1. ‫הטכניון- המכון הטכנולוגי לישראל. הפקולטה לארכיטקטורה ובנוי ערים‬
‫חוסן עירוני ורשתות‬
‫מורפולוגיות לתכנון בר קיימא‬
‫מקרה בוחן- העיר התחתית, חיפה‬
‫נוי לזרוביץ 985651603‬
‫בניה בואר 537511040‬
‫בין אקולוגיה לטכנולוגיה - קיימות כמנוע צמיחה | תגית כלימור | סמסטר א' תש"ע 1102-0102‬

2. ‫תוכן‬
‫3‬ ‫1 . הקדמה‬
‫3‬ ‫1.1 ‪ -Resilience‬הגדרות‬
‫6‬ ‫1.1.1 נקודה קריטית בחוסן העירוני‬
‫7‬ ‫2.1.1 מאפייני החוסן העירוני‬
‫8‬ ‫2.1 רשתות עירוניות‬
‫8‬ ‫1.2.1 רשתות קבועות מישוריות‬
‫8‬ ‫2.2.1 רשתות קבועות מרחביות‬
‫9‬ ‫3.2.1 רשתות קינמטיות‬
‫01‬ ‫3.1 הקשר שבין רשתות לחוסן‬
‫11‬ ‫2 . תקדימים‬
‫11‬ ‫1.2 ‪Henna, Finland‬‬
‫31‬ ‫2.2 ‪Anijo Mathew‬‬
‫41‬ ‫3.2 ניו-יורק‬
‫51‬ ‫3.2 הוריקן קטרינה בניו אורלינס‬
‫71‬ ‫3 . שאלות מחקר‬
‫81‬ ‫4 . מקרה בוחן- העיר חיפה‬
‫81‬ ‫1.4 שכבות קיימות- מפוי ‪GIS‬‬
‫91‬ ‫2.4 מאפיינים של רשתות קיימות‬
‫91‬ ‫1.2.4 מרחק ממוקד‬
‫91‬ ‫2.2.4 קבועה/ קינמטית‬
‫91‬ ‫3.2.4 טיפולוגיות‬
‫02‬ ‫3.4 שכבות אפשריות (מוצעות)‬
‫22‬ ‫4.4 מאפיינים של רשתות מוצעות‬
‫32‬ ‫5 . אקסונומטריה מפוצצת של רשתות‬
‫52‬ ‫1.5 מצב קיים‬
‫52‬ ‫2.5 משמעות המוקדים‬
‫52‬ ‫3.5 מצב מוצע‬
‫62‬ ‫6 . היכולת ליישם את הרשתות בערים קיימות‬
‫72‬ ‫7 . הצעה לעיר העתיד- ‪The Resilient City‬‬
‫82‬ ‫8 . דיון‬
‫92‬ ‫9 . מקורות‬
‫13‬ ‫01. נספחים‬
‫2‬ ‫חוסן עירוני ורשתות מורפולוגיות לתכנון בר קיימא‬

3. ‫השומרות על יציבות לאורך זמן‬ ‫1. הקדמה‬
‫(‪ .)Stockholm‬שתי הגדרות אלו מציגות את‬
‫לאחרונה נראה כאילו העולם קם עלינו להורגנו,‬
‫שני צידי המטבע בהגדרת החוסן: יציבות‬
‫כאילו נמאס לו מהחיה האנושית והוא החליט‬
‫ושיקום. בכדי לבטא פרמטרים אלו בהגדרת‬
‫לעשות מעשה. אסונות, פגעי טבע ומלחמות‬
‫חוזן עירוני נסתמך על הגדרתו הבסיסית של‬
‫משמשים ובאים עלינו חדשות לבקרים ותמונות‬
‫‪( C. S. Holling‬שנה) "המידה בה ערים‬
‫הזוועה מאכלסות כל מדיום תקשורתי אפשרי.‬
‫מסוגלות לסבול שינוי לפני התארגנות‬
‫את הקטסטרופות ההמוניות המשמידות אלפי‬
‫מחודשת סביב מבנים ותהליכים." 1 נראה כי‬
‫בני אדם באבחת צונאמי מאזנת עקומת גידול‬
‫הגדרה זו מתייחסת בעיקר להשלכות שיקום‬
‫האוכלוסין, שעברה לא מזמן את האדם ה7‬
‫העיר אך לא ליציבות העיר לאורך זמן. בשל‬
‫מליארד הפוסע תחת השמש. וגם עקומה זו‬
‫כך הוגדר בחוסן העירוני כ: " המידה בה ערים‬
‫נראית כמשחק ילדים מול עקומת הגדילה של‬
‫מסוגלות לספוג שינויים ולהתאושש‬
‫הערים הגדולות ( .‪Applegath, Arney et al‬‬
‫מטראומות, ולהיחשב אותה עיר (מבחינת‬
‫9002). שיעור הגדילה של ערים אלו עולה על‬
‫מאפייניה הפיסיים, החברתיים, הכלכליים‬
‫כל דמיון בעוד מליוני בני-אדם משרכים רגליהם‬
‫והפוליטיים), טרם התארגנות מחודשת סביב‬
‫במשעולי האספלט הלוהטים לעבר חלומות‬
‫מבנים ותהליכים"2.‬
‫הפלסטיק של העיר הגדולה.‬
‫אם נסתכל על ערים בנו ת ימיינו הרי שיש‬
‫כך, מבלי משים כמעט, הצטברו הערים למסה‬
‫מספר תחומים בהם הערים צריכות לפתח‬
‫מתפתלת והומה המשלבת בתוכה פחונים‬
‫"חוסן" בכדי שאכן ייחשבו לחסינות, כמו:‬
‫עלובים סחופי ביוב ומגדלי יוקרה המשקיפים‬
‫שינויים דמוגרפיים- הצטופפות‬ ‫•‬ ‫עליהם דרך חלונות כפולי זגוגית. מהו חוסנה‬
‫וגדילה של ערים בעקבות גידול‬ ‫של חברה המאפשרת ניגודים שכאלה? מהו‬
‫האוכלוסין , הגירה‬ ‫חוסנה של עיר בה דרים הפחון והמגדל‬
‫שינויים כלכליים‬ ‫•‬ ‫בכפיפה אחת?‬
‫שינויים של המבנה החברתי- שנוי‬ ‫•‬
‫בעבודה זו ננסה לעמוד על מהות המושג‬
‫בהרכב התא המשפחתי, קהילות‬
‫"‪ "Resilience‬אשר לצורך עבודה זו קיבל את‬
‫ווירטואליות לעומת פיסיות‬
‫שמו העברי "חוסן עירוני", לא רק במתכונתו‬
‫שינויים אקלימיים- המצריכים‬ ‫•‬
‫החברתית, אלא במיוחד במתכונתו‬
‫התמודדות עם משאבים מתכלים‬
‫האדריכלית. לאחר שנבחין מהו חוסן עירוני‬
‫וזיהום סביבתי (אוויר, מים, קרקע-‬
‫נבדוק האם ניתן להגדיל את חוסנה של העיר‬
‫פסולת).‬
‫ע"י שימוש ברשתות עירוניות ובמיוחד‬
‫שינויים פוליטיים‬ ‫•‬
‫ברשתות עירוניות קינמטיות.‬
‫אסונות טבע‬ ‫•‬
‫טרור‬ ‫•‬ ‫1.1 ‪ -Resilience‬הגדרות‬
‫המושג חוסן ( ‪ )resilience‬הינו מושג מורכב‬
‫1 ‪The degree to which cities are able to‬‬ ‫שהגדרתו משתנה בתחומים שונים.‬
‫‪tolerate alteration before reorganizing around‬‬
‫”‪a new set of structures and processes‬‬ ‫בפסיכולוגיה מקובלת ההגדרה של חוסן אנושי‬
‫‪(Holling, Understanding the complexity of‬‬ ‫כ"יכולת להתמודד באופן מוצלח עם מצבים‬
‫,‪economic, ecological and social systems‬‬ ‫קשים ובתוכם מצבים טראומטיים"‬
‫)1102‬
‫(9002 .‪ .)Applegath, Arney et al‬מצד שני‬
‫2 הגדרה זו היא הגדרה שניתנה על-ידינו, תוך‬
‫התבססות על ההגדרה הקיימת והוספת התיחסות‬ ‫ניתן למצוא את הגדרת החוסן של מערכות‬
‫להתאוששות ושיקום העיר לאחר אסונות, פגעי‬ ‫אקולוגיות: תכונה של מערכות אקולוגיות‬
‫טבע, ותקלות בקנה מידה גדול.‬

