Hebrew

1. ‫מערכות טיהור מים מבוססות צמחים:‬
‫סוגיית השילוב ברקמה בנויה‬
‫וכמרכיב נופי‬
‫רן קליק‬
‫משה שמש‬
‫סמסטר א' תש"ע 0102-9002‬ ‫|‬ ‫תגית כלימור‬ ‫|‬ ‫ארץ, עיר, חי, צומח – קיימות בראיה כוללת‬

2. ‫תוכן עניינים‬
‫4‬ ‫הקדמה‬ ‫1.‬
‫5‬ ‫מבוא‬ ‫2.‬
‫רקע תיאורטי – טכנולוגית האגנים הירוקים‬ ‫3.‬
‫6‬ ‫1.3. טיהור מים ע"י צמחי מים בטבע‬
‫6‬ ‫2.3. שימוש במצעים מעשה ידי אדם כבסיס לצמחי מים‬
‫6‬ ‫3.3. המערכת הביולוגית הטבעית המתפתחת בבית השורשים של צמחי מים‬
‫7‬ ‫4.3. ניתוח יישום עקרונות ה‪ PHYTOREMEDIATION‬במערכות לטיהור מים‬
‫7‬ ‫1.4.3. בריכות טיהור אופקיות ‪SSF‬‬
‫7‬ ‫2.4.3. עיקרון זרימת המים על פני השטח ‪SF‬‬
‫7‬ ‫3.4.3. בריכות בזרימה חופשית בסדרת בריכות ‪FWSW‬‬
‫8‬ ‫4.4.3. בריכות טיהור אנכיות ‪VF‬‬
‫8‬ ‫5.4.3. ‪ECO MACHINE‬‬
‫9‬ ‫6.4.3. ‪RESTORER‬‬
‫5.3. סקירת מערכות אגנים ירוקים שונים בהתאם לרמת הזיהום המטופלת‬
‫9‬ ‫ורמת הטיהור הנדרשת‬
‫9‬ ‫1.5.3. מערכת ביולוגית לטיהור שפכים עירוניים‬
‫01‬ ‫2.5.3. מערכות לטיהור שפכים קשים ע"י צמחייה‬
‫11‬ ‫3.5.3. שיקום נחלים בעזרת מערכות צמחי מים‬
‫11‬ ‫4.5.3. יצירת מערכות נופיות המשתמשות באגנים ירוקים בפארקים לרווחת הציבור‬
‫21‬ ‫שיטת המחקר‬ ‫4.‬
‫21‬ ‫1.4. הצורך במערכות לטיהור מים- ישראל כמקרה בוחן‬
‫31‬ ‫2.4. השוואה כללית בין מערכות טיהור מים קוונציונליות ומערכות ביולוגיות‬
‫51‬ ‫3.4. ניתוח תקדימים – קריטריונים לבחינה‬
‫51‬ ‫1.3.4. היכן ניתן למקם מערכות לטיהור מים ע"י צמחייה‬
‫51‬ ‫2.3.4. היקף המים המטופלים‬
‫51‬ ‫3.3.4. כמות המים אותם מטהרת המערכת‬
‫61‬ ‫4.3.4. סוג המים הנכנסים ורמת הטיהור הנדרשת בסוף התהליך‬
‫61‬ ‫5.3.4. מידת חשיפת התהליך לציבור המבקרים‬
‫61‬ ‫6.3.4. התאמות מבניות טרם הקמת המערכת.‬
‫ניתוח פרוייקטים‬ ‫5.‬
‫1.5. מערכות לטיהור מים על ידי צמחייה הממקומות בשטחי הפריפריה של העיר:‬
‫71‬ ‫שטחים פתוחים הסמוכים לשכונות הבנויות‬
‫71‬ ‫1.1.5. ‪Pinetop/Lakeside‬‬
‫81‬ ‫2.1.5. יישום בישראל‬
‫81‬ ‫בקעת קטורה- האגם הקסום‬ ‫1.2.1.5.‬
‫3.1.5. שטחים פתוחים ציבוריים בעיר: פארקים עירוניים‬
‫91‬ ‫יישום בעולם- ‪RESUSCITATING THE FEZ RIVER‬‬
‫12‬ ‫4.1.5. ‪The Beijing Olympic Forest Park‬‬
‫5.1.5. יישום בישראל‬
‫22‬ ‫פארק אורבני בחיפה‬ ‫1.5.1.5.‬
‫32‬ ‫2.5. שטחים פתוחים בבעלות פרטית‬
‫2‬ ‫מערכות טיהור מים מבוססות צמחים: סוגיית השילוב במערכת נופית וברקמה בנויה‬

3. ‫32‬ ‫1.2.5. יישום בעולם- ‪Omega Center for Sustainable Living‬‬
‫52‬ ‫2.2.5. ‪Sidwell Friends School‬‬
‫62‬ ‫3.2.5. יישום בישראל-‬
‫62‬ ‫איילה צמחי מים- חווה נסיונית בציפורי‬ ‫1.3.2.5.‬
‫72‬ ‫בניין אמפא בתל אביב‬ ‫2.3.2.5.‬
‫72‬ ‫אחוזת פולג‬ ‫3.3.2.5.‬
‫82‬ ‫3.5. מערכות לטיהור מים ע"י צמחייה בגינות פרטיות‬
‫92‬ ‫4.5. מערכות לטיהור מים ע"י צמחייה כחלק מקומפלק בנוי‬
‫92‬ ‫1.4.5. יישום בעולם ‪El Monte Sagrado‬‬
‫03‬ ‫2.4.5. יישום בישראל – גג ירוק בציפורי‬
‫6. ניתוח השוואתי ומסקנות‬
‫13‬ ‫1.6. ניתוח מאפייני השימוש בטכנולוגיות השונות לטיהור מים ע"י צמחים‬
‫23‬ ‫2.6. מערכות לטיהור מים כמרכיב נופי וסוגיית ההגנה על בריאות הציבור‬
‫43‬ ‫3.6. יישום טכנולוגיות לטיהור מים ע"י צמחים בישראל‬
‫63‬ ‫7. סיכום‬
‫73‬ ‫8. ביבליוגרפיה‬
‫3‬ ‫מערכות טיהור מים מבוססות צמחים: סוגיית השילוב במערכת נופית וברקמה בנויה‬

4. ‫1. הקדמה‬
‫ישראל הינה מדינה חצי-מדברית, ובה נושא המים תמיד נמצא על סדר היום. נדמה שבכל שנה מגיע השלב שבו‬
‫מופיעות כותרות העיתונים, המזהירות מהמחסור הצפוי במים ומהסכנה הצפויה לנו. מיד לאחר מכן מופיעים‬
‫הפרסומים על הגבלות חדשות שמוטלות עלינו, כדי לנסות לגשר על הפער בין הצורך הגובר למים ובין מקורות‬
‫המים שהולכים ומדלדלים.‬
‫באופן מפתיע הדיון הציבורי מתמקד בעיקר במציאת מקורות מים חדשים )בעיקר על-ידי התפלה(, ובחלוקת "עוגת"‬
‫המים לצרכנים השונים, אך כמעט ולא עוסק בשימוש חוזר במים ובטיהורם.‬
‫בישראל של שנת 0102, רוב מי הנחלים מזוהמים בביוב, שפכים תעשייתיים וביוב זורמים לעיתים קרובות ישירות‬
‫לים ומי התהום בסכנה תמידית של זיהום קרקע. גם מערכת השבת מי הביוב להשקיה, אינה מייצרים מים באיכות‬
‫מספקת וגורמים נזק לפריון הקרקע בטווח הארוך.‬
‫כאשר נתקלנו בפעם הראשונה בשיטות לטיהור מים על-ידי צמחייה הרגשנו תחושת גילוי. אז עלתה שאלה: איך‬
‫ייתכן שקיימת שיטה שהיא גם טבעית בבבסיסה, גם יעילה וגם מתפקדת כריאה ירוקה ועדיין אינה חלק‬
‫מהאסטרטגיה שלנו לפתרון בעית המים?‬
‫ככל שנכנסו לעומק הדברים, וראינו כיצד שיטות מסוג זה משמשות בכל העולם ואף בישראל בהצלחה מרובה,‬
‫התחדד הצורך לבחון לעומק כיצד ניתן ליישם מערכות אלו בקנה מידה נרחב יותר ואף לבחון מדוע הדבר אינו שגור‬
‫בארץ.‬
‫להפתעתנו, חלק מהגילוי היה כמות הפרוייקטים הקיימים בארץ וההצלחה הגבוהה שהם זוכים לה הן מבחינת‬
‫איכות טיהור המים והן מבחינת אמינות המערכת. הבחירה להתמקד במערכות ברות יישום ברקמה עירונית הייתה‬
‫טבעית לנו הן בגלל העיסוק המקצועי כאדריכלים והן בגלל המורכבות הגבוהה יותר של יישום מערכות אלו.‬
‫אנו מקווים שהמודלים השונים של יישום מערכות טיהור מים על-ידי צמחייה יאומצו על-ידי מקבלי ההחלטות ויהפכו‬
‫לאסטרטגיה מובילה בטיפול בבעיות המים הרבות של ישראל.‬
‫4‬ ‫מערכות טיהור מים מבוססות צמחים: סוגיית השילוב במערכת נופית וברקמה בנויה‬

