SlideShare una empresa de Scribd logo

Density and the Urban Realm - Goldhaber Limor & Levy Batel

•
•
T
Tagit Klimor

Hebrew

Educación
1 de 24
Descargar para leer sin conexión
‫על צפיפות ודרכים יחסיות לבחינת צפיפות עירונית ומבנית למגורים‬ ‫לימור גולדהבר 370584930‬ ‫בתאל שפירא )לוי( 137648630‬ ‫סמסטר א' תש"ע 0102-9002‬ ‫|‬ ‫תגית כלימור‬ ‫|‬ ‫ארץ, עיר, חי, צומח – קיימות בראיה כוללת‬
‫תקציר‬ ‫עבודה זו תעסוק בצפיפות מגורים בסביבה‬ ‫העירונית. למה כדאי או לא כדאי לצופף, ננסה‬ ‫לעמוד על יחידות המידה של הצפיפות הפיסית‬ ‫וננסה להעמיד כלים יחסיים לצפיפות נתפסת‬ ‫בהם נוכל לבחון כל אתר צפוף.‬ ‫באמצעות מדדים אלו נבחן מספר תקדימים‬ ‫מהארץ ומהעולם ולבסוף נפיק לקחים ומסקנות‬ ‫לתכנון אורבאני-אדריכלי.‬ ‫תוכן עניינים‬ ‫עמ' 3‬ ‫מבוא‬ ‫סקר ספרות‬ ‫עמ' 4‬ ‫למה להצטופף?‬ ‫השלכות הצפיפות‬ ‫עמ' 4‬ ‫השלכות על האינטנסיביות העירונית‬ ‫עמ' 4‬ ‫השלכות חברתיות‬ ‫עמ' 5‬ ‫השלכות כלכליות‬ ‫עמ' 5‬ ‫השלכות תחבורתיות‬ ‫עמ' 5‬ ‫השלכות סביבתיות‬ ‫עמ' 5‬ ‫השלכות פסיכולוגיות‬ ‫עמ' 5‬ ‫השלכות על שטחים ירוקים בעיר‬ ‫עמ' 5‬ ‫השלכות על התשתיות העירוניות‬ ‫עמ' 6‬ ‫צפיפות בעולם ובישראל‬ ‫עמ' 7‬ ‫מושגים ודרכים לצפיפות פיסית‬ ‫עמ' 8‬ ‫צפיפות פיסית מול צפיפות נתפסת‬ ‫עמ' 9‬ ‫הבעיה בהגדרת מדדים בצפיפות נתפסת‬ ‫עמ' 9‬ ‫הבעיה הנידונה ושאלות המחקר‬ ‫עמ' 9‬ ‫מתודולוגיה‬ ‫עמ' 01‬ ‫המדדים במחקר‬ ‫עמ' 11‬ ‫דיון‬ ‫מקרי בוחן‬ ‫מקרי בוחן עירוניים‬ ‫עמ' 21‬ ‫מקרה בוחן 1- העיר ניו יורק‬ ‫עמ' 31‬ ‫מקרה בוחן 2- לוס אנג'לס‬ ‫עמ' 51‬ ‫מקרה בוחן 3- בת ים‬ ‫מקרי בוחן אדריכליים‬ ‫עמ' 31‬ ‫מקרה בוחן 4- הביטאט 76', מונטריאול‬ ‫עמ' 71‬ ‫מקרה בוחן 5- דירות קנצ'נגונגה, בומביי‬ ‫עמ' 91‬ ‫מקרה בוחן 6- מתחם צמרת, תל אביב‬ ‫עמ' 12‬ ‫דיון ומסקנות‬ ‫עמ' 22‬ ‫סיכום‬ ‫עמ' 22‬ ‫מגבלות המחקר‬ ‫עמ' 32‬ ‫בבליוגרפיה‬ ‫עמ' 42‬ ‫נספח- טבלה מסכמת‬ ‫2‬ ‫צפיפות ומרחב- על צפיפות ודרכים יחסיות לבחינת צפיפות עירונית ומבנית למגורים‬
‫מתפרקות ונוסעיהן היו מכלים את זעמם אלו‬ ‫מבוא‬ ‫2‬ ‫באלו"‬ ‫לחץ, כובד, אי סדר, מילים אלו, ואחרות כמותן,‬ ‫מביעות ,בנוסף למשמעות הקונקרטית שלהן,‬ ‫אבל יש להיות עדינים באבחנה. יש לזכור‬ ‫נדבך נוסף של תחושות, הקשרים ומחשבות.‬ ‫שתגובות לצפיפות משתנות מסביבה לסביבה.‬ ‫כשמישהו יאמר את המילה כובד, חלק‬ ‫פרויקט שנחשב צפוף בתרבות אחת, ייחשב‬ ‫מהנוכחים יחשבו על מצב-רוח, חלק על משקל‬ ‫מרווח באחרת ולהפך. בנוסף, יש להתחשב גם‬ ‫הגוף והדימוי העצמי וחלק יחשבו על כובד‬ ‫בהעדפות האישיות של כל אדם או בצפיפות‬ ‫כמכפלה של מסה וכוח המשיכה. כשמישהו‬ ‫הממוצעת בסביבה עליה אנו מדברים. כל אלו‬ ‫יאמר את המילה לחץ, סטודנט יחשוב על‬ ‫ישפיעו במידה זו או אחרת על הצפיפות‬ ‫תקופת מבחנים, רואה חשבון יחשוב על ה-51‬ ‫הנתפסת ויש להיות ערים לכך כשבאים לבחון‬ ‫לחודש ורק חלק מהאנשים יחשבו על לחץ כמנה‬ ‫מצב צפוף.‬ ‫של יחידת שטח ומשקל.‬ ‫באופן דומה, כשאנו באים לדבר על צפיפות,‬ ‫עלינו להבין שצפיפות מתארת מצב פיסי, אך גם‬ ‫קוגניטיבי.‬ ‫"צפיפות מגורים מוגדרת ע"י י' אלון )7791( כמדד‬ ‫הבנויה‬ ‫המערכת‬ ‫של‬ ‫ההתאמה‬ ‫מידת‬ ‫של‬ ‫לפעילויות האוכלוסייה בה. בהגדרה זו כולל י' אלון‬ ‫צפיפות במצב של ”‪ , “Crowding‬המתייחסת‬ ‫החברתיות‬ ‫,‬ ‫הפסיכולוגיות‬ ‫לתגובות‬ ‫וההתנהגותיות של האדם לסביבתו המאוכלסת,‬ ‫וכן צפיפות במובן של ”‪ “Density‬המתייחסת‬ ‫1‬ ‫למרכיבים הפיסיים של המרקם הבנוי."‬ ‫אלון מציג במאמרו מספר איורים הממחישים‬ ‫מספר סכמות בינוי כשאר בכולן הצפיפות‬ ‫הנמדדת זהה, אך המצב הקוגניטיבי שאדם‬ ‫יחוש בהן שונה מאחת לאחת. ואף מתאר את‬ ‫העליונה ביותר כמרווחת ביותר.‬ ‫בקצרה, ניתן למדוד צפיפות באמצעים פיסיים‬ ‫)‪ (Density‬כמספר פריטים ליחידת שטח וניתן‬ ‫להתייחס לצפיפות כמדד "שביעות רצון" של‬ ‫המשתמשים מהסביבה )‪.(Crowding‬‬ ‫"לו היו הישראלים נוסעים מידי יום ביומו בשעת‬ ‫הרכבות‬ ‫היו‬ ‫טוקיו,‬ ‫בואכה‬ ‫ברכבות‬ ‫השיא‬ ‫2 ירון לונדון מתוך ידיעות אחרונות,ג' בתשרי תשס"ד,‬ ‫1 "מדריך לחישוב הדרישות לקרקע לצורכי ציבור",‬ ‫3002/9/92‬ ‫רחל אלתרמן, מירי ויטק, 1991.‬ ‫3‬ ‫צפיפות ומרחב- על צפיפות ודרכים יחסיות לבחינת צפיפות עירונית ומבנית למגורים‬
‫סקר ספרות‬ ‫השלכות הצפיפות‬ ‫השלכות על האינטנסיביות העירונית -‬ ‫למה להצטופף?‬ ‫במאמרו "עיר נהדרת.. מקום נורא" 5 , האדריכל‬ ‫מדוע שנרצה לחיות בצורה צפופה? אדריכלים‬ ‫ההודי צ'רלס קוריאה מתאר את עיר מגוריו‬ ‫ממשרד האדריכלים ‪ MVRDV‬עונים על השאלה‬ ‫בומבי שבהודו כמקום שבו התנאים הפיסיים‬ ‫‪ .Metacity DataTown‬הם‬ ‫הזו בספרם‬ ‫הולכים ונהיים גרועים יותר אך היא נהיית טובה‬ ‫מביאים סדרת סכמות בהן מתואר כדור הארץ‬ ‫הרבה יותר כעיר. ההזדמנויות והפעילויות‬ ‫כשבכל פעם הם מחסירים חלק שאינו מתאים‬ ‫האנושיות )אמנות, מסחר, לימודים ומחקר(‬ ‫למגורים. הם מחסירים את האוקיינוסים והימים,‬ ‫מתרבות והופכות מורכבות, כשהצפיפות‬ ‫האזורים הגעשיים, המדבריות, הקטבים‬ ‫מעצימה את המפגשים האנושיים.‬ ‫האזורים ההרריים, יערות הגשם הטרופים ואת‬ ‫בכך עומד צ'ארלס קוריאה 6 על היתרון הראשון‬ ‫היערות המחטניים. מהמחקר הזה הם מגלים‬ ‫והמרכזי של הצפיפות. הוא מייחס לצפיפות את‬ ‫שנשארנו עם מעט מאוד שטח מתאים‬ ‫היכולת להפוך מקום לאינטנסיבי. למלא חיים.‬ ‫למגורים 3 .‬ ‫לעירוני. הוא מביא מספר סכמות שמסבירות‬ ‫איך ככל שהצפיפות גדלה, קורים יותר דברים,‬ ‫ישנן יותר הזדמנויות למפגשים ויותר‬ ‫התרחשויות מעניינות וחיוביות )יותר נקודות‬ ‫כחולות נוצרות(. בסכימה האחרונה מופיעות‬ ‫כבר קבוצות של נקודות כחולות שמסמלות‬ ‫מרכזי התרחשות.‬ ‫בנוסף לעובדה זו, עד שנת 0502 יתווספו‬ ‫לאוכלוסיה עוד %05 אנשים וכמעט %08‬ ‫מאוכלוסיית העולם תתגורר בערים 4 .‬ ‫ישנה מודעות לעובדות הללו ובכל העולם מנסים‬ ‫למצוא דרכים לצופף את המרחב הבנוי כדי‬ ‫לאפשר אכלוסם של כמה שיותר אנשים על כמה‬ ‫שפחות שטח. אולם, ריכוז מספר אנשים גדול‬ ‫השלכות חברתיות-‬ ‫על שטח קטן גורם להשלכות לא מעטות. חלקן‬ ‫פישר-גבירצמן דפנה )8991( מצביעה על‬ ‫חיוביות, חלקן פחות חיוביות ואף שליליות.‬ ‫הקשר בין הצפיפות למצב החברתי במרחב‬ ‫אדריכלים ובוני ערים כבר השכילו להבין כי אין‬ ‫הבנוי. צפיפות יכולה להוביל לקשרים חזקים בין‬ ‫פתרון קל שיאפשר לצופף כמות גדולה של‬ ‫אנשים וליצירת קהילות, אך במצבים אחרים,‬ ‫אנשים בדרך שתמנע את כל ההשלכות‬ ‫יכולה להוביל לאטימות חברתית וליצור‬ ‫השליליות ומנסים בכל פרויקט מחדש לצמצם‬ ‫פתולוגיות חברתיות ומחקרים רבים נעשו‬ ‫את הנזק או במקרה הטוב יותר, למנוע אותו‬ ‫בהקשר זה. לעומת זאת, יש לזכור כי לא רק‬ ‫לחלוטין.‬ ‫הצפיפות תשפיע על המצב החברתי )אלתרמן‬ ‫כדי להבין קצת את המערכת המורכבת של‬ ‫וצ'רצ'מן, 8991(‬ ‫הצפיפות ננסה לעמוד על כמה מההשלכות‬ ‫שלה.‬ ‫5 ‪1989 ,The New Landscape‬‬ ‫3 ²‪ 60,126,701 km‬לפי ‪MVRDV‬‬ ‫6 ‪1989 ,Great City…Terrible place‬‬ ‫4 לפי אתר האינטרנט ‪The Vertical Farm project‬‬ ‫4‬ ‫צפיפות ומרחב- על צפיפות ודרכים יחסיות לבחינת צפיפות עירונית ומבנית למגורים‬
‫רכב גבוהים יותר בתנאי גודש ומהירויות יחסית‬ ‫השלכות כלכליות-‬ ‫נמוכות. נסיעה איטית של מכוניות, המשתרכות‬ ‫יעילות כלכלית טובה יותר מושגת כאשר בונים‬ ‫זו אחר זו, גורמת לריכוז פליטת המזהמים,‬ ‫בצפיפות נטו )המושג יובהר בהמשך( גבוהה‬ ‫7‬ ‫גבוה יותר, מאומץ יותר, מרוכז יותר וממושך‬ ‫יותר.‬ ‫יותר.אם כן, שילוב של גודש תנועה עם‬ ‫השלכות תחבורתיות-‬ ‫אוכלוסייה צפופה וקרובה לגודש מחמיר את‬ ‫צפיפות גבוהה של שימושי קרקע עלולה לייצר‬ ‫הסכנות לבריאות הציבור.‬ ‫גודש תנועה, שכן ככל ששימושי הקרקע‬ ‫השלכות פסיכולוגיות-‬ ‫מרוכזים יותר, הם מושכים תנועה רבה יותר,‬ ‫מחקרים רבים בנושא מעידים על היכולת של‬ ‫וזה מוביל לתנועה איטית ולא יעילה 8 . אמנם, גם‬ ‫בנייה צפופה שכזו לייצר תחושות של לחץ בקרב‬ ‫בסביבה צפופה ניתן לנהל תנועה יעילה ע"י‬ ‫הציבור הרחב.‬ ‫דרכים ומקומות חניה מרווחים, ההולמים את‬ ‫השימוש הנדרש מהם, אך המציאות מוכיחה כי‬ ‫השלכות על שטחים ירוקים בעיר-‬ ‫קיים פער בין קצב פיתוח שימושי הקרקע ובין‬ ‫במקרים רבים של צפיפות עירונית אשר אינה‬ ‫קצב פיתוח התשתיות הציבוריות.‬ ‫מבוקרת אנו עדים למחסור רב בשטחים פתוחים‬ ‫הדבר נכון לגבי ערים מבוססות מכונית.‬ ‫ושטחים ירוקים, כדוגמת המצב הקיים בערים‬ ‫קוריטיבה שבברזיל מציעה לקשור בצורה שונה‬ ‫ויישובים ערביים רבים בישראל, אשר מייצגים‬ ‫בין צפיפות ליעילות תחבורתית גבוהה. התכנון‬ ‫ומייצרים ירידה באיכויות העירוניות. לעיתים,‬ ‫של קוריטיבה נותן חשיבות נמוכה לתחבורה‬ ‫רחוב שכונה או מבנה נבנים עם שטחים פתוחים‬ ‫הפרטית וכולל בתוכו מערך תחבורה ציבורית‬ ‫מוגדרים, אך ברבות הזמן, כשאחד או יותר‬ ‫יעיל וחכם, המצמצם את הוצאות התושבים‬ ‫מהגורמים המשפיעים מעוניין להגביר את‬ ‫לתחבורה ציבורית, העומדת על כ-%01 מהשכר‬ ‫הצפיפות, השטח הפתוח הוא הראשון שמנוצל‬ ‫הממוצע. זוהי הוצאה קטנה יחסית וסבירה.‬ ‫לצורך זה.‬ ‫אחוז המשתמשים בתחבורה ציבורית גבוה‬ ‫השלכות על התשתיות העירוניות-‬ ‫והדבר מונע צפיפות בכבישים, זיהום אוויר‬ ‫כשחיים בכפר והתשתיות אינן מפותחות די‬ ‫ובעיות חניה.‬ ‫הצורך, תקלות קטנות כגון דליפה או ביוב‬ ‫השלכות סביבתיות-‬ ‫שהתפוצץ נשארים בגדר מטרדים קלים. לעומת‬ ‫ככל שהצפיפות רבה יותר, ניצול השטח‬ ‫זאת, במרכזי אוכלוסיה, מה שהיה יכול להיות‬ ‫והמשאבים יהיה חסכוני ויעיל, ובהצטרף אל‬ ‫מטרד קל עלול להפוך למפגע בריאותי חמור.‬ ‫הצפיפות גם עירוב השימושים, המרחק בין‬ ‫התשתיות‬ ‫מתפתח,‬ ‫ישוב‬ ‫לכן,כשמקום‬ ‫הפונקציות השונות יקטן ופחות דלק יידרש‬ ‫העירוניות צריכות להתפתח בהתאם על מנת‬ ‫לשינוע תוצרת ולתחבורה. כל אלו מאפשרים‬ ‫לאפשר קיום לציבור גדול על שטח קטן. כמובן‬ ‫צמצומה של טביעת הרגל האקולוגית.‬ ‫שתשתיות מעין אלו דורשות תקציב גדול יותר‬ ‫בנוסף, תולדה נוספת בהיבט התחבורתי,‬ ‫מאשר תשתיות של פרוור. בהודו, ביישוב‬ ‫לנסיעה האיטית היא בפליטה מוגברת של‬ ‫הנקרא בנגלור )‪ (Bangalore‬הצפיפות הלכה‬ ‫מזהמים. בצריכת דלק גבוהה, כתוצאה מנסיעה‬ ‫וגדלה אך הישוב היה חסר משאבים לקיום‬ ‫איטית ולא רצופה באזורי גודש תנועה, בעירת‬ ‫תשתיות מתאימות, לכן הוחלט להגביל את‬ ‫הדלק פחות יעילה ושיעור המזהמים הנפלטים‬ ‫צפיפות האוכלוסייה על ידי הגבלת גובה‬ ‫עולה. קיימים הבדלים בין חומרי זיהום שונים,‬ ‫המבנים 9 .‬ ‫הנפלטים במהירויות שונות, אך שיעור הפליטה‬ ‫של מרבית החומרים המזהמים, הנפלטים מכלי‬ ‫9 לקריאה נוספת:‬ ‫:‪Analyzing Building-Height Restrictions‬‬ ‫7 אלתרמן וצ'רצ'מן, 8991.‬ ‫‪Predicted Impacts, Welfare Costs, and a‬‬ ‫8 על-פי ממצאי מכון התחבורה של טקסס – ככל‬ ‫)3002( ‪Case Study of Bangalore, India‬‬ ‫שהצפיפות האזורית גבוהה, עולה גם מדד הגודש.‬ ‫5‬ ‫צפיפות ומרחב- על צפיפות ודרכים יחסיות לבחינת צפיפות עירונית ומבנית למגורים‬
‫פרמטרים רבים של רווחה כלכלית וחברתית‬ ‫צפיפות בעולם ובישראל.‬ ‫קשורים לגובהו של התמ"ג לנפש,בניהם צפיפות‬ ‫נתונים‬ ‫הדיור, רמת מינוע, צריכת אנרגיה וייצור חשמל,‬ ‫ישראל היא מדינה קטנה וצפופה. שטחה עומד‬ ‫תקשורת ותשתיות אחרות.‬ ‫על 000,12 קמ"ר והאוכלוסייה בה מונה 2.7‬ ‫הגורם הראשון לצמיחה כלכלית הינו הגידול‬ ‫מיליון נפש נכון לשנת 7002. צפיפות‬ ‫באוכלוסייה. אך ישראל מבינה שאם ברצונה‬ ‫האוכלוסייה במדינת ישראל דומה לצפיפות‬ ‫להיות בין המדינות המפותחות חובה עליה‬ ‫האוכלוסייה בהולנד, בלבנון, בלגיה, הודו, יפן‬ ‫לסגור את פער הרווחה שזהו הגורם השני‬ ‫ודרום קוריאה . וגבוהה יחסית לממוצע העולמי,‬ ‫ובלעדיו גידול האוכלוסייה יביא לתוצאות‬ ‫לסין ולארה"ב )06, 041, ו-03 נפש לקמ"ר‬ ‫הפוכות.‬ ‫בהתאמה(.‬ ‫השינויים הצפויים למדינת ישראל עד שנת‬ ‫0202 גדולים מאוד והם טמונים בפער הזה‬ ‫נפש לקמ"ר‬ ‫מדינה‬ ‫שעליה לסגור מול המדינות המפותחות. אין זה‬ ‫043‬ ‫ישראל‬ ‫מן הנמנע שסגירת הפער הכלכלי יתבטא‬ ‫593‬ ‫הולנד‬ ‫בצפיפות ובמבנה המרחבי של הדיור. השינוי‬ ‫763‬ ‫לבנון‬ ‫הצפוי למדינת ישראל כרוך בהבנה שעלינו‬ ‫933‬ ‫בלגיה‬ ‫לחדול מלבנות לרוחב ולהתחיל לבנות לגובה.‬ ‫823‬ ‫הודו‬ ‫ישנן בעיות רבות שיעלו בעתיד הקרוב של‬ ‫733‬ ‫יפן‬ ‫המדינה שקשורות בצפיפות ההולכת וגוברת.‬ ‫294‬ ‫דרום קוריאה‬ ‫נציג מתוך מאמרו של מזור שתיים מן הסוגיות‬ ‫המועלות הקשורות בצפיפות הדיור ובסוגיות בה‬ ‫ספירת מלאי ישראלית‬ ‫עוסקת עבודה זו.‬ ‫5 ערים גדולות שמונות יותר מ- 000,002 נפש‬ ‫"כיצד ניתן לנצל את האינטנסיביות, שמקורה‬ ‫המכילות %62 מהאוכלוסייה‬ ‫בצפיפות הכוללת, להפקת יתרונות לגודל‬ ‫91 ערים בהן בין 000,002-000,05 נפש‬ ‫והתמחויות, לעומת גודש וחיכוכים מרחביים?"‬ ‫המכילות %82 מהאוכלוסייה‬ ‫"מהם הדגמים המבניים- מרחבים המסוגלים‬ ‫202 עיירות וישובים בין 000,05-000,2 נפש,‬ ‫לשלב ייחודיות ערכי טבע נוף ומורשה מחד‬ ‫כלומר- %83 מהאוכלוסייה‬ ‫ואינטנסיביות גבוהה מאידך, והאם ניתן כתוצאה‬ ‫839 ישובים קטנים, פחות מ- 000,2 נפש, בהם‬ ‫מכך ובמקביל, שימור ערכים לאומיים וטבעיים‬ ‫מתגוררים רק %8 מהאוכלוסייה.‬ ‫ורווחה לפרט?"‬ ‫הצפיפות נטו העירונית למגורים הינה נמוכה‬ ‫בעקבות צורך גלובלי ולוקאלי, אנו רואות את‬ ‫יחסית ועומדת על 007,7 נפש לקמ"ר. הסיבה‬ ‫חקירת ההתמודדות עם בעיית הצפיפות‬ ‫לכך נעוצה בהתפזרות של האוכלוסייה בהרבה‬ ‫כבעיה עכשווית ורלוונטית.‬ ‫ישובים קטנים מאוד, בהן הצפיפות הממוצעת‬ ‫לבינוי ערים בכלל ולאדריכלות בפרט‬ ‫היא 005 נפש לקמ"ר לעומת 005,82 נפש‬ ‫לאדריכלות בכלל ולאדריכלות ברת- קיימא-‬ ‫לקמ"ר בערים הגדולות יותר.‬ ‫מוסרית בפרט.‬ ‫לאדריכלות בעולם בכלל ולאדריכלות בארץ‬ ‫על הקשר בין צפיפות, כלכלה ומבנה מרחבי‬ ‫בפרט.‬ ‫בישראל‬ ‫אנו מקוות כי קוראי עבודה זו ילמדו ולו משהו‬ ‫אחד לגבי ההתמודדות עם הצורה הבנויה של‬ ‫גידול האוכלוסייה של ישראל גדל ב- 02 השנים‬ ‫הצפיפות.‬ ‫האחרונות בממוצע של %2 לשנה.‬ ‫"מראשיתה, בחרה ישראל את אורח החיים‬ ‫המערבי וכיוון הפיתוח של המדינות המתועשות‬ ‫כאוריינטציה כלכלית עיקרית" כך טוען פרופ'‬ ‫אדם מזור באחד ממאמריו 01 . הוא מוסיף שגידול‬ ‫התמ"ג השנתי בישראל גדל והוא גבוה במידה‬ ‫ניכרת משל שאר הארצות המפותחות, אך‬ ‫בתמ"ג לנפש, לעומת זאת, היא נשארת מאחור.‬ ‫גידול מואץ התמ"ג וגידול מתון בתמ"ג לנפש,‬ ‫קשור בגידול האוכלוסייה הייחודי לישראל.‬ ‫01"אתגרי התכנון המרחבי בישראל", מתוך "הביוספרה",‬ ‫אוקטובר נובמבר 4991.‬ ‫6‬ ‫צפיפות ומרחב- על צפיפות ודרכים יחסיות לבחינת צפיפות עירונית ומבנית למגורים‬