4. ‫הדוגמה הראשונה והפשוטה ביותר הינה‬ ‫על אף שהגדרה זו ממצה את נושא החוסן‬
‫מערכת שעברה הפרעה כה משמעותית עד‬ ‫העירוני חשוב לזכור על איזה רקע צמחה‬
‫שהיא נאלצה להתארגן מחדש (איור 2).‬ ‫הגדרה זו. הגדרות הבסיס של חוסן לקוחות‬
‫דוגמה בולטת במיוחד לכשלון כזה היא ניו-‬ ‫משני תחומים שונים לחלוטין: הנדסה‬
‫אורלינס לאחר פגיעתו של הוריקן קטרינה‬ ‫ואקולוגיה. חוסן הנדסי מוגדר כ"היכולת של‬
‫בשנת 5002 (6002 ‪ .)K.Comfort‬במהלך‬ ‫ההחומר לחזור לתצורתו המקורית לאחר‬
‫הסופה נפגעו החומות שהוקמו על גדות‬ ‫שהופעל עליו כח חיצוני כלשהו (מתיחה,‬
‫המיסיסיפי וגרמו לכך שמי הנהר פרצו לתוך‬ ‫לחיצה, כפיפה..)" ( ‪Applegath, Arney et‬‬
‫העיר בכמויות אדירות, כל זאת מעבר לנזק‬ ‫9002 .‪ .)al‬חוסן אקולוגי מוגדר כ"יכולתה של‬
‫הישיר שגרמה הסופה עצמה. הערכות הנזק‬ ‫מערכת אקולוגית 3 לשמור על יציבות, או‬
‫של ההוריקן עומדות כיום על למעלה מ 09‬ ‫להמשיך ולקיים את עצמה, נוכח שינויים‬
‫מליארד דולר, ולמעלה מאלף ושמונה מאות‬ ‫בסביבה הפיזית" (9991 ‪ .)Folke‬ניתן‬
‫הרוגים. העיר לא הצליחה למעשה להתאושש‬ ‫להתיחס להבדלים בהגדרות האלו כהתיחסות‬
‫עד היום מהנזקים שנגרמו לעיר באותה‬ ‫לפרמטרים שונים המתארים את אותה‬
‫תקופה, על אף השקעות עצומות מצד הממשל‬ ‫תופעה. אם נתאר שינויים שעוברים על‬
‫האמריקאי.‬ ‫מערכת כגרף (איור 1) חוסן אקולוגי מתאר‬
‫את המרחק בין שיאי השינוי וחוסן הנדסי‬
‫מתאר את שיפוע השינוי.‬
‫איור 2:עקומה המתארת מערכת שהופרה‬
‫ונאלצה להתארגן מחדש‬
‫כאשר המערכת איננה קורסת ישנם מספר‬
‫תרחישים אפשריים וכל מערכת מגיבה באופן‬ ‫איור 1: עקומת חוסן עירוני‬
‫שונה. מערכת התחבורה באירופה הינה יציבה‬
‫בכדי להמחיש את ההבדלים בין ההגדרות‬
‫הנדסית אך פחות יציבה אקולוגית, התפרצות‬
‫השונות נציג מספר דוגמאות של מצבים בהם‬
‫הר הגעש באיסלנד לא שיתקה באחת את כל‬
‫הדרת החוסן ההנדסי והאקולוגי של המערכת‬
‫מערכת התעופה אך היא גרמה להתדרדרות‬
‫אינו בהכרח תואם:‬
‫מתמשכת, מרגע שעננת האפר חלפה,‬
‫החזרה לשיגרה הייתה מהירה ויעילה (איור‬
‫3).‬
‫3 מערכת אקולוגית מוגדרת כ: ‪“It is a linked‬‬
‫‪system of people and Nature. The term‬‬
‫‪emphasizes that humans must be seen as a‬‬
‫‪part of, not a part from Nature” (Berkes e‬‬
‫)8991,‪Folke‬‬
‫4‬ ‫חוסן עירוני ורשתות מורפולוגיות לתכנון בר קיימא‬

5. ‫הממוצעת בה גבוהה בכ01 מעלות מסביבתה‬
‫(6991 ‪ .)Hoshi‬אך החזרה למצב בו הטמפ'‬
‫בטוקיו תתאזן רחוק מלהגיע השינויים‬
‫במערכת האורבנית איטיים במיוחד בצפיפויות‬
‫כה גבוהות (איור 5).‬
‫איור 3: עקומה המתארת מערכת שהופרה אך‬
‫חזרה במהרה לקודמתה‬
‫הפסקת החשמל הגדולה שהתרחשה בצפון‬
‫אמריקה באוגוסט 3002, שבשיאה היו 06‬
‫מליון איש מנותקים מחשמל, החלה בקריסתו‬
‫איור 5: עקומה המתארת מערכת שהופרה‬ ‫של קו מתח עליון באוהיו ( ‪Gottlieb and‬‬
‫באיטיות וחוזרת לקודמתה באיטיות‬ ‫3002 ‪ .)Glanz‬קריסה זו הינה דוגמה‬
‫למערכת חסינה אקולוגית, מכיוון שמשך הזמן‬
‫אחת ההפרעות שקשה להתנגד להם ושיקומם‬
‫העובר בין שיא לשיא הינו קצר, אך איננה‬
‫ארוך הוא שריפות יער. במקרים אלו העמידות‬
‫עמידה הנדסית, ברגע שהייתה תקלה‬
‫ההנדסית חלשה והעמידות האקולוגית בינונית‬
‫המערכת נפלה בתגובת שרשרת בלתי צפויה‬
‫במקרה הטוב (איור 6). בשנת 7091 הייתה‬
‫(איור 4).‬
‫במונטנה שריפת יער (איור 6). בשנת 9091‬
‫צולמה התמונה הזו, בשנת 8491 התמונה‬
‫הזו, ובשנת 98 התמונה הזו. היער משקם את‬
‫עצמו לאורך זמן, אך התהליך איטי.‬
‫איור 4: עקומה המתארת מערכת חסינה‬
‫אקולוגית‬
‫איי חום עירוניים זוהי תופעה של מפל‬
‫טמפרטורות שהולך וגדל במעבר משולי העיר‬
‫איור 6:עקומה המתאר עמידות הנדסית‬ ‫אל מרכזה (7891 ‪ .)Hadad‬השפעת אי-‬
‫חלשה ואקולוגית בינונית‬ ‫החום שנוצר בטוקיו מתגלה עם חלוף השנים,‬
‫עלייה בתחלואה ועלייה בהוצאות עבור מיזוג‬
‫המבנים איננה דבר שולי בעיר שהטמפ'‬
‫5‬ ‫חוסן עירוני ורשתות מורפולוגיות לתכנון בר קיימא‬

6. ‫חורף גשום במיוחד החליטו פרנסי העיר שיש‬ ‫לא ניתן לסכם את נושא החוסן של מערכות‬
‫חשש שבתי הלבנים שלהם ישטפו במים‬ ‫בלי לדבר על המערכת הגדולה מכולן,‬
‫הרבים בחורף הבא. מיד זימנו הפרנסים את‬ ‫המערכת בה חיה האנושות, כדור הארץ. האם‬
‫חכמי העיר וביקשו מהם לטכס עצה, מה‬ ‫אסונות הטבע שהתרחשו בעשור האחרון הן‬
‫לעשות כדי למנוע את האסון הנורא הממשמש‬ ‫דרכה של אמא אדמה לומר, עד כאן? או שמה‬
‫ובא? ישבו החכמים ימים ולילות, הציעו‬ ‫זהו צירוף מיקרי של גידול האוכלוסיה‬
‫פתרונות והעלו קושיות. לאחר 04 יום ו04 ליל‬ ‫והתפשטותה לעבר אזורים בסיכון גבוה?‬
‫הגיעו החכמים לפתרון: יש להחליף את‬ ‫בשנות ה-06 פיתח דר' לאבלוק ( ‪Lovelock‬‬
‫הלבנים שמהם בנויה העיר ללבנים כבדות‬ ‫5991) תיאוריה לפיה כדור הארץ מתנהג‬
‫יותר. קם הצעיר שבחבורה ושאל: "מה נעשה‬ ‫כמעט כאורגניזם חי. לפי תאוריה זו, פגיעה‬
‫עם הלבנים הישנות, איך נדע איזה לבנה‬ ‫באיבר אחד של המערכת האקולוגית, מסכנת‬
‫שייכת למי?". מיד התישבו חכמי חלם לטכם‬ ‫את המכלול האורגניזמי כולו, ולכן פגיעה בזן‬
‫עצה, ישבו 04 יום ו 04 ליל, לא עצמו עין לרגע,‬ ‫נכחד כלשהו או במחצב כלשהו של כדור‬
‫ולבסוף הגיעו לפתרון. מדרום לעיר נמצא‬ ‫הארץ, פוגע בכל מרקם החיים האקולוגי‬
‫שדה גדול נטוש, כל אדם יציב את לבניו‬ ‫מערער ומסכן את עצם קיומו של כדור הארץ‬
‫הישנות בדיוק כפי שהם נמצאות היום בעיר,‬ ‫בכללותו.‬
‫וכך כל אחד ידע אילו לבנים שייכות לו.‬
‫תורה זו עולה בקנה אחד עם תפיסת היוונים‬
‫עמלו תושבי חלם ימים ולילות, שרפו לבנים‬ ‫הקדמונים הרואים את הארץ כשלמות חיה.‬
‫חדשות וכבדות, והחליפו את הלבנים הישנות,‬ ‫המדע המקובל מתאר את כדור הארץ כגוש‬
‫אחת אחת. ושוב, לאחר 04 יום ו 04 ליל,‬ ‫סלע שצמחים ובעלי חיים קיימים עליו‬
‫לאחר שסיימו להחליף את כל הלבנים,‬ ‫באקראי. תאוריית גאיה של לאבלוק רואה את‬
‫התישבו התושבים לנוח מחוץ לעיר וללגום‬ ‫העולם בצורה שונה לחלוטין, כמעגל אדיר של‬
‫מעט בורשט צונן. לאחר המנוחה קמו תושבי‬ ‫חיים, מליבתו ועד לשולי האטמוספירה שלו4.‬
‫העיר להשקיף על מלאכתם ולהפתעתם הרבה‬
‫לאחר שהבהרנו כי קיימת הגדרה לחוסן‬
‫גילו כי העיר בנויה פעמיים. פעם אחת‬
‫עירוני, וכי היא משפיעה על כל תחומי החיים‬
‫במקומה המקורי עם לבנים חדשות ופעם‬
‫של תושבי העיר, ננסה להגדיר את המרכיבים‬
‫אחת בשדה הדרומי עם הלבנים המקוריות.‬
‫של החוסן העירוני. על מנת לעשות זאת נבחן‬
‫איזו מהערים היא עירם? בשער איזו עיר‬
‫מתי עיר משנה את פניה וחודלת להיות העיר‬
‫יקבעו את השלט "ברוכים הבאים לחלם"?‬
‫שהתקיימה עד אותו רגע. לאחר שנבין מתי‬
‫בעייתם של תושבי חלם אולי נראית משעשעת‬ ‫העיר משתנה ננסה להגדיר מהם המאפיינים‬
‫אך בבסיסה עומדת שאלה עקרונית, מתי‬ ‫המביאים לאותו שינוי ומהם המאפיינים‬
‫מפסיקה עיר להיות אותה העיר והופכת‬ ‫המונעים אותו.‬
‫למשהו חדש לחלוטין?. מתי חוסנה של העיר‬
‫1.1.1 נקודה קריטית בחוסן העירוני‬
‫לא עמד לה, והיא הפסיקה להתקיים בצורתה‬
‫המקורית והפכה למשהו חדש?‬ ‫לפני שנים לא רבות אי-שם במזרח אירופה,‬
‫הייתה עיירה קטנה שנקראה חלם 5. לאחר‬
‫לא ניתן לקבוע בדייקנות מתי עיר משתנה‬
‫באופן מהותי, מהי אותה נקודה זמן מדוייקת,‬
‫מכיוון שהיחס לשינוי איננו רק פיסי וחברתי‬ ‫ספריו של לאבלוק היוו את הבסיס לתוכנית‬
‫4‬
‫אלא גם תפיסה תרבותית של מהות השינוי.‬ ‫לחיפוש חיים על מאדים. היכולת לתאר כוכב‬
‫כמערכת אחת מאפשרת להצביע על מקומות בהם‬
‫דוגמה נפלאה לכך ניתן למצוא בספרו‬ ‫סביר שיתקיימו חיים.‬
‫האוטוביוגרפי של דוגלאס אדאמס ‪Last‬‬ ‫הסיפור מבוסס על משל הספינה של תזאוס, ע"פ‬
‫5‬
‫פלוטרך.‬
‫6‬ ‫חוסן עירוני ורשתות מורפולוגיות לתכנון בר קיימא‬