5. ‫2. מבוא‬
‫משבר מים בישראל ובעולם הולך ומחריף מדי שנה. )הערת שוליים 1(. התחזיות לשנת 5202 מציינים ששניים מכל‬
‫שלושה בני אדם בעולם צפויים לסבול ממחסור במים. המחסור במים מאיים בעיקר על מדינות הנמצאת באזורים‬
‫מדבריים וספר מדבריים, ומהווה סכנה מוחשית לקיום האוכלוסיה בהם. יחד עם המחסור הצפוי במים, הולכת‬
‫ומחריפה בעיית זיהום המים. התפתחות התעשייה, גדילת האוכלוסייה האנושית וריכוז רוב האוכלוסייה בערים‬
‫גדולות וצפופות יצרו בעיות זיהום מים חמורות. עיקר הזיהום נובע מביוב לא מטופל והצטברות שפכים תעשייתיים.‬
‫הצורך הגדל והולך למים )הן לשתיה והן לצרכים אחרים( ומנגד הצורך לטהר כמויות גדולות של מים מזוהמים,‬
‫העלה על סדר היום את הצורך בפתרונות ברי קיימא לטיהור ושימוש חוזר במים.‬
‫העבודה מתמקדת בטכנולוגית אגנים ירוקים, כטכנולוגיה בעלת הישגים מוכחים בטיהור מים, הנמצאת כבר היום‬
‫בשימוש נרחב בעולם. הטכנולוגיה )‪ (Phytotechnology‬עושה שימוש ביכולתם של צמחי מים, לטהר מים בתהליך‬
‫ביולוגי-טבעי ומסוגלת לטפל במים מזוהמים ברמות גבוהות. בנוסף ליכולות הטיפול במים, למערכת ערכים מוספים‬
‫של איכויות נופיות לסביבה בה הם מיושמים.‬
‫ערים, אשר מתוקף היותן הרקמה האנושית הצפופה ביותר, מהוות צרכניות המים העיקריות במשק, אך במקביל הן‬
‫גם הגורם המייצר את כמות המים המזוהמים הגדולה ביותר. מציאת דרכים לשלב מערכות טיהור מים בתוך רקמה‬
‫עירונית, יכולה לתת מענה לשתי בעיות אלו: מחד, לטפל בכמויות המים המזוהמים )מים אפורים וביוב(, ומנגד‬
‫לספק מים באיכות מי שתיה או מי השקיה בחזרה לצריכה עירונית.‬
‫העבודה תתמקד בבחינת השאלה, כיצד ניתן לשלב מערכות טיהור מים מבוססות צמחים )‪(Phytotechnology‬‬
‫כמערכת נופית וברקמה עירונית. במחקר נציג סקירה של הטכנולוגיות הקיימות כיום וננסה לעמוד על יתרונותיה‬
‫וחסרונותיה של המערכת בהשוואה למערכות קונבנציונאליות קיימות. יש לציין שהעבודה תכלול בחינה חלקית של‬
‫הסוגיה. בחינה מלאה של הנושא דורשת התייחסות מלאה לסוגית ההשלכות הארכיטקטוניות, התרבותיות,‬
‫האקולוגיות והכלכליות של שילוב מערכות טיהור מים ע"י צמחייה ברקמה עירונית וכמערכת נופית.‬
‫יישום טכנולוגית )‪ (Phytotechnology‬במדינת ישראל.‬
‫ישראל שוכנת באזור חצי מדברי ומשאבי המים בה מוגבלים. רצף שנות בצורת הפוקד אותנו כמעט בכל עשור,‬
‫ובמיוחד בשנים האחרונות, יצרו פער מתמשך ומעמיק בין כמות המים הנצרכת לכמות המים הזמינה ממקורות‬
‫המים השונים. הפער הולך מחריף מאחר ושיעור הצריכה עולה מדי שנה עם הגידול באוכלוסייה והתפתחות‬
‫החקלאות והתעשייה. כל אלו מחייבים ניצול יעיל, מתוכנן ומושכל של כל מקורות המים האפשריים תוך מתן דגש על‬
‫טיהור ושימוש חוזר במים מזוהמים.‬
‫בישראל נבנו מעט פרוייקטים העושים שימוש בטכנולוגיה של אגנים ירוקים, והדבר בולט עוד יותר נוכח המחסור‬
‫ההולך וגובר במים. הסיבות לכך מגוונות, אך העיקרית בהן היא התנגדות עקבית של מוסדות הממשלה לקדם‬
‫פרוייקטים אלו, ואי הסדרת התקינה החיונית לשם כך. בעבודה נבחן את ההיתכנות של יישום טכנולוגית האגנים‬
‫הירוקים בישראל כחלק מרקמה עירונית. נבחן חלק מהחסמים הניצבים כיום בפני ביצוע פרויקטים של אגנים ירוקים,‬
‫ונציע מספר פתרונות אפשריים לפתרון חסמים אלו בהסתמך על הנסיון שנצבר מתקדימים בעולם.‬
‫5‬ ‫מערכות טיהור מים מבוססות צמחים: סוגיית השילוב במערכת נופית וברקמה בנויה‬

6. ‫שפעילות אירובית יעילה ומהירה עד פי 01 מפעילות‬ ‫3. רקע תיאורטי – טכנולוגית האגנים‬
‫ביולוגית אנאירובית(. בנוסף, הצמח מפריש חומרים‬ ‫הירוקים‬
‫שונים, היוצרים בית גידול מיטבי לאוכלוסיות שונות של‬
‫מיקרואורגניזמים. מיקרואורגניזמים אלו – חיידקים,‬ ‫1.3 טיהור מים על-ידי צמחי מים בטבע‬
‫פטריות, אצות, ופרוטוזה ניזונים מהחומרים השונים‬
‫במים לצורך קיום מעגל החיים שלהם.‬ ‫צמחי מים בסביבה טבעית גדלים בביצות, גדות‬
‫נחלים ואזורים רטובים בהם הם מנצלים את שלל‬
‫המים הזורמים במצעים ובתוך בתי השורשים העטופים‬ ‫חומרי המזון הקיימים במים לגדילתם.‬
‫במיקרואורגניזמים אלו, מטוהרים בתהליך משותף להם‬ ‫צמחי המים יכולים לחיות בסביבות מים מזוהמות‬
‫ולצמח.‬ ‫ברמות שונות וזאת עקב סיבות שונות:‬
‫1. צמחי מים לרוב נמצאים בטבע במקומות‬
‫2.3 שימוש במצעים ידי אדם כבסיס לצמחי המים‬ ‫נמוכים ולכן משתמשים במים ממקורות‬
‫שונות אשר זרמו אליהם מתוקף כוח‬
‫הגרביטציה. פעולה זאת במשך עידנים‬
‫המצע עליו גדלים הצמחים משמש למעשה כמסנן‬ ‫גיאולוגיים יצרה עמידות לסוגים רבים של‬
‫ביולוגי לשפכים. הוא מכיל מצע גידול, בדרך-כלל‬ ‫הרכבי מים ברמות זיהום שונות.‬
‫תערובת של אגרגט מדורג, חול וקרקע מקומית,‬ ‫2. בכדי לאפשר גמישות ופיזור גיאוגרפי רחב‬
‫המאפשרת את הזרמת השפכים דרכה, אך עוצרת את‬ ‫סיגלו צמחי המים יכולת התמודדות עם‬
‫המוצקים ומפרקת אותם. הצמחים מפתחים ציצת‬ ‫מצעי גידול שונים ביניהם מצעים שנוצרו‬
‫שורשים צפופה, בעלת שטח פנים גדול, עליה מתפתחת‬ ‫על-ידי סחף, ולכן פיתחו מערכת שורשים‬
‫אוכלוסיית מיקרואורגניזמים עשירה, המסוגלת לפרק את‬ ‫ייחודית המאפשרת להם לחיות על המים‬
‫המזהמים האורגניים במים. המפרקים )בעיקר חיידקים(‬ ‫ולהשתמש בחומרים השונים במים )לרבות‬
‫מותאמים למזהמים השונים ומשתמשים בהם כמקור‬ ‫הנחשבים על ידינו כמקור זיהום( כמקור‬
‫אנרגיה לתהליכי החיים. הם מפרקים אותם לתרכובות‬ ‫מזון.‬
‫יציבות, הנקלטות בחלקן על-ידי הצמחים. יחסי גומלין אלו‬ ‫3. אוכלוסיות החיידקים המתפתחת סביב‬
‫מאפשרים פירוק ביולוגי של השפכים מחד ושגשוג של‬ ‫שורשי צמחי המים הינה ייחודית, לה‬
‫הצמחים מאידך. בתהליך טיהור זה משולבים מספר‬ ‫תכונות של שיעור התרבות גדול, מחזור‬
‫תהליכים טבעיים: סינון וספיחה של מרחפים, פירוק‬ ‫רבייה קצר וגמישות גנטית גבוהה. כל אלו‬
‫ביולוגי של תרכובות אורגניות, קליטת חומרים מזהמים‬ ‫מאפשרים לאורגניזמים אלו להתאים עצמם‬
‫על ידי הצמחים )כולל רעלים ומתכות כבדות(, שיקוע‬ ‫מהר לחומרים השונים במים ולהפוך אותם‬
‫ונידוף של תוצרי הפירוק.‬ ‫למקור מזון זמין. בנוסף, צמחי מיים‬
‫מאופיינים בקצב גידול ופעילות גבוה‬
‫הטבעית‬ ‫הביולוגית‬ ‫המערכת‬ ‫3.3‬ ‫0‬
‫מהרגיל )בהשוואה לגידולים חקלאיים צמחי‬
‫בבית‬ ‫המתפתחת‬ ‫)‪(Phytoremediation‬‬ ‫מים הם בעלי יכולת יצירת ביומסה גבוהה‬
‫השורשים של צמחי המים.‬ ‫פי כמה(.‬
‫המערכת הביולוגית הפעילה בבית שורשים של צמחייה‬ ‫1‬ ‫כל אלו יצרו התאמה אבולוציונית של צמחי המים‬
‫וצמחיית מים בפרט עשירה ומגוונת ביותר. למעשה‬ ‫לצרכיכהם הייחודיים. המבנה של צמחי המים‬
‫ביחידת נפח של בית שורשים בוגר של צמח פעיל קיימים‬ ‫מאפשר להם הובלת גזים מבית השורשים ואליו.‬
‫פי 000,1 יותר מיקרו-אורגניזמים מאשר ביחידת נפח של‬ ‫הצמח הגדל בסביבה רוויה, מסוגל להסיע את‬
‫מערכת טיהור ביולוגית קונוונציונאלית אחרת. כמו-כן,‬ ‫החמצן הדרוש לו אל בית השורשים, ויוצר סביבו‬
‫בשל השונות הסביבתית העשירה בבית השורשים‬ ‫סביבה רווית חמצן. כמות החמצן המוחדר עשוי‬
‫בעומקים שונים, בסביבת אגרגטים שונים וכמובן אצל‬ ‫להגיע ביום אף עד ל- 02 ג' למ"ר. )ידוע הוא‬
‫6‬ ‫מערכות טיהור מים מבוססות צמחים: סוגיית השילוב במערכת נופית וברקמה בנויה‬