‫נתייחס לנפשות או יחידות דיור רק בשטחים‬ ‫מושגים ודרכים למדידת צפיפות פיסית‬ ‫בהם שימושי הקרקע הרלוונטיים למגורים,‬ ‫ונתעלם מדרכים, ש. ציבור ופארקים.‬ ‫ישנו ריבוי אפשרויות למדוד צפיפות פיסית אך‬ ‫קיים גם בלבול לגבי המשמעות של כל אחד‬ ‫שטח מגורים ברוטו )‪(Gross Density‬‬ ‫ואחד מהם. נעזר במדריך לחישוב הדרישות‬ ‫נפשות/דונם‬ ‫לקרקע לצרכי ציבור 11 על מנת להציג את‬ ‫יחידות דיור/דונם.‬ ‫המדדים השונים ולהבהיר את משמעותם.‬ ‫צפיפות גולמית שמחשבת את מספר הנפשות‬ ‫או הדירות בשטח מסויים, כשבשטח זה כלולים‬ ‫צפיפות דיור )‪(occupancy rates‬‬ ‫כל שימושי הקרקע המתקיימים בו.‬ ‫מספר נפשות לחדר‬ ‫היא מבטאת את מידת הרווחה של אזור‬ ‫שטח רצפה למשפחה‬ ‫המגורים.‬ ‫שטח רצפה לנפש‬ ‫מספר חדרים ליחידת שטח‬ ‫מדדים אלו הינם שונים ומשתמשים בהם‬ ‫למטרות שונות. אך כולם מתארים את הרווחה‬ ‫בתוך דירת המגורים.‬ ‫צפיפות בניה‬ ‫מספר יח"ד לשטח‬ ‫שטח רצפה ליחידת שטח‬ ‫מתארת את ניצול הקרקע לבניה.‬ ‫צפיפות אוכלוסיה‬ ‫מספר נפשות לדונם‬ ‫מספר משפחות לדונם‬ ‫אותה שכונת צמודי קרקע טיפוסית במדדים שונים‬ ‫‪ 6.5 -Gross‬יחד' לדונם )מימין(‬ ‫מתארת את הרווחה של האוכלוסייה בשטח‬ ‫‪ 7.9 -Net‬יחד' לדונם )משמאל(‬ ‫מסוים.‬ ‫צפיפות בניה נטו )‪(Floor. Area. Ratio‬‬ ‫שלושת סוגי צפיפות אלו קשורים בצורה הבאה:‬ ‫שטח הבניה/ שטח הרצפות‬ ‫מתארת את מידת ניצול הקרקע.‬ ‫צפיפות דיור * צפיפות בניה‬ ‫=‬ ‫צפיפות אוכלוסיה‬ ‫צפיפות אוכלוסיה וצפיפות בניה ניתן למדוד‬ ‫בשתי דרכים:‬ ‫בכל הדוגמאות הנ"ל, היחס בין כלל הרצפות‬ ‫לשטח הבניה הוא 1. לכן ה- ‪ FAR‬שלהן הוא 1.‬ ‫שטח מגורים נטו )‪(Net density‬‬ ‫נפשות/דונם‬ ‫תכסית קרקע‬ ‫יחידות דיור/דונם.‬ ‫"תכסית מוגדרת כעצמים הנייחים המכסים את‬ ‫מבטאת רק את שימושי הקרקע הרלוונטיים‬ ‫פני השטח" 21 . בשונה מ"תבליט" התכסית היא‬ ‫בשטח מסוים. במדידת צפיפות של מגורים,‬ ‫דו מימדית והיא מבטאת את קו המתאר של‬ ‫הקירות הבנויים בבניין. היא מתוארת על ידי‬ ‫11 מחקר שנעשה על-ידי רחל אלתרמן ומירי ויתק,‬ ‫עבור משרד הפנים, בהוצאת המרכז לחקר העיר‬ ‫21 ויקיפדיה, בערך "מפה טופוגרפית"‬ ‫והאזור, שנת 1991.‬ ‫7‬ ‫צפיפות ומרחב- על צפיפות ודרכים יחסיות לבחינת צפיפות עירונית ומבנית למגורים‬
‫הממוצעת של מגורים בעיר היא כ-62 אלף‬ ‫תושבים לקמ"ר, בעוד שמרבית האוכלוסיה גרה‬ ‫בבניינים של 7-5 קומות )ולא מרוכזת‬ ‫במגדלים(.לעומת זאת, העיר הגדולה בישראל‬ ‫היא ירושלים עם 377 אלף תושבים, החיים‬ ‫בצפיפות של 058,5 תושבים לקמ"ר בלבד‬ ‫)צפיפות הדומה לזו הקיימת בלוס-אנגלס‬ ‫המרווחת(, בתל-אביב-יפו חיים 093 אלף‬ ‫תושבים בצפיפות עירונית 0557 תושבים‬ ‫לקמ"ר, בני-ברק היא העיר הצפופה ביותר‬ ‫בישראל עם כ-051 אלף תושבים החיים‬ ‫בצפיפות של 5.02 אלף תושבים לקמ"ר. אם‬ ‫כן, קל לראות כי בעוד שבערים רבות בעולם,‬ ‫קיים מתאם חיובי בין הצפיפות לביקוש, בישראל‬ ‫המצב הפוך, ועיר צפופה נחשבת לרב לעיר‬ ‫בעייתית. לפי הלשכה מהרכזית לסטטיסטיקה,‬ ‫%29 מתושבי מדינות ישראל חיים ב-652‬ ‫ישובים עירוניים ואילו %8 הנותרים מתגוררים‬ ‫ב-749 ישובים כפריים. כלומר: בישראל קיימות‬ ‫הרבה ערים בינוניות, קטנות וקטנות מאד‬ ‫המפוזרות בשטח רחב יחסית. בנוסף - קיימת‬ ‫גישה רווחת לבנייה מרווחת ועתירת גינות‬ ‫במרכז העיר, מה שתורם לדילול הצפיפות‬ ‫31‬ ‫בערים. באופן זה, קיימות הרבה "ריאות ירוקות"‬ ‫צפיפות נתפסת מול צפיפות נמדדת‬ ‫בתוך הערים, עם מצבור הולך ופוחת של‬ ‫שטחים פתוחים וירוקים מחוץ להן. האדריכלית‬ ‫ישנם הבדלים משמעותיים בבחינה ובטיפול‬ ‫עירית סולסי, אשר מכהנת גם כיו"ר עמותת‬ ‫בצפיפות נתפסת וצפיפות נמדדת. נדגים זאת‬ ‫מרחב, סבורה כי הבעיה שלנו בשיפוט הצפיפות‬ ‫באמצעות בחינה של המצב בערי ישראל,‬ ‫כקובעת איכות חיים היא הבלבול בין צפיפויות‬ ‫לעומת המצב בעולם. ראשית, ידוע כי הצפיפות‬ ‫גבוהות של יחידות דיור ובין אכלוס יתר של‬ ‫בערי ישראל קטנה יחסית למקובל בעולם. רוב‬ ‫יחידות דיור- " צפיפות גבוהה פירושה מספר רב‬ ‫הערים בישראל נחשבות למרווחות יחסית‬ ‫של יחידות דיור על יחידת קרקע, ואכלוס יתר‬ ‫לערים בחו"ל, אך למרות זאת ההרגשה הרווחת‬ ‫פירושו יותר מידי דיירים בדירה".‬ ‫היא של צפיפות ומחנק. מספר סיבות‬ ‫ב-0581 פירסם האדריכל איבנעזר הווארד את‬ ‫המאפיינות מצב זה - אכלוס יתר של יחידות‬ ‫תאורית "עיר הגנים". הוא יצר תפיסת תכנון‬ ‫דיור, מגוון מצומצם של עסקים ושל אפשרויות‬ ‫חדשה בתקופה שבה שכונות העוני של לונדון‬ ‫לפרטים להתפתח וערים רדומות. למעשה, אף‬ ‫וערי תעשייה באנגלייה סבלו בעיקר מאכלוס‬ ‫שכמדינה אנו ממוקמים גבוה מאד בעולם,‬ ‫יתר, תנאי חיים קשים, תברואה לקוייה ומחלות.‬ ‫מבחינת צפיפות אוכלוסין, מבחינת הערים‬ ‫תאורית עיר הגנים ותאוריות דומות מלוות את‬ ‫ישראל רחוקה מאד מהבכורה העולמית.‬ ‫עולם התכנון מאז, וכן את מדינת ישראל בשנות‬ ‫לדוגמא: בצרפת צפיפות האוכלוסין במדינה‬ ‫ה-05 וה-06, בתכנון - באר-שבע ומרבית‬ ‫נמוכה ביחס לישראל, אך בפאריס הצפיפות‬ ‫הישובים בתקופה. הבעיה בתאוריות אלו‬ ‫בהתעלמותן מכך שהאדם גר בעיר משום ששם‬ ‫31 מתוך מאמר "זה רק מרגיש צפוף" שפורסם בעיתון‬ ‫הארץ ב-8002.50.41.‬ ‫8‬ ‫צפיפות ומרחב- על צפיפות ודרכים יחסיות לבחינת צפיפות עירונית ומבנית למגורים‬
‫כמו כל ממוצע, זהו כלי רב-ערך אך גם בעייתי,‬ ‫שכן קשה לעמוד באמצעותו על הצפיפות‬ ‫הנתפסת במרחב הבנוי. ערים רבות בישראל‬ ‫בעלות גלעין צפוף, אך גם כוללות בשטח שיפוטן‬ ‫איזורים פתוחים שונים בעלי פוטנציאל לפיתוח‬ ‫מבונה עתידי או לייעוד חקלאי. לדוגמא: בעיר‬ ‫תל-אביב קיימים אזורים פתוחים לאורך רצועת‬ ‫החוף הצפונית, אשר משפיעים באופן מהותי על‬ ‫ממוצע הצפיפות העירוני, אך לא אומרים דבר‬ ‫על הצפיפות הנתפסת או על נפחי התחבורה‬ ‫באזור כשדרות רוטשילד, לדוגמא. בעיה נוספת‬ ‫העולה מהגדרה זו, בהיותה מתעלמת מייעודי‬ ‫הקרקע אשר אינם משמשים למגורים.‬ ‫בתל-אביב, אזורים שלמים, צפופים מאד‬ ‫מבחינת בינוי, אשר משמשים לתעשיה, עסקים‬ ‫ומסחר. על-פי הגדרה מדדית זו לצפיפות, קיים‬ ‫פער רב בין הצפיפות הנמדדת לאזור כדוגמת‬ ‫מגדלי עזריאלי בתל-אביב, ובין הצפיפות‬ ‫הנתפסת, צפיפות המשתמשים ונפחי התחבורה‬ ‫אשר מציגים תמונה אחרת לחלוטין כאזור בעל‬ ‫צפיפות גבוהה ביותר.‬ ‫צפיפות נתפסת כאומדן לאיכות החיים במקום‬ ‫הפרשנות הרווחת למושג "איכות חיים" היא‬ ‫המידה שבה יש לאדם את התנאים ההכרחיים‬ ‫להיות מאושר. מדובר במושג סובייקטיבי, התלוי‬ ‫בקריטריונים שונים או בדגש שונה על‬ ‫קריטריונים דומים. עם זאת, מחקרים רבים‬ ‫מעידים כי קיים הרבה מן המשותף‬ ‫בתפיסותיהם של אנשים שונים מושג זה וכי‬ ‫אם כן, יש להבחין בפערים בין הצפיפות‬ ‫קיימת חפיפה רבה בין מושג "איכות החיים" ובין‬ ‫הנמדדת לצפיפות הנתפסת כנקודות חולשה של‬ ‫המושג "רווחה".‬ ‫העיר אשר ניתן לטפל בהן האמצעים תכנוניים‬ ‫בהתייחס לשכונות מגורים, איכות החיים תלויה‬ ‫ולייצר מתאם חיובי בין הצפיפות המורגשת‬ ‫רבות בתכנונה של מערכת שירותים בשכונה,‬ ‫)נתפסת( ובין הנתונים הסטטיסטים של‬ ‫כעולה מהמחקר המפורסם ב-"מדריך לחישוב‬ ‫הצפיפות )הנמדדת( על ידי תכנון נכון.‬ ‫הדרישות לקרקע לצרכי הציבור" 41 . אם כן, אנו‬ ‫יכולים לבחון את השפעת הצפיפות הפיסית‬ ‫הבעיה בהגדרת מדדים בצפיפות נתפסת‬ ‫)‪ (density‬על מדדים, כדוגמת מערך השירותים‬ ‫בשכונה, ולייצר מדד לאיכות חיים בהתאמה. אך‬ ‫מחקרים רבים המגדירים את מושג ה"צפיפות‬ ‫העירונית" מתייחסים למדד מספר הנפשות,‬ ‫41 מחקר שנעשה על-ידי רחל אלתרמן ומירי ויתק,‬ ‫משקי הבית או השטח למגורים בקילומטר רבוע‬ ‫עבור משרד הפנים, בהוצאת המרכז לחקר העיר‬ ‫בעיר.‬ ‫והאזור, שנת 1991.‬ ‫9‬ ‫צפיפות ומרחב- על צפיפות ודרכים יחסיות לבחינת צפיפות עירונית ומבנית למגורים‬
‫כשלב ראשון במתודולוגיה, נבחר מספר כלים‬ ‫אדריכליים שאנו רוצות לחקור. כלים שאנו‬ ‫מניחות שיש להם קשר כלשהו ליצירת הצפיפות‬ ‫הנתפסת )"תפיסות"(, או כלים שנמצא קשר‬ ‫בעבודה זו, ננסה לאבחן את המדדים השונים‬ ‫בינם לבין צפיפות במחקרים קודמים שנעשו‬ ‫לבחינה וטיפול בפרמטרים של הצפיפות‬ ‫בנושא.‬ ‫הנתפסת.‬ ‫נבחן דרך כלים אלו מספר סצנות אורבניות‬ ‫ואדריכליות, נסקור אותן וננסה להבין את‬ ‫השפעתם של הכלים השונים ביצירת הצפיפות‬ ‫הבעיה הנידונה ושאלות המחקר‬ ‫הנתפסת.‬ ‫נשווה בין המרקמים והאיכויות שכל אחד מהם‬ ‫הבעיה הנידונה ושאלות המחקר המרכזיות‬ ‫מייצר, ננסה להגדיר כיצד שילובם של כלים אלו‬ ‫בתהליך התכנון מייצרים צפיפויות נתפסות‬ ‫ידועים לנו מדדים אובייקטיביים מדעיים לבחינת‬ ‫שונות ונבדוק האם צירופם של כלים שונים‬ ‫צפיפות נמדדת שניתן להעריך באמצעות‬ ‫מאפשר השגה של צפיפויות נתפסות שונות.‬ ‫פרמטרים שונים בתכנון. אולם, התייחסות‬ ‫לצפיפות נמדדת גרידא ללא בחינת השפעתה‬ ‫המדדים בהם נשתמש‬ ‫של המסה המבנית במרחב לא יכולה לתת לנו‬ ‫על מנת להגדיר מדדים לבחינת מקרים שונים‬ ‫את התמונה הכוללת. אם כך,‬ ‫של צפיפות בעלי קונוטציה עירונית ומרחבית‬ ‫כיצד נוכל לעמוד על האיכויות המבניות‬ ‫שונה בחרנו בשני סוגים של כלים. ראשית נבחן‬ ‫המתוכננות מבחינת הצפיפות הנתפסת?‬ ‫כלים מהסוג האדריכלי כמו פירוק בחתך או‬ ‫האם יש כלים בהם נוכל להשתמש על מנת‬ ‫בתכנית, כלים שניתנים לבחינה בכל קנה מידה‬ ‫ליצור תנאים אופטימאליים מבחינה זו?‬ ‫וננסה לראות מה הם מייצרים. הסוג השני של‬ ‫אילו כלים משפיעים פחות ואילו יותר?‬ ‫הכלים הוא הסוג היחסי. צפיפות יחסית‬ ‫עבודה זו מתבססת על מספר הנחות יסוד‬ ‫הסביבה,‬ ‫לעומת‬ ‫פרופורציות‬ ‫לסביבה,‬ ‫המשפיעות על איכות החיים של הפרט-‬ ‫פרופורציות הבניין לעומת הרחוב, פרטיות,‬ ‫רעש, ישן וחדש. בחירת שני סוגי כלים אלו באה‬ ‫1. צפיפות גדולה אינה מחייבת ירידה באכות‬ ‫מתוך ניסיון לתת תמונה כוללת של האתרים,‬ ‫החיים.‬ ‫מבחינה הקשרית מחד ומבחינה אדריכלית‬ ‫2. אינטנסיביות עירונית, המושגת באמצעות‬ ‫מאידך.‬ ‫פרמטרים שונים של צפיפות נמדדת, מהווה‬ ‫פוטנציאל מהותי לאיכות חיים גבוהה, במגוון‬ ‫צפיפות פיסית )‪(FAR‬‬ ‫האפשרויות והארועים שהיא מייצרת.‬ ‫בחלק מן המקרים ננסה לבחון גם את הצפיפות‬ ‫3. עירוב שימושים, אשר מהווה את אחד‬ ‫האמיתית של האתר כדי להבין מה הצלחנו‬ ‫ממרכיביה הקריטיים של ה"אינטנסיביות‬ ‫להשיג בשאר הכלים.‬ ‫העירונית", מאפשר זמינות גדולה של שירותים‬ ‫צפיפות גדולה או‬ ‫ציבוריים, הקטנת מרחקים בין מוקדי עניין‬ ‫קטנה יחסית לסביבה‬ ‫ופעילות שונים, הפחתת מזהמים שונים, ומתוך‬ ‫שצפיפות‬ ‫הזכרנו‬ ‫כל אלו גם העלאת אכות החיים.‬ ‫נתפסת ביחס לסביבתה, וקיימים הבדלים‬ ‫4. הכלים האדריכליים הבאים תורמים ליצירת‬ ‫מהותיים בתפיסת אזור כצפוף באם הוא ממוקם‬ ‫צפיפות נתפסת.‬ ‫במע"ר או בפרבר. לכן נציג נתון זה כרקע‬ ‫להבנת הקונטקסט המבונה.‬ ‫מתודולוגיה‬ ‫01‬ ‫צפיפות ומרחב- על צפיפות ודרכים יחסיות לבחינת צפיפות עירונית ומבנית למגורים‬
‫דיון‬ ‫- מבטים רחוקים קרובים‬ ‫לאורך המבט השפעה על‬ ‫צפיפות בקנ"מ עירונית‬ ‫תחושת הצפיפות. והחלל‬ ‫הנתון יכול להיתפס מרווח יותר מכפי שהוא‬ ‫צפיפות, על פי אלתרמן וויתק )1991(, מהווה‬ ‫באמת.‬ ‫את הגורם הראשי לקביעת שיעורי הקרקע‬ ‫פירוק בתכנית‬ ‫הנחוצה לצרכי ציבור. היקף השטח הציבורי‬ ‫האם מדובר על גוש בנוי או על‬ ‫הנדרש בשכונה תלוי בגודלה ובמאפייני‬ ‫מספר מבנים שבניהם שטח‬ ‫תושביה. הצפיפות לעומת זאת, קובעת רק את‬ ‫ציבורי?‬ ‫חלקו של השטח הזה בכלל שטח השכונה,‬ ‫כלומר את אחוז שטחי הציבור בשכונה מסוימת.‬ ‫פירוק בחתך‬ ‫על כן, סוג מדד הצפיפות בו מתחשבים הינו‬ ‫האם מדובר על מסה‬ ‫קריטי להשפעה על איכות החיים של האוכלוסיה‬ ‫הבנויה לכל גובהה או‬ ‫באותה השכונה. להשפעה הפסיכולוגית של‬ ‫שיש בו לדוגמא - קומות מפולשות, חצרות‬ ‫ה"צפיפות הנתפסת" יכולות להיות השלכות על‬ ‫פנימיות וכו'.‬ ‫הצורך בשטח ציבורי, וכמובן שלגודלו של השטח‬ ‫הציבורי היחסי, מאפייניו ואיכותו, מידת‬ ‫פרופורציה סביבתית‬ ‫השטחים הפתוחים, אופיים ואופן חלוקתם‬ ‫בחינת הפרופורציה‬ ‫ברקמה העירונית יש השפעה על תחושת‬ ‫של המסה הנבדקת‬ ‫הנוחות והצפיפות הנתפסת.‬ ‫לעומת שאר המבנים ברחוב.‬ ‫הצפיפות‬ ‫על‬ ‫המרחבי‬ ‫הארגון‬ ‫השפעת‬ ‫פרופורציית‬ ‫הנתפסת‬ ‫הרחוב לעומת‬ ‫גובה הבניין‬ ‫על מנת לבחון את ארגון המסות במרחב‬ ‫טווח התפיסה של המבנה מהרחוב.‬ ‫באמצעות הפרמטרים שהוגדרו לעיל, במגוון‬ ‫פרוייקטים אדריכליים, יש להכיר במחקרים‬ ‫רעש‬ ‫קודמים שנעשו בנושא זה.‬ ‫עצמות הרעש בסביבה‬ ‫הראשונים לעסוק בקשר בין צפיפות והמסה‬ ‫הבנויה היו - מרטין ומארץ' בשנת 6691.‬ ‫- פרטיות‬ ‫בספרם מוצג החיפוש אחר הצורה והארגון‬ ‫הפרטיות‬ ‫רמת‬ ‫מה‬ ‫המרחבי אשר מאפשרים ציפוף רב בתוך הגריד‬ ‫על ידי‬ ‫המתאפשרת‬ ‫העירוני. מסקנתם היתה כי צורת בנייה סביב‬ ‫חלוקת החלל?‬ ‫חצר מאפשרת צפיפויות גבוהות יותר מאשר זו‬ ‫המתקבלת במגדלים.‬ ‫- חדשנות )בעיצוב המבנה(‬ ‫ב-7791 הדגים יוחנן אלון את השפעת הארגון‬ ‫המרחבי על הצפיפות הנתפסת באמצעות‬ ‫אלטרנטיבות תכנון של מספר זהה של יחידות‬ ‫דיור ומדד צפיפות זהה. ההבדלים באים לידי‬ ‫- המסה המבנית‬ ‫ביטוי ביחס בין הנפחים הבנויים מול המרחבים‬ ‫הפתוחים, תכסית הקרקע, קנה המידה של‬ ‫11‬ ‫צפיפות ומרחב- על צפיפות ודרכים יחסיות לבחינת צפיפות עירונית ומבנית למגורים‬
‫ניו-יורק‬ ‫העיר‬ ‫מ -5‬ ‫מורכבת‬ ‫ברונקס,‬ ‫רובעים:‬ ‫מנהטן,‬ ‫ברוקלין,‬ ‫אלכסנדר )3991, 8891( ערך מחקרים שבדקו‬ ‫וסטטן‬ ‫קווינס‬ ‫את הקשר בין צפיפות וסוגי בנייני דיור. ממצאיו‬ ‫איילנד.‬ ‫העלו כי קיימת חשיבות לצורת המגורים ביחס‬ ‫51‬ ‫אוכלוסייתה עולה‬ ‫למדדי הצפיפות ולהשפעתם על הצורה‬ ‫על 2.8 מליון תושבים בשטח של כ- 038 קמ"ר.‬ ‫העירונית. כלומר: גם בצפיפות מסוימת והחלטה‬ ‫הצפיפות הנמדדת מונה כ - 284,01 נפש‬ ‫על צורת מגורים מסוימת, כדוגמת - מגדלים,‬ ‫לקמ"ר.‬ ‫תהיה הצפיפות הנתפסת שונה כתלות בגודל‬ ‫.‪Manhattan’s Skyscrapers, New-York City‬‬ ‫יחידות הדיור בבניינים וכתלות בשיטת הארגון‬ ‫של המבנן.‬ ‫בעיר ניו-יורק מספר רב של גורדי שחקים‬ ‫המעטרים את קו הרקיע שלה. הופעתם של‬ ‫בחינת מדדים נוספים בהשפעתם על‬ ‫גורדי שחקים רבים במשך השנים העלתה את‬ ‫הצפיפות הנתפסת בתקדימים ומקרי בוחן‬ ‫הצורך בבקרה נוספת על מגמות הפיתוח‬ ‫קיימים.‬ ‫האורבני, ולצורך כך פותחה נוסחה מסובכת‬ ‫לקביעת תפזורת הנפח כך שגובה הבניינים‬ ‫בחינת המדדים אשר הוגדרו בסעיף הקודם, על‬ ‫יהיה מבוקר על-ידי זווית ממוצעת של חסימת‬ ‫מנת לאבחן את השפעתם על הצפיפות‬ ‫האור. בקרה זו אפשרה לבניין לעלות לגובה רב‬ ‫הנתפסת, תעשה תוך הכרות עם תקדימים‬ ‫יותר באזור מסוים על שטח הקרקע במידה‬ ‫קיימים בעולם - הן מבחינת תכנון אדריכלי מבני‬ ‫ובאזור אחר המבנה היה בנסיגה.‬ ‫והן מבחינת בחינת מצבים אורבניים קיימים‬ ‫בערים שונות בעולם.‬ ‫- תכנית בניין עיר: בשנת 1181 הוחלט על‬ ‫תוכנית המפקח של 1181 )אשר נהגתה ב-‬ ‫מקרה בוחן ראשון : העיר ניו-יורק‬ ‫7081( לבניית המשך מנהטן בצורת הגריד‬ ‫המוכר לנו כיום. תוכנית זו כללה סלילת 61‬ ‫ניו-יורק הינה העיר המאוכלסת ביותר בארצות‬ ‫שדרות ממזרח למערב ו-051 רחובות מדרום‬ ‫הברית, בעלת שטח עירוני מהגדולים בעולם‬ ‫לצפון, כמו כן נדרש שינוי טופוגרפי של מנהטן‬ ‫)04.412,1 קמ"ר(. ניו-יורק מהווה מרכז מסחרי‬ ‫אשר שכנה באותה העת על מספר גבעות.‬ ‫וכלכלי מהגדולים בעולם, ובזכות השפעותיה‬ ‫העולמיות על תחומי התקשורת, הפוליטיקה,‬ ‫ד.פישר-גבירצמן במחקרה בנושא צפיפויות‬ ‫וכמובן‬ ‫האופנה‬ ‫)8991( מציגה איור גרפי 61 המבטא את‬ ‫הכלכלה היא מדורגת‬ ‫הצפיפות בתכנית, כפי שבא לידי ביטוי בעיר ניו-‬ ‫כ"עיר עולם" מסוג‬ ‫יורק ברובע - מנהטן.‬ ‫אלפא.‬ ‫עברה אחת‬ ‫ב-6191‬ ‫החשובות‬ ‫התקנות‬ ‫לבקר על‬ ‫במטרה‬ ‫העירוני,‬ ‫הפיתוח‬ ‫"האיזור"‬ ‫בתקנת‬ ‫51 מתייחס לאוכלוסיה בעיר. אוכלוסיית המטרופולין‬ ‫ניו-יורק,‬ ‫לעיר‬ ‫עומדת על - 398,141,32 תושבים.‬ ‫61 איור זה מתבסס על מחקרו של קולהאס בנושא‬ ‫פרצה התוכנית בכלל ערי ארה"ב. כיום‬ ‫ולאחריה‬ ‫משנת 7991.‬ ‫21‬ ‫צפיפות ומרחב- על צפיפות ודרכים יחסיות לבחינת צפיפות עירונית ומבנית למגורים‬