7. ‫האקולוגית, כמו למשל יערנות קהילתית, ככלי‬ ‫‪ .)1990( Chance to See‬אדאמס הגיע‬
‫לשיקום ההון הטבעי שנהרס בהוריקן קטרינה‬ ‫למקדש יפני ושוחח עם המדריך על משך‬
‫או גינון קהילתי בתגובה לנזק הנגרם‬ ‫הזמן שהמבנה עומד:‬
‫מחקלאות תעשייתית.‬
‫‪"So it isn't the original building?" I had‬‬
‫חוסן עירוני אינו שואף לנקודה יציבה אלא‬ ‫.‪asked my Japanese guide‬‬
‫מתאפיים בגמישות וביכולת לקבל שינויים.‬ ‫,‪"But yes, of course it is," he insisted‬‬
‫מדענים בתחום מציגים 3 גישות בסיסיות‬ ‫.‪rather surprised at my question‬‬
‫המקנות למערכות חברתיות-אקולוגיות חוסן‬ ‫"?‪"But it's burnt down‬‬
‫בפני שינויים:‬ ‫".‪"Yes‬‬
‫".‪"Twice‬‬
‫1. כמו השינויים שהמערכ יכולה לספוג‬
‫".‪"Many times‬‬
‫ועדין להמשיך את התפקוד‬
‫".‪"And rebuilt‬‬
‫הפונקציונלי‬
‫‪"Of course. It is an important and‬‬
‫2. המידה שבה המערכת יכולה‬
‫".‪historic building‬‬
‫להתארגן לבד מחדש.‬
‫".‪"With completely new materials‬‬
‫3. היכולת לבנות ולהעלות את רמת‬
‫".‪"But of course. It was burnt down‬‬
‫הלמידה וההסתגלות‬
‫"?‪"So how can it be the same building‬‬
‫ישנם מספר פרמטרים אשר מרכיבים את‬ ‫".‪"It is always the same building‬‬
‫ההגדרה של "חוסן" בהקשר האורבני:‬ ‫‪I had to admit to myself that this was in‬‬
‫‪fact a perfectly rational point of view, it‬‬
‫עוצמת השינוי/ ההפרעה : מאפיין זה מגדיר‬ ‫‪merely started from an unexpected‬‬
‫את כמות השינוי שמתרחש בעיר. שינויים‬ ‫.‪premise‬‬
‫קיצוניים ישפיעו יותר על חוסנה של העיר‬
‫מאשר שינויים קטנים. אם אדם אחד עובר‬ ‫בשל ההבדלים המשמעותיים בין ערים,‬
‫דירה לא תהיה לכך השפעה גדולה, אך אם‬ ‫תרבויות, ומקומות לא נוכל להגדיר מתי עיר‬
‫אלף תושבים יעברו דירה ההשפעה על העיר‬ ‫מפסיקה להיות אותה עיר והופכת למשהו‬
‫תגדל.‬ ‫אחר. למרות זאת נוכל להגדיר מספר‬
‫מאפיינים עירוניים המגדירים את חוסנה של‬
‫טווח ההשפעה: כמה אחוזים משטח העיר‬ ‫עיר. עיר שתעמוד במאפיינים אלו תהיה עיר‬
‫מושפעים מהשינוי ובאיזה חלק של העיר הם‬ ‫חסינה, ועיר שלא תהיה עיר בסיכון גבוה יותר.‬
‫נמצאים. אחוזים גבוהים של השפעה‬ ‫אין זה אומר שהעיר בהכרח תשתנה, אך‬
‫המרוכזים במרכז העיר ישפיעו על חוסנה של‬ ‫הסבירות לכך גבוהה יותר.‬
‫העיר יותר מאחוזים נמוכים, מבוזרים‬
‫ומבודדים. אם אלף תושבים עוברים דירה והם‬ ‫מאפייני החוסן העירוני‬ ‫1.1.2‬
‫כולם גרים ברחוב אחד במרכז העיר יש לכך‬
‫חוסן עירוני (כפי שכבר הוסבר קודם) הוא‬
‫השפעה גדולה יותר מאשר אלף תושבים‬
‫היכולת של המערכת החברתית-אקולוגית‬
‫המפוזרים בכל פרברי העיר הרחוקים.‬
‫להתמודד עם הפרעות או שינויים הכוללים:‬
‫ציר הזמן: משך הזמן שבו מתרחש השינוי.‬ ‫אסונות טבע, קונפליקטים אתיים ופוליטיים,‬
‫שינוי המתרחש בפרק זמן קצר ישפיע יותר על‬ ‫פשעים, טרור ושינויים דמוגרפיים. היכולת של‬
‫חוסן העיר משינוי הנמשך לאורך שנים רבות.‬ ‫המערכות להתמודד עם ההפרעות השונות‬
‫אם אלף תושבים המתגוררים ברחוב אחד‬ ‫לאורך זמן זהו מימד חשוב בפיתוח בר קיימא‬
‫עוזבים באותו שבוע ההשפעה תהיה גדולה‬ ‫(6002 ‪ .)K.Comfort‬חלק מהקניית החוסן‬
‫תלויה בחיזוק הקהילות ורתימתן לפרקטיקה‬
‫7‬ ‫חוסן עירוני ורשתות מורפולוגיות לתכנון בר קיימא‬