7. ‫מצע השורשים המסועף ועתיר שטח הפנים של שורשי‬
‫צמחי המים. בכך הם תורמים משמעותית לתהליך‬
‫הטיהור. השורשים ממלאים תפקיד נוסף בכך שהם‬
‫מאטים את קצב הזרימה וצוברים את המוצקים שנותרו.‬
‫טיהור המים מתבסס על הקביעה כי לצד כל חומר‬ ‫2‬
‫השימוש העיקרי בבריכות אופקיות הוא לטיהור שניוני‬ ‫6‬ ‫אורגני המצוי בעולם, הנוצר בתהליך אבולוציוני‬
‫כחלק ממערך נרחב יותר של טיהור. בדרך-כלל משמשות‬ ‫במשך מיליוני שנים, קיים מיקרואורגניזם המנצל‬
‫בריכות הטיהור האופקיות לטיפול באיסוף מי גשם, מים‬ ‫אותו כמקור מזון תוך כדי פירוקו.‬
‫אפורים, או אף כטיפול שלישוני.‬
‫אחד מיתרונות השימוש במערכת הביולוגית כבסיס‬ ‫3‬
‫לטיהור מים הוא העובדה כי המערכת הביולוגית‬
‫הטבעית צורכת מעט מאוד אנרגיה. היא שואבת‬
‫.2.4.3 עיקרון זרימת המים על פני השטח ‪SF‬‬ ‫7‬
‫אותה ממקורות מתחדשים כמו השמש, תנאי‬
‫)‪(Surface flow‬‬ ‫האקלים המקומי, וכוחות גרוויטציוניים להובלה‬
‫וטיהור של מחזורי מים.‬
‫בריכות מסוג זה הינן הבריכות הפשוטות ביותר להתקנה‬ ‫8‬
‫אשר קיימות היום ליישום פרקטי. החפירה בדרך כלל‬
‫מאוד רדודה, אשר אותה ממלאים באדמה מקומית או‬ ‫עקרונות‬ ‫יישום‬ ‫ניתוח‬ ‫4.3‬
‫חצץ מדורג כמצע לצמחייה. על מנת להימנע מזרם מהיר‬ ‫במערכות‬ ‫ה‪PHYTOREMEDIATION‬‬
‫מדי, השיפוע לכיוון הניקוז הינו קל מאוד.‬ ‫לטיהור מים‬
‫בחלק זה נסקור את השיטות השונות לטיהור מים‬
‫סוגי צמחים רבים מתאימים עבור סוג זה של בריכות, מה‬ ‫9‬
‫על-ידי צמחייה: ‪ ,VF ,FF ,SF ,SSF‬ושיטת ה-‬
‫שמקנה לה איכות של גיוון.‬ ‫‪.Restorer‬‬
‫מערכת של צינורות מפזרת את המים באופן שווה.‬ ‫01‬
‫מוצקים במים פוגשים את מושבות הבקטריות על גבי‬
‫1.4.3 בריכות טיהור אופקיות ‪Sub-) SSF‬‬
‫שטח המצע ושורשי הצמחים.‬
‫‪(surface flow‬‬
‫לבריכות אלו יש חיסרון משמעותי של חוסר יעילות אל‬
‫עיקרון הבריכות האופקיות הוא חפירה רדודה של‬
‫11‬
‫4‬
‫מול הבריכות העמוקות, מה שמצריך שימוש נרחב בשטח‬
‫אדמה ודיפון החפירות בחומר המונע דליפת מים‬
‫אדמה.‬
‫ויוצר בריכה אטומה. את הנפחים החפורים ממלאים‬
‫בחומר כגון אדמה אך יותר נפוץ הוא החצץ אשר בו‬
‫3.4.3 בריכות בזרימה אופקית, בזרימה חופשית‬
‫יהיו חייבים המים לעבור כדי למצות את תהליך‬
‫21‬
‫כסדרת בריכות ‪Free water surface ) FWSW‬‬
‫הטיהור עצמו. בתחילת התהליך עוברים המים‬
‫‪( wetlands‬‬
‫בבריכה אשר מפזרת את הזרם באופן שווה לכל‬
‫המערכת. בסוף המערכת, המים המטוהרים‬
‫סוג פשוט נוסף של בריכות הוא למעשה אגמים רדודים‬ ‫31‬
‫מתנקזים לצינורות ניקוז ומשם למאגר מים אשר‬
‫אשר בהם צמחים תת-מימיים וצמחי פריפריה. העיקרון‬
‫נועד על לווסת את כמות המים במערכת ולמנוע‬
‫הינו חיקוי של נהר ואגמים טבעיים בהם מים זורמים‬
‫רוויה אשר עלולה לגרום נזק בלתי הפיך למערכת.‬
‫לכמה אגנים באופן חופשי, ונפלט למערכת הטבעית.‬
‫מהלך הטיהור מתרחש דרך תערובת של שני סוגי‬
‫על מנת להימנע מזרם מהיר מדי ומחזור קצר מדי, יש‬
‫5‬
‫41‬
‫צמחים עיקריים: אירוביים ואנאירוביים. שני סוגים‬
‫לדאוג למתקני הזרמה ואיסוף מסונכרנים. אף על פי‬
‫אלו הם המכאניזם החשוב ביותר במערכת טיהור‬
‫המים. מושבות צפופות של בקטריות, נוצרות על גבי‬
‫7‬ ‫מערכות טיהור מים מבוססות צמחים: סוגיית השילוב במערכת נופית וברקמה בנויה‬

8. ‫5.4.3 ‪" ECO MACHINE‬מכונה אקולוגית"‬
‫השיטה הומצאה על-ידי ד"ר גון טוד )‪(Dr. John Todd‬‬
‫וכוללת מערכת משולבת של השיטות השונות לטיפול‬
‫בשפכים. המערכות נבנות מחוץ ובתוך מבנים או חממות.‬ ‫הטיפול במוצקים נעשה על-ידי המגע עם מושבות‬ ‫51‬
‫המערכת משתמשת ברכיבים השונים על-פי סדר פעולה‬ ‫הבקטריות. בבריכות אלו לעיתים עושים שימוש‬
‫מבוקר מחשב וכוללת אמצעי בטיחות לווידוא הטיהור‬ ‫באצות בנוסף לצמחייה הקיימת.‬
‫בסופו.‬
‫לרוב, למערכות יש רכיב טיפול אנאירובי בתחילת‬ ‫גם לבריכות אלו, בדומה לבריכות אשר פועלות על‬ ‫61‬
‫התהליך, ויסות זרימה, מיכלים לטיפול האירובי שם‬ ‫עיקרון זרימת המים על פני השטח, יש חיסרון‬
‫מתרחש רוב הטיהור ומיכלי פוליש.‬ ‫משמעותי של חוסר יעילות מול תא השטח בו הן‬
‫גודל המערכת נע כתלות בהיקף כמויות המים לטיפול,‬ ‫מיושמות, מה שמצריך שימוש נרחב בשטח אדמה.‬
‫ונע בין גינות ירק ובריכות נוי ולאלמנטים מבניים כחלק‬
‫תכנוני בלתי נפרד.‬
‫עד כה דנו בשיטות הזרמת מים אופקית. שיטה‬ ‫71‬
‫נוספת אשר נסקור שונה עקרונית משאר השיטות‬
‫שסקרנו והיא שיטת ההזרמה הורטיקלית:‬
‫4.4.3 בריכות טיהור אנכיות ‪(Vertical flow) VF‬‬ ‫81‬
‫בריכות הטיהור האנכיות הינן בריכות חפירה רדודה‬ ‫91‬
‫או מתקן על-קרקעי. נתיב המים מדופן על-ידי חומר‬
‫איטום המונע דליפת מים מהמערכת ואוטם אותה‬
‫ממזיקי חוץ. בתחתית הבריכה, מותקנים צינורות‬
‫מנקזים אשר פוגשים את פני השטח בסופם, כך אויר‬
‫חודר ונפלט באופן תמידי מהבריכה. החומר שממלא‬
‫תמונה מספר 1- עקרון הפעולה של מערכות ‪ECO MACHINE‬‬ ‫את המערכת הוא אדמה מקומית או חצץ מדורג‬
‫שכבתי.‬
‫שלבי פעולת המערכת:‬
‫• מיכל שיקוע מפריד משקעים ומבצע בקרה על‬ ‫פעולת הטיהור הינה בעיקרה תוצר אירובי של‬ ‫02‬
‫הזרימה.‬ ‫הצמחייה אשר מתרחש בשכבה העליונה של המצע.‬
‫• מערכת בקרה חכמה לשליטה על כל פעולות‬
‫המערכת. מערכת מבוססת אינטרנט למעקב‬ ‫עיקרון הפעולה הינו מעבר מים ורטיקאלי דרך המצע‬ ‫12‬
‫מעודכן‬ ‫המטהר עד צינור ניקוז בתחתית אשר מנקז את‬
‫• מערכת ראשונה של צמחיית מים: שטחה קטן, ועם‬ ‫המים אשר, במקרה הצורך, נשאבים לסיבוב נוסף‬
‫ייעול תהליכי שחרור חנקן על-ידי סירקולציה‬ ‫וחוזר חלילה.‬
‫תמידית של המים דרך המערכת. הדבר גם מייעל‬
‫תהליכי העברת חמצן.‬ ‫שילוב של שתי בריכות ורטיקאליות יכול להיות יעיל‬ ‫22‬
‫• מערכת שניה: זרימה אופקית תת מצעית - לטיהור‬ ‫כאשר מועברים נוזלים מבריכה אחת לשנייה‬
‫כמויות מים גדולות יותר ושיפור איכות המים לאחר‬ ‫ונפתחת האופציה לתחזוקה של אחת כאשר השנייה‬
‫המערכת הראשונה.‬ ‫עודה מתפקדת.‬
‫• מערכת שלישית: זרימה אנכית - נועדה לשלב‬
‫ה"פוליש" טיהור המים לאיכויות גבוהות עד מי‬
‫שתיה.‬
‫8‬ ‫מערכות טיהור מים מבוססות צמחים: סוגיית השילוב במערכת נופית וברקמה בנויה‬