‫זה, גבול המבט המתקבל מאפשר מבטים‬ ‫- גבול המבט וחתך רחוב טיפוסי: בין הגורמים‬ ‫ארוכים לאורך השדרות, ומגדילים את תחושת‬ ‫המשפיעים ביותר על בחינתה של הצפיפות‬ ‫הנוחות.‬ ‫- רגישות לרעש : כאשר אנו מתייחסים לרגישות‬ ‫לרעש בהקשר ההשפעה על הצפיפות הנתפסת,‬ ‫עלינו להתייחס ל-2 מובנים המרכיבים מדד זה:‬ ‫האחד מתייחס לרעש פיזי, כרעש הבוקע‬ ‫ממכוניות והשני מתייחס לרעש ויזואלי, כדוגמת‬ ‫עומס פרטים בחזיתות הבניינים ברחוב. רחובות‬ ‫רבים בניו-יורק, נחשבים לרועשים עבור‬ ‫המשתמשים הן בשל הרעשים הפיזיים,‬ ‫הנתפסת ניתן ליחס לגבול המבט. במחקר של‬ ‫המתבטאים‬ ‫ד. פישר-גבירצמן )8991( מסבירה גבירצמן כי‬ ‫בעומסים‬ ‫במבט לכיוון מרחבים‬ ‫התחבורתיים,‬ ‫פתוחים, לדוג', מנת‬ ‫ובמסה האנושית‬ ‫המרחב הפתוח הנראה‬ ‫הגדולה הפוקדת‬ ‫ע"י הצופה משפיעה על‬ ‫רחובות אלו בכל‬ ‫הצפיפות הנתפסת, גם‬ ‫שעות היום. והן בשל רעשים ויזואליים, כדוגמת‬ ‫אם המבט הוא מתוך‬ ‫אלו הבאים לידי ביטוי ברחובות המסחר השונים‬ ‫סביבה צפופה מאד. גם‬ ‫במנהטן בהם קיים גם שימוש בפרסומות‬ ‫במקרה של רצף רקמה‬ ‫ובשלטי חוצות בחזיתות הבניינים אשר יוצרים‬ ‫תחושת‬ ‫עירונית,‬ ‫רעש ויזואלי נוסף.‬ ‫מושפעת‬ ‫הצפיפות‬ ‫המבנים‬ ‫ממיקום‬ ‫סיכום מדדים:‬ ‫במגרשים השכנים וארגונם המרחבי.‬ ‫כמו כן מוסיפה גבירצמן כי מהות המרחב‬ ‫הפתוח אליו צופים ואיכותו במושגים תרבותיים,‬ ‫חברתיים ואחרים יכולים להשפיע על הצפיפות‬ ‫מקרה בוחן שני: העיר לוס-‬ ‫הנתפסת, כפי שאופי ואכות הטקסטורה של דופן‬ ‫אנג'לס‬ ‫הנפחים הבנויים, החוסמים את רצף והמשכיות‬ ‫המבטים של הצופה יכולים להשפיע על‬ ‫לוס-אנג'לס הינה עיר בחופה‬ ‫הצפיפות הנתפסת בסביבה מסוימת.‬ ‫ארה"ב,‬ ‫של‬ ‫המערבי‬ ‫השוכנת במחוז לוס-אנג'לס‬ ‫גבול המבט, כפי שבא לידי ביטוי בשדרותיה‬ ‫במדינת קליפורניה.‬ ‫השונות של העיר ניו-יורק, מושפע מצורת‬ ‫זוהי העיר הגדולה ביותר במערב ארה"ב‬ ‫תוכנית בינוי העיר )כפי שבאה לידי ביטוי‬ ‫והשנייה בגודלה בארה"ב )אחרי ניו-יורק(. העיר‬ ‫בהדגמת סכמת הגריד של רובע מנהטן( וכן‬ ‫מונה למעלה מ-9.3 מליון איש, עובדה זו,‬ ‫מאופיו של חתך הרחוב הטיפוסי.‬ ‫הובילה להשוואות אין ספור בין שתי הערים,‬ ‫חתך הרחוב הטיפוסי, המאפיין אזורים רבים‬ ‫המייצגות מחד היבטים נרחבים של התרבות‬ ‫ברובע מנהטן, לדוגמא, מושפע מגורדי השחקים‬ ‫האמריקאית, ומאידך שונות כל כך באופיין.‬ ‫הרבים הבנויים בעיר ומהדרישות הבנייה,‬ ‫בהמשך נציג בעבודה זו כיצד בא לידי ביטוי‬ ‫המגדירות גם את אופיו של חתך הבניין. באופן‬ ‫31‬ ‫צפיפות ומרחב- על צפיפות ודרכים יחסיות לבחינת צפיפות עירונית ומבנית למגורים‬
‫בלוס‬ ‫העירוני‬ ‫צפוף‬ ‫אנג'לס‬ ‫העירוני‬ ‫מהאזור‬ ‫אך‬ ‫בניו-יורק,‬ ‫האזור העירוני בניו-‬ ‫יורק כפול מהאזור‬ ‫בלוס-‬ ‫העירוני‬ ‫תכנית בניין עיר:‬ ‫אנג'לס וכן בניו-יורק ישנם שטחים רבים יותר‬ ‫מתוך תוכנית זו, ניתן להתרשם כי הצפיפות‬ ‫של צפיפות גבוהה מהשטחים הצפופים בלוס-‬ ‫הנמדדת בלוס אנג'לס הינה ברובה נמוכה. עם‬ ‫אנג'לס. כך שלמעשה, ניו-יורק צפופה פי 4 )!(‬ ‫זאת, מאמר שפורסם בשנים האחרונות בלוס-‬ ‫מהצפיפות הנמדדת בלוס-אנג'לס.‬ ‫אנג'לס טיימס ע"י רוברט ברוגמן גרס כי‬ ‫בשכונות לוס אנג'לס גרים מספר רב מידי של‬ ‫אנשים וכי קיימת בה צפיפות רבה. לטענתו,‬ ‫ה"אזור העירוני" )"‪ 17 ("urbanized area‬של‬ ‫לוס אנג'לס מאובחן כאזור הצפוף ביותר‬ ‫בארה"ב - ובכך גם עולה על צפיפות האוכלוסיה‬ ‫אם כן, לוס אנג'לס אכן סובלת מבעיית פרבור‬ ‫קשה, כאשר מרבית שטחה מאוכלס באופן‬ ‫מבוזר ובצפיפות נמוכה.‬ ‫- רגישות לרעש:‬ ‫בעיני רבים, לוס-אנג'לס נחשבת לעיר "שבנוייה‬ ‫הנמדדת בניו-יורק ובערים גדולות אחרות‬ ‫למכוניות", בשל המרחקים הארוכים אשר יש‬ ‫)900,7 נפש למייל רבוע באזור העירוני בלוס-‬ ‫לעבור על מנת להגיע מנקודת עניין אחת‬ ‫אנג'לס מול 932,5 נפש למייל רבוע באזור‬ ‫לשנייה.‬ ‫העירוני בניו-יורק (, ועל כן, לדעתו, אין זה מדויק‬ ‫מחד, עומס רכבים וריבוי הכבישים הראשיים‬ ‫לייחס את מושג‬ ‫אשר מייצרים רעש פיזי, המגדיל את הצפיפות‬ ‫ה"פרבור" לעיר‬ ‫הנתפסת, מאידך המרחבים הגדולים והמרחקים‬ ‫זו.‬ ‫הרבים בהם צריך לעבור באמצעות רכבים‬ ‫מאמר אשר הוכן‬ ‫מייצרים רעש ויזואלי נמוך, המפחיתים את‬ ‫עבור " ‪Livable‬‬ ‫הצפיפות הנתפסת. באופן זה, קיימת ככלל‬ ‫81‬ ‫‪"Places‬‬ ‫רגישות נמוכה יותר לרעשים, וזו מפחיתה את‬ ‫מוכיח כי דבריו‬ ‫תחושת הצפיפות המתקבלת.‬ ‫של ברוגמן לא מדויקים. לטענתם, אמנם האזור‬ ‫סיכום מדדים:‬ ‫71 ”‪ -“urbanized area‬מוגדר ע"י מפקד האוכלוסין‬ ‫האמריקאי כאזור בעל צפיפות אוכלוסין של לפחות‬ ‫0001 נפש למייל בריבוע, ובעל אזור סובב של‬ ‫לפחות 005 נפש למייל רבוע.‬ ‫81 ארגון ללא מטרות רווח לפיתוח סביבות מגורים‬ ‫בלוס-אנג'לס‬ ‫41‬ ‫צפיפות ומרחב- על צפיפות ודרכים יחסיות לבחינת צפיפות עירונית ומבנית למגורים‬
‫וגם בפן האדריכלי- בנייני. ברב הבניינים קומת‬ ‫מקרה בוחן שלישי: בת-ים‬ ‫הקרקע הינה ציבורית ומכילה לרב קומת‬ ‫עמודים או קומה מסחרית.‬ ‫בת ים היא מקרה רלוונטי בנושא הצפיפות. עד‬ ‫פרופורציות סביבתיות‬ ‫לא מזמן נתפסה העיר כאחת מהצפופות בארץ ,‬ ‫רב המבנים ברחוב הם בעלי אותו סדר גודל‬ ‫זאת למרות סקר שביעות הרצון של תושבי‬ ‫ובמידה מסוימת חסרה היררכיה בניהם‬ ‫הערים שערכה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה,‬ ‫בה בת-ים הגיעה למקום השני, מיד אחרי‬ ‫פרופורציות הרחוב לעומת גובה המבנה‬ ‫רעננה.‬ ‫הפרופורציות של המבנים יחסית נמוכות, בעיקר‬ ‫בת ים גם זוכה במקום השני בארץ במספר‬ ‫המבנים שסמוכים לרחובות, המבנים נתפסים‬ ‫התושבים למטר רבוע כשהסיבה לכך היא‬ ‫בשלמותם על ידי המשתמשים וקומות הקרקע‬ ‫שהמסה‬ ‫הציבוריות, שלעיתים גם בולטות כלפי הרחוב,‬ ‫הבנויה של בת‬ ‫מקנות לבניינים קנה מידה אנושי.‬ ‫ברובה‬ ‫ים‬ ‫מיועדת‬ ‫פרטיות‬ ‫למגורים‬ ‫הדירות היחסית קטנות, החצרות הקהילתיות,‬ ‫לא‬ ‫)%09!(,‬ ‫קומות העמודים המאפיינות את הבניה בעיר‬ ‫כמו תל אביב,‬ ‫המבטים ממבנה למבנה והכניסות המשותפות‬ ‫שאזורים‬ ‫לכל הדיירים אינם מאפשרים פרטיות מוחלטת.‬ ‫שלמים שלה‬ ‫עם זאת, חיי הרחוב תוססים ומתבטאים‬ ‫נטושים בשעות‬ ‫בקומות‬ ‫ברחובות‬ ‫מה‬ ‫הליה,‬ ‫ובשאר‬ ‫העמודים‬ ‫שמוסיף לבת ים את אחד היתרונות של‬ ‫החיצוניים,‬ ‫החללים‬ ‫הצפיפות- האינטנסיביות. זו מהותו של השינוי‬ ‫שכמעט אף פעם אינם‬ ‫המתרחש היום בבת ים. להבין שצפיפות פיסית‬ ‫ריקים מאדם.‬ ‫יכולה לתרום לעיר. ויש לזכור כי זו המגמה‬ ‫הכללית בארץ, בייחוד לאור תוכנית מתאר‬ ‫רעש‬ ‫ארצית 53, המגדירה מדיניות ארצית כוללת של‬ ‫למרות שבת ים היא העיר השנייה בארץ במס'‬ ‫ציפוף הערים הקיימות ופיתוח באזורים‬ ‫תושבים למטר רבוע, הרחובות שלה יחסית‬ ‫העירוניים.‬ ‫שקטים ונעימים.‬ ‫צפיפות פיסית‬ ‫‪2 =FAR‬‬ ‫סיכום המדדים:‬ ‫צפיפות גדולה או קטנה יחסית לסביבה‬ ‫בת ים היא עיר ממוצעת מבחינת הצפיפות‬ ‫בישראל. על אף שמבחינת נפש לקמ"ר, היא‬ ‫העיר השניה בארץ. לכן נתייחס אליה כעיר‬ ‫צפופה יחסית לארץ.‬ ‫מבטים קרובים- רחוקים‬ ‫בת ים מאופיינת בדירות שיכון בעלות 4 עד 8‬ ‫קומות כשהמרווחים בניהם קצובים והכבישים‬ ‫מהווים הפסקה בחתך הבנוי.‬ ‫לרב המבטים מן הדירות פונים כלפי הדירות‬ ‫בבניין הסמוך, או במקרה הטוב יותר כלפי‬ ‫הרחוב.‬ ‫פירוק בתכנית ובחתך‬ ‫הנפח הבנוי במרחב הציבורי הינו מסות‬ ‫גושניות, גם בתכנית וגם בחתך, גם בפן העירוני‬ ‫51‬ ‫צפיפות ומרחב- על צפיפות ודרכים יחסיות לבחינת צפיפות עירונית ומבנית למגורים‬
‫צפיפות בקנ"מ בנייני‬ ‫הפרויקט כביכול נותן פיתרון לבעיית הצפיפות‬ ‫בכך שהוא משתמש בארגון המסות של היחידות‬ ‫מקרה בוחן רביעי: ‪Habitat ’67, Montreal‬‬ ‫הטרומיות כך שגג של אחת הינו החצר של זו‬ ‫בחרנו לפתוח את החלק הבנייני של העבודה עם‬ ‫שמעליה.‬ ‫פרויקט מגורים של משה ספדיה שתוכנן כיישום‬ ‫על אף שהפרויקט זכה להערכה רבה ופרסום‬ ‫של התזה שלו על בניה צפופה וקהילתית בעיר‬ ‫רב, הדעות לגביו חלוקות.‬ ‫כחלק מלימודיו באוניברסיטת מקגיל 91 .‬ ‫הפרויקט נבנה במסגרת תערוכת אקספו 76'‬ ‫צפיפות סביבתית יחסית‬ ‫שנערכה במונטריאול, קוובק, קנדה.‬ ‫צפיפות ממוצעת במונטריאול : 0955 תושבים‬ ‫הוא תוכנן כמגורים שיתופיים וניסה לתת מענה‬ ‫לקמ"ר‬ ‫לצורך בפרטיות, אוויר צח, אור שמש ואיכויות‬ ‫שטח הפרוייקט: 061,22 מ"ר ו-851 יחידות‬ ‫של פרבר בתוך העיר בגובה נמוך ובעלות זולה.‬ ‫צפיפות נמדדת: נמוכה. לא מצאנו נתונים‬ ‫מדויקים, אך מתוך התכניות )למטה(, אנו רואים‬ ‫פרוגרמה‬ ‫שהאחוז היחסי של השטח המשמש למגורים‬ ‫000,1 יחידות דיור תוכננו בפרוייקט המקורי‬ ‫קטן והשטח מנוצל לטובת שטחים נרחבים‬ ‫האקדמי, אך בסופו של דבר נבנו רק 851‬ ‫ציבוריים.‬ ‫יחידות, כשהפרוגרמה כוללת בתוכה גם שטחים‬ ‫ציבוריים לצרכים קהילתיים.‬ ‫בחתך‬ ‫פירוק‬ ‫ומבטים רחוקים‬ ‫האתר‬ ‫ממאפייניו‬ ‫אחד‬ ‫של‬ ‫הבולטים‬ ‫הוא‬ ‫ההביטאט‬ ‫היחס הגדול בין‬ ‫המעטפת‬ ‫שטח‬ ‫לנפח הבינוי, כלומר- פירוק החתך, מה שמעניק‬ ‫ההאביטאט נבנה על חצי אי באחד מחופיה‬ ‫העתיקים של מונטריאול, על יד נהר סנט לורנס‬ ‫כמעט לכל יחידת דיור מבטים ארוכים מהיחידה‬ ‫)מסומן באדום בתמונה למטה(. הוא מבודד‬ ‫אל הים או אל הנהר והנוף העירוני.‬ ‫וקשה לומר אם הוא חלק מהעיר או שהוא‬ ‫מנותק ממנה.‬ ‫פירוק בתכנית‬ ‫הפרויקט נבנה מ- 453 יחידות טרומיות ומכיל‬ ‫851 דירות. ישנם 61 סוגים של דירות,‬ ‫שטחן של הדירות הקטנות הוא 002 מ"ר ושל‬ ‫הגדולות, 075 מ"ר.‬ ‫יחידות המגורים בהביטאט לא יוצרות מסה אחת‬ ‫‪"A Case for City Living, A Study of Three‬‬ ‫91‬ ‫עפ"י התכנית, אלא מפנות מקום לשטח הציבורי‬ ‫‪Urban High Density Housing Systems for‬‬ ‫בניהן. אפשר לומר שהם אפילו סודרו סביב‬ ‫)‪Community Development" (Moshe Safdie‬‬ ‫61‬ ‫צפיפות ומרחב- על צפיפות ודרכים יחסיות לבחינת צפיפות עירונית ומבנית למגורים‬
‫מקרה בוחן רביעי:‬ ‫.‪Kanchanjunga Apartments, Bombay‬‬ ‫בפרויקט זה מנסה‬ ‫פרופורציות סביבתיות‬ ‫קוריאה‬ ‫צ'רלס‬ ‫ופרופורציות הרחוב לעומת גובה המבנה‬ ‫לממש את עקרונות‬ ‫קשה לדבר על הפרופורציות היחסיות של‬ ‫02‬ ‫השטיח‬ ‫בניית‬ ‫ההביטאט עם הסביבה שלו, מאחר וניתן לומר‬ ‫גם‬ ‫שלו‬ ‫שהוא מנותק מההקשר העירוני של מונטריאול.‬ ‫באוריינטציה‬ ‫אין לו חזית משותפת עם רחוב קיים והוא לא‬ ‫הוא‬ ‫ורטיקלית.‬ ‫מזדקר מתוך נופה של העיר. למרות זאת, הוא‬ ‫השראה‬ ‫שאב‬ ‫מהווה נוף פנורמי משמעותי מתוך העיר.ובאופן‬ ‫מההאביטאט של‬ ‫כללי, עוד משלב בכוונות הראשוניות של‬ ‫ספדי שראינו קודם‬ ‫האדריכל, נקבע כי הבינוי יהיה נמוך ולא בעל‬ ‫ומהיחידות הקופצות ב- ‪ Unit’e‬של לה-‬ ‫פרופורציות גבוהות.‬ ‫קורבוזייה )באיור(.‬ ‫הפרוגרמה מכילה 23 דירות יוקרה )בין 6-3‬ ‫פרטיות ורעש‬ ‫כחלק מהגדרות הפרוגרמה, זהו בניין מגורים‬ ‫שיתופי. השטחים הציבוריים בתכנית גדולים‬ ‫ודומיננטיים וניתן לראות בתכנית שאין הדרגה‬ ‫חדרים( כשהיחידות הבסיסיות בנות 3 ו-4‬ ‫חדרים.‬ ‫הנוף הטוב ביותר בבומביי נשקף מהחזיתות‬ ‫המערביות והמזרחיות, וכך גם אוורור מכיוון‬ ‫הים, אך חזיתות אלה בעייתיות בשל הקרינה‬ ‫הישירה שחודרת אל תוך החללים בשעות‬ ‫הבוקר והערב. לכן יצר קוריאה חתך שמאפשר‬ ‫הצללה על החזיתות האלו על ידי מרפסות בשני‬ ‫הצדדים. בצד האחד- מרפסת גדולה ציבורית‬ ‫במעבר בין הפרטי לציבורי, מה שהיה יכול‬ ‫בעלת חלל כפול ובצד השני מרפסת קטנה‬ ‫לכאורה לגרום להפחתה ברמת הפרטיות. אך‬ ‫ופרטית השייכת לחדרי השינה.‬ ‫לא כך הדבר, מאחר והשטחים הציבוריים‬ ‫גדולים מספיק כדי שלא ייגרם רעש או התכנסות‬ ‫בדרך זו הוא מצד אחד מנצל את השטח בצורה‬ ‫גדולה מידי.‬ ‫טובה ומצד שני, משיג איכות חיים לתושבי‬ ‫המבנה ופותר את בעיית החזיתות.‬ ‫סיכום מדדים:‬ ‫02‬ ‫‪Previ Housing , 69-73, Peru‬‬ ‫71‬ ‫צפיפות ומרחב- על צפיפות ודרכים יחסיות לבחינת צפיפות עירונית ומבנית למגורים‬
‫צפיפות פיסית‬ ‫מבטים רחוקים קרובים‬ ‫שטח האתר בערך כ-‬ ‫הדירות הינן דירות יוקרה והיה דגש על איכויות‬ ‫0523 מ"ר, כשמתוכו‬ ‫של המבטים הנשקפים מן הפרויקט המושגים‬ ‫שטח תכסית המגדל‬ ‫באמצעות גובהו של הבניין והחתך המיוחד שלו‬ ‫הוא 144 )פרופורציה‬ ‫היוצרים מבטים רחוקים על כל בומבי.‬ ‫מרובעת של 12/12(.‬ ‫וגובהו 92 קומות.‬ ‫בתמונה: סקיצה של‬ ‫לכן, ה- ‪ FAR‬של הפרויקט הוא 39.3.‬ ‫צ'רלס קוראה.‬ ‫כשהממוצע הוא 33.1, נכון לשנת 4002.‬ ‫עוד נתון מעניין- השטח הממוצע לאדם )המצביע‬ ‫על איכות החיים( בבומבי הינו כיום אחד‬ ‫מהנמוכים בעולם ועומד על כ- 9.2, במקביל,‬ ‫פירוק בתכנית‬ ‫ערך הקרקע בבומבי עולה כתוצאה מהיותה ניו‬ ‫התכנית‬ ‫יורק של הודו, המגמה היא להעלות את‬ ‫פשוטה ויעילה,‬ ‫הצפיפות ולהגדיל את ה- ‪ FAR‬הממוצע ל- 2.3,‬ ‫חללים‬ ‫ללא‬ ‫כשהמטרה היא להגדיל את השטח הממוצע‬ ‫מבוזבזים.‬ ‫לאדם, ללא צורך בשטחי רצפה נוספים כך, יכלו‬ ‫הדירות‬ ‫לנצל את הקרקע טוב יותר ולהעלות את איכות‬ ‫מסודרות בריבוע מסביב לגרעין תנועה מרכזי.‬ ‫החיים. 12 חשוב עוד לציין, שהשטח הממוצע‬ ‫לאדם בפרויקט גדול מאחר ואלו דירות יוקרה,‬ ‫פירוק בחתך‬ ‫לכו חשוב לנו למדוד את ה- ‪ ,FAR‬מאחר והוא‬ ‫קשה מאוד לדבר על פירוק‬ ‫נותן מדד כללי יותר .‬ ‫בחתך בבניין בעל יעילות‬ ‫גבוהה שכזו. אין קומות‬ ‫פרופורציה סביבתית‬ ‫מפולשות שלמות, אין‬ ‫אך‬ ‫ציבוריים,‬ ‫חללים‬ ‫ממוקם‬ ‫הפרויקט‬ ‫בהחלט ניתן לדבר בהקשר‬ ‫בלב ליבה של‬ ‫זה על המרפסות בעלות‬ ‫בומבי.‬ ‫החלל הכפול המקנה לבניין את החזיתות‬ ‫הנוף העירוני באזור‬ ‫המובחנות שלו.‬ ‫הוא נוף של מגדלים‬ ‫ולכן הבניין אינו זר בסביבתו. עם זאת, הוא‬ ‫פרופורציית הרחוב לעומת גובה הבניין‬ ‫מוקף בסביבה הקרובה שלו בבניינים נמוכי‬ ‫פרופורציה גבוהה כלפי הרחוב.‬ ‫קומה.‬ ‫רעש‬ ‫הסביבה שלו רועשת אך גובה המבנה מבודד‬ ‫אותו מהרעש.‬ ‫12 :‪Mumbai FSI conundrum‬‬ ‫‪The perfect storm: the four factors restricting the‬‬ ‫,‪construction of new floor space in Mumbai‬‬ ‫7,1.‪2004, Pg‬‬ ‫81‬ ‫צפיפות ומרחב- על צפיפות ודרכים יחסיות לבחינת צפיפות עירונית ומבנית למגורים‬
Density and the Urban Realm - Goldhaber Limor & Levy Batel
Density and the Urban Realm - Goldhaber Limor & Levy Batel
Density and the Urban Realm - Goldhaber Limor & Levy Batel
Density and the Urban Realm - Goldhaber Limor & Levy Batel
Density and the Urban Realm - Goldhaber Limor & Levy Batel
Density and the Urban Realm - Goldhaber Limor & Levy Batel