8. ‫עוד שכבה משתנה הממפה תפוסה והתנהגות‬ ‫יותר מאשר אם אותם תושבים יעברו דירה‬
‫במרחב.‬ ‫במשך עשר שנים.‬
‫1.2.1 רשתות קבועות מישוריות‬ ‫ערים שמצליחות להתמודד עם שינויים גדולים‬
‫בכל אחת מהקטגוריות, ולשמור על יציבות גם‬
‫המפה הבסיסית המוכרת לכולם, מפת‬
‫מול שינויים קטנים ותכופים, יהיו ערים‬
‫הרחובות, מהווה דוגמה לצורת הרשת‬
‫חסינות. קשה לקבוע מראש אלו ערים יצליחו‬
‫הבסיסית, רשת קבועה מישורית (איור 7).‬
‫להתמודד עם שינויים אלו ואילו לא, ולרוב‬
‫רשת זו מתאפיינת ביחסים קבועים 6 בין‬
‫רואים את הדברים רק במבחן התוצאה. אך‬
‫הצמתים ובאפשרות לפרוס אותה למשטח‬
‫יתכן וקישוריות גבוהה תוך עירונית יכולה‬
‫אחד ללא חורים.‬
‫להשפיע על יכולת ההתמודדות עם אירועים‬
‫טראומטיים. בכדי לקבוע את רמת הקישוריות‬
‫של העיר ניתן להשתמש ברשתות עירוניות.‬
‫2.1 רשתות עירוניות‬
‫העיר, אותו כרך הומה של רחובות, תשתיות,‬
‫אנשים ובניינים, יכול להיות כאוטי ומבלבל.‬
‫למזלנו כל מכשיר סלולארי מאכלס כיום מפות‬
‫מקוונות העוזרות לנו להתמצא במרחב. אך‬
‫איור 7:רשתות קבועות ומישוריות ( ‪Burt‬‬
‫עם האוכל בא התיאבון, ומיפוי המרחב לא‬
‫6691)‬
‫נותר ברמת הרחובות. כיום ניתן למפות כמעט‬
‫2.2.1 רשתות קבועות מרחביות‬ ‫כל מידע עירוני ואפליקציות רבות עוזרות לנו‬
‫לנווט בין שכבות המידע השונות. שתי‬
‫רשתות אלו מתארות יחסי גומלין בין צמתים‬ ‫אפליקציות בולטות במיוחד המקדמות את‬
‫במרחב שלא ניתן לפרוס אותן למישור ללא‬ ‫התפתחות המיפוי העירוני הן ‪ GIS‬ו ‪Goggle‬‬
‫חורים וללא הצטלבויות בין המקטעים‬ ‫‪. Maps‬‬
‫המחברים אותן (איור 8). רשת המייצגת את‬
‫הקשרים בין דירות שונות בעיר היא רשת‬ ‫מה משמעותן של אותן מפות? מהו המידע‬
‫מרחבית, חלק מהאנשים קשורים בקשרי‬ ‫העומד מאחוריהן? רבות מהמפות הן בעצם‬
‫ידידות וחלקם בקשרי משפחה. הרשת הזו‬ ‫רשת. רשת הינה מערכים מחזוריים רגולריים‬
‫בשל מורכבותה הגדולה לא ניתנת לפריסה‬ ‫במרחב הדו והתלת מימדי (בורט, 6691). כל‬
‫למישור בלי חורים וכפילויות.‬ ‫רשת מכילה סט כללים הקובעים אילו צמתים‬
‫יחוברו בניהן וכיצד. אוסף הרשתות יוצר‬
‫תמונה, השואפת, לייצג את המציאות בצורה‬
‫מופשטת. הרשתות יכולות לייצג מבנים,‬
‫שטחים פתוחים, כבישים, אך מפות ‪GIS‬‬
‫יכולות לשמש גם למיפוי של התנהגויות‬
‫אנושיות, כפי שלמשל ניתן לראות במחקר‬
‫שנערך בערים אדינבורו ולובליאנה ( ‪Marusic‬‬
‫1102). המחקר מתמקד במאפיינים של‬
‫ארועים אפשריים בשטחים ציבוריים פתוחים,‬
‫6 אומנם לעיתים משתנים סדרי התנועה, בצמתים,‬ ‫בייחוד פארקים וכיכרות, ע"י מיפוי ההתנהגות‬
‫אך שינויים אלו הם שינויים קבועים, אין אפשרות‬ ‫האנושית באיזורים אלו. כך למעשה ניתן לקבל‬
‫לכבישים המחברים בין צמתים להשתנות באופן‬
‫דינמי לאורך שעות היממה.‬
‫8‬ ‫חוסן עירוני ורשתות מורפולוגיות לתכנון בר קיימא‬

9. ‫התנועה ע"פ שני פרמטרים עיקריים: סוג‬
‫התנועה והתמשכותה.‬
‫סוג התנועה:‬
‫ניתן לתאר תנועה במרחב תוך התיחסות‬
‫למערך צירים קרטזי ( ‪ )X,Y,Z‬בסיסי, כאשר‬
‫כל תנועה מתייחסת לאחד הצירים לפחות.‬
‫: שינוי מיקום‬ ‫תנועה קווית (לינארית)‬
‫האובייקט מתבטא במשוואת ישר המחברת‬
‫איור 8: רשתות קבועות מרחביות ( ‪Burt‬‬
‫בין שתי נקודות.‬
‫6691)‬
‫: מיקום האובייקט בחלל‬ ‫תנועה סיבובית‬
‫3.2.1 רשתות קינמטיות‬
‫נשאר קבוע, האוריינטציה משתנה ע"י סיבוב‬
‫סביב אחד מהצירים, או כמה מהם במקביל.‬ ‫רשתות קינמטיות, הן מישוריות והן מרחביות,‬
‫מתאפיינות בשינוי הקשרים בין הצמתים,‬
‫התמשכות התנועה:‬
‫ולפעמים אף ביטול צמתים, כחלק מסט‬
‫תנועה דיגיטלית: תנועה העוברת בין שני‬ ‫הכללים הבסיסי של הרשת (איור 8). דוגמה‬
‫מצבי קיצון ללא מצבי ביניים ( ,‪Schumacher‬‬ ‫לרשתות כאלו הן רשתות חברתיות‬
‫9002 .‪( )Scheffer et al‬איור 01). דוגמה‬ ‫באינטרנט. רשתות אלו משתנות ללא הפסקה,‬
‫לכך ניתן לראות המצב הפתיחה של דלת.‬ ‫חברים מתחברים ומתנתקים מהאינטרנט‬
‫ברגע שדלת נפתחה, ולו סדק צר, היא כבר‬ ‫ומאנשים ונוצרת תנועה בלתי פוסקת ברשת.‬
‫איננה סגורה, ולכן מצבה יהיה פתוח או סגור.‬
‫בדרך כלל בתנועה כזו מצב הקצה הוא מטרת‬
‫התנועה.‬
‫איור 01:סכמת תנועה דיגיטלית‬
‫תנועה אנלוגית: תנועה רציפה. התנועה‬
‫מתאפיינת במעבר חלק בין שני מצבים או‬
‫יותר ( .‪Schumacher, Scheffer et al‬‬
‫9002) (איור 11). רפפות העוקבות אחרי‬
‫תנועת השמש בכדי להצל על מבנה נעות בין‬
‫שני מצבי קיצון אך התנועה הינה המשכית‬
‫וחלקה כאשר כל נקודה בתנועה זו בעלת‬
‫חשיבות שווה לשאר הנקודות. בתנועה זו‬
‫איור 9: רשתות קינמטיות (3891 ‪)Kent‬‬
‫בדרך כלל חשובה התנועה עצמה ולא‬
‫המצבים שהונים בניהם היא מתרחשת.‬ ‫1.3.2.1 תנועה ברשתות קינמטיות‬
‫תנועה היא שינוי מצבו של אובייקט במרחב‬
‫הפיזי או הוירטואלי ( ,‪Schumacher‬‬
‫9002 .‪)Scheffer et al‬ניתן לקטלג את‬
‫9‬ ‫חוסן עירוני ורשתות מורפולוגיות לתכנון בר קיימא‬

10. ‫מתחילה להיפרם. באופן דומה עיר בעלת‬
‫רשתות קינמטיות תוכל להגיב באופן טוב יותר‬
‫איור 11:סכמת תנועה אנלוגית‬
‫לשינויים מכיוון שהיא שניתן יהיה להשתמש‬
‫ביכולות הדינמיות של כל רשת בכדי לפצות‬ ‫בארכיטקטורה ניתן לשייך את התנועה‬
‫על פגמים או חוסרים שנוצרו עקב השינוי.‬ ‫לאלמנטים מבניים ואז משמעות התנועה‬
‫תהיה שינוי באלמנט עצמו כגון מבנים‬
‫דוגמה לכך ניתן לראות במערכת התחבורה‬
‫מתקפלים או תגובות לטמפרטורה אנשים‬
‫בארץ. כאשר כביש נחסם ניתן לנסוע בדרכים‬
‫וכדו'. בנוסף לכך ניתן לשייך את התנועה‬
‫חלופיות עד שהתקלה בכביש החסום תפטר.‬
‫לרשתות וירטואליות המתארות את עיר או‬
‫ככל שהכביש שנחסם ראשי יותר העומס על‬
‫מבנה, תנועה ברשת כזו מתארת שינוי‬
‫שאר המערכת יגדל, אך אפילו אם כביש החוף‬
‫ביחסים בין אלמנטים שונים אך אינה מתארת‬
‫יחסם, עדיין יהיו מספיק דרכים חלופיות בכדי‬
‫בהכרח תנועה פיזית של אובייקט במרחב. את‬
‫לאפשר לכל האנשים להגיע למחוז חפצם.‬
‫יכולת התנועה של אובייקט, ממשי או‬
‫במרך הרכבות, לעומת זאת, אין המצב כך,‬
‫וירטואלי, ניתן ליצג ע"י שימוש בדרגות חופש.‬
‫וראינו זאת פעמים רבות בתקופה האחרונה.‬
‫כל דרגת חופש מייצגת אפשרות של גוף‬
‫מערך הרכבות קטן מכדי להכיל את כל‬
‫לתנועה אחת, בלתי תלויה בתנועות אחרות.‬
‫התנועה עליו וכך נוצרים באופן קבוע עיקובים‬
‫גיאומטריה מגבילה דרגות חופש. ככל‬
‫ושיבושים קשים.‬
‫שאובייקט פחות מקובע הוא יכול לנוע ביותר‬
‫היכולת לתאר את המצב הקיים בעיר בעזרת‬ ‫כיוונים ודרגות החופש שלו יגדלו.במישור ניתן‬
‫רשתות מישוריות או מרחביות קבועות או‬ ‫למנות שלוש דרגות חופש לכל גוף ובמרחב‬
‫קינמטיות, היא השלב הראשון בדרך לעיר‬ ‫מקסימום 6 (3 הזזות ו3 סיבובים) (איור 21).‬
‫חסינה יותר. לאחר שנוכל לתאר את מערך‬
‫הרשתות השונות בעיר ולהגדירן בצורה‬
‫מיטבית, נוכל לבחון אילו ערים מתפקדות‬
‫בצורה טובה יותר. כך נוכל ללמוד אילו רשתות‬
‫טובות יותר לעיר. מכאן נסללת הדרך לשיפור‬
‫ערים קיימות, או אפילו תכנון חדשות, כך‬ ‫איור 21: דיאגרת דרגות חופש‬
‫שהרישות העירוני יעלה בקנה אחד עם‬
‫הממצאים מהשלבים הקודמים.‬ ‫3.1 הקשר שבין רשתות לחוסן‬
‫כפי שהראנו לעיל (סעיף 1.1) הגדרת החוסן‬
‫העירוני מתייחסת ליכולת של עיר לשמור על‬
‫המארג הקיים בלי להתארגן מחדש סביב‬
‫מבנים ותפקודים גם לאחר "טראומות".‬
‫למעשה ניתן לתאר הגדרה זו תוך שימוש‬
‫במונחים מתחום הרשתות. החוסן העירוני‬
‫הוא היכולת של עיר לשמור על מערכות‬
‫היחסים בתוך הרשתות ובין הרשתות‬
‫המתארות אותה לנוכח שינויים קבועים או‬
‫זמניים.‬
‫עיר בעלת רשתות מקבילות היכולות להחליף‬
‫אחת את השנייה תהיה יותר חסינה מעיר‬
‫בעלת רשת אחת שבמקרה של "קרע במארג"‬
‫01‬ ‫חוסן עירוני ורשתות מורפולוגיות לתכנון בר קיימא‬