9. ‫בהתאם לשפכים בהם הן מטפלות: שפכים עירוניים,‬ ‫62‬ ‫ווידוא איכות מים וטיהור סופי - מערכות עזר‬ ‫•‬
‫שפכים קשים, טיהור נחלים ויצירת פארקים ציבוריים ע"י‬ ‫לווידוא חיסול פתוגנים בעיקר על-ידי קרינת‬
‫שימוש במים מטוהרים ממערכות ביולוגיות.‬ ‫‪.UV‬‬
‫1.5.3 מערכת ביולוגית לטיהור שפכים עירוניים‬ ‫72‬
‫6.4.3 שיטת ה- ‪RESTORER‬‬
‫אגנים ירוקים )‪(CONSTRUCTED WETLANDS‬‬ ‫82‬
‫‪"Restorers are floating structures that‬‬
‫מהווים טכנולוגיה מקובלת לטיפול בשפכים עירוניים‬ ‫‪support an ecologically engineered‬‬
‫בארה"ב ואירופה. השיטה מיושמת במספר דרגות טיפול:‬ ‫"‪aquatic ecosystem‬‬
‫.‪JOHN TODD ECOLOGICAL DESIGN, INC‬‬
‫1. טיפול טוטאלי- בכל השפכים העירוניים, על כל‬
‫92‬
‫שלביהם.‬
‫הריסטורר הינה מערכת אשר עובדת על בסיס‬
‫2. טיפול חלקי - המערכת מהווה רק חלק ממערך‬
‫תעלות או אפיקים קיימים בהם זורמים מים‬
‫03‬
‫הטיפול, כאשר באמצע התהליך ישנה טכנולוגיה‬
‫מזוהמים. המערכת מבוססת על מבנים צפים אשר‬
‫אחרת. בדרך-כלל האגנים הירוקים משולבים‬
‫מהווים מצע לקיום סביבה מיימית ביולוגית.‬
‫בשלב הטיהור הסופי והמסובך יותר, אך לעיתים‬
‫הסירקולציה הטבעית והציפה של צמחי המים הם‬
‫כטיפול קדם, ולעיתים שניהם.‬
‫תנאים לקיום תהליך הטיהור של המים. המים‬
‫3. טיפול במים אפורים בלבד: טיפול במים שהיו‬
‫המזוהמים באים במגע עם הצמחייה הצפה ובתי‬
‫13‬
‫בשימוש ביתי שאינו הדחת אסלות – מקלחות,‬
‫השורשים המסועפים שלה, וכך מנקים אותם‬
‫שטיפת כלים וכו'. זוהי הגישה הנפוצה ביותר -‬
‫מהמזהמים השונים. הגיוון האקולוגי מייצר סביבה‬
‫מערכות אלה מקובלות מאד ביפן )זהו חוק‬
‫עמידה לתנודות זיהום קיצוניות, ככזה שעולה‬
‫מחייב לשכונות חדשות(, וכן ניתן למצוא אותן‬
‫ביתרונותיו על פני פתרון טיהור מסורתי. יתרונות‬
‫בסין, ובמקומות שונים באירופה ובארה"ב.‬
‫המערכת הם ביכולתה לנקות מים זורמים תוך כדי‬
‫תהליך הזרימה, ובנוסף תחזוקה שוטפת ותפעול‬
‫גם מבחינת מיקום המערכת ותפקידה בחיי העיר‬
‫קלים, בעלות נמוכה.‬
‫23‬
‫ישנן גישות שונות:‬
‫5.3 סקירת מערכות אגנים ירוקים‬
‫1. הגישה המתייחסת למערכת הטיפול הצמחית‬
‫32‬
‫שונים בהתאם לרמת הזיהום המטופלת‬
‫33‬
‫כאל כל מערכת טיפול נפרדת, וממקמת אותה‬
‫ורמת הטיהור הנדרשת:‬
‫רחוק ככל האפשר ממקום מיושב. )הדבר נכון‬
‫בעיקר למערכות הכוללות טיפול בבוצה(.‬
‫2. התייחסות למערכת כאל נכס עירוני, ושילובה‬‫43‬
‫בפארק עירוני הסובב את העיר. אזורים‬
‫מסוימים, בדרך-כלל של הטיפול הראשוני, אינם‬
‫נגישים לציבור, אך חלק ניכר מהמערכת מהווה‬
‫מקלט לחיות בר, ציפורים במיוחד, ומשולבים בו‬
‫מסלולי מטיילים ונקודות תצפית.‬
‫3. התייחסות למערכת כאל נכס שכונתי, המשולב‬ ‫53‬
‫בדרך-כלל בשטח ציבורי פתוח, מייצר מים‬
‫להשקיה מקומית ומתפקד כחלק אינטגראלי‬ ‫תמונה מספר 2- מערכת ריסטורר בסין המיושמת לטיהור‬ ‫42‬
‫מהנוף השכונתי.‬ ‫מי נחל מקומי העובר בתוך העיר.‬
‫4. התייחסות לטיהור כאל תהליך המתרחש‬ ‫63‬
‫במסגרת משק בית בודד ואינו מועבר להמשך טיפול‬ ‫בחלק זה נסקור את מבנה מערכות האגנים הירוקים‬ ‫52‬
‫במערכת ריכוזית כלשהי. דוגמא לכך היא מדינת‬
‫9‬ ‫מערכות טיהור מים מבוססות צמחים: סוגיית השילוב במערכת נופית וברקמה בנויה‬

10. ‫הסיבה הראשונית נובעת ישירות מאוזלת ידן של‬
‫המערכות הקונוונציונאליות, לתת מענה לדרישות‬
‫הרשויות והתקן, ושיקולי העלות הנמוכה יחסית בהקמה‬
‫של מערכות המב"ט )מערכות ביולוגיות לטיהור שפכים(‬
‫והזניחה באחזקתן, יכולתן לספוג תנודות חריפות‬
‫בספיקה ואיכות, לתפקד לאורך שנים ללא התערבות‬
‫אנושית, איכות המים המעולה המתקבלת ביציאה וגם‬
‫הרצון לאמץ גישה סביבתית מקיימת.‬
‫לאחרונה, התבצעו מספר מחקרים אקדמיים על‬ ‫73‬
‫בארה"ב קיים מספר רב של מערכות אגנים בתעשייה‬ ‫44‬ ‫יעילות הטיפול במערכות ביוב עירוניות. רוב‬
‫הפטרו-כימית. למעשה, רוב חברות הדלק והגז‬ ‫המחקרים מראים יעילות גבוהה בטיהור המים‬
‫משתמשות בטכנולוגיה זו בצורה זו או אחרת. חלק מכך‬ ‫והורדת כמות המזהמים והפתוגנים )חיידקים גורמי‬
‫משיקולים פוליטיים-תדמיתיים, אך בעיקר מכיוון שהבעיה‬ ‫מחלות( באופן משמעותי.‬
‫המתמשכת של זיהום קרקע, מי נגר ומי תהום על ידי‬
‫תוצרי התעשייה בנוסף לגודל השטחים המזוהמים, היוו‬ ‫בין המחקרים:‬ ‫83‬
‫זרז לחיפוש טכנולוגיה המסוגלת להתמודד עם כל מכלול‬
‫המזהמים לתקופות זמן ארוכות, בעלויות מינימאליות.‬ ‫מחקר שבוצע על-ידי ‪Jan Vymazal‬‬ ‫93‬ ‫•‬
‫טכנולוגיה אשר מטהרת מים בהתאם לתקנים המחמירים‬ ‫בצכיה ובדק את יעילות הטיפול בשפכים‬
‫ביותר. התקן המקובל לתעשייה זו נקרא: ‪– NPDES‬‬ ‫עירוניים על-ידי אגנים ירוקים. המחקר מצא‬
‫‪Pollutant Discharge Elimination‬‬ ‫‪National‬‬ ‫הורדה של %99 מסך הפתוגנים במים‬
‫‪ System‬והוא מותאם לכל מקרה.‬ ‫לאחר הטיהור. המחקר מציין כי ישנם‬
‫חומרים שרק מערכות מבוססי צמחים‬
‫אנו עדים לשלל דוגמאות רחבות היקף במדינות כגון:‬ ‫54‬
‫מסוגלות לטהר מהמים מאחר והם בעלי‬
‫קנדה, אנגליה, חברת ‪ BP‬שבגרמניה, מפעלי הזיקוק של‬ ‫עמידות להכלרה ולשיטות נוספות.‬
‫דנמרק, חוות מיכלי דלק ב- ‪Port Everglades‬‬ ‫מחקר שבוצע על מערכות אגנים ירוקים‬ ‫04‬ ‫•‬
‫שבפלורידה, ובסין אשר הצליחו להפחית ב- %09 את‬ ‫באוגנדה, בה השיטה מאומצת עקב‬
‫כמות השמנים בשפכים על-ידי שימוש בצמחים שונים‬ ‫פשטות התחזוקה והאמינות הגבוהה שלה.‬
‫)0002 ,‪.(Xia et al‬‬ ‫המחקר בדק את הורדת הפתוגנים ומצא‬
‫הורדה מלאה של הפתוגנים במים. המחקר‬
‫חברת ‪ Amoco‬ב- ‪ Mandan,N. Dakota‬משלבת‬ ‫64‬ ‫מציג את זמן השהייה כמרכיב משמעותי‬
‫מערכת אגנים ירוקים מזה כ- 03 שנה באתר זה.‬ ‫באיכות המים היוצאים מהמערכת.‬
‫המערכת מטפלת בתשטיפים המזוהמים מהמפעל על פי‬ ‫מחקר הבדק המצאות טפיל ה‬ ‫14‬ ‫•‬
‫תקן ‪ NPDES‬הרלוונטי במקרה שלה. המשתנים‬ ‫קריפטוספורידיום שחדר למי השתיה‬
‫המטופלים הם: ‪ ,COD ,BOD‬אמוניה, סולפאטים,‬ ‫בבריטניה עקב זיהום של שפכים. המחקר‬
‫פנולים, שמנים וגריז, תרכובות כרומיום ומוצקים‬ ‫בדק כיצד מערכות אגנים ירוקים יכולים‬
‫מרחפים. המערכת מטפלת בצורה יציבה בכל המשתנים,‬ ‫לחסל את הטפיל הזה על-ידי חיידקים‬
‫עומדת בדרישות התקן והמים המטופלים מוזרמים לנהר‬ ‫מסוימים הנמצאים בבית השורשים שלל‬
‫המיסורי הקרוב.‬ ‫הצמחים.‬
‫בארץ נבנו כמה וכמה מערכות לטיהור שפכים על-ידי‬ ‫74‬ ‫2.5.3 מערכות לטיהור שפכים קשים על-ידי‬ ‫24‬
‫צמחייה. התוצאות מציגות תמונה אופטימית: המערכות‬ ‫צמחייה‬
‫עומדות בתנאים הקשים ומספקות אחוז הורדה גבוה של‬
‫הפרמטרים הנדרשים על-ידי משרד הבריאות, ובנוסף‬ ‫מערכות ביולוגיות טבעיות תופסות מקום ועניין גובר‬ ‫34‬
‫והולך בקרב חברות המייצרות שפכים "קשים".‬
‫01‬ ‫מערכות טיהור מים מבוססות צמחים: סוגיית השילוב במערכת נופית וברקמה בנויה‬