Recomendados

ADAPTIVE REUSE_Introduction.pdf
ADAPTIVE REUSE_Introduction.pdfADAPTIVE REUSE_Introduction.pdf
ADAPTIVE REUSE_Introduction.pdfGeeva Chandana
 
Glosario de arquitectura.
Glosario de arquitectura.Glosario de arquitectura.
Glosario de arquitectura.Jesus Mancilla
 
City Center Quimera - Arequipa
City Center Quimera - ArequipaCity Center Quimera - Arequipa
City Center Quimera - ArequipaJuanCarlosCordovadel
 
Principios de diseño, construcción y mantenimiento de cubiertas verdes
Principios de diseño, construcción y mantenimiento de cubiertas verdesPrincipios de diseño, construcción y mantenimiento de cubiertas verdes
Principios de diseño, construcción y mantenimiento de cubiertas verdesllica
 
Arquitectura funcionalista (1)
Arquitectura funcionalista (1)Arquitectura funcionalista (1)
Arquitectura funcionalista (1)Ryan Biersack Worsnop
 
Town planning in Athens
Town planning in AthensTown planning in Athens
Town planning in AthensAnkit Singhal
 
¿Cómo ven el lugar Herzog &De Meuron
¿Cómo ven el lugar Herzog &De Meuron¿Cómo ven el lugar Herzog &De Meuron
¿Cómo ven el lugar Herzog &De Meuronmarialejandra15
 
Post-Functionalism research - Peter Eisenman 1976
Post-Functionalism research - Peter Eisenman 1976Post-Functionalism research - Peter Eisenman 1976
Post-Functionalism research - Peter Eisenman 1976HusseinAzher
 

Recomendados

ADAPTIVE REUSE_Introduction.pdf
ADAPTIVE REUSE_Introduction.pdfADAPTIVE REUSE_Introduction.pdf
ADAPTIVE REUSE_Introduction.pdfGeeva Chandana
 
Glosario de arquitectura.
Glosario de arquitectura.Glosario de arquitectura.
Glosario de arquitectura.Jesus Mancilla
 
City Center Quimera - Arequipa
City Center Quimera - ArequipaCity Center Quimera - Arequipa
City Center Quimera - ArequipaJuanCarlosCordovadel
 
Principios de diseño, construcción y mantenimiento de cubiertas verdes
Principios de diseño, construcción y mantenimiento de cubiertas verdesPrincipios de diseño, construcción y mantenimiento de cubiertas verdes
Principios de diseño, construcción y mantenimiento de cubiertas verdesllica
 
Arquitectura funcionalista (1)
Arquitectura funcionalista (1)Arquitectura funcionalista (1)
Arquitectura funcionalista (1)Ryan Biersack Worsnop
 
Town planning in Athens
Town planning in AthensTown planning in Athens
Town planning in AthensAnkit Singhal
 
¿Cómo ven el lugar Herzog &De Meuron
¿Cómo ven el lugar Herzog &De Meuron¿Cómo ven el lugar Herzog &De Meuron
¿Cómo ven el lugar Herzog &De Meuronmarialejandra15
 
Post-Functionalism research - Peter Eisenman 1976
Post-Functionalism research - Peter Eisenman 1976Post-Functionalism research - Peter Eisenman 1976
Post-Functionalism research - Peter Eisenman 1976HusseinAzher
 
Definiciones de arquitectura
Definiciones de arquitecturaDefiniciones de arquitectura
Definiciones de arquitecturaHeidi Monroy C
 
Nakagin Capsule Tower
Nakagin Capsule TowerNakagin Capsule Tower
Nakagin Capsule TowerKrishna Jhawar
 
ANALISIS MACRO URBANO
ANALISIS MACRO URBANOANALISIS MACRO URBANO
ANALISIS MACRO URBANOgruposeminario2
 
La Arquitectura en México durante el siglo XIX
La Arquitectura en México durante el siglo XIXLa Arquitectura en México durante el siglo XIX
La Arquitectura en México durante el siglo XIXAndrea Salcedo
 
Material didactico diseño de baños
Material didactico diseño de bañosMaterial didactico diseño de baños
Material didactico diseño de bañosEDDYMEDINAREFULIO1
 
Ciudad moderna y contemporánea
Ciudad moderna y contemporáneaCiudad moderna y contemporánea
Ciudad moderna y contemporánealachegon
 
50 cosas que debemos saber sobre arquitectura
50 cosas que debemos saber sobre arquitectura50 cosas que debemos saber sobre arquitectura
50 cosas que debemos saber sobre arquitecturaismary2202
 
Rupali Gupte & Prasad Shetty：Propositions to see Cities
Rupali Gupte & Prasad Shetty：Propositions to see Cities Rupali Gupte & Prasad Shetty：Propositions to see Cities
Rupali Gupte & Prasad Shetty：Propositions to see Cities Sun Quan Huang
 
Suitability of Site for Architectural Projects.docx
Suitability of Site for Architectural Projects.docxSuitability of Site for Architectural Projects.docx
Suitability of Site for Architectural Projects.docxJIT KUMAR GUPTA
 
La ciudad industrial de tony garnier
La ciudad industrial de tony garnierLa ciudad industrial de tony garnier
La ciudad industrial de tony garnierGarbsy
 
Stan Allen
Stan AllenStan Allen
Stan Allenanirianky_silva
 
Mr. David Ames: Letchworth - the first garden city utopia
Mr. David Ames: Letchworth - the first garden city utopiaMr. David Ames: Letchworth - the first garden city utopia
Mr. David Ames: Letchworth - the first garden city utopiaUniversity of Hertfordshire
 
origen de las ciudades. Urbanismo
origen de las ciudades. Urbanismo origen de las ciudades. Urbanismo
origen de las ciudades. Urbanismo jorgealvarez3003
 
Evolución de la Ciudad
Evolución de la CiudadEvolución de la Ciudad
Evolución de la CiudadRutmery Peña
 
ARCH417Barragán
ARCH417BarragánARCH417Barragán
ARCH417BarragánJennifer Burns
 
Contexto Urbano.pptx
Contexto Urbano.pptxContexto Urbano.pptx
Contexto Urbano.pptxDavidMendoza665273
 
Parq. 4
Parq. 4Parq. 4
Parq. 4Alberto Chévez Hernández
 
Modernidad en venezuela
Modernidad en venezuelaModernidad en venezuela
Modernidad en venezuelaNeiraly Perozo
 
Peter eisenman
Peter eisenman Peter eisenman
Peter eisenman Saniya Nalband
 
De zurko edward r. la teoria del funcionalismo en arquitectura
De zurko edward r. la teoria del funcionalismo en arquitecturaDe zurko edward r. la teoria del funcionalismo en arquitectura
De zurko edward r. la teoria del funcionalismo en arquitecturaproyectos1ucsg
 
רבדים מקומיים
רבדים מקומייםרבדים מקומיים
רבדים מקומייםTagit Klimor
 
סדקים במדבר
סדקים במדברסדקים במדבר
סדקים במדברTagit Klimor
 

Más contenido relacionado

La actualidad más candente

Definiciones de arquitectura
Definiciones de arquitecturaDefiniciones de arquitectura
Definiciones de arquitecturaHeidi Monroy C
 
La Arquitectura en México durante el siglo XIX
La Arquitectura en México durante el siglo XIXLa Arquitectura en México durante el siglo XIX
La Arquitectura en México durante el siglo XIXAndrea Salcedo
 
Material didactico diseño de baños
Material didactico diseño de bañosMaterial didactico diseño de baños
Material didactico diseño de bañosEDDYMEDINAREFULIO1
 
Ciudad moderna y contemporánea
Ciudad moderna y contemporáneaCiudad moderna y contemporánea
Ciudad moderna y contemporánealachegon
 
50 cosas que debemos saber sobre arquitectura
50 cosas que debemos saber sobre arquitectura50 cosas que debemos saber sobre arquitectura
50 cosas que debemos saber sobre arquitecturaismary2202
 
Rupali Gupte & Prasad Shetty：Propositions to see Cities
Rupali Gupte & Prasad Shetty：Propositions to see Cities Rupali Gupte & Prasad Shetty：Propositions to see Cities
Rupali Gupte & Prasad Shetty：Propositions to see Cities Sun Quan Huang
 
Suitability of Site for Architectural Projects.docx
Suitability of Site for Architectural Projects.docxSuitability of Site for Architectural Projects.docx
Suitability of Site for Architectural Projects.docxJIT KUMAR GUPTA
 
La ciudad industrial de tony garnier
La ciudad industrial de tony garnierLa ciudad industrial de tony garnier
La ciudad industrial de tony garnierGarbsy
 
Mr. David Ames: Letchworth - the first garden city utopia
Mr. David Ames: Letchworth - the first garden city utopiaMr. David Ames: Letchworth - the first garden city utopia
Mr. David Ames: Letchworth - the first garden city utopiaUniversity of Hertfordshire
 
origen de las ciudades. Urbanismo
origen de las ciudades. Urbanismo origen de las ciudades. Urbanismo
origen de las ciudades. Urbanismo jorgealvarez3003
 
Evolución de la Ciudad
Evolución de la CiudadEvolución de la Ciudad
Evolución de la CiudadRutmery Peña
 
Modernidad en venezuela
Modernidad en venezuelaModernidad en venezuela
Modernidad en venezuelaNeiraly Perozo
 
De zurko edward r. la teoria del funcionalismo en arquitectura
De zurko edward r. la teoria del funcionalismo en arquitecturaDe zurko edward r. la teoria del funcionalismo en arquitectura
De zurko edward r. la teoria del funcionalismo en arquitecturaproyectos1ucsg
 

La actualidad más candente (20)

Definiciones de arquitectura
Definiciones de arquitecturaDefiniciones de arquitectura
Definiciones de arquitectura
 
Nakagin Capsule Tower
Nakagin Capsule TowerNakagin Capsule Tower
Nakagin Capsule Tower
 
ANALISIS MACRO URBANO
ANALISIS MACRO URBANOANALISIS MACRO URBANO
ANALISIS MACRO URBANO
 
La Arquitectura en México durante el siglo XIX
La Arquitectura en México durante el siglo XIXLa Arquitectura en México durante el siglo XIX
La Arquitectura en México durante el siglo XIX
 
Material didactico diseño de baños
Material didactico diseño de bañosMaterial didactico diseño de baños
Material didactico diseño de baños
 
Ciudad moderna y contemporánea
Ciudad moderna y contemporáneaCiudad moderna y contemporánea
Ciudad moderna y contemporánea
 
50 cosas que debemos saber sobre arquitectura
50 cosas que debemos saber sobre arquitectura50 cosas que debemos saber sobre arquitectura
50 cosas que debemos saber sobre arquitectura
 
Rupali Gupte & Prasad Shetty：Propositions to see Cities
Rupali Gupte & Prasad Shetty：Propositions to see Cities Rupali Gupte & Prasad Shetty：Propositions to see Cities
Rupali Gupte & Prasad Shetty：Propositions to see Cities
 
Suitability of Site for Architectural Projects.docx
Suitability of Site for Architectural Projects.docxSuitability of Site for Architectural Projects.docx
Suitability of Site for Architectural Projects.docx
 