11. ‫(איור 41) שישומם יסיט את העיר ממסלול‬ ‫2 . תקדימים‬
‫הצריכה הקיים למסלול עמיד ובר קיימא:‬
‫1.2 ‪Henna, Finland‬‬
‫היכולת לספוג שינויים גלובליים- הקטנת‬
‫כיום, כאשר למעלה מ-%05 מאוכלוסיית‬
‫טביעת הרגל האקולוגית.‬
‫העולם מתגוררת בערים (‪,)2007 WWF‬‬
‫היכולת לספוג שינויים מקומיים- הגדלת‬ ‫מהווים המוקדים העירוניים את המערכות‬
‫הגמישות העירונית והמבנית.‬ ‫הארכיטקטוניות החשובות. אפילו בפינלנד‬
‫הנחשבת מדינה מפותחת, האוכלוסיה‬
‫ממשיכה להתכנס לתוך הערים (איור 31).‬
‫התכנון הנוכחי של העיר לא כולל בתוכו את כל‬
‫משאבי העיר, כך נוצר מצב שבעוד האוכלוסיה‬
‫מתכנסת לעיר- השטח הנצרך לתמיכה בעיר‬
‫גדל. הפרוייקט שתוכנן ע"י מרקו מיגליורנזי‬
‫מתכנן ערים מהמרכז ל"חוסן עירוני"‬
‫בשטוקהולם בשיתוף משרד אדריכלים גרמני‬
‫איור 41: אלמנטים לחסינות עירונית, העיר‬ ‫‪ N2M‬מנסה להגדיר את יחסי הגומלין עיר-‬
‫האנה,פינלנד מתוך ( ‪Applegath, Arney et‬‬ ‫בניין-סביבה בפינלנד על רקע ההיסטוריה‬
‫9002 .‪)al‬‬ ‫העירונית תוך ניסיון לעמוד באתגרי העתיד.‬
‫בכדי לתת מענה לצרכים המשתנים של העיר‬
‫כחלק מניתוח המצב הקיים כיום בערים, ומה‬ ‫מציע הפרוייקט, כמקרה בוחן של תכנון בעיר‬
‫מעצב אותן גילו המתכננים כי ערים גדולות‬ ‫האנה, יצירת אינטראקציות חברתיות-‬
‫כיום מושכות השקעות ועסקים מהפריפריה‬ ‫אקולוגיות שיאפשרו התמודדות דינמית עם‬
‫אל הליבה. העיר הקומפקטית הופכת לגוש‬ ‫שינויים אורבניים.‬
‫עירוני גדול המורכב ברובו מרקמה פרברית,‬
‫תהליך הידוע בכינויו "זחילה עירונית". עיירות‬
‫וערים בינוניות הממוקמות בתוך השדה‬
‫המגנטי של הערים הגדולות מאבדות‬
‫אוכלוסיה ומוקדים כלכליים ומשיכתם יורדת‬
‫אף יותר, וכך העיר גדלה ממידה מדיום‬
‫לאקסטרה לארג' החקלאות הכפרית הופכת‬
‫לזניחה באספקת מזון. כפועל יוצא שטחי‬
‫איור 31: הצעה לעיר חסינה, העיר‬
‫חקלאות מומרים לאיזורי מגורים וכך נגררות‬
‫האנה,פינלנד מתוך ( ‪Applegath, Arney et‬‬
‫הערים הגדולות, והארצות כולן, להיות תלויות‬
‫9002 .‪)al‬‬
‫בשרשרת המזון העולמית.‬
‫הפרוייקט מניח כי לא ניתן לנבא את העתיד,‬
‫בכדי להימנע ממצב זה הציבו המתכננים‬
‫אך ניתן בהתבסס על הידע המדעי שיש לנו‬
‫לעצמם מטרה לחשוב מחדש על ההתפתחות‬
‫כיום להגדיר עקרונות שיאפשרו התמודדות‬
‫העירונית ועל ריסון השדה המגנטי של הערים‬
‫עם שינויים שונים. וכך נוצרת תוכנית שאיננה‬
‫הגדולות ויצירת איזון בין 3 קטגוריות שונות:‬
‫סטטית אלא אוסף של כלים ושיטות‬
‫העיר, העיירה, הכפר (המגה עיר, העיר והעיר‬
‫המתגבשים לאסטרטגיה תכנונית בת קיימא.‬
‫הכפרית). לשם כך הגדירו המתכננים ארבעה‬
‫למעשה הגדירו המתכננים שני אלמנטים‬
‫מוטיבים עיקריים שהאינטראקציות השונות‬
‫עיקריים לחוסן עירוני: גלובליים ולוקאלים‬
‫בניהם יאפשרו התפתחות של עיר חסינה:‬
‫11‬ ‫חוסן עירוני ורשתות מורפולוגיות לתכנון בר קיימא‬

12. ‫הבנויה מורכבת ממבנים בודדים אשר‬ ‫רשתות מימשל, דינמיקה חברתית, זרימה‬
‫מתנהגים כסוג של מיקרו קוסמוס ומאפשרים‬ ‫מחזורית והסביבה הבנויה (איור 51).‬
‫גמישות ע"י החלפת תפקודים.‬
‫בכדי לממש תהליך תכנון פרמטרי דינמי כזה,‬
‫יש למצוא מבנה גמיש שיהווה את יחידת‬
‫הבסיס לרקמה עירונית, שיוכל לקבל איכויות‬
‫ופרוגרמה אך יחד עם זאת להיות די גמיש‬
‫לקבל שינוי בעת הצורך(איור 61).‬
‫איור 51: מרכיבי העיר החסינה ( ,‪Applegath‬‬
‫9002 .‪)Arney et al‬‬
‫איור 61: יחידות הבסיס של הרקמה‬ ‫רשתות ממשלתיות - שלטון עירוני מוצלח‬
‫העירונית. מתוך תקדים העיר האנה,פינלנד‬ ‫בראש ובראשונה מרחיב את הטיפול בקהילות‬
‫מתוך (9002 .‪)Applegath, Arney et al‬‬ ‫עירוניות ויוצר אפשרות להתאגדויות של‬
‫קבוצות אינטרסים קטנות בכדי לחלוק ידע‬
‫התכנון החדש מתבסס על יצירת שתי רשתות‬
‫ולבטא רצונות. העצמה חברתית של תושבי‬
‫מקבילות, כל אחת מהן מאפשרת קונפיגורציה‬
‫העיר היא הבסיס לארגון עצמי של העיר ובכך‬
‫אורבנית שונה. כל אחת מהרשתות הללו‬
‫להתמודד עם שינויים בלתי צפויים.‬
‫מכילה שתי שכבות עיקריות: שכבת החללים‬
‫ושכבת הבניינים (איור 71). מכיוון שהמטרה‬ ‫דינמיקה קבוצתית - קהילות בעלות רשתות‬
‫היא גמישות מרבית על-מנת לאפשר שינויים‬ ‫חברתיות צפופות הן בעלות יכולת טובה יותר‬
‫מהותיים התשתיות ממוקמות בשולי שכבת‬ ‫להגיב ולהסתגל לשינויים בסביבתם הקרובה.‬
‫החללים.‬ ‫לכן עידוד התושבים להתנהג כקהילות הוא‬
‫קריטי בכדי להבטיח חוסן עירוני. שיפור חיי‬
‫קהילה, הקטנת הפערים הכלכליים ואספקה‬
‫של אינטרקציות מגבשות חיוניים ליצירת‬
‫תחושת קהילתיות. לכן, תחושת שייכות‬
‫לסביבה כלשהי, מעוררת את חוש האחריות‬
‫ההדדית המחזקת את החוסן בפני זעזועים.‬
‫זרימה מחזורית - ייצור מול צריכה. שני‬
‫הזרמים העיקריים במערכת עירונית,‬
‫המסוגלים לייצר חיוניות חברתית מבלי לפגוע‬
‫במערכות האקולוגיות.‬
‫איור 71:מעבר בין גרידים עירוניים . מתוך‬
‫תקדים העיר האנה,פינלנד מתוך‬ ‫סביבה בנויה - טיפולוגיות הבניה המרכיבות‬
‫(9002 .‪)Applegath, Arney et al‬‬ ‫את הרקמה האורבנית. ריבוי של יחסים‬
‫מרחביים המייצרים דרישות שונות. הסביבה‬
‫21‬ ‫חוסן עירוני ורשתות מורפולוגיות לתכנון בר קיימא‬