11. ‫גם בישראל, יישום של טיהור המים עוד בשלב הראשוני‬
‫בקרבת מקור הזיהום, הינו הפתרון העדיף, מאחר‬
‫ולצמחי מים שונים יכולות טיהור מרשימות של מזהמים‬
‫קשים כמו מתכות, פתוגנים, חנקות, פוספטים, מלחים,‬
‫בורון ועוד. לכן, אין להתייחס להזרמת שפכים כאסון אלא‬ ‫3.5.3 שיקום נחלים בעזרת מערכות צמחי‬
‫כמקור מים קבוע, שיש לטפל בו בצורה נכונה. מאחר‬ ‫מים‬
‫ולנחל מגיעים זיהומים לא ממוקדים בהמשך הדרך‬
‫)דשנים חקלאים, הזרמות שפכים פיראטיות, תשטיפי‬ ‫נחלים רבים בישראל ובעולם הפכו כאמצעי להזרמת‬
‫כבישים ועוד(, ניתן וכדאי להוסיף מעקפים ‪"BY‬‬ ‫שפכים - הן ביוב עירוני והן שפכים תעשייתיים.‬
‫"‪PASSES‬בהמשך האפיק כדי להבטיח את איכות‬ ‫זיהום הנחלים גורם לנזק לנחל עצמו אך גם לכל‬
‫המים בהמשך. אלו מערכות מודולריות וניתן למקמן‬ ‫האקוסיסטמה הניזונה ממנו ונגרמת פגיעה רב-‬
‫בכניסות שפכים שונות, ולהגדילן עם הגידול בספיקה.‬ ‫מערכתית בצמחייה, בבעלי החיים ובבני האדם‬
‫התלויים בנחל לפרנסתם ולרווחתם.‬
‫טיהור הנחלים על-ידי אגנים ירוקים הוא נושא שנוי‬
‫4.5.3 יצירת מערכות נופיות המשתמשות באגנים‬ ‫84‬
‫במחלוקת. צמחי המים הם הצמחייה הטבעית בגדות‬
‫הירוקים כפארקים לרווחת הציבור‬ ‫הנחלים ולהם תפקידים חשובים בייצוב הגדות,‬
‫טיהור המים, יצירת הצללה, אספקת מסתור ומזון‬
‫בשנים האחרונות נבנו בעולם )המפותח והמתפתח(‬ ‫94‬ ‫לבעלי החיים, וכמובן חשיבות אסתטית.‬
‫אלפים רבים של מערכות אגנים ירוקים כפתרון שכונתי‬ ‫הוספת צמחי מים זרים לנחל יכולה לשנות את‬
‫או עירוני לשפכים, המהווה במקביל פארק לרווחת‬ ‫האקוסיסטמה הטבעית שלו ולגרום נזק למערכת‬
‫הציבור. היישום מגוון, וכולל אגנים ירוקים כריאות ירוקות‬ ‫כולה. לכן כל הוספה של אגנים ירוקים צריכה‬
‫של העיר, כשמורת טבע, כאיזור צפרות, וכפארקים‬ ‫להתייחס למגוון השיקולים הכולל והשפעתם על‬
‫משולבים הכוללים את כל המערכות המפורטות לעיל.‬ ‫הסביבה הטבעית.‬
‫רוב המערכות נבנו במקומות שבהם אין מחסור במים,‬ ‫האסטרטגיה המקובלת היא לבצע את טיהור המים‬
‫ואף על פי כן, נמצא שזו השיטה הנכונה ביותר לטיפול‬ ‫קרוב ככל האפשר למקור זיהום המים, ולהזרים‬
‫בשפכים. במקום שבו המים יקרי מציאות, יתרון המערכת‬ ‫לנחל מים מטוהרים ללא שינוי באקוסיסטמה שלו.‬
‫מקבל משנה תוקף עם התרומה של פארק לתושבים‬ ‫אסטרטגיה נוספת היא הוספת מעין מעקף לנחל‬
‫ואספקת מים לגינון הציבורי.‬ ‫)אפיק פרישה וכניסה חוזרת(, המוביל את מי הנחל‬
‫אל אזור נפרד בו מתבצע הטיהור על-ידי האגנים‬
‫בסין פותח הרעיון כבר לפני דורות רבים. מי השפכים‬ ‫05‬
‫הירוקים ולאחר מכן משיב המים המטוהרים לנחל.‬
‫זרמו בתעלות לאגם מרכזי שהיווה את מרכז החיים‬
‫העירוני. עם הגידול באוכלוסיה ובזיהום, הפכו האגמים‬ ‫שיקום נחלים בישראל‬
‫למטרדים אקולוגיים ולבעיה שתפחה עם השנים, פיתחו‬
‫הסינים את מושג ה"אקו סיטי": אזורי טיהור צמחים‬ ‫מדינת ישראל מתבוננת מול מצב שבו נחלי ישראל‬
‫נרחבים ליד האגמים, שם מסוחררים מי האגם‬ ‫מזוהמים ברובם. לרוב הנחלים הזורמים מוזרמים‬
‫ומטוהרים. בנוסף, אזורים בסביבת שכונות המגורים‬ ‫שפכים באופן קבוע, הן מתעשייה והן ביוב עירוני‬
‫החדשות, במקום גינון צבורי.‬ ‫ברמות טיהור שונות. גם כאשר מוזרמים לנחל מים‬
‫מטוהרים על-ידי מכון טיהור שפכים, הם לרוב לא‬
‫יכולת הטיהור הכוללת של מערכות כאלה, היא הסיבה‬ ‫15‬
‫באיכות מספקת ואיכותם משתנה בהתאם לסוג‬
‫העיקרית לפריחת המערכות המשולבות בשטחים‬ ‫השפכים שהמכון מטפל בהם. חריגה אחת באיכות‬
‫הציבוריים. בניגוד לרוב מערכות הטיהור הקוונציונאליות‬ ‫המים המטוהרים יכולה לגרום נזק אנוש לנחל‬
‫המתמודדות עם היבטים מסוימים בלבד של הטיהור‬ ‫ולמרקם החיים בו.‬
‫11‬ ‫מערכות טיהור מים מבוססות צמחים: סוגיית השילוב במערכת נופית וברקמה בנויה‬