La ciudad industrial de tony garnier
La ciudad industrial de tony garnierLa ciudad industrial de tony garnier
La ciudad industrial de tony garnier
 
Stan Allen
Stan AllenStan Allen
Stan Allen
 
Mr. David Ames: Letchworth - the first garden city utopia
Mr. David Ames: Letchworth - the first garden city utopiaMr. David Ames: Letchworth - the first garden city utopia
Mr. David Ames: Letchworth - the first garden city utopia
 
origen de las ciudades. Urbanismo
origen de las ciudades. Urbanismo origen de las ciudades. Urbanismo
origen de las ciudades. Urbanismo
 
Evolución de la Ciudad
Evolución de la CiudadEvolución de la Ciudad
Evolución de la Ciudad
 
ARCH417Barragán
ARCH417BarragánARCH417Barragán
ARCH417Barragán
 
Contexto Urbano.pptx
Contexto Urbano.pptxContexto Urbano.pptx
Contexto Urbano.pptx
 
Parq. 4
Parq. 4Parq. 4
Parq. 4
 
Modernidad en venezuela
Modernidad en venezuelaModernidad en venezuela
Modernidad en venezuela
 
Peter eisenman
Peter eisenman Peter eisenman
Peter eisenman
 
De zurko edward r. la teoria del funcionalismo en arquitectura
De zurko edward r. la teoria del funcionalismo en arquitecturaDe zurko edward r. la teoria del funcionalismo en arquitectura
De zurko edward r. la teoria del funcionalismo en arquitectura
 

Más de Tagit Klimor

רבדים מקומיים
רבדים מקומייםרבדים מקומיים
רבדים מקומייםTagit Klimor
 
סדקים במדבר
סדקים במדברסדקים במדבר
סדקים במדברTagit Klimor
 
שילוב מערכות אנרגית רוח מתחדשת במקום בנוי
שילוב מערכות אנרגית רוח מתחדשת במקום בנוישילוב מערכות אנרגית רוח מתחדשת במקום בנוי
שילוב מערכות אנרגית רוח מתחדשת במקום בנויTagit Klimor
 
חומרי בנייה הנדסיים בראי בר קיימא
חומרי בנייה הנדסיים בראי בר קיימאחומרי בנייה הנדסיים בראי בר קיימא
חומרי בנייה הנדסיים בראי בר קיימאTagit Klimor
 
תכנון מקיים מבוסס ביצועים
תכנון מקיים מבוסס ביצועיםתכנון מקיים מבוסס ביצועים
תכנון מקיים מבוסס ביצועיםTagit Klimor
 
אדריכלות דיגיטאלית כמנוע לתכנון בר קיימא
אדריכלות דיגיטאלית כמנוע לתכנון בר קיימאאדריכלות דיגיטאלית כמנוע לתכנון בר קיימא
אדריכלות דיגיטאלית כמנוע לתכנון בר קיימאTagit Klimor
 
אסתטיקה של אדריכלות אקולוגית בגורדי שחקים ומבנים גבוהים
אסתטיקה של אדריכלות אקולוגית בגורדי שחקים ומבנים גבוהיםאסתטיקה של אדריכלות אקולוגית בגורדי שחקים ומבנים גבוהים
אסתטיקה של אדריכלות אקולוגית בגורדי שחקים ומבנים גבוהיםTagit Klimor
 
ניהול הנגר ושילובו בעיצוב עירוני מקיים
ניהול הנגר ושילובו בעיצוב עירוני מקייםניהול הנגר ושילובו בעיצוב עירוני מקיים
ניהול הנגר ושילובו בעיצוב עירוני מקייםTagit Klimor
 
בחינת הצורך ושיטות היישום של חקלאות עירונית
בחינת הצורך ושיטות היישום של חקלאות עירוניתבחינת הצורך ושיטות היישום של חקלאות עירונית
בחינת הצורך ושיטות היישום של חקלאות עירוניתTagit Klimor
 
מערכות טיהור מים מבוססות צמחים - שילוב ברקמה בנויה ובסביבה הנופית
מערכות טיהור מים מבוססות צמחים - שילוב ברקמה בנויה ובסביבה הנופיתמערכות טיהור מים מבוססות צמחים - שילוב ברקמה בנויה ובסביבה הנופית
מערכות טיהור מים מבוססות צמחים - שילוב ברקמה בנויה ובסביבה הנופיתTagit Klimor
 
ציפוף טבע עירוני - בחינת יחסי טבע ועיר בעולם הולך ומצטופף
ציפוף טבע עירוני - בחינת יחסי טבע ועיר בעולם הולך ומצטופףציפוף טבע עירוני - בחינת יחסי טבע ועיר בעולם הולך ומצטופף
ציפוף טבע עירוני - בחינת יחסי טבע ועיר בעולם הולך ומצטופףTagit Klimor
 
תכנון מרחבים ציבוריים באזורים מדבריים
תכנון מרחבים ציבוריים באזורים מדברייםתכנון מרחבים ציבוריים באזורים מדבריים
תכנון מרחבים ציבוריים באזורים מדברייםTagit Klimor
 
דיקור עירוני ככלי להתחדשות עירונית
דיקור עירוני ככלי להתחדשות עירוניתדיקור עירוני ככלי להתחדשות עירונית
דיקור עירוני ככלי להתחדשות עירוניתTagit Klimor
 
תכנון שכונות בראייה סביבתית
תכנון שכונות בראייה סביבתיתתכנון שכונות בראייה סביבתית
תכנון שכונות בראייה סביבתיתTagit Klimor
 
החייאת מרקמים אורבניים
החייאת מרקמים אורבנייםהחייאת מרקמים אורבניים
החייאת מרקמים אורבנייםTagit Klimor
 
צפיפות ומרחב
צפיפות ומרחבצפיפות ומרחב
צפיפות ומרחבTagit Klimor
 
ערוב שימושים כמנוע לפיתוח בר קיימא
ערוב שימושים כמנוע לפיתוח בר קיימאערוב שימושים כמנוע לפיתוח בר קיימא
ערוב שימושים כמנוע לפיתוח בר קיימאTagit Klimor
 
קיימות בראייה כוללת
קיימות בראייה כוללתקיימות בראייה כוללת
קיימות בראייה כוללתTagit Klimor
 
המצפה הקטן
המצפה הקטןהמצפה הקטן
המצפה הקטןTagit Klimor
 
קיימות עירונית - מורכבות ודינמיות מתמשכת
קיימות עירונית - מורכבות ודינמיות מתמשכתקיימות עירונית - מורכבות ודינמיות מתמשכת
קיימות עירונית - מורכבות ודינמיות מתמשכתTagit Klimor
 

Más de Tagit Klimor (20)

רבדים מקומיים
רבדים מקומייםרבדים מקומיים
רבדים מקומיים
 
סדקים במדבר
סדקים במדברסדקים במדבר
סדקים במדבר
 
שילוב מערכות אנרגית רוח מתחדשת במקום בנוי
שילוב מערכות אנרגית רוח מתחדשת במקום בנוישילוב מערכות אנרגית רוח מתחדשת במקום בנוי
שילוב מערכות אנרגית רוח מתחדשת במקום בנוי
 
חומרי בנייה הנדסיים בראי בר קיימא
חומרי בנייה הנדסיים בראי בר קיימאחומרי בנייה הנדסיים בראי בר קיימא
חומרי בנייה הנדסיים בראי בר קיימא
 
תכנון מקיים מבוסס ביצועים
תכנון מקיים מבוסס ביצועיםתכנון מקיים מבוסס ביצועים
תכנון מקיים מבוסס ביצועים
 
אדריכלות דיגיטאלית כמנוע לתכנון בר קיימא
אדריכלות דיגיטאלית כמנוע לתכנון בר קיימאאדריכלות דיגיטאלית כמנוע לתכנון בר קיימא
אדריכלות דיגיטאלית כמנוע לתכנון בר קיימא
 
אסתטיקה של אדריכלות אקולוגית בגורדי שחקים ומבנים גבוהים
אסתטיקה של אדריכלות אקולוגית בגורדי שחקים ומבנים גבוהיםאסתטיקה של אדריכלות אקולוגית בגורדי שחקים ומבנים גבוהים
אסתטיקה של אדריכלות אקולוגית בגורדי שחקים ומבנים גבוהים
 
ניהול הנגר ושילובו בעיצוב עירוני מקיים
ניהול הנגר ושילובו בעיצוב עירוני מקייםניהול הנגר ושילובו בעיצוב עירוני מקיים
ניהול הנגר ושילובו בעיצוב עירוני מקיים
 
בחינת הצורך ושיטות היישום של חקלאות עירונית
בחינת הצורך ושיטות היישום של חקלאות עירוניתבחינת הצורך ושיטות היישום של חקלאות עירונית
בחינת הצורך ושיטות היישום של חקלאות עירונית
 
מערכות טיהור מים מבוססות צמחים - שילוב ברקמה בנויה ובסביבה הנופית
מערכות טיהור מים מבוססות צמחים - שילוב ברקמה בנויה ובסביבה הנופיתמערכות טיהור מים מבוססות צמחים - שילוב ברקמה בנויה ובסביבה הנופית
מערכות טיהור מים מבוססות צמחים - שילוב ברקמה בנויה ובסביבה הנופית
 
ציפוף טבע עירוני - בחינת יחסי טבע ועיר בעולם הולך ומצטופף
ציפוף טבע עירוני - בחינת יחסי טבע ועיר בעולם הולך ומצטופףציפוף טבע עירוני - בחינת יחסי טבע ועיר בעולם הולך ומצטופף
ציפוף טבע עירוני - בחינת יחסי טבע ועיר בעולם הולך ומצטופף
 
תכנון מרחבים ציבוריים באזורים מדבריים
תכנון מרחבים ציבוריים באזורים מדברייםתכנון מרחבים ציבוריים באזורים מדבריים
תכנון מרחבים ציבוריים באזורים מדבריים
 
דיקור עירוני ככלי להתחדשות עירונית
דיקור עירוני ככלי להתחדשות עירוניתדיקור עירוני ככלי להתחדשות עירונית
דיקור עירוני ככלי להתחדשות עירונית
 
תכנון שכונות בראייה סביבתית
תכנון שכונות בראייה סביבתיתתכנון שכונות בראייה סביבתית
תכנון שכונות בראייה סביבתית
 
החייאת מרקמים אורבניים
החייאת מרקמים אורבנייםהחייאת מרקמים אורבניים
החייאת מרקמים אורבניים
 
צפיפות ומרחב
צפיפות ומרחבצפיפות ומרחב
צפיפות ומרחב
 
ערוב שימושים כמנוע לפיתוח בר קיימא
ערוב שימושים כמנוע לפיתוח בר קיימאערוב שימושים כמנוע לפיתוח בר קיימא
ערוב שימושים כמנוע לפיתוח בר קיימא
 
קיימות בראייה כוללת
קיימות בראייה כוללתקיימות בראייה כוללת
קיימות בראייה כוללת
 
המצפה הקטן
המצפה הקטןהמצפה הקטן
המצפה הקטן
 
קיימות עירונית - מורכבות ודינמיות מתמשכת
קיימות עירונית - מורכבות ודינמיות מתמשכתקיימות עירונית - מורכבות ודינמיות מתמשכת
קיימות עירונית - מורכבות ודינמיות מתמשכת
 

