לא מקצוע . לפיכך היא מחויבת לשאת את מיטלטליה מחדר לחדר . יש והחדרים רחוקים זה מזה , יש והם בבניינים נפרדים ועליה להספיק לעשות את הדרך בזמן אפס . בזרועותיה החסונות היא נושאת את תיק עבודתה העמוס מבחנים , עבודות , מערכי שיעור , בידה האחת אוחזת בשני ספרים לפחות ובידה האחרת את יומן הכיתה .

14. בסוף היום יוצאות הסמרטוטות לביתן . לאחר שהושפלו על ידי ההנהלה שדואגת לרווחת התלמיד ( בשאיפה ליחצ " ן את בית הספר כהומני ומטיב עם תלמידיו ), הורי התלמיד שבעיקר מתבססים על הגישה " מגיע לי ", ופסיכולוגיות ויועצות המגוננות בגופן על התלמידים מפני " רשעותן הבלתי נלאית " של הסמרטוטות . בבואן הביתה הן עצבניות , חסרות מנוחה , עייפות ומתות ממש , מתות לחופש הגדול .

15. ומי שמקנא – מוזמן להצטרף אל מצעד הסמרטוטות . הכותבת היא מורה לשעבר יצרה מצגת - לילך , מורה בהווה