13. ‫אחד המאמרים המעניינים בנושא הרישות‬ ‫המעבר בין שני הגרידים מאפשר לחללים‬
‫העירוני מתעסק דווקא בחינוך. דר' אניג'ו‬ ‫העירוניים לשמש למגוון תפקודים במהלך‬
‫מת'יו מאוניברסיטת שיקגו הציע דרך חדשה‬ ‫חייהם וזאת בלי הצורך להרוס תשתיות או‬
‫להקניית ידע לילדים המבוססת על שימוש‬ ‫לשנות בצורה דרסטית את המרחב (איור 81).‬
‫בטכנולוגיות תקשורת מתקדמות במרחב‬ ‫היכולת להמיר בניינים ושטחים ציבוריים‬
‫העירוני (0102 ‪.)Mathew‬‬ ‫ממצב אחד למשנהו מאפשרת תאים‬
‫העירוניים הפיכות של %001. הרקמה‬
‫בעבר חברויות היו נוצרות על בסיס קרבה‬
‫האורבנית יכולה כעת להגיב לגירויים פנימיים‬
‫פיסית, אנשים היו חברים של השכנים שלהם,‬
‫וחיצוניים.‬
‫של ההורים של הילדים בגן או של עמיתים‬
‫לעבודה. עם התפתחות התקשורת החלו‬
‫להתפתח קהילות מבוססות עניין, אנשים יצרו‬
‫קשר באמצעות האינטרנט וביססו חברות‬
‫וקהילה שלעיתים הובילו מאוחר יותר גם‬
‫למפגשים פיסיים (איור 91). אחת הדוגמאות‬
‫הבולטות לקהילות כאלו הם אתרי ההיכרויות‬
‫באינטרנט. באתרים אלו נמצאות קהילות‬
‫גדולות של אנשים המתכתבים אחד עם השני‬
‫וזאת מתוך מטרה שהקשר הוירטואלי יוביל‬
‫בסופו של דבר גם לקשר פיזי.‬
‫איור 81: גמישות הפרוגרמה העירונית . מתוך‬
‫תקדים העיר האנה,פינלנד מתוך‬
‫(9002 .‪)Applegath, Arney et al‬‬
‫היכולת הזו נתמכת בתכנון של מערך מבנים‬
‫היכולים לשנות תפקודים גם הם, וכך חצר‬
‫פרטית המוקפת בניינים יכולה להפוך למרכז‬
‫מסחרי שכונתי המוקף במשרדים או לכיכר‬
‫ציבורית המוקפת במוזיאונים ומבני ציבור, וכל‬
‫איור 91:קהילות פיסיות ווירטואליות‬ ‫זאת תוך שימוש בגריד העירוני ובגריד‬
‫(0102 ‪.)Mathew‬‬ ‫הקונסטרוקטיבי הקיימים.‬
‫כיום מערכת החינוך מבוססת על הקניית ידע‬ ‫כתוצאה מכך מתקבלת רקמה עירונית‬
‫נרחבת במגוון נושים למספר גדול של‬ ‫המאפשרת למרחב העירוני לשמור על‬
‫תלמידים. במסגרת זו כל התלמידים מקבלים‬ ‫התשתיות החשובות בנקודות מפתח, ולשנות‬
‫מערכת רחבה מאוד של ידע, אך יתכן וידע זה‬ ‫את תפקוד העיר לאורך הזמן, תוך הקטנת‬
‫לא יהיה רלוונטי עבור התלמיד. לעומת זאת‬ ‫טביעת הרגל האקולוגית והגדלת הגמישות.‬
‫ישנה דרך נוספת, המאפיינת בעיקר בי"ס‬
‫2.2 ‪Anijo Mathew‬‬
‫מקצועיים, בהם קבוצות קטנות של תלמידים‬
‫מידע בנושא ספציפי המותאם להם אישית.‬
‫31‬ ‫חוסן עירוני ורשתות מורפולוגיות לתכנון בר קיימא‬

14. ‫עם המידע הרלוונטי עבורו בכל מקום, בין אם‬ ‫המודל אותו מציע מתיוס מבוסס על מעבר‬
‫הוא תלמיד בית-ספר הלומד מתמטיקה‬ ‫מחברה המבוססת על צריכת ידע לחברה‬
‫באמצעות שיטוט בעיר, ובין אם זה קשיש‬ ‫המבוססת על יצור ידע, מחברה הקוראת‬
‫העושה טיול שורשים לזכרונות ילדותו.‬ ‫ספרים לחברה הכותבת בלוגים. אחד הכלים‬
‫הבסיסיים של שיטה זו היא מערכת התקשורת‬
‫3.2 ניו-יורק- דוגמה לעיר בעלת חוסן גבוה‬
‫הסלולרית. מערכת זו מאפשרת להתכתב עם‬
‫בשעה 03:9 ב11 בספטמבר 1002 החלה‬ ‫המרחב הוירטואלי בזמן אמת תוך ציון‬
‫מתקפת הטרור הגדולה ביותר שהעולם‬ ‫המיקום הפיזי המדויק באמצעות ‪.GPS‬‬
‫המערבי ידע. קבוצת טרוריסטים מארגון אל‬ ‫טכנולוגיה זו מאפשרת למעשה את המעבר‬
‫קעידה חטפו 4 מטוסי נוסעים גדולים. שניים‬ ‫מהשאלה "מה איתך?" לשאלה "היכן אתה?"‬
‫מהם רוסקו אל תוך מגדלי התאומים, במרכז‬ ‫לא עוד נקודת ציון אחת מקובעת, אלא נקודות‬
‫הסחר העולמי וגרמו לקריסתם. מטוס נוסף‬ ‫ציון משתנות המאפשרות דינמיקה חברתית‬
‫רוסק אל תוך הפנטגון והחריב את אחד‬ ‫במרחב.‬
‫מאגפיו ואילו המטוס הרביעי יועד להתרסק‬
‫לפי תפיסתו של מת'יו המרחב מורכב משני‬
‫בבית הלבן, אך לבסוף התרסק באיזור חקלאי‬
‫חלקים מרכזיים: חלל- המערכת הפיסית בה‬
‫בפנסילבניה לאחר שהחטופים נאבקו עם‬
‫מתרחשות אינטראקציות. והמקום- אוסף‬
‫חוטפיהם. במתקפה זו נרצחו 8992 בני אדם.‬
‫החוויות האישיות מאותה מערכת פיסית.‬
‫כוחות חילוץ והצלה רבים עבדו חודשים בפינוי‬
‫הטכנולוגיה מאפשרת לשלב את ההגדרות‬
‫וחיפוש אחר נעדרים. ואילו העיר ניו יורק‬
‫הללו ולהלביש על המציאות הפיסית את‬
‫נותרה פצועה ומדממת .הרבה פסימיות‬
‫המציאות החוויתית האישית על ידי יצירה של‬
‫אופפה את העיר לאחר מאורע זה וחששות,‬
‫רשת מידע חברתית המבוססת על החוויות‬
‫האם ניו יורק תהפוך לעיר מבצר ובכך תשנה‬
‫האישיות במקום (איור 02). וכך, העיר הופכת‬
‫את כל מהותה? האם אחוזי האבטלה יגדלו‬
‫למפה מלאה בנקודות ציון, חלקן קבועות‬
‫פלאים ובכך חלק ניכר מתושבי העיר יחו‬
‫וחלקן משתנות, עם מערכות קשרים בניהן,‬
‫בעוני?האם זוהי פגיעה אנושה בתיירות?‬
‫המאפשרות חלוקה של החוויות האישיות עם‬
‫האם הכלכלה תצליח להתאושש אחרי מאורע‬
‫הסביבה תוך כדי שיטוט פיזי בעיר.‬
‫שכזה?‬
‫לאחר שנים ספורות ניתן להביט אחורה ולומר‬
‫כי היו אלו חששות שווא. בעזרת עבודה קשה‬
‫ועבודות שיקום נרחבות בתחומים שונים ניו‬
‫יורק הצליחה רשמית להתאושש מאירועי‬
‫ה11/9 ובכך הראתה רמת חוסן גבוהה.‬
‫איור 02: רשת חברתית חווייתית ( ‪Mathew‬‬
‫0102).‬
‫בצורה זו המציאות הפיסית מגובה ע"י מציאות‬
‫וירטואלית שתעשיר את המשתמש בזמן אמת‬
‫41‬ ‫חוסן עירוני ורשתות מורפולוגיות לתכנון בר קיימא‬