Density and the Urban Realm - Goldhaber Limor & Levy Batel

  • 1. ‫על צפיפות ודרכים יחסיות לבחינת צפיפות עירונית ומבנית למגורים‬ ‫לימור גולדהבר 370584930‬ ‫בתאל שפירא )לוי( 137648630‬ ‫סמסטר א' תש"ע 0102-9002‬ ‫|‬ ‫תגית כלימור‬ ‫|‬ ‫ארץ, עיר, חי, צומח – קיימות בראיה כוללת‬
  • 2. ‫תקציר‬ ‫עבודה זו תעסוק בצפיפות מגורים בסביבה‬ ‫העירונית. למה כדאי או לא כדאי לצופף, ננסה‬ ‫לעמוד על יחידות המידה של הצפיפות הפיסית‬ ‫וננסה להעמיד כלים יחסיים לצפיפות נתפסת‬ ‫בהם נוכל לבחון כל אתר צפוף.‬ ‫באמצעות מדדים אלו נבחן מספר תקדימים‬ ‫מהארץ ומהעולם ולבסוף נפיק לקחים ומסקנות‬ ‫לתכנון אורבאני-אדריכלי.‬ ‫תוכן עניינים‬ ‫עמ' 3‬ ‫מבוא‬ ‫סקר ספרות‬ ‫עמ' 4‬ ‫למה להצטופף?‬ ‫השלכות הצפיפות‬ ‫עמ' 4‬ ‫השלכות על האינטנסיביות העירונית‬ ‫עמ' 4‬ ‫השלכות חברתיות‬ ‫עמ' 5‬ ‫השלכות כלכליות‬ ‫עמ' 5‬ ‫השלכות תחבורתיות‬ ‫עמ' 5‬ ‫השלכות סביבתיות‬ ‫עמ' 5‬ ‫השלכות פסיכולוגיות‬ ‫עמ' 5‬ ‫השלכות על שטחים ירוקים בעיר‬ ‫עמ' 5‬ ‫השלכות על התשתיות העירוניות‬ ‫עמ' 6‬ ‫צפיפות בעולם ובישראל‬ ‫עמ' 7‬ ‫מושגים ודרכים לצפיפות פיסית‬ ‫עמ' 8‬ ‫צפיפות פיסית מול צפיפות נתפסת‬ ‫עמ' 9‬ ‫הבעיה בהגדרת מדדים בצפיפות נתפסת‬ ‫עמ' 9‬ ‫הבעיה הנידונה ושאלות המחקר‬ ‫עמ' 9‬ ‫מתודולוגיה‬ ‫עמ' 01‬ ‫המדדים במחקר‬ ‫עמ' 11‬ ‫דיון‬ ‫מקרי בוחן‬ ‫מקרי בוחן עירוניים‬ ‫עמ' 21‬ ‫מקרה בוחן 1- העיר ניו יורק‬ ‫עמ' 31‬ ‫מקרה בוחן 2- לוס אנג'לס‬ ‫עמ' 51‬ ‫מקרה בוחן 3- בת ים‬ ‫מקרי בוחן אדריכליים‬ ‫עמ' 31‬ ‫מקרה בוחן 4- הביטאט 76', מונטריאול‬ ‫עמ' 71‬ ‫מקרה בוחן 5- דירות קנצ'נגונגה, בומביי‬ ‫עמ' 91‬ ‫מקרה בוחן 6- מתחם צמרת, תל אביב‬ ‫עמ' 12‬ ‫דיון ומסקנות‬ ‫עמ' 22‬ ‫סיכום‬ ‫עמ' 22‬ ‫מגבלות המחקר‬ ‫עמ' 32‬ ‫בבליוגרפיה‬ ‫עמ' 42‬ ‫נספח- טבלה מסכמת‬ ‫2‬ ‫צפיפות ומרחב- על צפיפות ודרכים יחסיות לבחינת צפיפות עירונית ומבנית למגורים‬
  • 3. ‫מתפרקות ונוסעיהן היו מכלים את זעמם אלו‬ ‫מבוא‬ ‫2‬ ‫באלו"‬ ‫לחץ, כובד, אי סדר, מילים אלו, ואחרות כמותן,‬ ‫מביעות ,בנוסף למשמעות הקונקרטית שלהן,‬ ‫אבל יש להיות עדינים באבחנה. יש לזכור‬ ‫נדבך נוסף של תחושות, הקשרים ומחשבות.‬ ‫שתגובות לצפיפות משתנות מסביבה לסביבה.‬ ‫כשמישהו יאמר את המילה כובד, חלק‬ ‫פרויקט שנחשב צפוף בתרבות אחת, ייחשב‬ ‫מהנוכחים יחשבו על מצב-רוח, חלק על משקל‬ ‫מרווח באחרת ולהפך. בנוסף, יש להתחשב גם‬ ‫הגוף והדימוי העצמי וחלק יחשבו על כובד‬ ‫בהעדפות האישיות של כל אדם או בצפיפות‬ ‫כמכפלה של מסה וכוח המשיכה. כשמישהו‬ ‫הממוצעת בסביבה עליה אנו מדברים. כל אלו‬ ‫יאמר את המילה לחץ, סטודנט יחשוב על‬ ‫ישפיעו במידה זו או אחרת על הצפיפות‬ ‫תקופת מבחנים, רואה חשבון יחשוב על ה-51‬ ‫הנתפסת ויש להיות ערים לכך כשבאים לבחון‬ ‫לחודש ורק חלק מהאנשים יחשבו על לחץ כמנה‬ ‫מצב צפוף.‬ ‫של יחידת שטח ומשקל.‬ ‫באופן דומה, כשאנו באים לדבר על צפיפות,‬ ‫עלינו להבין שצפיפות מתארת מצב פיסי, אך גם‬ ‫קוגניטיבי.‬ ‫"צפיפות מגורים מוגדרת ע"י י' אלון )7791( כמדד‬ ‫הבנויה‬ ‫המערכת‬ ‫של‬ ‫ההתאמה‬ ‫מידת‬ ‫של‬ ‫לפעילויות האוכלוסייה בה. בהגדרה זו כולל י' אלון‬ ‫צפיפות במצב של ”‪ , “Crowding‬המתייחסת‬ ‫החברתיות‬ ‫,‬ ‫הפסיכולוגיות‬ ‫לתגובות‬ ‫וההתנהגותיות של האדם לסביבתו המאוכלסת,‬ ‫וכן צפיפות במובן של ”‪ “Density‬המתייחסת‬ ‫1‬ ‫למרכיבים הפיסיים של המרקם הבנוי."‬ ‫אלון מציג במאמרו מספר איורים הממחישים‬ ‫מספר סכמות בינוי כשאר בכולן הצפיפות‬ ‫הנמדדת זהה, אך המצב הקוגניטיבי שאדם‬ ‫יחוש בהן שונה מאחת לאחת. ואף מתאר את‬ ‫העליונה ביותר כמרווחת ביותר.‬ ‫בקצרה, ניתן למדוד צפיפות באמצעים פיסיים‬ ‫)‪ (Density‬כמספר פריטים ליחידת שטח וניתן‬ ‫להתייחס לצפיפות כמדד "שביעות רצון" של‬ ‫המשתמשים מהסביבה )‪.(Crowding‬‬ ‫"לו היו הישראלים נוסעים מידי יום ביומו בשעת‬ ‫הרכבות‬ ‫היו‬ ‫טוקיו,‬ ‫בואכה‬ ‫ברכבות‬ ‫השיא‬ ‫2 ירון לונדון מתוך ידיעות אחרונות,ג' בתשרי תשס"ד,‬ ‫1 "מדריך לחישוב הדרישות לקרקע לצורכי ציבור",‬ ‫3002/9/92‬ ‫רחל אלתרמן, מירי ויטק, 1991.‬ ‫3‬ ‫צפיפות ומרחב- על צפיפות ודרכים יחסיות לבחינת צפיפות עירונית ומבנית למגורים‬
  • 4. ‫סקר ספרות‬ ‫השלכות הצפיפות‬ ‫השלכות על האינטנסיביות העירונית -‬ ‫למה להצטופף?‬ ‫במאמרו "עיר נהדרת.. מקום נורא" 5 , האדריכל‬ ‫מדוע שנרצה לחיות בצורה צפופה? אדריכלים‬ ‫ההודי צ'רלס קוריאה מתאר את עיר מגוריו‬ ‫ממשרד האדריכלים ‪ MVRDV‬עונים על השאלה‬ ‫בומבי שבהודו כמקום שבו התנאים הפיסיים‬ ‫‪ .Metacity DataTown‬הם‬ ‫הזו בספרם‬ ‫הולכים ונהיים גרועים יותר אך היא נהיית טובה‬ ‫מביאים סדרת סכמות בהן מתואר כדור הארץ‬ ‫הרבה יותר כעיר. ההזדמנויות והפעילויות‬ ‫כשבכל פעם הם מחסירים חלק שאינו מתאים‬ ‫האנושיות )אמנות, מסחר, לימודים ומחקר(‬ ‫למגורים. הם מחסירים את האוקיינוסים והימים,‬ ‫מתרבות והופכות מורכבות, כשהצפיפות‬ ‫האזורים הגעשיים, המדבריות, הקטבים‬ ‫מעצימה את המפגשים האנושיים.‬ ‫האזורים ההרריים, יערות הגשם הטרופים ואת‬ ‫בכך עומד צ'ארלס קוריאה 6 על היתרון הראשון‬ ‫היערות המחטניים. מהמחקר הזה הם מגלים‬ ‫והמרכזי של הצפיפות. הוא מייחס לצפיפות את‬ ‫שנשארנו עם מעט מאוד שטח מתאים‬ ‫היכולת להפוך מקום לאינטנסיבי. למלא חיים.‬ ‫למגורים 3 .‬ ‫לעירוני. הוא מביא מספר סכמות שמסבירות‬ ‫איך ככל שהצפיפות גדלה, קורים יותר דברים,‬ ‫ישנן יותר הזדמנויות למפגשים ויותר‬ ‫התרחשויות מעניינות וחיוביות )יותר נקודות‬ ‫כחולות נוצרות(. בסכימה האחרונה מופיעות‬ ‫כבר קבוצות של נקודות כחולות שמסמלות‬ ‫מרכזי התרחשות.‬ ‫בנוסף לעובדה זו, עד שנת 0502 יתווספו‬ ‫לאוכלוסיה עוד %05 אנשים וכמעט %08‬ ‫מאוכלוסיית העולם תתגורר בערים 4 .‬ ‫ישנה מודעות לעובדות הללו ובכל העולם מנסים‬ ‫למצוא דרכים לצופף את המרחב הבנוי כדי‬ ‫לאפשר אכלוסם של כמה שיותר אנשים על כמה‬ ‫שפחות שטח. אולם, ריכוז מספר אנשים גדול‬ ‫השלכות חברתיות-‬ ‫על שטח קטן גורם להשלכות לא מעטות. חלקן‬ ‫פישר-גבירצמן דפנה )8991( מצביעה על‬ ‫חיוביות, חלקן פחות חיוביות ואף שליליות.‬ ‫הקשר בין הצפיפות למצב החברתי במרחב‬ ‫אדריכלים ובוני ערים כבר השכילו להבין כי אין‬ ‫הבנוי. צפיפות יכולה להוביל לקשרים חזקים בין‬ ‫פתרון קל שיאפשר לצופף כמות גדולה של‬ ‫אנשים וליצירת קהילות, אך במצבים אחרים,‬ ‫אנשים בדרך שתמנע את כל ההשלכות‬ ‫יכולה להוביל לאטימות חברתית וליצור‬ ‫השליליות ומנסים בכל פרויקט מחדש לצמצם‬ ‫פתולוגיות חברתיות ומחקרים רבים נעשו‬ ‫את הנזק או במקרה הטוב יותר, למנוע אותו‬ ‫בהקשר זה. לעומת זאת, יש לזכור כי לא רק‬ ‫לחלוטין.‬ ‫הצפיפות תשפיע על המצב החברתי )אלתרמן‬ ‫כדי להבין קצת את המערכת המורכבת של‬ ‫וצ'רצ'מן, 8991(‬ ‫הצפיפות ננסה לעמוד על כמה מההשלכות‬ ‫שלה.‬ ‫5 ‪1989 ,The New Landscape‬‬ ‫3 ²‪ 60,126,701 km‬לפי ‪MVRDV‬‬ ‫6 ‪1989 ,Great City…Terrible place‬‬ ‫4 לפי אתר האינטרנט ‪The Vertical Farm project‬‬ ‫4‬ ‫צפיפות ומרחב- על צפיפות ודרכים יחסיות לבחינת צפיפות עירונית ומבנית למגורים‬
  • 5. ‫רכב גבוהים יותר בתנאי גודש ומהירויות יחסית‬ ‫השלכות כלכליות-‬ ‫נמוכות. נסיעה איטית של מכוניות, המשתרכות‬ ‫יעילות כלכלית טובה יותר מושגת כאשר בונים‬ ‫זו אחר זו, גורמת לריכוז פליטת המזהמים,‬ ‫בצפיפות נטו )המושג יובהר בהמשך( גבוהה‬ ‫7‬ ‫גבוה יותר, מאומץ יותר, מרוכז יותר וממושך‬ ‫יותר.‬ ‫יותר.אם כן, שילוב של גודש תנועה עם‬ ‫השלכות תחבורתיות-‬ ‫אוכלוסייה צפופה וקרובה לגודש מחמיר את‬ ‫צפיפות גבוהה של שימושי קרקע עלולה לייצר‬ ‫הסכנות לבריאות הציבור.‬ ‫גודש תנועה, שכן ככל ששימושי הקרקע‬ ‫השלכות פסיכולוגיות-‬ ‫מרוכזים יותר, הם מושכים תנועה רבה יותר,‬ ‫מחקרים רבים בנושא מעידים על היכולת של‬ ‫וזה מוביל לתנועה איטית ולא יעילה 8 . אמנם, גם‬ ‫בנייה צפופה שכזו לייצר תחושות של לחץ בקרב‬ ‫בסביבה צפופה ניתן לנהל תנועה יעילה ע"י‬ ‫הציבור הרחב.‬ ‫דרכים ומקומות חניה מרווחים, ההולמים את‬ ‫השימוש הנדרש מהם, אך המציאות מוכיחה כי‬ ‫השלכות על שטחים ירוקים בעיר-‬ ‫קיים פער בין קצב פיתוח שימושי הקרקע ובין‬ ‫במקרים רבים של צפיפות עירונית אשר אינה‬ ‫קצב פיתוח התשתיות הציבוריות.‬ ‫מבוקרת אנו עדים למחסור רב בשטחים פתוחים‬ ‫הדבר נכון לגבי ערים מבוססות מכונית.‬ ‫ושטחים ירוקים, כדוגמת המצב הקיים בערים‬ ‫קוריטיבה שבברזיל מציעה לקשור בצורה שונה‬ ‫ויישובים ערביים רבים בישראל, אשר מייצגים‬ ‫בין צפיפות ליעילות תחבורתית גבוהה. התכנון‬ ‫ומייצרים ירידה באיכויות העירוניות. לעיתים,‬ ‫של קוריטיבה נותן חשיבות נמוכה לתחבורה‬ ‫רחוב שכונה או מבנה נבנים עם שטחים פתוחים‬ ‫הפרטית וכולל בתוכו מערך תחבורה ציבורית‬ ‫מוגדרים, אך ברבות הזמן, כשאחד או יותר‬ ‫יעיל וחכם, המצמצם את הוצאות התושבים‬ ‫מהגורמים המשפיעים מעוניין להגביר את‬ ‫לתחבורה ציבורית, העומדת על כ-%01 מהשכר‬ ‫הצפיפות, השטח הפתוח הוא הראשון שמנוצל‬ ‫הממוצע. זוהי הוצאה קטנה יחסית וסבירה.‬ ‫לצורך זה.‬ ‫אחוז המשתמשים בתחבורה ציבורית גבוה‬ ‫השלכות על התשתיות העירוניות-‬ ‫והדבר מונע צפיפות בכבישים, זיהום אוויר‬ ‫כשחיים בכפר והתשתיות אינן מפותחות די‬ ‫ובעיות חניה.‬ ‫הצורך, תקלות קטנות כגון דליפה או ביוב‬ ‫השלכות סביבתיות-‬ ‫שהתפוצץ נשארים בגדר מטרדים קלים. לעומת‬ ‫ככל שהצפיפות רבה יותר, ניצול השטח‬ ‫זאת, במרכזי אוכלוסיה, מה שהיה יכול להיות‬ ‫והמשאבים יהיה חסכוני ויעיל, ובהצטרף אל‬ ‫מטרד קל עלול להפוך למפגע בריאותי חמור.‬ ‫הצפיפות גם עירוב השימושים, המרחק בין‬ ‫התשתיות‬ ‫מתפתח,‬ ‫ישוב‬ ‫לכן,כשמקום‬ ‫הפונקציות השונות יקטן ופחות דלק יידרש‬ ‫העירוניות צריכות להתפתח בהתאם על מנת‬ ‫לשינוע תוצרת ולתחבורה. כל אלו מאפשרים‬ ‫לאפשר קיום לציבור גדול על שטח קטן. כמובן‬ ‫צמצומה של טביעת הרגל האקולוגית.‬ ‫שתשתיות מעין אלו דורשות תקציב גדול יותר‬ ‫בנוסף, תולדה נוספת בהיבט התחבורתי,‬ ‫מאשר תשתיות של פרוור. בהודו, ביישוב‬ ‫לנסיעה האיטית היא בפליטה מוגברת של‬ ‫הנקרא בנגלור )‪ (Bangalore‬הצפיפות הלכה‬ ‫מזהמים. בצריכת דלק גבוהה, כתוצאה מנסיעה‬ ‫וגדלה אך הישוב היה חסר משאבים לקיום‬ ‫איטית ולא רצופה באזורי גודש תנועה, בעירת‬ ‫תשתיות מתאימות, לכן הוחלט להגביל את‬ ‫הדלק פחות יעילה ושיעור המזהמים הנפלטים‬ ‫צפיפות האוכלוסייה על ידי הגבלת גובה‬ ‫עולה. קיימים הבדלים בין חומרי זיהום שונים,‬ ‫המבנים 9 .‬ ‫הנפלטים במהירויות שונות, אך שיעור הפליטה‬ ‫של מרבית החומרים המזהמים, הנפלטים מכלי‬ ‫9 לקריאה נוספת:‬ ‫:‪Analyzing Building-Height Restrictions‬‬ ‫7 אלתרמן וצ'רצ'מן, 8991.‬ ‫‪Predicted Impacts, Welfare Costs, and a‬‬ ‫8 על-פי ממצאי מכון התחבורה של טקסס – ככל‬ ‫)3002( ‪Case Study of Bangalore, India‬‬ ‫שהצפיפות האזורית גבוהה, עולה גם מדד הגודש.‬ ‫5‬ ‫צפיפות ומרחב- על צפיפות ודרכים יחסיות לבחינת צפיפות עירונית ומבנית למגורים‬
  • 6. ‫פרמטרים רבים של רווחה כלכלית וחברתית‬ ‫צפיפות בעולם ובישראל.‬ ‫קשורים לגובהו של התמ"ג לנפש,בניהם צפיפות‬ ‫נתונים‬ ‫הדיור, רמת מינוע, צריכת אנרגיה וייצור חשמל,‬ ‫ישראל היא מדינה קטנה וצפופה. שטחה עומד‬ ‫תקשורת ותשתיות אחרות.‬ ‫על 000,12 קמ"ר והאוכלוסייה בה מונה 2.7‬ ‫הגורם הראשון לצמיחה כלכלית הינו הגידול‬ ‫מיליון נפש נכון לשנת 7002. צפיפות‬ ‫באוכלוסייה. אך ישראל מבינה שאם ברצונה‬ ‫האוכלוסייה במדינת ישראל דומה לצפיפות‬ ‫להיות בין המדינות המפותחות חובה עליה‬ ‫האוכלוסייה בהולנד, בלבנון, בלגיה, הודו, יפן‬ ‫לסגור את פער הרווחה שזהו הגורם השני‬ ‫ודרום קוריאה . וגבוהה יחסית לממוצע העולמי,‬ ‫ובלעדיו גידול האוכלוסייה יביא לתוצאות‬ ‫לסין ולארה"ב )06, 041, ו-03 נפש לקמ"ר‬ ‫הפוכות.‬ ‫בהתאמה(.‬ ‫השינויים הצפויים למדינת ישראל עד שנת‬ ‫0202 גדולים מאוד והם טמונים בפער הזה‬ ‫נפש לקמ"ר‬ ‫מדינה‬ ‫שעליה לסגור מול המדינות המפותחות. אין זה‬ ‫043‬ ‫ישראל‬ ‫מן הנמנע שסגירת הפער הכלכלי יתבטא‬ ‫593‬ ‫הולנד‬ ‫בצפיפות ובמבנה המרחבי של הדיור. השינוי‬ ‫763‬ ‫לבנון‬ ‫הצפוי למדינת ישראל כרוך בהבנה שעלינו‬ ‫933‬ ‫בלגיה‬ ‫לחדול מלבנות לרוחב ולהתחיל לבנות לגובה.‬ ‫823‬ ‫הודו‬ ‫ישנן בעיות רבות שיעלו בעתיד הקרוב של‬ ‫733‬ ‫יפן‬ ‫המדינה שקשורות בצפיפות ההולכת וגוברת.‬ ‫294‬ ‫דרום קוריאה‬ ‫נציג מתוך מאמרו של מזור שתיים מן הסוגיות‬ ‫המועלות הקשורות בצפיפות הדיור ובסוגיות בה‬ ‫ספירת מלאי ישראלית‬ ‫עוסקת עבודה זו.‬ ‫5 ערים גדולות שמונות יותר מ- 000,002 נפש‬ ‫"כיצד ניתן לנצל את האינטנסיביות, שמקורה‬ ‫המכילות %62 מהאוכלוסייה‬ ‫בצפיפות הכוללת, להפקת יתרונות לגודל‬ ‫91 ערים בהן בין 000,002-000,05 נפש‬ ‫והתמחויות, לעומת גודש וחיכוכים מרחביים?"‬ ‫המכילות %82 מהאוכלוסייה‬ ‫"מהם הדגמים המבניים- מרחבים המסוגלים‬ ‫202 עיירות וישובים בין 000,05-000,2 נפש,‬ ‫לשלב ייחודיות ערכי טבע נוף ומורשה מחד‬ ‫כלומר- %83 מהאוכלוסייה‬ ‫ואינטנסיביות גבוהה מאידך, והאם ניתן כתוצאה‬ ‫839 ישובים קטנים, פחות מ- 000,2 נפש, בהם‬ ‫מכך ובמקביל, שימור ערכים לאומיים וטבעיים‬ ‫מתגוררים רק %8 מהאוכלוסייה.‬ ‫ורווחה לפרט?"‬ ‫הצפיפות נטו העירונית למגורים הינה נמוכה‬ ‫בעקבות צורך גלובלי ולוקאלי, אנו רואות את‬ ‫יחסית ועומדת על 007,7 נפש לקמ"ר. הסיבה‬ ‫חקירת ההתמודדות עם בעיית הצפיפות‬ ‫לכך נעוצה בהתפזרות של האוכלוסייה בהרבה‬ ‫כבעיה עכשווית ורלוונטית.‬ ‫ישובים קטנים מאוד, בהן הצפיפות הממוצעת‬ ‫לבינוי ערים בכלל ולאדריכלות בפרט‬ ‫היא 005 נפש לקמ"ר לעומת 005,82 נפש‬ ‫לאדריכלות בכלל ולאדריכלות ברת- קיימא-‬ ‫לקמ"ר בערים הגדולות יותר.‬ ‫מוסרית בפרט.‬ ‫לאדריכלות בעולם בכלל ולאדריכלות בארץ‬ ‫על הקשר בין צפיפות, כלכלה ומבנה מרחבי‬ ‫בפרט.‬ ‫בישראל‬ ‫אנו מקוות כי קוראי עבודה זו ילמדו ולו משהו‬ ‫אחד לגבי ההתמודדות עם הצורה הבנויה של‬ ‫גידול האוכלוסייה של ישראל גדל ב- 02 השנים‬ ‫הצפיפות.‬ ‫האחרונות בממוצע של %2 לשנה.‬ ‫"מראשיתה, בחרה ישראל את אורח החיים‬ ‫המערבי וכיוון הפיתוח של המדינות המתועשות‬ ‫כאוריינטציה כלכלית עיקרית" כך טוען פרופ'‬ ‫אדם מזור באחד ממאמריו 01 . הוא מוסיף שגידול‬ ‫התמ"ג השנתי בישראל גדל והוא גבוה במידה‬ ‫ניכרת משל שאר הארצות המפותחות, אך‬ ‫בתמ"ג לנפש, לעומת זאת, היא נשארת מאחור.‬ ‫גידול מואץ התמ"ג וגידול מתון בתמ"ג לנפש,‬ ‫קשור בגידול האוכלוסייה הייחודי לישראל.‬ ‫01"אתגרי התכנון המרחבי בישראל", מתוך "הביוספרה",‬ ‫אוקטובר נובמבר 4991.‬ ‫6‬ ‫צפיפות ומרחב- על צפיפות ודרכים יחסיות לבחינת צפיפות עירונית ומבנית למגורים‬