12. ‫אם כן, מדוע כדאי להקים מערכות לטיהור מים כחלק‬
‫מרקמה עירונית בנויה בישראל?‬
‫התשובה לשאלה זו נעוצה בשלוש סיבות עיקריות:‬
‫1. כאמור, הערים הינן הצרכּן ויצרן המים‬
‫ָ‬
‫המזוהמים הגדול ביותר.‬
‫2. הפתרונות הקוונציונאלים המיושמים כיום,‬
‫גורמים לאיבוד של כמעט %05 ממי הביוב‬ ‫4. שיטת המחקר‬
‫)עקב עומס על המט"שים = מתקנים לטיהור‬
‫שפכים, אשר אינם מגיעים לרמת טיהור‬ ‫שאלת המחקר שתבחן בעבודה זו היא - כיצד ניתן‬
‫המאפשרת שימוש חוזר בהם(, וכן איבוד של‬ ‫לשלב מערכות טיהור מים מבוססות צמחים‬
‫%001 ממי הנגר ואיבוד של היכולת להשתמש‬ ‫)‪ (Phytotechnology‬כמערכת נופית וברקמה‬
‫במים האפורים המהווים רוב המים במערכת.‬ ‫עירונית צפופה?‬
‫3. פתרון של מערכות לטיהור מים: היכולת לטהר‬ ‫המחקר שואף להציג את האסטרטגיות העיקריות‬
‫מים, להחזירם לשימוש ישיר ולהוות ריאה‬ ‫לשימוש במערכות טיהור מים על-ידי צמחים, כחלק‬
‫ירוקה עבור העיר. יכולת יצירת מים זמינים‬ ‫ממערכת טיהור המים העירונית. המחקר יציג שורה‬
‫הינה אדירה בהיקפה ותביא לחסכון כלכלי ניכר.‬ ‫של תקדימים מהארץ ומהעולם ויציג ניתוח של‬
‫האסטרטגיות העיקריות על-פי קריטריונים שונים‬
‫שיוצגו בהמשך.‬
‫המחקר יתייחס לשאלות הבאות:‬
‫- מהו הצורך ביישום מערכות מבוססות‬
‫צמחייה לטיהור מים?‬
‫- מהם היתרונות והחסרונות של מערכות‬
‫מבוססות צמחייה לטיהור מים בהשוואה‬
‫מקור: נציבות המים, ישראל‬ ‫למערכות קיימות קוונציונאליות?‬
‫- היכן ניתן למקם מערכות לטיהור מים על-‬
‫ידי צמחייה בעיר וכיצד הדבר משפיע על‬
‫יישום המערכת ומאפייניה?‬
‫- כיצד ניתן ליישם מערכות לטיהור מים על-‬
‫תמונה מספר 3- נתוני צריכת המים של ישראל )מקורות(‬ ‫ידי צמחייה בישראל?‬
‫תמונה מספר 4- התפלגות הצריכה הביתית בישראל‬
‫)מקורות(‬
‫מניתוח נתוני צריכת המים השפירים בישראל עולה כי‬ ‫1.4 הצורך במערכות לטיהור מים: ישראל‬
‫צריכת המים השפירים הגבוהה ביותר היא עבור הצריכה‬ ‫כמקרה בוחן‬
‫הביתית )כ316,457 מ"ק(.‬
‫לפי התייחסות לדרך היישום של מערכות טיהור מים‬
‫מניתוח של התפלגות הצריכה הביתית עולה כי כ-%55‬ ‫מבוססות צמחיה, חשוב להציג את הצורך במערכות‬
‫מהמים הם ברי מיחזור )מי הדחת אסלות, רחצה,‬ ‫מסוג זה. ישראל כמערכת בעלת מודעות גבוהה‬
‫שטיפת רצפות(, וכ-%03 הם מים אפורים הניתנים‬ ‫לצריכת מים היא מקרה בוחן מצוין לפוטנציאל‬
‫לטיהור בקלות יחסית. מים מטוהרים ברמה חלקית‬ ‫החסכון במים ע"י טיהור מים מזוהמים.‬
‫יכולים להחליף את השימוש הקיים להשקיה )%52( ואת‬
‫המים המשמשים להדחת אסלות )%52(. כנתון תיאורטי,‬
‫21‬ ‫מערכות טיהור מים מבוססות צמחים: סוגיית השילוב במערכת נופית וברקמה בנויה‬

13. ‫2.4 השוואה כללית של מערכות טיהור מים מבוססות צמחייה אל מול מערכות קוונציונאליות קיימות‬
‫)מתקנים לטיהור שפכים(‬
‫פתרון קונבנציונאלי – מט"ש‬ ‫מערכת לטיהור מים על-ידי‬ ‫הקריטריון‬
‫צמחייה‬
‫מייצר בוצה רעילה ודורש משאבים גדולים כדי לפרק‬ ‫מתבססת על יצירת‬ ‫עיקרון פעולה‬
‫אותה לחומר יבש )פירוק חלקי(.‬ ‫אקוסיסטמה טבעית - אינה‬
‫מייצרת פסולת, חומרים‬
‫אנאורגניים או תוצרי לוואי‬
‫רעילים.‬
‫אין תלות.‬ ‫תלות ישירה בזרימת מים‬ ‫תלות בזרימת מים‬
‫קבועה כתנאי לקיימות‬
‫המערכת. מושפעת מתנאי‬
‫שטח זמין וקצב הגעת המים‬
‫למערכת.‬
‫מתקני טיהור לא מתמודדים עם חומרים קשים במיוחד‬ ‫בעלת יכולת בטיפול במים‬ ‫עמידות בתנודות‬
‫ואינם יכולים להתמודד עם שינויים בספיקה.‬ ‫מזוהמים ברמות גבוהות‬ ‫זיהום‬
‫כשהמערכת מקבלת יותר מהקיבולת המומלצת יש‬ ‫ומשתנות ומשמשת כ‪buffer‬‬
‫ניתוב של הביוב ישירות לערוץ טבעי ללא טיפול בכלל.‬ ‫רב עוצמה.‬
‫המערכת יודעת להתמודד עם‬
‫עליה קיצונית בספיקה הן‬
‫מבחינת כמות והן מבחינת‬
‫איכות.‬
‫התמודדות חלקית: רוב החומרים לא מטוהרים בשיטה‬ ‫בעלת יכולת טיפול במזהמים‬ ‫התמודדות עם‬
‫הקונציונלית. טיהור החומרים לא נמדד בבדיקות‬ ‫שאין להם פתרון קונוונציונלי‬ ‫חומרים קשים‬
‫קוונציונליות.‬ ‫)הורמונים ופתוגנים קשים(.‬
‫הקמה כבדה, מלווה בחומרי ייצור בהתאם לאתר.‬ ‫פשוטה וזולה יחסית, תחזוקה‬ ‫הקמה תחזוקה‬
‫תחזוקה רגילה הדורשת כוח אדם ומשאבים לא‬ ‫אפסית.‬ ‫שוטפת‬
‫מעטים, תחזוקה שוטפת, חומרי גלם כשלעצמם לא‬
‫מתכלים וכו'.‬
‫שטח – המט"ש משתמש בפחות שטח מאגנים ירוקים‬ ‫משמשת למעשה כריאה ירוקה‬ ‫יתרונות מובהקים‬
‫לאותה כמות שפכים. הפעולה נקודתית. יש להוסיף‬ ‫על כל המשתמע מכך.‬ ‫נוספים‬
‫לשטח המכון את שטח קווי ההובלה אליו וממנו.‬
‫פגיעה מלאכותית בסביבה כגון ריחות או יתושים.‬ ‫אינה גורמת למפגעים‬ ‫סביבה‬
‫סביבתיים.‬
‫31‬ ‫מערכות טיהור מים מבוססות צמחים: סוגיית השילוב במערכת נופית וברקמה בנויה‬

14. ‫כאמור, דורש מעט שטח לטיפול עצמו.‬ ‫כמערכת יחידה לטיהור מים‬ ‫שטח מוקצה‬
‫)שחורים ואפורים( נדרש שטח‬
‫גדול מאוד. לטיהור חלקי )מים‬
‫אפורים או אחרים( נדרש שטח‬
‫קטן בהרבה.‬
‫בדרך-כלל ובשל המטרדים, ממוקם המט"ש רחוק‬ ‫ניתן ליישום במקום ובאותה‬ ‫מרחק ממקור הזיהום‬
‫מאיזורים מיושבים ובסמוך למקור מים טבעי.‬ ‫מידה באיזור מרוחק. התלות‬ ‫ושינוע‬
‫כפועל יוצא, שינוע ותיעול המים המזוהמים למרחקים‬ ‫הינה בקנה-המידה של‬
‫רבים תוך השקעת אנרגיה בקווי הובלה ותחזוקתם.‬ ‫הספיקה ושטח זמין.‬
‫שינוע המים המזוהמים‬
‫והחזרתו לשימושלטבע תלוי‬
‫במשתנה המוצג לעיל.‬
‫דורש תיחום מוגדר וגידור כראוי למניעת ונדליזם‬ ‫יכולת להיטמע בסביבה טבעית‬ ‫הגנה‬
‫וחבלות מכוונות מצד אחד והגנה על בריאות הציבור‬ ‫במידת האפשר. לעיתים נדרש‬
‫מאידך.‬ ‫פתרון ספציפי לתיחום האיזור‬
‫הנחשב מזוהם.‬
‫מערכות ביולוגיות רגילות דורשות משאבים אנרגטיים‬ ‫מקור אנרגיה מתחדש:‬ ‫אנרגיה‬
‫אדירים ומערכות גיבוי וקורסות במהירות במקרה של‬ ‫המערכת אינה זקוקה לאנרגיה‬
‫תקלה חשמלית.‬ ‫מלאכותית לתפקודה )השמש‬
‫היא מקור האנרגיה והזרימה‬
‫היא גרוויטציונית במידת‬
‫האפשר(.‬
‫לסיכום ניתן לראות כי ישנם יתרונות ניכרים לשימוש באגנים ירוקים לטיהור מים, אך לדבר תלות בצרכים ובתנאי‬
‫היישום בכל מקום ומקום. בחלק הבא של העבודה נבחן בפירוט יישום של הטכנולוגיה במספר קני מידה וננתח את‬
‫ההיתכנות שלה למדינת ישראל.‬
‫.‬
‫41‬ ‫מערכות טיהור מים מבוססות צמחים: סוגיית השילוב במערכת נופית וברקמה בנויה‬