15. ‫ידוע כי ניו אורלינס חשופה לפגעי הסביבה.‬
‫העיר ממוקמת מתחת למפלס הים על גבי‬
‫אדמת סחף שוקעת וגובלת בנהר המיסיסיפי‬
‫ובאגם הפונטהרטיין. העיר חשופה למפרץ‬
‫מקסימקו ובלהוריקנים העלולים להגיע מכיוון‬
‫זה.בשנות ה03-02 של המאה הקודמת‬
‫נבנתה מערכת מורכבת של סכרים ומשאבות‬
‫שהיו אמורים למנוע הצפות ולהגן מפני סערות‬
‫בדרגה של עד 3 בסולם של 5. לאורך השנים‬
‫העיר המשיכה לשקוע באיטיות, כאשר‬
‫הסכרים שנבנו על גדות המיסיסיפי מנעו‬
‫הצטברות של אדמת סחף שיכלה ליצור תלים‬ ‫איור 12: אתר הגראונד זירו,תהליך‬
‫של הגנה לעיר וכך נוצר האפקט ההפוך.‬ ‫ההתאוששות, מתוך:‬
‫לאורך שנים ביקשה העיר תמיכה כספית מן‬ ‫-‪http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L‬‬
‫הממשלה לתחזוק ושדרוג הסכרים‬ ‫‪3775338,00.html‬‬
‫והמשאבות אך נושא זה נדחה משנה לשנה‬
‫מסדר היום עד לאסון הגדול. הוריקן קטרינה‬ ‫4.2 הוריקן קטרינה בניו אורלינס- דוגמה לעיר‬
‫נחשב לאסון טבע שאינו בשליטת בני אדם,‬ ‫בעלת חוסן עירוני ירוד‬
‫אך התכנון הקלוקל של החסינות של העיר‬
‫ההוריקן בניו אורלינס חשף את המצב הפגיע‬
‫היה כן בשליטתם. ניו אורלינס שהיתה בעבר‬
‫שבו היתה נתונה העיר מכמה בחינות: מצב‬
‫עיר נמל משגשגת איבדה לאורך העשורים‬
‫הסביבה הפיסית, תשתיות ישנות, כלכלה‬
‫האחרונים ממעמדה הכלכלי, בעקבות‬
‫דועכת ומבנה חברתי מתפורר.( ‪K.Comfort‬‬
‫החלשות ענף הדלק בלואיזינה. האבטלה‬
‫6002). ההוריקן היה הטריגר אך ההרס‬
‫עלתה וכ%52 מתושבי העיר נמצאו חיים‬
‫הנרחב העיד על עיר חסרת חוסן. המצב הזה‬
‫מתחת לקו העוני. רובם חסרי אמצעים ויכולת‬
‫לא ייחודי לניו אורלינס והוא יכול לקרות בערים‬
‫לעזוב את העיר ולהתפנות בעת הצורך. גם‬
‫רבות הן בארה"ב והן בעולם.האתגר של ערים‬
‫חיי הקהילה הלכו והתפוררו. כל אלה הביאו‬
‫הוא לייצר תשתית חסינה, פיסית וחברתית,‬
‫לתוצאות הטרגיות שנתגלו לאחר האסון: כ‬
‫אשר תהיינה מסוגלת להתמודד עם הסיכונים‬
‫0031 הרוגים, 5.1 מיליון תושבים מפונים‬
‫האפשריים למקום, בכך שהנזק מאירועים‬
‫מבתיהם, 000,06 מיליון בתים הרוסים (איור‬
‫ושינויים קיצוניים ומשמעותיים יצטמצם‬
‫22). הנזק נערך ביותר מ002 ביליון דולר.‬
‫למקסימום והשיקום יהיה מהיר.‬
‫במקרה הזה שיקום העיר תלוי בתמיכה‬
‫הממשלתית, לעיר כיישות עצמאית אין סיכוי‬ ‫מקרה של הרס מוחלט של עיר כפי שקרה בניו‬
‫להשתקם לבד.זוהי דוגמה מובהקת לכשלון‬ ‫יורלינס ב 92 לאוגוסט 5002 הוא מקרה די‬
‫של חוסן עירוני.‬ ‫נדיר. אפילו ברעידת אדמה בסן פרנציסקו‬
‫ב6091 איזורים שלמים בעיר נותרו ללא פגע‬
‫כמו גם בשריפה הגדולה בשיקגו שאירעה‬
‫ב1781.לעומתם ההרס בניו אורלינס שיתק‬
‫את כל העיר, פגיעה בשירתים, תקשורת,‬
‫חשמל, גז, תחבורה למשך שבועות. הפתרון‬
‫היחידי שניתן לניצולים היה פינוי מהמקום.‬
‫51‬ ‫חוסן עירוני ורשתות מורפולוגיות לתכנון בר קיימא‬

16. ‫איור 22: ניו אורלינס לאחר ההוריקן. מתוך:‬
‫61‬ ‫חוסן עירוני ורשתות מורפולוגיות לתכנון בר קיימא‬

17. ‫3 . שאלות מחקר-‬
‫נושא של רשתות מורפולוגיות ככלי ליצירת‬
‫עיר חסינה מעלה שאלות רבות, על חלקן‬
‫עבודה זה תנסה לענות.‬
‫שאלות עיקריות:‬
‫כיצד יכולה סביבה מעשה ידי אדם להתאים‬
‫את עצמה לשינויים הנדרשים מעיר בת‬
‫קיימא?‬
‫האם ניתן לשפר את חוסנה של עיר קיימת?‬
‫האם ניתן לתכנן חוסן עירוני?‬
‫שאלות משניות:‬
‫מתי עיר מפסיקה להיות עיר?‬
‫האם ניתן לכמת את חוסן העירוני?‬
‫מה הקשר בין חוסן לגמישות?‬
‫מהי התאוששות עירונית?‬
‫עם איזו עוצמה של שינויים העיר צריכה‬
‫להתמודד בכדי להיחשב חסינה?‬
‫מהן יחסי הגומלין בין מערכת טבעית‬
‫לאורבנית ההופכים את שניהם ל"חסונות"?‬
‫האם קיים "חוסן" ברמת המבנה הבודד?‬
‫האם ישובים לא עירוניים יכולים להוות יחידה‬
‫בעלת חוסן עירוני?‬
‫71‬ ‫חוסן עירוני ורשתות מורפולוגיות לתכנון בר קיימא‬

18. ‫העיר התחתית בחיפה (נספחים א-ה). נכון‬ ‫4 . מקרה בוחן- העיר חיפה‬
‫להיום אין במערכת זו מידע מלא על כל‬
‫כמקרה בוחן בחרנו להתמקד באיזור העיר‬
‫האספקטים של העיר חיפה, ובמיוחד לא של‬
‫התחתית בחיפה,אשר מהווה דוגמה לאיזור‬
‫האספקטים החברתיים ומערכת התקשורת‬
‫אשר עבר טלטלות רבות בעשורים האחרונים‬
‫הפרטית בעיר.‬
‫והוכח כבעל חוסן.‬
‫לאחר שהופקו מפות ממערכת ה‪ GIS‬הומרו‬
‫העיר חיפה היא עיר מעורבת השוכנת מצד‬
‫מפות אלו לרשתות עירוניות. התהליך התבצע‬
‫אחד על הר ומצד שני על חוף ומרכזו של‬
‫ע"י הגדרה של צמתים, סימונן, וסימון‬
‫המטרופולין הצפוני בישראל. כמו כל עיר‬
‫הקשרים הקיימים בין הצמתים השונות, על פי‬
‫אחרת בישראל, שום דבר לא פשוט בה. בנייה‬
‫ההגדרות של יציאת רשת מורפולוגית ( ‪Burt‬‬
‫חדשה וישנה, עדות ולאומים, סטודנטים‬
‫6691). לדוגמה: מפת הרחובות הופקה‬
‫ופועלים דרים בה בכפיפה אחת. כיצד נראית‬
‫מהמערכת (איור 32). כל הצמתים סומנו‬
‫חיפה אם נפשיט אותה מעדייה ונשאיר רק את‬
‫כצמתים של הרשת, והרחובות עצמם סומנו‬
‫העקרונות, רק את הרשתות המרכיבות‬
‫כקשרים בין הצמתים (איור 42). לאחר סימון‬
‫אותה?‬
‫הרשת התקבלה רשת עצמאית מופשטת‬
‫המתארת את הרחובות באזור (איור 52).‬ ‫פירוק העיר לשכבות המרכיבות אותה ככלי‬
‫תכנוני אינו חדש. כבר בשנות ה 06 התפרסמה‬
‫הגישה הקונסייאנית בבנוי ערים (0102 ‪,)Gu‬‬
‫אשר הציעה חלוקה של המרקם האורבני ל3‬
‫שכבות עיקריות:‬
‫1. תוכנית הקרקע הכוללת את קווי‬
‫המתאר של המבנים, רחובות,‬
‫כבישים,צמחיה, חלקות. תוכנית‬
‫קומת הקרקע מהווה את המסגרת‬
‫המורפולוגית.‬
‫2. מרקם המבנים‬
‫3. שימושי קרקע‬
‫לכל שכבה יש דרגת ייציבות שונה. כאשר‬
‫איור 32: מפת רחובות העיר התחתית חיפה,‬ ‫קומת הקרקע היא הכי יציבה כלומר הכי‬
‫מתוך מערכת ‪ GIS‬של עיריית חיפה‬ ‫חסינה בפני שינויים ואילו השכבה השלישית‬
‫של שימושי הקרקע היא הכי גמישה והכי‬
‫פחות חסינה לשינויים. רעיונות אלו מיושמים‬
‫בתכנון העירוני בשלושת העשורים האחרונים‬
‫והם אשר היוו את הבסיס לפיתוח כלי ה ‪GIS‬‬
‫המוכר לנו כיום.‬
‫1.4 שכבות קיימות- מפוי ‪GIS‬‬
‫מערכת ה‪ GIS‬של עריית חיפה מאפשרת‬
‫גישה מלאה למידע רב שהצטבר במהלך‬
‫השנים, מידע זה מאפשר ניתוח של העיר‬
‫ברמות שונות. עבודה זו מתמקדת באיזור‬
‫81‬ ‫חוסן עירוני ורשתות מורפולוגיות לתכנון בר קיימא‬