  • 7. ‫נתייחס לנפשות או יחידות דיור רק בשטחים‬ ‫מושגים ודרכים למדידת צפיפות פיסית‬ ‫בהם שימושי הקרקע הרלוונטיים למגורים,‬ ‫ונתעלם מדרכים, ש. ציבור ופארקים.‬ ‫ישנו ריבוי אפשרויות למדוד צפיפות פיסית אך‬ ‫קיים גם בלבול לגבי המשמעות של כל אחד‬ ‫שטח מגורים ברוטו )‪(Gross Density‬‬ ‫ואחד מהם. נעזר במדריך לחישוב הדרישות‬ ‫נפשות/דונם‬ ‫לקרקע לצרכי ציבור 11 על מנת להציג את‬ ‫יחידות דיור/דונם.‬ ‫המדדים השונים ולהבהיר את משמעותם.‬ ‫צפיפות גולמית שמחשבת את מספר הנפשות‬ ‫או הדירות בשטח מסויים, כשבשטח זה כלולים‬ ‫צפיפות דיור )‪(occupancy rates‬‬ ‫כל שימושי הקרקע המתקיימים בו.‬ ‫מספר נפשות לחדר‬ ‫היא מבטאת את מידת הרווחה של אזור‬ ‫שטח רצפה למשפחה‬ ‫המגורים.‬ ‫שטח רצפה לנפש‬ ‫מספר חדרים ליחידת שטח‬ ‫מדדים אלו הינם שונים ומשתמשים בהם‬ ‫למטרות שונות. אך כולם מתארים את הרווחה‬ ‫בתוך דירת המגורים.‬ ‫צפיפות בניה‬ ‫מספר יח"ד לשטח‬ ‫שטח רצפה ליחידת שטח‬ ‫מתארת את ניצול הקרקע לבניה.‬ ‫צפיפות אוכלוסיה‬ ‫מספר נפשות לדונם‬ ‫מספר משפחות לדונם‬ ‫אותה שכונת צמודי קרקע טיפוסית במדדים שונים‬ ‫‪ 6.5 -Gross‬יחד' לדונם )מימין(‬ ‫מתארת את הרווחה של האוכלוסייה בשטח‬ ‫‪ 7.9 -Net‬יחד' לדונם )משמאל(‬ ‫מסוים.‬ ‫צפיפות בניה נטו )‪(Floor. Area. Ratio‬‬ ‫שלושת סוגי צפיפות אלו קשורים בצורה הבאה:‬ ‫שטח הבניה/ שטח הרצפות‬ ‫מתארת את מידת ניצול הקרקע.‬ ‫צפיפות דיור * צפיפות בניה‬ ‫=‬ ‫צפיפות אוכלוסיה‬ ‫צפיפות אוכלוסיה וצפיפות בניה ניתן למדוד‬ ‫בשתי דרכים:‬ ‫בכל הדוגמאות הנ"ל, היחס בין כלל הרצפות‬ ‫לשטח הבניה הוא 1. לכן ה- ‪ FAR‬שלהן הוא 1.‬ ‫שטח מגורים נטו )‪(Net density‬‬ ‫נפשות/דונם‬ ‫תכסית קרקע‬ ‫יחידות דיור/דונם.‬ ‫"תכסית מוגדרת כעצמים הנייחים המכסים את‬ ‫מבטאת רק את שימושי הקרקע הרלוונטיים‬ ‫פני השטח" 21 . בשונה מ"תבליט" התכסית היא‬ ‫בשטח מסוים. במדידת צפיפות של מגורים,‬ ‫דו מימדית והיא מבטאת את קו המתאר של‬ ‫הקירות הבנויים בבניין. היא מתוארת על ידי‬ ‫11 מחקר שנעשה על-ידי רחל אלתרמן ומירי ויתק,‬ ‫עבור משרד הפנים, בהוצאת המרכז לחקר העיר‬ ‫21 ויקיפדיה, בערך "מפה טופוגרפית"‬ ‫והאזור, שנת 1991.‬ ‫7‬ ‫צפיפות ומרחב- על צפיפות ודרכים יחסיות לבחינת צפיפות עירונית ומבנית למגורים‬
  • 8. ‫הממוצעת של מגורים בעיר היא כ-62 אלף‬ ‫תושבים לקמ"ר, בעוד שמרבית האוכלוסיה גרה‬ ‫בבניינים של 7-5 קומות )ולא מרוכזת‬ ‫במגדלים(.לעומת זאת, העיר הגדולה בישראל‬ ‫היא ירושלים עם 377 אלף תושבים, החיים‬ ‫בצפיפות של 058,5 תושבים לקמ"ר בלבד‬ ‫)צפיפות הדומה לזו הקיימת בלוס-אנגלס‬ ‫המרווחת(, בתל-אביב-יפו חיים 093 אלף‬ ‫תושבים בצפיפות עירונית 0557 תושבים‬ ‫לקמ"ר, בני-ברק היא העיר הצפופה ביותר‬ ‫בישראל עם כ-051 אלף תושבים החיים‬ ‫בצפיפות של 5.02 אלף תושבים לקמ"ר. אם‬ ‫כן, קל לראות כי בעוד שבערים רבות בעולם,‬ ‫קיים מתאם חיובי בין הצפיפות לביקוש, בישראל‬ ‫המצב הפוך, ועיר צפופה נחשבת לרב לעיר‬ ‫בעייתית. לפי הלשכה מהרכזית לסטטיסטיקה,‬ ‫%29 מתושבי מדינות ישראל חיים ב-652‬ ‫ישובים עירוניים ואילו %8 הנותרים מתגוררים‬ ‫ב-749 ישובים כפריים. כלומר: בישראל קיימות‬ ‫הרבה ערים בינוניות, קטנות וקטנות מאד‬ ‫המפוזרות בשטח רחב יחסית. בנוסף - קיימת‬ ‫גישה רווחת לבנייה מרווחת ועתירת גינות‬ ‫במרכז העיר, מה שתורם לדילול הצפיפות‬ ‫31‬ ‫בערים. באופן זה, קיימות הרבה "ריאות ירוקות"‬ ‫צפיפות נתפסת מול צפיפות נמדדת‬ ‫בתוך הערים, עם מצבור הולך ופוחת של‬ ‫שטחים פתוחים וירוקים מחוץ להן. האדריכלית‬ ‫ישנם הבדלים משמעותיים בבחינה ובטיפול‬ ‫עירית סולסי, אשר מכהנת גם כיו"ר עמותת‬ ‫בצפיפות נתפסת וצפיפות נמדדת. נדגים זאת‬ ‫מרחב, סבורה כי הבעיה שלנו בשיפוט הצפיפות‬ ‫באמצעות בחינה של המצב בערי ישראל,‬ ‫כקובעת איכות חיים היא הבלבול בין צפיפויות‬ ‫לעומת המצב בעולם. ראשית, ידוע כי הצפיפות‬ ‫גבוהות של יחידות דיור ובין אכלוס יתר של‬ ‫בערי ישראל קטנה יחסית למקובל בעולם. רוב‬ ‫יחידות דיור- " צפיפות גבוהה פירושה מספר רב‬ ‫הערים בישראל נחשבות למרווחות יחסית‬ ‫של יחידות דיור על יחידת קרקע, ואכלוס יתר‬ ‫לערים בחו"ל, אך למרות זאת ההרגשה הרווחת‬ ‫פירושו יותר מידי דיירים בדירה".‬ ‫היא של צפיפות ומחנק. מספר סיבות‬ ‫ב-0581 פירסם האדריכל איבנעזר הווארד את‬ ‫המאפיינות מצב זה - אכלוס יתר של יחידות‬ ‫תאורית "עיר הגנים". הוא יצר תפיסת תכנון‬ ‫דיור, מגוון מצומצם של עסקים ושל אפשרויות‬ ‫חדשה בתקופה שבה שכונות העוני של לונדון‬ ‫לפרטים להתפתח וערים רדומות. למעשה, אף‬ ‫וערי תעשייה באנגלייה סבלו בעיקר מאכלוס‬ ‫שכמדינה אנו ממוקמים גבוה מאד בעולם,‬ ‫יתר, תנאי חיים קשים, תברואה לקוייה ומחלות.‬ ‫מבחינת צפיפות אוכלוסין, מבחינת הערים‬ ‫תאורית עיר הגנים ותאוריות דומות מלוות את‬ ‫ישראל רחוקה מאד מהבכורה העולמית.‬ ‫עולם התכנון מאז, וכן את מדינת ישראל בשנות‬ ‫לדוגמא: בצרפת צפיפות האוכלוסין במדינה‬ ‫ה-05 וה-06, בתכנון - באר-שבע ומרבית‬ ‫נמוכה ביחס לישראל, אך בפאריס הצפיפות‬ ‫הישובים בתקופה. הבעיה בתאוריות אלו‬ ‫בהתעלמותן מכך שהאדם גר בעיר משום ששם‬ ‫31 מתוך מאמר "זה רק מרגיש צפוף" שפורסם בעיתון‬ ‫הארץ ב-8002.50.41.‬ ‫8‬ ‫צפיפות ומרחב- על צפיפות ודרכים יחסיות לבחינת צפיפות עירונית ומבנית למגורים‬
  • 9. ‫כמו כל ממוצע, זהו כלי רב-ערך אך גם בעייתי,‬ ‫שכן קשה לעמוד באמצעותו על הצפיפות‬ ‫הנתפסת במרחב הבנוי. ערים רבות בישראל‬ ‫בעלות גלעין צפוף, אך גם כוללות בשטח שיפוטן‬ ‫איזורים פתוחים שונים בעלי פוטנציאל לפיתוח‬ ‫מבונה עתידי או לייעוד חקלאי. לדוגמא: בעיר‬ ‫תל-אביב קיימים אזורים פתוחים לאורך רצועת‬ ‫החוף הצפונית, אשר משפיעים באופן מהותי על‬ ‫ממוצע הצפיפות העירוני, אך לא אומרים דבר‬ ‫על הצפיפות הנתפסת או על נפחי התחבורה‬ ‫באזור כשדרות רוטשילד, לדוגמא. בעיה נוספת‬ ‫העולה מהגדרה זו, בהיותה מתעלמת מייעודי‬ ‫הקרקע אשר אינם משמשים למגורים.‬ ‫בתל-אביב, אזורים שלמים, צפופים מאד‬ ‫מבחינת בינוי, אשר משמשים לתעשיה, עסקים‬ ‫ומסחר. על-פי הגדרה מדדית זו לצפיפות, קיים‬ ‫פער רב בין הצפיפות הנמדדת לאזור כדוגמת‬ ‫מגדלי עזריאלי בתל-אביב, ובין הצפיפות‬ ‫הנתפסת, צפיפות המשתמשים ונפחי התחבורה‬ ‫אשר מציגים תמונה אחרת לחלוטין כאזור בעל‬ ‫צפיפות גבוהה ביותר.‬ ‫צפיפות נתפסת כאומדן לאיכות החיים במקום‬ ‫הפרשנות הרווחת למושג "איכות חיים" היא‬ ‫המידה שבה יש לאדם את התנאים ההכרחיים‬ ‫להיות מאושר. מדובר במושג סובייקטיבי, התלוי‬ ‫בקריטריונים שונים או בדגש שונה על‬ ‫קריטריונים דומים. עם זאת, מחקרים רבים‬ ‫מעידים כי קיים הרבה מן המשותף‬ ‫בתפיסותיהם של אנשים שונים מושג זה וכי‬ ‫אם כן, יש להבחין בפערים בין הצפיפות‬ ‫קיימת חפיפה רבה בין מושג "איכות החיים" ובין‬ ‫הנמדדת לצפיפות הנתפסת כנקודות חולשה של‬ ‫המושג "רווחה".‬ ‫העיר אשר ניתן לטפל בהן האמצעים תכנוניים‬ ‫בהתייחס לשכונות מגורים, איכות החיים תלויה‬ ‫ולייצר מתאם חיובי בין הצפיפות המורגשת‬ ‫רבות בתכנונה של מערכת שירותים בשכונה,‬ ‫)נתפסת( ובין הנתונים הסטטיסטים של‬ ‫כעולה מהמחקר המפורסם ב-"מדריך לחישוב‬ ‫הצפיפות )הנמדדת( על ידי תכנון נכון.‬ ‫הדרישות לקרקע לצרכי הציבור" 41 . אם כן, אנו‬ ‫יכולים לבחון את השפעת הצפיפות הפיסית‬ ‫הבעיה בהגדרת מדדים בצפיפות נתפסת‬ ‫)‪ (density‬על מדדים, כדוגמת מערך השירותים‬ ‫בשכונה, ולייצר מדד לאיכות חיים בהתאמה. אך‬ ‫מחקרים רבים המגדירים את מושג ה"צפיפות‬ ‫העירונית" מתייחסים למדד מספר הנפשות,‬ ‫41 מחקר שנעשה על-ידי רחל אלתרמן ומירי ויתק,‬ ‫משקי הבית או השטח למגורים בקילומטר רבוע‬ ‫עבור משרד הפנים, בהוצאת המרכז לחקר העיר‬ ‫בעיר.‬ ‫והאזור, שנת 1991.‬ ‫9‬ ‫צפיפות ומרחב- על צפיפות ודרכים יחסיות לבחינת צפיפות עירונית ומבנית למגורים‬
  • 10. ‫כשלב ראשון במתודולוגיה, נבחר מספר כלים‬ ‫אדריכליים שאנו רוצות לחקור. כלים שאנו‬ ‫מניחות שיש להם קשר כלשהו ליצירת הצפיפות‬ ‫הנתפסת )"תפיסות"(, או כלים שנמצא קשר‬ ‫בעבודה זו, ננסה לאבחן את המדדים השונים‬ ‫בינם לבין צפיפות במחקרים קודמים שנעשו‬ ‫לבחינה וטיפול בפרמטרים של הצפיפות‬ ‫בנושא.‬ ‫הנתפסת.‬ ‫נבחן דרך כלים אלו מספר סצנות אורבניות‬ ‫ואדריכליות, נסקור אותן וננסה להבין את‬ ‫השפעתם של הכלים השונים ביצירת הצפיפות‬ ‫הבעיה הנידונה ושאלות המחקר‬ ‫הנתפסת.‬ ‫נשווה בין המרקמים והאיכויות שכל אחד מהם‬ ‫הבעיה הנידונה ושאלות המחקר המרכזיות‬ ‫מייצר, ננסה להגדיר כיצד שילובם של כלים אלו‬ ‫בתהליך התכנון מייצרים צפיפויות נתפסות‬ ‫ידועים לנו מדדים אובייקטיביים מדעיים לבחינת‬ ‫שונות ונבדוק האם צירופם של כלים שונים‬ ‫צפיפות נמדדת שניתן להעריך באמצעות‬ ‫מאפשר השגה של צפיפויות נתפסות שונות.‬ ‫פרמטרים שונים בתכנון. אולם, התייחסות‬ ‫לצפיפות נמדדת גרידא ללא בחינת השפעתה‬ ‫המדדים בהם נשתמש‬ ‫של המסה המבנית במרחב לא יכולה לתת לנו‬ ‫על מנת להגדיר מדדים לבחינת מקרים שונים‬ ‫את התמונה הכוללת. אם כך,‬ ‫של צפיפות בעלי קונוטציה עירונית ומרחבית‬ ‫כיצד נוכל לעמוד על האיכויות המבניות‬ ‫שונה בחרנו בשני סוגים של כלים. ראשית נבחן‬ ‫המתוכננות מבחינת הצפיפות הנתפסת?‬ ‫כלים מהסוג האדריכלי כמו פירוק בחתך או‬ ‫האם יש כלים בהם נוכל להשתמש על מנת‬ ‫בתכנית, כלים שניתנים לבחינה בכל קנה מידה‬ ‫ליצור תנאים אופטימאליים מבחינה זו?‬ ‫וננסה לראות מה הם מייצרים. הסוג השני של‬ ‫אילו כלים משפיעים פחות ואילו יותר?‬ ‫הכלים הוא הסוג היחסי. צפיפות יחסית‬ ‫עבודה זו מתבססת על מספר הנחות יסוד‬ ‫הסביבה,‬ ‫לעומת‬ ‫פרופורציות‬ ‫לסביבה,‬ ‫המשפיעות על איכות החיים של הפרט-‬ ‫פרופורציות הבניין לעומת הרחוב, פרטיות,‬ ‫רעש, ישן וחדש. בחירת שני סוגי כלים אלו באה‬ ‫1. צפיפות גדולה אינה מחייבת ירידה באכות‬ ‫מתוך ניסיון לתת תמונה כוללת של האתרים,‬ ‫החיים.‬ ‫מבחינה הקשרית מחד ומבחינה אדריכלית‬ ‫2. אינטנסיביות עירונית, המושגת באמצעות‬ ‫מאידך.‬ ‫פרמטרים שונים של צפיפות נמדדת, מהווה‬ ‫פוטנציאל מהותי לאיכות חיים גבוהה, במגוון‬ ‫צפיפות פיסית )‪(FAR‬‬ ‫האפשרויות והארועים שהיא מייצרת.‬ ‫בחלק מן המקרים ננסה לבחון גם את הצפיפות‬ ‫3. עירוב שימושים, אשר מהווה את אחד‬ ‫האמיתית של האתר כדי להבין מה הצלחנו‬ ‫ממרכיביה הקריטיים של ה"אינטנסיביות‬ ‫להשיג בשאר הכלים.‬ ‫העירונית", מאפשר זמינות גדולה של שירותים‬ ‫צפיפות גדולה או‬ ‫ציבוריים, הקטנת מרחקים בין מוקדי עניין‬ ‫קטנה יחסית לסביבה‬ ‫ופעילות שונים, הפחתת מזהמים שונים, ומתוך‬ ‫שצפיפות‬ ‫הזכרנו‬ ‫כל אלו גם העלאת אכות החיים.‬ ‫נתפסת ביחס לסביבתה, וקיימים הבדלים‬ ‫4. הכלים האדריכליים הבאים תורמים ליצירת‬ ‫מהותיים בתפיסת אזור כצפוף באם הוא ממוקם‬ ‫צפיפות נתפסת.‬ ‫במע"ר או בפרבר. לכן נציג נתון זה כרקע‬ ‫להבנת הקונטקסט המבונה.‬ ‫מתודולוגיה‬ ‫01‬ ‫צפיפות ומרחב- על צפיפות ודרכים יחסיות לבחינת צפיפות עירונית ומבנית למגורים‬
  • 11. ‫דיון‬ ‫- מבטים רחוקים קרובים‬ ‫לאורך המבט השפעה על‬ ‫צפיפות בקנ"מ עירונית‬ ‫תחושת הצפיפות. והחלל‬ ‫הנתון יכול להיתפס מרווח יותר מכפי שהוא‬ ‫צפיפות, על פי אלתרמן וויתק )1991(, מהווה‬ ‫באמת.‬ ‫את הגורם הראשי לקביעת שיעורי הקרקע‬ ‫פירוק בתכנית‬ ‫הנחוצה לצרכי ציבור. היקף השטח הציבורי‬ ‫האם מדובר על גוש בנוי או על‬ ‫הנדרש בשכונה תלוי בגודלה ובמאפייני‬ ‫מספר מבנים שבניהם שטח‬ ‫תושביה. הצפיפות לעומת זאת, קובעת רק את‬ ‫ציבורי?‬ ‫חלקו של השטח הזה בכלל שטח השכונה,‬ ‫כלומר את אחוז שטחי הציבור בשכונה מסוימת.‬ ‫פירוק בחתך‬ ‫על כן, סוג מדד הצפיפות בו מתחשבים הינו‬ ‫האם מדובר על מסה‬ ‫קריטי להשפעה על איכות החיים של האוכלוסיה‬ ‫הבנויה לכל גובהה או‬ ‫באותה השכונה. להשפעה הפסיכולוגית של‬ ‫שיש בו לדוגמא - קומות מפולשות, חצרות‬ ‫ה"צפיפות הנתפסת" יכולות להיות השלכות על‬ ‫פנימיות וכו'.‬ ‫הצורך בשטח ציבורי, וכמובן שלגודלו של השטח‬ ‫הציבורי היחסי, מאפייניו ואיכותו, מידת‬ ‫פרופורציה סביבתית‬ ‫השטחים הפתוחים, אופיים ואופן חלוקתם‬ ‫בחינת הפרופורציה‬ ‫ברקמה העירונית יש השפעה על תחושת‬ ‫של המסה הנבדקת‬ ‫הנוחות והצפיפות הנתפסת.‬ ‫לעומת שאר המבנים ברחוב.‬ ‫הצפיפות‬ ‫על‬ ‫המרחבי‬ ‫הארגון‬ ‫השפעת‬ ‫פרופורציית‬ ‫הנתפסת‬ ‫הרחוב לעומת‬ ‫גובה הבניין‬ ‫על מנת לבחון את ארגון המסות במרחב‬ ‫טווח התפיסה של המבנה מהרחוב.‬ ‫באמצעות הפרמטרים שהוגדרו לעיל, במגוון‬ ‫פרוייקטים אדריכליים, יש להכיר במחקרים‬ ‫רעש‬ ‫קודמים שנעשו בנושא זה.‬ ‫עצמות הרעש בסביבה‬ ‫הראשונים לעסוק בקשר בין צפיפות והמסה‬ ‫הבנויה היו - מרטין ומארץ' בשנת 6691.‬ ‫- פרטיות‬ ‫בספרם מוצג החיפוש אחר הצורה והארגון‬ ‫הפרטיות‬ ‫רמת‬ ‫מה‬ ‫המרחבי אשר מאפשרים ציפוף רב בתוך הגריד‬ ‫על ידי‬ ‫המתאפשרת‬ ‫העירוני. מסקנתם היתה כי צורת בנייה סביב‬ ‫חלוקת החלל?‬ ‫חצר מאפשרת צפיפויות גבוהות יותר מאשר זו‬ ‫המתקבלת במגדלים.‬ ‫- חדשנות )בעיצוב המבנה(‬ ‫ב-7791 הדגים יוחנן אלון את השפעת הארגון‬ ‫המרחבי על הצפיפות הנתפסת באמצעות‬ ‫אלטרנטיבות תכנון של מספר זהה של יחידות‬ ‫דיור ומדד צפיפות זהה. ההבדלים באים לידי‬ ‫- המסה המבנית‬ ‫ביטוי ביחס בין הנפחים הבנויים מול המרחבים‬ ‫הפתוחים, תכסית הקרקע, קנה המידה של‬ ‫11‬ ‫צפיפות ומרחב- על צפיפות ודרכים יחסיות לבחינת צפיפות עירונית ומבנית למגורים‬
  • 12. ‫ניו-יורק‬ ‫העיר‬ ‫מ -5‬ ‫מורכבת‬ ‫ברונקס,‬ ‫רובעים:‬ ‫מנהטן,‬ ‫ברוקלין,‬ ‫אלכסנדר )3991, 8891( ערך מחקרים שבדקו‬ ‫וסטטן‬ ‫קווינס‬ ‫את הקשר בין צפיפות וסוגי בנייני דיור. ממצאיו‬ ‫איילנד.‬ ‫העלו כי קיימת חשיבות לצורת המגורים ביחס‬ ‫51‬ ‫אוכלוסייתה עולה‬ ‫למדדי הצפיפות ולהשפעתם על הצורה‬ ‫על 2.8 מליון תושבים בשטח של כ- 038 קמ"ר.‬ ‫העירונית. כלומר: גם בצפיפות מסוימת והחלטה‬ ‫הצפיפות הנמדדת מונה כ - 284,01 נפש‬ ‫על צורת מגורים מסוימת, כדוגמת - מגדלים,‬ ‫לקמ"ר.‬ ‫תהיה הצפיפות הנתפסת שונה כתלות בגודל‬ ‫.‪Manhattan’s Skyscrapers, New-York City‬‬ ‫יחידות הדיור בבניינים וכתלות בשיטת הארגון‬ ‫של המבנן.‬ ‫בעיר ניו-יורק מספר רב של גורדי שחקים‬ ‫המעטרים את קו הרקיע שלה. הופעתם של‬ ‫בחינת מדדים נוספים בהשפעתם על‬ ‫גורדי שחקים רבים במשך השנים העלתה את‬ ‫הצפיפות הנתפסת בתקדימים ומקרי בוחן‬ ‫הצורך בבקרה נוספת על מגמות הפיתוח‬ ‫קיימים.‬ ‫האורבני, ולצורך כך פותחה נוסחה מסובכת‬ ‫לקביעת תפזורת הנפח כך שגובה הבניינים‬ ‫בחינת המדדים אשר הוגדרו בסעיף הקודם, על‬ ‫יהיה מבוקר על-ידי זווית ממוצעת של חסימת‬ ‫מנת לאבחן את השפעתם על הצפיפות‬ ‫האור. בקרה זו אפשרה לבניין לעלות לגובה רב‬ ‫הנתפסת, תעשה תוך הכרות עם תקדימים‬ ‫יותר באזור מסוים על שטח הקרקע במידה‬ ‫קיימים בעולם - הן מבחינת תכנון אדריכלי מבני‬ ‫ובאזור אחר המבנה היה בנסיגה.‬ ‫והן מבחינת בחינת מצבים אורבניים קיימים‬ ‫בערים שונות בעולם.‬ ‫- תכנית בניין עיר: בשנת 1181 הוחלט על‬ ‫תוכנית המפקח של 1181 )אשר נהגתה ב-‬ ‫מקרה בוחן ראשון : העיר ניו-יורק‬ ‫7081( לבניית המשך מנהטן בצורת הגריד‬ ‫המוכר לנו כיום. תוכנית זו כללה סלילת 61‬ ‫ניו-יורק הינה העיר המאוכלסת ביותר בארצות‬ ‫שדרות ממזרח למערב ו-051 רחובות מדרום‬ ‫הברית, בעלת שטח עירוני מהגדולים בעולם‬ ‫לצפון, כמו כן נדרש שינוי טופוגרפי של מנהטן‬ ‫)04.412,1 קמ"ר(. ניו-יורק מהווה מרכז מסחרי‬ ‫אשר שכנה באותה העת על מספר גבעות.‬ ‫וכלכלי מהגדולים בעולם, ובזכות השפעותיה‬ ‫העולמיות על תחומי התקשורת, הפוליטיקה,‬ ‫ד.פישר-גבירצמן במחקרה בנושא צפיפויות‬ ‫וכמובן‬ ‫האופנה‬ ‫)8991( מציגה איור גרפי 61 המבטא את‬ ‫הכלכלה היא מדורגת‬ ‫הצפיפות בתכנית, כפי שבא לידי ביטוי בעיר ניו-‬ ‫כ"עיר עולם" מסוג‬ ‫יורק ברובע - מנהטן.‬ ‫אלפא.‬ ‫עברה אחת‬ ‫ב-6191‬ ‫החשובות‬ ‫התקנות‬ ‫לבקר על‬ ‫במטרה‬ ‫העירוני,‬ ‫הפיתוח‬ ‫"האיזור"‬ ‫בתקנת‬ ‫51 מתייחס לאוכלוסיה בעיר. אוכלוסיית המטרופולין‬ ‫ניו-יורק,‬ ‫לעיר‬ ‫עומדת על - 398,141,32 תושבים.‬ ‫61 איור זה מתבסס על מחקרו של קולהאס בנושא‬ ‫פרצה התוכנית בכלל ערי ארה"ב. כיום‬ ‫ולאחריה‬ ‫משנת 7991.‬ ‫21‬ ‫צפיפות ומרחב- על צפיפות ודרכים יחסיות לבחינת צפיפות עירונית ומבנית למגורים‬