15. ‫ניתוח תקדימים: מחקר השאוותי‬
‫2. שטחים פתוחים ציבוריים בעיר - פארקים עירוניים,‬
‫גינות הצמודות למבני ציבור.‬ ‫כל החלטה על מיקום מערכת לטיהור מים מחייבת‬
‫התייחסות שונה וייחודית. בחרנו לסקור את‬
‫3. בשטחים פתוחים בבעלות פרטית – גינות, שטחים‬ ‫האסטרטגיות על-ידי בחינת תקדימים וניתוחם ביחס‬
‫סמי חקלאיים וכו'.‬ ‫לפתרונות הקיימים כיום וביחס להיתכנות היישום‬
‫בישראל.‬
‫4. כחלק מקומפלקס בנוי - על גג המבנה, בתוכו או כחלק‬
‫משלים לו.‬ ‫כל תקדים ייבחן על-פי מספר קריטריונים:‬
‫מיקום המערכת ביחס לעיר ולצפיפות‬
‫2.3.4 היקף המים המטופלים‬ ‫הרקמה הסובבת אותה.‬
‫במערכות לטיהור מים על-ידי צמחייה, היקף המים אשר‬ ‫היקף המים המטופלים.‬
‫נכנסים למערכת הינו קריטי. כל מערכת טיהור מבוססת‬ ‫השטח בו משתמשת המערכת.‬
‫צמחיה, מתוכננת בהתאם לכמות המים המשוערת‬ ‫סוג המים הנכנסים ורמת הטיהור‬
‫שאמורה להזין את המערכת. אחד מיתרונות המערכת‬ ‫הנדרשת בסוף התהליך.‬
‫הינו מסוגלותה לעמידה בתנודות, בכמות ובאיכות המים‬ ‫שיטות הטיהור )טכנולוגיה(.‬
‫הנכנסים, אם כי במקרי קיצון ישנו חשש לקריסת‬ ‫האם התהליך חשוף לציבור המבקרים‬
‫המערכת כולה.‬ ‫ואם כן, באיזה שלב?‬
‫כיצד מתבצעת ההגנה על בריאות‬
‫במקרי הקיצון, ספיקת יתר ואי ספיקה, לא מתקיימים‬ ‫ובטיחות ציבור המבקרים?‬
‫התנאים הבסיסיים לפעולת המערכת. במצב של ספיקת‬ ‫האם נדרשו התאמות מיוחדות של‬
‫יתר, אין זמן שהייה מספק על-מנת שהחיידקים החיים‬ ‫הסביבההמבנה ליישום המערכת?‬
‫על-גבי שורשי הצמחים יפרקו את המזהמים, ואילו במצב‬ ‫האם קיים ערך מוסף נופי לסביבה?‬
‫של חוסר מים זורמים, הצמחייה תדעך ולבסוף תמות.‬
‫לאחר כל תקדים תיבחן אפשרות היישום‬
‫אם כן, כמות המים הנכנסת לטיפול הינה גורם תכנוני‬ ‫בישראל לאור התנאים הייחודים הקיימים‬
‫חשוב ביותר. במקרים רבים, כמות המים הינה המשתנה‬ ‫בארץ.‬
‫הראשי והחשוב יותר מאיכות המים הנכנסים למערכת,‬
‫מאחר ולצמחי המים יכולת הסתגלות לאיכות מים שונה.‬ ‫1.3.4 קריטריון ראשי למיפוי פרוייקים- היכן ניתן‬
‫למקם מערכות לטיהור מים בעיר ובסביבתה?‬
‫3.3.4 כמות השטח בו משתמשת המערכת‬
‫אחת מנקודות התורפה סביב הקמת מערכות לטיהור‬ ‫ראשית נעמוד על שאלת מיקום המערכות השונות.‬
‫מים על-ידי צמחייה, הינה סוגיית השטח המוקצה עבור‬ ‫זהו הקריטריון הראשי במחקר, מאחר והוא בעל‬
‫הקמת המערכת. להבדיל מפתרונות קונוונצינאליים כגון‬ ‫השלכות על כל הקריטריונים האחרים - אופי‬
‫מט"שים, אשר מטפלים במים באופן נקודתי )‪,(On site‬‬ ‫המערכת, היקף ואיכות המים המטוהרים, מאפיינים‬
‫מערכות ביולוגיות דורשות שטח נרחב יותר על-מנת‬ ‫מבניים של המערכת וכו'. כל אלו יבחנו בהתאמה‬
‫לטפל באותה כמות מים. על המים המזוהמים להיות‬ ‫לסוגיית המיקום בעיר.‬
‫במגע מתמשך עם שורשי הצמחים על-מנת לעבור את‬
‫תהליך הטיהור.‬ ‫ישנן מספר אפשרויות מיקום עיקריות:‬
‫בחינת סוגיית השטח מורכבת, מאחר וההשוואה איננה‬ ‫1. בשטחי הפריפריה של העיר - שטחים פתוחים‬
‫עוסקת בפרמטר גודל השטח בלבד, אלא גם במשמעויות‬ ‫הגובלים בשכונות הבנויות ושייכות לעיר מבחינה‬
‫הנלוות לו. דוגמא לכך הינה אותם המפגעים הסובבים כל‬ ‫מוניציפאלית.‬
‫51‬ ‫מערכות טיהור מים מבוססות צמחים: סוגיית השילוב במערכת נופית וברקמה בנויה‬

16. ‫5.3.4 מידת חשיפת התהליך לציבור המבקרים‬
‫אחד החסמים המשמעותיים בפני אימוץ מערכות טיהור‬
‫מים על-ידי צמחייה, הינו סוגיית השמירה על בריאות‬
‫הציבור. חלק מתפקידן של רשויות הבריאות במגזר‬
‫הציבורי, הינו שמירה על בריאות הציבור, ולכן כל הקמה‬
‫של מערכת שתסכן מספר רב של בני אדם, לא תאושר.‬
‫הסוגייה העיקרית הינה לדעת כיצד מונעים מהציבור‬
‫הרחב להיות במגע עם המים המזוהמים לפני / ו / או‬
‫במהלך תהליך הטיהור? סוגייה נוספת היא המגע של‬ ‫4.3.4 סוג המים הנכנסים ורמת הטיהור הנדרשת‬
‫הציבור עם מים שעברו תהליך טיהור חלקי ואינם‬ ‫בסוף התהליך‬
‫מיועדים לשימוש ביתי ישיר )לדוגמא: שימוש חוזר כמי‬ ‫סוג המים מהווה פקטור שני בדרג חשיבותו בעת‬
‫השקייה ולגינון(. מים אלו מטוהרים ברמה חלקית ואינם‬ ‫תכנון ויישום של מערכות לטיהור מים על-ידי‬
‫בטוחים לשתיה או למגע ישיר עם בני אדם.‬ ‫צמחייה. לכל סוג זיהום מים, ישנם צמחים‬
‫המותאמים לטיהורו והרכב של סוגי צמחים שמייצר‬
‫האפשרות הראשונה, אשר הינה האסטרטגיה הנבחרת‬ ‫את השילוב האידיאלי ליצירת מערכת כוללת לטיהור‬
‫עבור מערכות קוונציונאליות, הינה הפרדה מוחלטת בין‬ ‫מים.‬
‫מערכות טיהור המים לבין הציבור. האפשרות השניה,‬ ‫איכות המים הנכנסת למערכת, משליכה באופן ישיר‬
‫מציעה שימוש בטכנולוגיה ובתכנון אדריכלי, בכדי לתת‬ ‫על איכות המים היוצאת. ככל שהמים יהיו מזוהמים‬
‫לסוגיה סוג פתרון שלא יסכן את בריאות הציבור ובד בבד‬ ‫יותר בכניסה למערכת, כך תהליך טיהורם יהיה ארוך‬
‫לא יחייב הפרדה מוחלטת מהמבקרים.‬ ‫יותר ואיטי יותר. כמו בכל מערכת קוונציונאלית, ניתן‬
‫להגדיר פרמטרים אלו מראש ולתכנן את המערכת‬
‫המחקר ישווה בין הפתרונות השונים שננקטו בכל‬ ‫בהתאם להם.‬
‫מערכת, ואף יציג מגוון פתרונות רחב לסוגיה זו.‬
‫אחד היתרונות העיקריים של מערכות לטיהור מים‬
‫הערה: יש לציין שמרכיב החינוך והתרבות הינו מרכיב‬ ‫על-ידי צמחייה, הינו יכולתן הגבוהה להתמודדות עם‬
‫משמעותי בחקירת משתנה זה. חינוך להימנעות ממגע‬ ‫טיהור מים באיכות קשה. בשונה ממערכות‬
‫עם מים מטוהרים חלקית למטרות השקיה, שווה ערך‬ ‫קוונציונאליות הדורשות טיפול כימי ספציפי לכל‬
‫למערכת פיזית מתוחכמת ויקרה להפרדה בין המים‬ ‫מזהם ומזהם, צמחי מים הינם בעלי יכולת הסתגלות‬
‫לציבור. העבודה אינה דנה במרכיב זה, אך אנו מכירים‬ ‫גבוהה לתנודות שונות באיכות המים ולהרכב כימי‬
‫בכך שזהו עקרון מפתח בכל יישום נרחב של מערכות‬ ‫משתנה של מזהמים. לעיתים מערכות טיהור מים‬
‫לטיהור מים על-ידי צמחייה.‬ ‫מבוססות צמחייה, הינן המערכות היחידות היכולות‬
‫להתמודד עם סוגים ספציפיים של שפכים.‬
‫6.3.4 התאמות סביבתיות מבניות טרם הקמת‬
‫המערכת‬ ‫איכות המים בסוף התהליך הינה מרכיב קריטי‬
‫מאחר והמחקר מתמקד במערכות עירוניות, שאלת שילוב‬ ‫ביכולת היישום של מערכות לטיהור מים על-ידי‬
‫המערכות עם הרקמה הבנויה נעשית משמעותית יותר.‬ ‫צמחייה. שימוש חוזר במים, הן להשקיה והן לצרכים‬
‫אחת ההנחות המקובלות טוענת כי כל מערכת לטיהור‬ ‫ביתיים, מחייב השגחה קפדנית על איכות המים‬
‫מים על-ידי צמחייה, איננה כדאית כלכלית, מאחר והיא‬ ‫מחשש לפגיעה בבריאות הציבור. המחקר יציג את‬
‫מציבה דרישות והתאמות מבניות מיוחדות בעלות‬ ‫תוצאות איכות המים הנכנסים והיוצאים של‬
‫השלכות כלכליות גבוהות. המחקר יבחן כל מערכת‬ ‫המערכות השונות, בהתאם לרמה הנדרשת.‬
‫לגופה ויציג מספר פתרונות לטיהור מים, הן במבנים‬
‫המותאמים לכך, אך גם במערכות שאינן דורשות התאמה‬
‫מבנית כלל. בנוסף, יציג המחקר מערכות הדורשות‬
‫61‬ ‫מערכות טיהור מים מבוססות צמחים: סוגיית השילוב במערכת נופית וברקמה בנויה‬