19. ‫מוקד הינה הנקודה המחברת מספר רשתות‬ ‫איור 42: סימון של רשת מורפולוגית כל גבי‬
‫(6691 ‪ .)Burt‬כל צומת אחרת ברשת ניתנת‬ ‫מפת הרחובות‬
‫לאפיון ע"י מספר הצמתים הקטן ביותר שיש‬
‫לעבור בכדי להגיע למוקד. כאשר המערכת‬
‫מורכבת מרשת אחת בלבד או ממספר‬
‫רשתות לא מחוברות, ניתן לקבוע כללים‬
‫תכנוניים למציאת מוקדי הרשת. ברשת‬
‫המתארת מערכת עירונית מוקדים אלו יהיו‬
‫חופפים למוקדים העירוניים. תחנת כוח,‬
‫לדוגמה, תהייה מוקד ברשת המתארת את‬
‫מערכת החשמל העירונית. הטיימס סקוור‬
‫(‪ )Times Square‬מהווה מוקד ברשת‬
‫המתארת את מערכת הכבישים של ניו-יורק.‬
‫2.2.4 רשת קבועה/ קינמטית‬
‫כפי שהזכרנו לעיל רשתות עירוניות יכולות‬ ‫איור 52: רשת הרחובות של בעיר התחתית‬
‫להיות קבועות או קינמטיות. רוב הרשתות‬
‫באופן דומה נבנו רשתות נוספות (נספחים ו-ז)‬
‫העירוניות כיום, בשל אופיה של‬
‫של האזור והופרדו מהמפה הקיימת (נספחים‬
‫הארכיטקטורה העכשווית, הינן קבועות.‬
‫ח-ט). בנוסף לכך מופתה התחבורה הציבורית‬
‫המבנה העירוני איננו מסוגל להכיל שינויים‬
‫באזור באופן עצמאי ע"י בדיקת התחנות‬
‫בזמן אמת. יחד עם זאת ישנן מערכות היום‬
‫השונות והקווים העוברים בהם (נספחים י-יא).‬
‫שמסוגלות להכיל שינויים מסויימים גם‬
‫במרחב הממשי ובמיוחד במרחב הוירטואלי.‬
‫המשמעות של רשת קינמטית המתארת‬ ‫2.4 מאפינים של הרשתות הקיימות‬
‫מציאות עירונית הוא בשינוי המרחק‬
‫מהמוקדים (3891 ‪ ,)Kent‬בין אם ע"י הוספת‬ ‫לא ניתן לקבוע מאפיינים אחידים לכל‬
‫מקטעים ובין אם ע"י איחוד צמתים. היכולת‬ ‫הרשתות הקיימות בשל ההבדלים‬
‫לאחד צמתים או להרחיק בניהן מאפשר‬ ‫המשמעותיים שישנם ביניהם. דבר אחד עולה‬
‫לשנות את הזרימה ברשת בין הצמתים‬ ‫מהרשתות הקיימות בבירור, הן דלות. כל‬
‫השונות ובכך לנתב את העיר בצורה שונה.‬ ‫פגיעה קטנה באחד הקשרים מנתק חלקים‬
‫אם נבחן, לדוגמה, רשת חשמל עירונית: רשת‬ ‫משמעותיים ברשת. חסימה של כביש תיצור‬
‫קבועה תאפשר לכל צרכן גישה לתחנת כוח‬ ‫עומסי תנועה כבדים באזור (מספיק להאזין‬
‫(או תחנת ממסר) אחת וכאשר תהיה תקלה‬ ‫לדיווחי התנועה ברדיו ולהבין עד כמה שכיחים‬
‫הצרכן יחווה הפסקת חשמל. רשת קינמטית‬ ‫האירועים הללו באיזור חיפה בכלל ובאיזור‬
‫באותה עיר תאפשר במקרה של תקלה להסיט‬ ‫העיר התחתית בפרט). מערכת הביוב כפי‬
‫חלק מהצמתים ובכך לקשור את הצרכן מחדש‬ ‫שהיא מופיעה במערכת ה‪ GIS‬הייתה‬
‫לתחנות כוח אחרות.‬ ‫מצחיקה אם לא היה מדובר בעיר בה‬
‫מתגוררים מאות אלפי בני-אדם.‬
‫3.2.4 טיפולוגיות‬
‫אך לפני שאנו קופצים למסקנות ננסה להגדיר‬
‫טיפולוגיות של רשתות מחלקות את מגוון‬ ‫כמה פרמטרים כלליים של רשתות עירוניות:‬
‫הרשתות הקיימות לסוגים ע"י בחינת מערך‬
‫הקשרים בין הצמתים ברשת. אופן החלוקה‬ ‫1.2.4 מרחק ממוקד‬
‫91‬ ‫חוסן עירוני ורשתות מורפולוגיות לתכנון בר קיימא‬

20. ‫מאפשרת זרימת חשמל בנתיבים קבועים‬ ‫לסוגים דומה לקטלוג גרפים שונים בתורת‬
‫מראש. כאשר יש תקלה נדרשים צוותי חברת‬ ‫הגרפים, אך מכיוון שמדובר במערכות‬
‫החשמל להגיע למקום וליצור מעקפים על מנת‬ ‫עירוניות ישנם מצבים שהסיכוי שיתקיימו שולי.‬
‫לאפשר את חידוש זרימת החשמל. אנו‬ ‫גרף המכיל צמתים ללא שום קשר בניהן‬
‫מציעים ליצור רשת חשמל קינמטית, רשת זו‬ ‫אפשרי בתורת הגרפים, אך הוא חסר‬
‫בשונה מהרשת הקיימת תדע לנתב את‬ ‫משמעות כרשת עירונית.‬
‫החשמל בשני הכיוונים ובכך לאפשר לכל צרכן‬
‫הקטלוג הראשוני של הרשתות מתייחס‬
‫להפוך ליצרן (גם אם יצרן קטן) ובכך להקל על‬
‫למרחביות של הרשת. רשת המכילה דרכים‬
‫העומס בשעות הקריטיות וכן לאפשר אספקת‬
‫החותכות זו את זו הינה רשת מרחבית. ניתן‬
‫חשמל מינימלית בשעת תקלה. בנוסף לכך‬
‫לאפיין את הרשתות גם כמעגלים ועצים וכדו'.‬
‫יוכלו יחידות הממסר השונות לתקשר בניהן‬
‫מכיוון שרשת עירונית תהיה ע"פ רוב מורכבת‬
‫ולהחליט מתי יש צורך לפתוח קווים נוספים‬
‫מאוד הדרך הקלה ביותר לאפיין את הרשתות‬
‫בניהן ומתי לא. בדרך זו ניתן יהיה למנוע‬
‫יהיה על ידי תיאור כללי ההתקשרות בין‬
‫נפילת חשמל מוחלטת בלי התרעה כמעט בכל‬
‫הצמתים השונות או המאפיינים הסטטיסטיים‬
‫חלקי העיר. רשת זו יכולה להיות מישורית ,‬
‫של קישורים אלו.‬
‫אם יוחלט שבכל חציה של שני קווי מתח תוקם‬
‫תחנת ממסר, או מרחבית אם יוחלט לאפשר‬
‫חציית קווי מתח ללא מגע בניהם. היבט נוסף‬
‫אשר חשוב לציין היום כשמדובר ברשמת‬ ‫מהגדרות אלו עולה כי רוב הרשתות הקיימות‬
‫חשמל עירונית הוא החיבור האפשרי למקורות‬ ‫כיום הינם קבועות וע"פ רוב גם מישוריות.‬
‫אנרגיה מתחדשות אשר הולכים ומתפתחים‬ ‫בנוסף לכך אין חפיפה בין מוקדים ברשתות‬
‫כיום וכך במידה וישנה הפרעה ברשת‬ ‫השונות, וכך גם אם יש רשת שמתפקדת‬
‫הקינמטית ניתן להמשיך ולספק אנרגיה מבלי‬ ‫היטב היא לא נשענת על מערכת של רשתות‬
‫לשבש את הפעילות.‬ ‫תומכות שיעזרו לה להמשיך לתפקד לאורך‬
‫זמן. בכדי לשנות מצב זה צריך לעשות שני‬
‫רשת תחבורה ציבורית - רשת זו מתארת את‬ ‫שינויים מהותיים: להעשיר את הרשתות‬
‫תנועת התחבורה הציבורית בעיר כאשר כל‬ ‫הקיימות ולהפכם לחסינות יותר. להוסיף‬
‫תחנה מהווה צומת וקווי התחבורה הציבורית‬ ‫רשתות נוספות שיקשרו בין הרשתות הקיימות‬
‫מקשרים בין הצמתים השונות. הגדרת‬ ‫ויעזרו לפצות על חוסרים שונים.‬
‫המרחביות של רשת זו עלולה להיות‬
‫מבלבלת: לו נצייר מצב שבו שני קווי אוטובוס‬ ‫3.4 שכבות אפשריות (מוצעות)‬
‫חוצים זה את נתיבו של זה, אך לא עוצרים‬
‫הצעה למספר שכבות נוספות שיכולות להוות‬
‫באותן תחנות, נקבל רשת תנועה מרחבית,‬
‫רשת וניתנות למיפוי בעזרת ה ‪ , GIS‬חלקן‬
‫בעוד שתנועת האוטובוסים עצמם מתבצעת‬
‫קבועות וחלקן קינמטיות. חשוב לציין כי ניתן‬
‫במישור. רשת זו יכולה להיות רשת קינמטית‬
‫לחשוב על רשתות נוספות שלא צויינו בעבודה‬
‫לפחות בחלקה מכיוון שתנועת אוטובוסים‬
‫זו.‬
‫יכולה להיות מוסטת לרחובות אחרים ולתחנות‬
‫אחרות אם מתעורר הצורך, הרכבות‬ ‫רשת חשמל- רשת החשמל העירונית‬
‫והכרמלית לא יוכלו לסטות ממסלולן ולכן‬ ‫מורכבת משני סוגים של יחידות קצה: יצרנים‬
‫האלמנטים הללו ברשת יהיו בהכרח קבועים.‬ ‫וצרכנים. בנוסף לכך ישנן תחנות ממסר‬
‫המסיטות את זרם החשמל העירוני. הצמתים‬
‫רשת שטחים פתוחים - השטחים הפתוחים‬
‫ברשת זאת הם אוסף הצרכנים היצרנים‬
‫בעיר מהווים מוקד לשלל פעילויות, ממוסדות‬
‫ויחידות הממסר. כיום רשת החשמל העירונית‬
‫ולא ממוסדות, רבות משתתפים ומצומצמות.‬
‫02‬ ‫חוסן עירוני ורשתות מורפולוגיות לתכנון בר קיימא‬