  • 13. ‫זה, גבול המבט המתקבל מאפשר מבטים‬ ‫- גבול המבט וחתך רחוב טיפוסי: בין הגורמים‬ ‫ארוכים לאורך השדרות, ומגדילים את תחושת‬ ‫המשפיעים ביותר על בחינתה של הצפיפות‬ ‫הנוחות.‬ ‫- רגישות לרעש : כאשר אנו מתייחסים לרגישות‬ ‫לרעש בהקשר ההשפעה על הצפיפות הנתפסת,‬ ‫עלינו להתייחס ל-2 מובנים המרכיבים מדד זה:‬ ‫האחד מתייחס לרעש פיזי, כרעש הבוקע‬ ‫ממכוניות והשני מתייחס לרעש ויזואלי, כדוגמת‬ ‫עומס פרטים בחזיתות הבניינים ברחוב. רחובות‬ ‫רבים בניו-יורק, נחשבים לרועשים עבור‬ ‫המשתמשים הן בשל הרעשים הפיזיים,‬ ‫הנתפסת ניתן ליחס לגבול המבט. במחקר של‬ ‫המתבטאים‬ ‫ד. פישר-גבירצמן )8991( מסבירה גבירצמן כי‬ ‫בעומסים‬ ‫במבט לכיוון מרחבים‬ ‫התחבורתיים,‬ ‫פתוחים, לדוג', מנת‬ ‫ובמסה האנושית‬ ‫המרחב הפתוח הנראה‬ ‫הגדולה הפוקדת‬ ‫ע"י הצופה משפיעה על‬ ‫רחובות אלו בכל‬ ‫הצפיפות הנתפסת, גם‬ ‫שעות היום. והן בשל רעשים ויזואליים, כדוגמת‬ ‫אם המבט הוא מתוך‬ ‫אלו הבאים לידי ביטוי ברחובות המסחר השונים‬ ‫סביבה צפופה מאד. גם‬ ‫במנהטן בהם קיים גם שימוש בפרסומות‬ ‫במקרה של רצף רקמה‬ ‫ובשלטי חוצות בחזיתות הבניינים אשר יוצרים‬ ‫תחושת‬ ‫עירונית,‬ ‫רעש ויזואלי נוסף.‬ ‫מושפעת‬ ‫הצפיפות‬ ‫המבנים‬ ‫ממיקום‬ ‫סיכום מדדים:‬ ‫במגרשים השכנים וארגונם המרחבי.‬ ‫כמו כן מוסיפה גבירצמן כי מהות המרחב‬ ‫הפתוח אליו צופים ואיכותו במושגים תרבותיים,‬ ‫חברתיים ואחרים יכולים להשפיע על הצפיפות‬ ‫מקרה בוחן שני: העיר לוס-‬ ‫הנתפסת, כפי שאופי ואכות הטקסטורה של דופן‬ ‫אנג'לס‬ ‫הנפחים הבנויים, החוסמים את רצף והמשכיות‬ ‫המבטים של הצופה יכולים להשפיע על‬ ‫לוס-אנג'לס הינה עיר בחופה‬ ‫הצפיפות הנתפסת בסביבה מסוימת.‬ ‫ארה"ב,‬ ‫של‬ ‫המערבי‬ ‫השוכנת במחוז לוס-אנג'לס‬ ‫גבול המבט, כפי שבא לידי ביטוי בשדרותיה‬ ‫במדינת קליפורניה.‬ ‫השונות של העיר ניו-יורק, מושפע מצורת‬ ‫זוהי העיר הגדולה ביותר במערב ארה"ב‬ ‫תוכנית בינוי העיר )כפי שבאה לידי ביטוי‬ ‫והשנייה בגודלה בארה"ב )אחרי ניו-יורק(. העיר‬ ‫בהדגמת סכמת הגריד של רובע מנהטן( וכן‬ ‫מונה למעלה מ-9.3 מליון איש, עובדה זו,‬ ‫מאופיו של חתך הרחוב הטיפוסי.‬ ‫הובילה להשוואות אין ספור בין שתי הערים,‬ ‫חתך הרחוב הטיפוסי, המאפיין אזורים רבים‬ ‫המייצגות מחד היבטים נרחבים של התרבות‬ ‫ברובע מנהטן, לדוגמא, מושפע מגורדי השחקים‬ ‫האמריקאית, ומאידך שונות כל כך באופיין.‬ ‫הרבים הבנויים בעיר ומהדרישות הבנייה,‬ ‫בהמשך נציג בעבודה זו כיצד בא לידי ביטוי‬ ‫המגדירות גם את אופיו של חתך הבניין. באופן‬ ‫31‬ ‫צפיפות ומרחב- על צפיפות ודרכים יחסיות לבחינת צפיפות עירונית ומבנית למגורים‬
  • 14. ‫בלוס‬ ‫העירוני‬ ‫צפוף‬ ‫אנג'לס‬ ‫העירוני‬ ‫מהאזור‬ ‫אך‬ ‫בניו-יורק,‬ ‫האזור העירוני בניו-‬ ‫יורק כפול מהאזור‬ ‫בלוס-‬ ‫העירוני‬ ‫תכנית בניין עיר:‬ ‫אנג'לס וכן בניו-יורק ישנם שטחים רבים יותר‬ ‫מתוך תוכנית זו, ניתן להתרשם כי הצפיפות‬ ‫של צפיפות גבוהה מהשטחים הצפופים בלוס-‬ ‫הנמדדת בלוס אנג'לס הינה ברובה נמוכה. עם‬ ‫אנג'לס. כך שלמעשה, ניו-יורק צפופה פי 4 )!(‬ ‫זאת, מאמר שפורסם בשנים האחרונות בלוס-‬ ‫מהצפיפות הנמדדת בלוס-אנג'לס.‬ ‫אנג'לס טיימס ע"י רוברט ברוגמן גרס כי‬ ‫בשכונות לוס אנג'לס גרים מספר רב מידי של‬ ‫אנשים וכי קיימת בה צפיפות רבה. לטענתו,‬ ‫ה"אזור העירוני" )"‪ 17 ("urbanized area‬של‬ ‫לוס אנג'לס מאובחן כאזור הצפוף ביותר‬ ‫בארה"ב - ובכך גם עולה על צפיפות האוכלוסיה‬ ‫אם כן, לוס אנג'לס אכן סובלת מבעיית פרבור‬ ‫קשה, כאשר מרבית שטחה מאוכלס באופן‬ ‫מבוזר ובצפיפות נמוכה.‬ ‫- רגישות לרעש:‬ ‫בעיני רבים, לוס-אנג'לס נחשבת לעיר "שבנוייה‬ ‫הנמדדת בניו-יורק ובערים גדולות אחרות‬ ‫למכוניות", בשל המרחקים הארוכים אשר יש‬ ‫)900,7 נפש למייל רבוע באזור העירוני בלוס-‬ ‫לעבור על מנת להגיע מנקודת עניין אחת‬ ‫אנג'לס מול 932,5 נפש למייל רבוע באזור‬ ‫לשנייה.‬ ‫העירוני בניו-יורק (, ועל כן, לדעתו, אין זה מדויק‬ ‫מחד, עומס רכבים וריבוי הכבישים הראשיים‬ ‫לייחס את מושג‬ ‫אשר מייצרים רעש פיזי, המגדיל את הצפיפות‬ ‫ה"פרבור" לעיר‬ ‫הנתפסת, מאידך המרחבים הגדולים והמרחקים‬ ‫זו.‬ ‫הרבים בהם צריך לעבור באמצעות רכבים‬ ‫מאמר אשר הוכן‬ ‫מייצרים רעש ויזואלי נמוך, המפחיתים את‬ ‫עבור " ‪Livable‬‬ ‫הצפיפות הנתפסת. באופן זה, קיימת ככלל‬ ‫81‬ ‫‪"Places‬‬ ‫רגישות נמוכה יותר לרעשים, וזו מפחיתה את‬ ‫מוכיח כי דבריו‬ ‫תחושת הצפיפות המתקבלת.‬ ‫של ברוגמן לא מדויקים. לטענתם, אמנם האזור‬ ‫סיכום מדדים:‬ ‫71 ”‪ -“urbanized area‬מוגדר ע"י מפקד האוכלוסין‬ ‫האמריקאי כאזור בעל צפיפות אוכלוסין של לפחות‬ ‫0001 נפש למייל בריבוע, ובעל אזור סובב של‬ ‫לפחות 005 נפש למייל רבוע.‬ ‫81 ארגון ללא מטרות רווח לפיתוח סביבות מגורים‬ ‫בלוס-אנג'לס‬ ‫41‬ ‫צפיפות ומרחב- על צפיפות ודרכים יחסיות לבחינת צפיפות עירונית ומבנית למגורים‬
  • 15. ‫וגם בפן האדריכלי- בנייני. ברב הבניינים קומת‬ ‫מקרה בוחן שלישי: בת-ים‬ ‫הקרקע הינה ציבורית ומכילה לרב קומת‬ ‫עמודים או קומה מסחרית.‬ ‫בת ים היא מקרה רלוונטי בנושא הצפיפות. עד‬ ‫פרופורציות סביבתיות‬ ‫לא מזמן נתפסה העיר כאחת מהצפופות בארץ ,‬ ‫רב המבנים ברחוב הם בעלי אותו סדר גודל‬ ‫זאת למרות סקר שביעות הרצון של תושבי‬ ‫ובמידה מסוימת חסרה היררכיה בניהם‬ ‫הערים שערכה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה,‬ ‫בה בת-ים הגיעה למקום השני, מיד אחרי‬ ‫פרופורציות הרחוב לעומת גובה המבנה‬ ‫רעננה.‬ ‫הפרופורציות של המבנים יחסית נמוכות, בעיקר‬ ‫בת ים גם זוכה במקום השני בארץ במספר‬ ‫המבנים שסמוכים לרחובות, המבנים נתפסים‬ ‫התושבים למטר רבוע כשהסיבה לכך היא‬ ‫בשלמותם על ידי המשתמשים וקומות הקרקע‬ ‫שהמסה‬ ‫הציבוריות, שלעיתים גם בולטות כלפי הרחוב,‬ ‫הבנויה של בת‬ ‫מקנות לבניינים קנה מידה אנושי.‬ ‫ברובה‬ ‫ים‬ ‫מיועדת‬ ‫פרטיות‬ ‫למגורים‬ ‫הדירות היחסית קטנות, החצרות הקהילתיות,‬ ‫לא‬ ‫)%09!(,‬ ‫קומות העמודים המאפיינות את הבניה בעיר‬ ‫כמו תל אביב,‬ ‫המבטים ממבנה למבנה והכניסות המשותפות‬ ‫שאזורים‬ ‫לכל הדיירים אינם מאפשרים פרטיות מוחלטת.‬ ‫שלמים שלה‬ ‫עם זאת, חיי הרחוב תוססים ומתבטאים‬ ‫נטושים בשעות‬ ‫בקומות‬ ‫ברחובות‬ ‫מה‬ ‫הליה,‬ ‫ובשאר‬ ‫העמודים‬ ‫שמוסיף לבת ים את אחד היתרונות של‬ ‫החיצוניים,‬ ‫החללים‬ ‫הצפיפות- האינטנסיביות. זו מהותו של השינוי‬ ‫שכמעט אף פעם אינם‬ ‫המתרחש היום בבת ים. להבין שצפיפות פיסית‬ ‫ריקים מאדם.‬ ‫יכולה לתרום לעיר. ויש לזכור כי זו המגמה‬ ‫הכללית בארץ, בייחוד לאור תוכנית מתאר‬ ‫רעש‬ ‫ארצית 53, המגדירה מדיניות ארצית כוללת של‬ ‫למרות שבת ים היא העיר השנייה בארץ במס'‬ ‫ציפוף הערים הקיימות ופיתוח באזורים‬ ‫תושבים למטר רבוע, הרחובות שלה יחסית‬ ‫העירוניים.‬ ‫שקטים ונעימים.‬ ‫צפיפות פיסית‬ ‫‪2 =FAR‬‬ ‫סיכום המדדים:‬ ‫צפיפות גדולה או קטנה יחסית לסביבה‬ ‫בת ים היא עיר ממוצעת מבחינת הצפיפות‬ ‫בישראל. על אף שמבחינת נפש לקמ"ר, היא‬ ‫העיר השניה בארץ. לכן נתייחס אליה כעיר‬ ‫צפופה יחסית לארץ.‬ ‫מבטים קרובים- רחוקים‬ ‫בת ים מאופיינת בדירות שיכון בעלות 4 עד 8‬ ‫קומות כשהמרווחים בניהם קצובים והכבישים‬ ‫מהווים הפסקה בחתך הבנוי.‬ ‫לרב המבטים מן הדירות פונים כלפי הדירות‬ ‫בבניין הסמוך, או במקרה הטוב יותר כלפי‬ ‫הרחוב.‬ ‫פירוק בתכנית ובחתך‬ ‫הנפח הבנוי במרחב הציבורי הינו מסות‬ ‫גושניות, גם בתכנית וגם בחתך, גם בפן העירוני‬ ‫51‬ ‫צפיפות ומרחב- על צפיפות ודרכים יחסיות לבחינת צפיפות עירונית ומבנית למגורים‬
  • 16. ‫צפיפות בקנ"מ בנייני‬ ‫הפרויקט כביכול נותן פיתרון לבעיית הצפיפות‬ ‫בכך שהוא משתמש בארגון המסות של היחידות‬ ‫מקרה בוחן רביעי: ‪Habitat ’67, Montreal‬‬ ‫הטרומיות כך שגג של אחת הינו החצר של זו‬ ‫בחרנו לפתוח את החלק הבנייני של העבודה עם‬ ‫שמעליה.‬ ‫פרויקט מגורים של משה ספדיה שתוכנן כיישום‬ ‫על אף שהפרויקט זכה להערכה רבה ופרסום‬ ‫של התזה שלו על בניה צפופה וקהילתית בעיר‬ ‫רב, הדעות לגביו חלוקות.‬ ‫כחלק מלימודיו באוניברסיטת מקגיל 91 .‬ ‫הפרויקט נבנה במסגרת תערוכת אקספו 76'‬ ‫צפיפות סביבתית יחסית‬ ‫שנערכה במונטריאול, קוובק, קנדה.‬ ‫צפיפות ממוצעת במונטריאול : 0955 תושבים‬ ‫הוא תוכנן כמגורים שיתופיים וניסה לתת מענה‬ ‫לקמ"ר‬ ‫לצורך בפרטיות, אוויר צח, אור שמש ואיכויות‬ ‫שטח הפרוייקט: 061,22 מ"ר ו-851 יחידות‬ ‫של פרבר בתוך העיר בגובה נמוך ובעלות זולה.‬ ‫צפיפות נמדדת: נמוכה. לא מצאנו נתונים‬ ‫מדויקים, אך מתוך התכניות )למטה(, אנו רואים‬ ‫פרוגרמה‬ ‫שהאחוז היחסי של השטח המשמש למגורים‬ ‫000,1 יחידות דיור תוכננו בפרוייקט המקורי‬ ‫קטן והשטח מנוצל לטובת שטחים נרחבים‬ ‫האקדמי, אך בסופו של דבר נבנו רק 851‬ ‫ציבוריים.‬ ‫יחידות, כשהפרוגרמה כוללת בתוכה גם שטחים‬ ‫ציבוריים לצרכים קהילתיים.‬ ‫בחתך‬ ‫פירוק‬ ‫ומבטים רחוקים‬ ‫האתר‬ ‫ממאפייניו‬ ‫אחד‬ ‫של‬ ‫הבולטים‬ ‫הוא‬ ‫ההביטאט‬ ‫היחס הגדול בין‬ ‫המעטפת‬ ‫שטח‬ ‫לנפח הבינוי, כלומר- פירוק החתך, מה שמעניק‬ ‫ההאביטאט נבנה על חצי אי באחד מחופיה‬ ‫העתיקים של מונטריאול, על יד נהר סנט לורנס‬ ‫כמעט לכל יחידת דיור מבטים ארוכים מהיחידה‬ ‫)מסומן באדום בתמונה למטה(. הוא מבודד‬ ‫אל הים או אל הנהר והנוף העירוני.‬ ‫וקשה לומר אם הוא חלק מהעיר או שהוא‬ ‫מנותק ממנה.‬ ‫פירוק בתכנית‬ ‫הפרויקט נבנה מ- 453 יחידות טרומיות ומכיל‬ ‫851 דירות. ישנם 61 סוגים של דירות,‬ ‫שטחן של הדירות הקטנות הוא 002 מ"ר ושל‬ ‫הגדולות, 075 מ"ר.‬ ‫יחידות המגורים בהביטאט לא יוצרות מסה אחת‬ ‫‪"A Case for City Living, A Study of Three‬‬ ‫91‬ ‫עפ"י התכנית, אלא מפנות מקום לשטח הציבורי‬ ‫‪Urban High Density Housing Systems for‬‬ ‫בניהן. אפשר לומר שהם אפילו סודרו סביב‬ ‫)‪Community Development" (Moshe Safdie‬‬ ‫61‬ ‫צפיפות ומרחב- על צפיפות ודרכים יחסיות לבחינת צפיפות עירונית ומבנית למגורים‬
  • 17. ‫מקרה בוחן רביעי:‬ ‫.‪Kanchanjunga Apartments, Bombay‬‬ ‫בפרויקט זה מנסה‬ ‫פרופורציות סביבתיות‬ ‫קוריאה‬ ‫צ'רלס‬ ‫ופרופורציות הרחוב לעומת גובה המבנה‬ ‫לממש את עקרונות‬ ‫קשה לדבר על הפרופורציות היחסיות של‬ ‫02‬ ‫השטיח‬ ‫בניית‬ ‫ההביטאט עם הסביבה שלו, מאחר וניתן לומר‬ ‫גם‬ ‫שלו‬ ‫שהוא מנותק מההקשר העירוני של מונטריאול.‬ ‫באוריינטציה‬ ‫אין לו חזית משותפת עם רחוב קיים והוא לא‬ ‫הוא‬ ‫ורטיקלית.‬ ‫מזדקר מתוך נופה של העיר. למרות זאת, הוא‬ ‫השראה‬ ‫שאב‬ ‫מהווה נוף פנורמי משמעותי מתוך העיר.ובאופן‬ ‫מההאביטאט של‬ ‫כללי, עוד משלב בכוונות הראשוניות של‬ ‫ספדי שראינו קודם‬ ‫האדריכל, נקבע כי הבינוי יהיה נמוך ולא בעל‬ ‫ומהיחידות הקופצות ב- ‪ Unit’e‬של לה-‬ ‫פרופורציות גבוהות.‬ ‫קורבוזייה )באיור(.‬ ‫הפרוגרמה מכילה 23 דירות יוקרה )בין 6-3‬ ‫פרטיות ורעש‬ ‫כחלק מהגדרות הפרוגרמה, זהו בניין מגורים‬ ‫שיתופי. השטחים הציבוריים בתכנית גדולים‬ ‫ודומיננטיים וניתן לראות בתכנית שאין הדרגה‬ ‫חדרים( כשהיחידות הבסיסיות בנות 3 ו-4‬ ‫חדרים.‬ ‫הנוף הטוב ביותר בבומביי נשקף מהחזיתות‬ ‫המערביות והמזרחיות, וכך גם אוורור מכיוון‬ ‫הים, אך חזיתות אלה בעייתיות בשל הקרינה‬ ‫הישירה שחודרת אל תוך החללים בשעות‬ ‫הבוקר והערב. לכן יצר קוריאה חתך שמאפשר‬ ‫הצללה על החזיתות האלו על ידי מרפסות בשני‬ ‫הצדדים. בצד האחד- מרפסת גדולה ציבורית‬ ‫במעבר בין הפרטי לציבורי, מה שהיה יכול‬ ‫בעלת חלל כפול ובצד השני מרפסת קטנה‬ ‫לכאורה לגרום להפחתה ברמת הפרטיות. אך‬ ‫ופרטית השייכת לחדרי השינה.‬ ‫לא כך הדבר, מאחר והשטחים הציבוריים‬ ‫גדולים מספיק כדי שלא ייגרם רעש או התכנסות‬ ‫בדרך זו הוא מצד אחד מנצל את השטח בצורה‬ ‫גדולה מידי.‬ ‫טובה ומצד שני, משיג איכות חיים לתושבי‬ ‫המבנה ופותר את בעיית החזיתות.‬ ‫סיכום מדדים:‬ ‫02‬ ‫‪Previ Housing , 69-73, Peru‬‬ ‫71‬ ‫צפיפות ומרחב- על צפיפות ודרכים יחסיות לבחינת צפיפות עירונית ומבנית למגורים‬
  • 18. ‫צפיפות פיסית‬ ‫מבטים רחוקים קרובים‬ ‫שטח האתר בערך כ-‬ ‫הדירות הינן דירות יוקרה והיה דגש על איכויות‬ ‫0523 מ"ר, כשמתוכו‬ ‫של המבטים הנשקפים מן הפרויקט המושגים‬ ‫שטח תכסית המגדל‬ ‫באמצעות גובהו של הבניין והחתך המיוחד שלו‬ ‫הוא 144 )פרופורציה‬ ‫היוצרים מבטים רחוקים על כל בומבי.‬ ‫מרובעת של 12/12(.‬ ‫וגובהו 92 קומות.‬ ‫בתמונה: סקיצה של‬ ‫לכן, ה- ‪ FAR‬של הפרויקט הוא 39.3.‬ ‫צ'רלס קוראה.‬ ‫כשהממוצע הוא 33.1, נכון לשנת 4002.‬ ‫עוד נתון מעניין- השטח הממוצע לאדם )המצביע‬ ‫על איכות החיים( בבומבי הינו כיום אחד‬ ‫מהנמוכים בעולם ועומד על כ- 9.2, במקביל,‬ ‫פירוק בתכנית‬ ‫ערך הקרקע בבומבי עולה כתוצאה מהיותה ניו‬ ‫התכנית‬ ‫יורק של הודו, המגמה היא להעלות את‬ ‫פשוטה ויעילה,‬ ‫הצפיפות ולהגדיל את ה- ‪ FAR‬הממוצע ל- 2.3,‬ ‫חללים‬ ‫ללא‬ ‫כשהמטרה היא להגדיל את השטח הממוצע‬ ‫מבוזבזים.‬ ‫לאדם, ללא צורך בשטחי רצפה נוספים כך, יכלו‬ ‫הדירות‬ ‫לנצל את הקרקע טוב יותר ולהעלות את איכות‬ ‫מסודרות בריבוע מסביב לגרעין תנועה מרכזי.‬ ‫החיים. 12 חשוב עוד לציין, שהשטח הממוצע‬ ‫לאדם בפרויקט גדול מאחר ואלו דירות יוקרה,‬ ‫פירוק בחתך‬ ‫לכו חשוב לנו למדוד את ה- ‪ ,FAR‬מאחר והוא‬ ‫קשה מאוד לדבר על פירוק‬ ‫נותן מדד כללי יותר .‬ ‫בחתך בבניין בעל יעילות‬ ‫גבוהה שכזו. אין קומות‬ ‫פרופורציה סביבתית‬ ‫מפולשות שלמות, אין‬ ‫אך‬ ‫ציבוריים,‬ ‫חללים‬ ‫ממוקם‬ ‫הפרויקט‬ ‫בהחלט ניתן לדבר בהקשר‬ ‫בלב ליבה של‬ ‫זה על המרפסות בעלות‬ ‫בומבי.‬ ‫החלל הכפול המקנה לבניין את החזיתות‬ ‫הנוף העירוני באזור‬ ‫המובחנות שלו.‬ ‫הוא נוף של מגדלים‬ ‫ולכן הבניין אינו זר בסביבתו. עם זאת, הוא‬ ‫פרופורציית הרחוב לעומת גובה הבניין‬ ‫מוקף בסביבה הקרובה שלו בבניינים נמוכי‬ ‫פרופורציה גבוהה כלפי הרחוב.‬ ‫קומה.‬ ‫רעש‬ ‫הסביבה שלו רועשת אך גובה המבנה מבודד‬ ‫אותו מהרעש.‬ ‫12 :‪Mumbai FSI conundrum‬‬ ‫‪The perfect storm: the four factors restricting the‬‬ ‫,‪construction of new floor space in Mumbai‬‬ ‫7,1.‪2004, Pg‬‬ ‫81‬ ‫צפיפות ומרחב- על צפיפות ודרכים יחסיות לבחינת צפיפות עירונית ומבנית למגורים‬