17. ‫מלאכותית ענקית שגודלה נאמד בכ-041 אקר )‪.(Acre‬‬
‫הביצה תוכננה כסדרת אגנים ירוקים וביניהם מפלים‬
‫)זאת להפחתת כמות החנקן והעשרה בחמצן(, השתולים‬
‫בצמחיית מים האופיינית לאזור.‬
‫הביצה המלאכותית הוכחה כפתרון יעיל בעל ערך מוסף‬
‫גדול למחוז כולו.‬ ‫1.5 מערכות לטיהור מים על-ידי‬
‫2 מיליון גלונים של מים מזוהמים, זורמים אליה מדי יום,‬ ‫צמחייה הממוקמות בשטחי הפריפריה‬
‫אך כאשר נפלטים מהמערכת כמים נקיים למדי וזורמים‬ ‫של העיר: שטחים פתוחים הסמוכים‬
‫ישירות לנחלים הקרובים ללא כל מפגע שהוא.‬ ‫לשכונות הבנויות‬
‫הערך המוסף של הקמת המערכת מתבטא בחיי הטבע‬
‫שהיא מסייעת לקיים. המים והצמחייה הנדירים באזור זה‬ ‫מקרי בוחן מהעולם‬
‫משכו לאזור בעלי חיים רבים, חלקם כאלו ששנים רבות‬ ‫‪Pinetop/Lakeside‬‬ ‫1.1.5‬
‫לא חיו באזור והפכו את הביצה לאקוסיסטמה עשירה‬ ‫,‪AZ-Jacques Marsh: A created Wetland‬‬
‫ומתפתחת. תהליך זה התברר כבעל ערך רב למחוז כולו,‬ ‫‪Northeastern Arizona‬‬
‫מאחר וחיי הבר העשירים הפכו גורם משיכה לתיירים:‬
‫צפרים, אקולוגים ומבקרים לנופש הנהנים מהחוויה‬ ‫פיינטופ הוא אתר המטפל בביוב של המחוז‬
‫הייחודית שמציעה המערכת.‬ ‫המשותף של פיינטופ ולייק סייד באריזונה. כמות‬
‫ייחודה העיקרי של המערכת שאיננה מבוססת על מערכת‬ ‫הביוב גדולה ונאמדת בכ-2 מיליון גלונים של ביוב‬
‫טבעית שקדמה לה. התכנון הוא מלאכותי לחלוטין, על‬ ‫מדי יום.‬
‫מה שהיה לפני כן שטח‬
‫חשוף חצי מדברי.‬ ‫השלב הראשון של הטיפול הינו טיפול קוונציונאלי‬
‫אקסטנסיבי:‬
‫תמונה מספר 6- איילים שחזרו‬ ‫• ייצוב המוצקים המרחפים על-ידי מיכלי‬
‫לחיות באיזור לאחר הקמת‬ ‫שיקוע.‬
‫הביצה.‬ ‫• יצירת בוצה בכמויות גדולות.‬
‫• שאיבת הבוצה, ייבושה, ערבובה עם הזבל‬
‫האורגני העירוני והכנת קומפוסט ענק.‬
‫2 מיליון גלון ליום = 0757‬ ‫יכולת טיפול בשפכים‬ ‫• הפיכת 02 טון בוצה רעילה ל-11 טון של‬
‫קוב‬ ‫קומפוסט למכירה כדשן.‬
‫בעיקר ‪ SF‬בשילוב‬ ‫איזה סוג טיהור קיים‬
‫מפליםומערכת סירקולציה‬ ‫במתקן?‬
‫של המים‬
‫לגמרי‬ ‫האם התהליך חשוף‬
‫לפעילות אנושית?‬
‫שטח פתוח‬ ‫האם קיים עם מבנה /‬
‫רקמה בנויה?‬ ‫תמונה מספר 5- הביצה המלאכותית בלייקטופ אריזונה‬
‫חלקים מהמערכת אינם‬ ‫כיצד נעשית ההגנה על‬
‫נגישים לציבור, בעיקר‬ ‫בריאות ציבור‬ ‫לאורך שנים רבות, מי הביוב הנותרים מהתהליך‬
‫החלקים הראשונייםץ לאחר‬ ‫המבקרים?‬ ‫זרמו לאזור הקרוב לערים, יצרו בעיה אקלוגית‬
‫מכן כל השמורה פתוחה‬ ‫חמורה, ובכללה מפגעי ריח וזיהום מים.‬
‫לציבור.‬ ‫מנהיגי המחוז החליטו לפתור זאת בדרך סביבתית,‬
‫ערך מוסף משמעותי- יצירת‬ ‫המרכיב הנופי‬ ‫ויצרו מערכת מתוכננת של אגנים ירוקים - מעין ביצה‬
‫71‬ ‫מערכות טיהור מים מבוססות צמחים: סוגיית השילוב במערכת נופית וברקמה בנויה‬

18. ‫המערכת תוכננה בכדי לטפל במים ולהביאם לאיכות‬
‫גבוהה ביותר - איכות רחצת אדם במי בריכת האגירה‬
‫הסופית, אשר מהווה בנוסף אתר תיירותי.‬
‫005 דונם. השטח נמצא‬ ‫מרכיב השטח‬
‫בסמוך לעיר אך אינו מוקף‬
‫ברקמה עירונית. למרות זאת‬
‫מתפקד כחלק מהעיר לאור‬
‫השימושים הרבים של האתר‬
‫כאתר נופש.‬
‫2.1.5 יישום בישראל‬
‫יישום המערכת כמודל, מציג אפשרויות חדשות‬
‫תמונה מספר 7- האגם הקסום בקטורה.‬ ‫בעלות יתרונות רבים הנלווים לטיהור המים. מערכת‬
‫המערכת פועלת במספר שלבים:‬ ‫מסוג זה, יכולה להיות מרכיב משלים לטיהור המים‬
‫1. בריכה ראשונה כבריכת שיקוע – מפחיתה כ-‬ ‫הקוונציונאלי של עיר מטרופולינית בישראל, ולהפוך‬
‫%07 מהמרחפים.‬ ‫לחלק מפארק לרווחת תושבי האזור כולו. מיקום‬
‫2. מספר בריכות מקדימות לטיהור ראשוני בשיטת‬ ‫פארק כזה מחייב שטח נרחב מחוץ לעיר, אך‬
‫ה-‪ .SSF‬לבריכות מאגר ראשי וצמחיית שוליים‬ ‫בקרבה יחסית המאפשרת שימוש תכוף לרווחת‬
‫צפופה.‬ ‫התושבים. התכנון כיום בישראל, מכיר בחשיבותם‬
‫3. בריכות פנימיות לטיהור "פוליש".‬ ‫של פארקים מטרופוליניים וקיים תכנון להקמת פארק‬
‫4. בריכה ראשית גדולה עם שוליים שתולים‬ ‫מסוג זה כמעט לכל עיר גדולה בישראל )פארק‬
‫בצפיפות ומערכת סחרור מים דרך הגדות.‬ ‫הקישון בחיפה, פארק מטרופוליני ראשון לציון,‬
‫בשילוב עם הטיהור הראשוני מתקבל אגם נוי‬ ‫פארק שרון וכו'(. שילוב מערכת לטיהור מים כחלק‬
‫גדול.‬ ‫מהפארק, יכול להיות הזדמנות לפיתוח וליישום‬
‫טיהור מים בקנה מידה נרחב.‬
‫תוצאות המערכת מפתיעות באיכותן. המים טובים‬ ‫כיום, אין בארץ מערכת לטיהור מים בקנה מידה‬
‫מהנדרש בתקני משרד התיירות והחקלאות, ואף‬ ‫מטרופוליני עירוני המתבססת על טיהור בעזרת‬
‫מאושרים להשקיית זיתים, גידולים וחורשות קק"ל )קרן‬ ‫צמחייה. למרות זאת, קיים פרוייקט המציע שימוש‬
‫קיימת לישראל( הסמוכות. בנוסף להשקייה, המים‬ ‫במודל דומה בקנה מידה קטן יותר.‬
‫משמשים לפעילות תיירותית - שחיה, שיט וכו'.‬
‫1.2.1.5 מודל ליישום בארץ: בקעת קטורה -‬
‫האגם הקסום‬
‫בבקעת קטורה בנגב, שוכנים היישובים נאות סמדר‬
‫ונווה חריף. היקף האוכלוסייה אינו גדול ועומד על כ-‬
‫003 איש. למרות זאת, ליישובים שפכים נוספים‬
‫אשר מקורם ברפתות, ביקב ומפעילויות נוספות. סך‬
‫הספק המערכת הוא כ-021 מ"ק ליממה.‬
‫המיקום המבוּדד והרצון לפתרונות סביבתיים, הובילו‬
‫את היישוב לבחינת מערכות לטיהור מים על-ידי‬
‫צמחייה.‬
‫תמונה מספר 8 – האגם הקסום וצמחי המים שגודלים במקום‬
‫81‬ ‫מערכות טיהור מים מבוססות צמחים: סוגיית השילוב במערכת נופית וברקמה בנויה‬